פיקוד העורף הגל השקט

הגדרת ישובים להתרעה
      הגדרת צליל התרעה

      נושאים חמים

        מסמר הערב: על אירועי הדרבי התל אביבי

        "זה שבר אותם. ראיתי בעיניים שלהם שזה נגמר". רביב לימונד, מלך הסלים של הליגה, על הרגע שבו סובב את הסכין. אורן יוסיפוביץ על דרבי תל אביבי חד צדדי, על הפרקט וביציעים. ולאכזבת הצמאים לדם: כן, זה אפילו נגמר בשלום

        מסמר הערב: על אירועי הדרבי התל אביבי
        צילום ועריכת וידאו: קובי אליהו

        ועדת ביקורת

        לרווחת הצופה: כל כך קומפקטי, הדר יוסף. כל כך קשה לעמוד, לעבור, לנשום. דק, צר, קטן, אבל גם לוהט. הפועל תל אביב מייחלת לאולם החדש בדרייב אין, אבל בטוח תתגעגע למשחקים האלה, באולם הזה.

        קהל הפועל תל אביב: נתחיל בביקורת היחידה על החבר'ה באדום – השירים בגנות מוני פנאן, ולו בגלל שבנו רגב היה נוכח במקום כחבר בצוות המקצועי של מכבי, פשוט קשים לשמיעה. יותר מ'שירי'שואה' כלליים, יותר מהכול. גם אוהדים רבים של הפועל הרגישו אתמול לא נעים עם התופעה, שטוב אם תיפסק. הבן אדם מולכם הרי, שימו עצמכם במקומו. קצת חמלה לא תזיק.

        מלבד זו, וסליחה על המעבר החד, זו היתה קלאסיקה. על הקונפטי ועל כדורי הים אולי עוד יגיע חשבון בדואר, אבל זו היתה הופעה ששווה נקודות ושווה ניצחון. קרנבל חד פעמי של שמחה, ושלושה ימים לאחר החינגה של קטמון, עוד הוכחה לכמה טוב יש בקבוצה בבעלות אוהדים.

        זכות הדיבור לקרלון בראון, שקבר אמש 20 נקודות: "אני לא יודע למה להשוות את מה שראיתי הערב. הדבר הכי קרוב זה לקחת קהל של כדורגל ולהכניס אותו לתוך אולם. ככה זה מרגיש. אותה עוצמה. האוהדים שלנו מבינים כדורסל, מבינים מהלכי כדורסל. יש להם תשוקה מדהימה שהביאה אותנו לשחק כדורסל כזה. חייבים להודות להם, כי זה בוודאות הקהל הכי טוב שיש בליגה הזו. כל המשחקים שלנו כמעט משודרים בפריים טיים, כי כולם רוצים לצלם את הקהל הזה. אנחנו מגיעים לאולמות אחרים וזה פשוט לא זה. פה צועקים, קופצים באוויר, זה פשוט אחרת. בחיים לא ראיתי דבר כזה". ציון: 9

        קהל אילן השועל: היה שקט מדי ברבע הראשון. כשדייויד בלו הרים קאמבק לאחר המחצית קצת השתולל, אבל סיים את המשחק עם ראש למטה. ציון: 4

        בפינת האנקדוטה: גם בדרבי ה-"25 הפרש" המפורסם, השורה הסטטיסטית של מתן נאור כללה "0" בטור הנקודות. גם אתמול. "אני קונה את זה בכל דרבי", אמר בחיוך.

        ***

        סופו מעכל: "כרגע אנחנו לא קבוצת צמרת בליגה הישראלית"

        רמי כהן על אדלשטיין: "המאמן מספר 1 בארץ"

        הפועל תל אביב ניצחה 66:78 בדרבי

        אוהדי הפועל תל אביב (ברני ארדוב)
        (צילום: ברני ארדוב)

        מעשה שהיה, כך היה

        21 דקות אחר חצות, רמת החי"ל. יונתן שולדברנד, בלבוש של אחד שרואה אותה בדרך לגימנסיה, מפדל את אופניו למסעדת "טייגר לילי".

        בתוך המסעדה, שחקני ועסקני הפועל, ובנות הזוג. כולם עם ליטרים של סטלה, ורק ארז אדלשטיין התפרע עם דיאט קולה זכוכית. היו"ר רמי כהן נאם על גברים וכמה חשוב היה לנצח את הדרבי, וכל השחקנים שרו ביחד: "איפה הקהל של מכבי?"

        ***

        גארד הפועל תל אביב מתן נאור (ברני ארדוב)
        0 נקודות, קונה בכל פעם. מתן נאור (צילום: ברני ארדוב)

        "נוסע לדרבי?", שאל נהג המונית, כשעה וחצי לפני הגונג. "שמור על עצמך", הוסיף בדאגה, והדם עלה למוח.

        נו, אז זה היה שווה את זה? כל ה"רק שייגמר בשלום" וההפחדה בנושא הקהל, הספינים אודות ההרוג הראשון והפחד של אוהדי מכבי להגיע להדר יוסף? הרי למקומות תחת אזהרת מסע הצהובים הגיעו, ללא בעיה, עם מגן דוד על הצוואר.

        בטורקיה הם לא מפחדים, אבל רחוב שטרית 2 היה עבורם מינימום רפיח. ולכן, הדר יוסף היה אתמול אדום כולו, פרט לשועל ושני מלווים.

        מעולם לא התעסקנו בכל כך הרבה טמטום סביב 130 כרטיסים שלא נאספו ו-20 הזמנות שלא או כן נשלחו. במקום לדבר כדורסל, כותבים על "חרם אוהדים", במקום אסיסטים וריבאונדים סופרים כמה קללות שמעון מזרחי חטף. נו – הגענו לדאבל פיגרס?

        צמאי דם במקרה הטוב, חסרי הבנה בספורט במקרה הרע.

        הדרבי אתמול, מעבר לעובדה שנגמר בניצחון בוהק להפועל, הוא ניצחון עצום עוד יותר לאוהד הספורט הישראלי. לא יודע מה קראתם או מה ראיתם בטלוויזיה, אז נבהיר: שום פיפס, שום חרפה, שום אלימות. שום כלום. קללות, כמו בכל מקום חם. אבל על כל נער שקילל את שמעון מזרחי, היה קשיש שהביא את הנכד; על כל מתפרע שזרק כדור ים לפרקט, נספרה תינוקת ביציע המשפחות.

        אחרי אירועי אמש, בהפועל תל אביב יעשו נכון אם ישלחו מכתב התנצלות לכל מני מחפשי רעה וחסרי מושג. "מצטערים", צריך להיכתב שם, "גם הפעם לא סיפקנו לכם את ההרוג הראשון". ומה אתם יודעים, למרות החשש מאינתיפאדה רביעית, זה נגמר בשלום.

        למכבי זה נגמר ב-78:66.

        ***

        שחקן הפועל תל אביב רביב לימונד מול שחקן מכבי תל אביב יוגב אוחיון (ברני ארדוב)
        "דפקנו עליהם הגנה מדהימה, ובהתקפה עשינו מה שרצינו. לא יודע מה זה אומר עליהם, אבל אני נהנה מזה". לימונד (צילום: ברני ארדוב)

        הרבה מסמרים ננעצו בהרבה ארונות לאורך ההיסטוריה, אבל המסמר של רביב לימונד – 70 שניות לסיום – היה שובר כל ארון. קרלון בראון הנהדר נתקע עם הכדור ליד קו החצי, וביקש טיימאאוט. בגלל שזו אירופה ולא אמריקה, הוא לא קיבל כזה. אבל לימונד, מספר 14 באדום – כמו שלום תקווה, כמו גילי ורמוט – הגיע לעזרה. בראון העביר את הכדור, והגארד הישראלי עשה סלאלום, אם יש בכדורסל סלאלומים. הוא דילג בין שלושה צהובים, עבר שניים נוספים וסיים עם פאול וסל. זה היה הסל הכי קרוב לגול, והדר יוסף התפוצץ בהתאם.

        לימונד הרים ידיים, ידע שניצח. בעוד כמה דקות ייקח את המיקרופון, כאילו נולד בהפועל, וישיר לקהל. זוג מבוגר, הגיל לא ידוע אבל נכדים יש, סיכם: "בפעם שעברה בכינו, עכשיו כבר התרגלנו".

        שוב במסעדה, לאחר המשחק. לימונד על הבר, אחרי אוכל, אחרי בירה, אחרי צ'ייסר וויסקי שגרם לו לרגשי אשמה עד שנראה שאוטוטו הוא יוצא למד"ס לילה. "זה בכלל התחיל כמהלך לא טוב", הוא משחזר את הגול ממקודם. "קרלון הסתבך, ביקש טיימאאוט – כנראה הוא עדיין לא סגור על החוקים. ברגע שקיבלתי את הכדור ידעתי שאני חייב לתקוף את הסל. חתכתי בין כמה שחקנים והלכתי בכל הכוח. מתברר שזה באמת היה המסמר האחרון. מכבי כמעט חזרו, אבל הסל הזה שבר אותם. ראיתי את זה בעיניים שלהם, ראיתי במבטים של כל אחד מהם שזה נגמר".

        אז איך זה קרה? "מכבי קבוצה טובה", הוא אומר, "אי אפשר לזלזל בהם. זה סגל מדהים עם שחקנים מאומנים, אבל הרגשנו שאנחנו פשוט יותר טובים מהם. דפקנו עליהם הגנה מדהימה, ובהתקפה עשינו מה שרצינו. לא יודע מה זה אומר עליהם, אבל אני נהנה מזה. הם שחקני כדורסל, בדיוק כמונו, לא יותר מזה. רק התקציב גדול יותר".

        לימונד מחויך, והחברים מספרים שזה לא רק הלילה. הוא נותן עונה מצוינת, והמספרים בהתאם: נכון להיום, מדובר במלך הסלים של ליגת העל. לא הישראלי, בכלל. זו לא התחנה הבכירה הראשונה שלו בארץ, ועדיין, הוא טוען, משהו פה שונה. "הקהל היה שווה היום 20 נקודות", הוא אומר. "בלעדי האוהדים אנחנו מפסידים הערב, חד וחלק. כשדייויד בלו החזיר אותם, הקהל החזיר אותנו, נתן אנרגיה. בחיים לא הרגשתי ככה, לא חוויתי תמיכה כזו מקהל מעולם. הייתי בקבוצות עם קהל טוב, אבל לא ראיתי קהל כמו של הפועל. הסתובבתי בהרבה מקומות בעולם, ואין".

        דקה לפני שהולכים לישון, הסקורר במסר אחרון: "החלום שלי, בעקבותיו באתי להפועל, הוא להביא את המועדון הזה למקום שהוא שייך לו. לאירופה, לצמרת של הליגה, כל עונה. שם אני רואה את הפועל תל אביב, וזו המטרה הגדולה שלי".

        דיוויד בלאט מאמן מכבי תל אביב (ברני ארדוב)
        יותר ויותר חוסר אונים. בלאט (צילום: ברני ארדוב)

        "סליחה שאיחרתי", אמר בלאט בסיום מסיבת העיתונאים. "זה ממש לא בסדר".

        אחד הנוכחים בחדר השיב: "היום מותר לך".

        כן, כנראה שהעסק כבר הגיע לשלב הרחמים. הפועל תל אביב, בל נסתנוור, לא שיחקה כדורסל נהדר אתמול, ואסור לשכוח שמדובר בקבוצה של 3:3. אבל מכבי תל אביב נראתה נורא עד בלתי ניתנת לצפייה. 66 נקודות, אחוזים מחרידים, יותר איבודים ופחות כל השאר. בלאט, מהמאמנים הטובים באירופה, לפתע נראה כמו חניך של אדלשטיין, צעד אחר מאחור בכל שלב.

        הכול במכבי מרגיש יותר מדי קפריזי. גיא פניני עולה לשלוש דקות ולא חוזר. יוגב אוחיון משחק 13 דקות וזהו. יובל נעימי מקבל הכי הרבה דקות כרכז, ובלאט מודה בסוף המשחק שלא יודע מה יהיה עתידו (של נעימי).

        בכלל, כל יום מספק יותר ויותר סימני שאלה, כאלה שאפילו בלאט לא מצליח לענות עליהם. "אנחנו לא בנויים למשחק שלישי בחמישה ימים", הוא אומר, למרות שהסגל נוזל מהספסל.

        "מתישהו יהיה פה שינוי, ואני לא מדבר על להוסיף שחקן", הוא מכריז.

        "אצל היקמן יש הבדלים עצומים בין היורוליג לבין הליגה, ואין לי תשובה למה", הוא מודה.

        "באנו עייפים ושיחקנו עייפים, הקהל לא היווה פקטור", הוא מסכם, וגורר רגליים מהחדר, עייף גם הוא.

        בשורה התחתונה והמדאיגה – מכבי תל אביב הגיעה למשחק הזה בדריכות מרבית – על הפרקט ומחוץ לו. וזה פשוט לא הספיק.

        ***

        קרלון בראון ארז אדלשטיין מאמן הפועל תל אביב (ברני ארדוב)
        "1 – תודה רבה; 2 – קבוצה מנצחת כוכבים, ולא להפך; 3 – יש לנו את הפועל ירושלים בשבוע הבא". אדלשטיין עם בראון (צילום: ברני ארדוב)

        "בית ספר לכדורסל", החמיא גילי מוסינזון בסטטוס, "אדלשטיין גאון". הוא באמת עבד כמו גאון אתמול. כל טיימאאוט מלמיליאן, כל תרגיל בסלע.

        לפני המשחק, הוא לבש את חולצת המטרות האדומה, זו שכללה עלייה מליגה ב' לליגת העל, וכיום מדברת על אולם חדש, על גביע ועל אליפות. במשחק עצמו הוא עבר לחליפה, כי חייבים. לאחר המשחק, בזמן ששון ג'יימס נאם במסע"ת, אדלשטיין שיחק בטלפון. כשהגיע תורו, החדר הואר. ככה אדלשטיין – אדם שאי אפשר לשמוע אותו אחרי הפסד, ואדם שאי אפשר להפסיק לשמוע אותו אחרי ניצחון. "בסיום אמרתי לשחקנים שלי שלושה דברים", הכריז, "1 – תודה רבה; 2 – קבוצה מנצחת כוכבים, ולא להפך; 3 – יש לנו את הפועל ירושלים בשבוע הבא".

        כשנשאל על מכבי, קינח: "הם באו בשיא הריכוז, אבל היינו טובים יותר, הגבנו להכול". בסיום המשחק החליף שוב לחולצת המטרות האדומה. לכו תדעו, הוא עוד יגשים אחת.

        ***

        23:53, מגרש החניה בהדר יוסף. כמה אוהדים חגגו, וזרקו שתי אבוקות בין הרכבים החונים. המשטרה הגיע מהר. אוהד אחד, לא בהכרח זה שזרק, הוכנס לניידת. מפקד הכוח כנראה הבין את גודל המעמד, ואמר: "יאללה, חבר'ה, חבל, אל תהרסו לכם ערב כזה". האוהדים התפזרו. הם לא הרסו ערב כזה.

        לתגובות: orenjos@walla.co.il

        האוזמן: מאימפריה לסתם קבוצה

        ג'יימס: "מגיע לאוהדים יותר"

        סיקור הדרבי המרתק של תל אביב

        שחקן מכבי תל אביב דייויד בלו מול שחקן הפועל תל אביב ג'וש אוונס (ברני ארדוב)
        (צילום: ברני ארדוב)