בר טימור קלע 20 נקודות. דייויד לוגן סיים עם 0.
לפני שמונה חודשים, בדרבי הביתי של הפועל תל אביב (בבית מכבי), האדומים הדהימו עם 65:69 במשחק מרתק שהשליך על המשך הקריירה של גיבורי הסרט. לא הערב הזה לבדו הביא את טימור ולוגן לתחנה הבאה בקריירה, אבל הוא בהחלט תרם לכך שהקליפים של טימור יופצו בטירוף יתר ולכך שהצהובים החליטו שלא לחדש את האופציה על לוגן.
שמונה חודשים עברו, ושוב דרבי ביתי של הפועל בעונה הסדירה. ובעוד שבאופן תמוה יותר מדי אנשים בוחרים להתמקד ב-120 כרטיסים שלא נאספו על ידי אוהדי מכבי תל אביב (שיטוסו לכל העולם בלי חשש ופחד אבל אימת הדר יוסף היא זו שגדולה עליהם), ובהזמנות שחולקו או לא חולקו ובתגובות הילדותיות שבין ההנהלות באלבה ברלין מחכים לדרבי הפרטי הזה, ואם האינטרנט בדירה של טימור ירוץ יופי, אז בר ודייויד גם יראו אותו ביחד ויתווכחו כל הדרך לבאזר. אז הנה, כמה שעות לפני הג'אמפ, הזדמנות מצוינת לראות מה עבר על השניים עד כה.
טימור
"אגיד את זה באופן הכי אמיתי: אף אחד לא אוהב לא לשחק, אף אחד לא נהנה מזה. אבל, כשאני רואה פה מה יהיה כשכן אשחק, אני יודע שאני נמצא במקום טוב. זה יבוא, גם אם זה ייקח זמן, זה יגיע וזה יהיה הדבר הכי טוב בעולם".
בנובמבר, בר טימור יכול להודות שלא ידע למה לצפות באוגוסט. הוא היה משחקני הרכש הראשונים שהגיעו לאלבה, הבטחה גדולה וחוזה יפה. הבעיה: אחריו הוחתמו עוד ארבעה זרים לוגן, קליפורד המונדס, ווידאן סטוינובסקי ורג'י רדינג כולם בעמדות 2-1, העמדות שלו. התוצאה: טימור שיחק חמש דקות בממוצע העונה, ורק ב-5 משחקים עלה בכלל לפרקט. בסך הכול הוא הרשית רק שתי נקודות.
עכשיו החשיבה השתנתה. בחוזה לא הבטיחו דקות, לא לכאן ולא לכאן, אבל טימור לבטח לא חשב שיוחתמו עוד ארבעה שחקנים זרים על המשבצת. "מה שטיפה דפק אותי זה דווקא האופי שלי", הוא אומר. "לא יודע בדיוק איך להסביר את זה, אבל הגעתי קצת לא מוכן לכל מני סיטואציות. כל האחריות היא עליי. התכוננתי כל כך חזק מבחינת כדורסל ופיזיות, והזנחתי את כל הנושא המנטלי. אני עובד עם רן קוניק חזק, וזה משתפר".
במשחק הראשון שהרגיש שקיבל הזדמנות, הודה טימור שהריגוש גבר והביצועים אכן לא היו טובים. הלילה שלאחר מכן לא היה קל, הרבה מחשבות, אבל כאמור, הגארד מתאמץ לא לתת לזה להפריע לו. "אלבה זו קבוצה שהרכיבו מאפס, וגם אני אשתלב יותר בהמשך", הוא אומר. "זה עניין של סבלנות, ויש פה סבלנות, יותר מבארץ. דברים זזים פה לאט, חשבנו שיהיה קצת אחרת ועכשיו מנסים להבין איפה אנחנו עומדים, ולהתקדם".
לוקח זמן, כנראה, גם להסתגל לרמה. "הליגה חזקה, הרבה יותר משלנו", הוא אומר. "וזו קבוצה ענקית, מסורת, לחץ, הכול". כנראה בגלל כל אלו, המאמן, סאשה אוברדוביץ', עדיין לא מרגיש בנוח להמר. בטח כשהקבוצה לא פתחה טוב את העונה, ובברלין כבר עלו שמועות על כיסא לא יציב ומעמד מעורער של הקואץ'.
אוברדוביץ' מטורף בזמן משחקים, "אפילו יותר מארז (אדלשטיין)". המאמן ערך עם טימור שלוש שיחות אישיות. הוא ניסה לעודד, ביקש שהישראלי יתאזר בסבלנות, אמר שיש המון מה לשפר. טימור לא איבד מוטיבציה, אבל היה שמח לקבל קצת יותר ביטחון. אוברדוביץ' זורק פירורים פה ושם, אבל לא יותר מזה. מי שמעודד את טימור הוא הג'נרל מנג'ר מיטהד דאמירל. במספר רגעים העונה, כשטימור היה מתוסכל, דאמירל הבהיר אתה צריך לשחק, ואתה צריך לשחק יותר. זה יגיע.
"בר עדיין לא מוכן לחלוטין לרמה של יורוקאפ וטופ בונדסליגה", אומר לוואלה! ספורט גורם מקצועי במועדון. "הוא עובד קשה, אבל במעט ההזדמנויות שקיבל עדיין לא היה יותר מדי טוב, והגארדים שלפניו ברוטציה פשוט טובים יותר כרגע". אבל גם אותו גורם מבהיר: "לא סתם החתמנו אותו לטווח ארוך. אנחנו רואים בו פוטנציאל גדול".
"הוא שחקן אטרקטיבי מאוד למועדון גרמני בגלל הדרכון הגרמני שלו", אומר דייויד היין, עורך אתר "הייניוז", בלוגר באתר הליגה הגרמנית ובאתר "פיב"א אירופה". "לגבי דקות המשחק שלו העונה, כנראה שעדיין הוא לא ממש משחק ברמה של הבונדסליגה. הוא צריך להתרגל לאגרסיביות, לפיזיות. הוא עדיין לא נכנס לגמרי לשיטה של אוברדוביץ'. אלבה גם תחת לחץ עצום לנצח והמאמן לא מרשה לעצמו להמר על צעירים. אם יהיה טוב מספיק, הוא יקבל את הזמן שלו. זו לא שאלה, זה בטוח. בחמישה משחקים היו לו חמישה איבודים בשמונה דקות, והמאמן צריך זמן כדי לבטוח בו".
"בר מוכשר מאוד", מספר החבר לוגן. "הוא מנסה להסתגל לרמות האלה. זה תמיד קשה, הוא עשה קפיצה גדולה, מהפועל לכאן. זה שינוי גדול. ברגע שימצא את הקצב, יהיה טוב. בשבועיים האחרונים הוא כבר במגמת שיפור, ורואים שהוא נותן למאמן את הביטחון להאמין בו. ככול שהעונה תתקדם, הוא יהיה טוב יותר. הוא יראה למאמן למה הביאו אותו לכאן".
אולי הסגל עמוק מדי? תחרות קשה מדי? ריאלי עבורו לצפות לקבל 15-20 דקות?
"בטח שזה ריאלי. אולי הוא לא לגמרי ידע למה לצפות, אבל מתישהו יצטרך לקפוץ לאש. הליגה פה יותר פיזית, יותר קשוחה, השופטים אולי נותנים קצת יותר להרביץ. בישראל הכדורסל יותר מהיר, ולבר זה מאוד התאים. פה הליגה איטית וטקטית, לא משחקים למעלה-למטה".
בעוד שלוגן כבר עבר תחנות רבות, כיאה להרבה שחקני חיזוק אמריקאים, הכדורסלן הישראלי לא בדיוק רגיל לצאת החוצה. לוגן מסכים: "זה היה שוק בשביל בר, המעבר. זה היה קשה. ישראלים לא רגילים לשחק בחו"ל, זה חדש לו. אבל שוב, רואים את ההסתגלות והשיפור".
מבחינת כדורסל, על מה הוא צריך לעבוד?
"אין תכונה ספציפית. בר שחקן מאוד מוכשר, הוא עושה הרבה דברים טוב. הוא זריז, חודר טוב. צריך אולי לשחק קצת יותר לאט, לנסות לפענח את המשחק עוד יותר, ובעיקר לא לפחד שאם יאבד כדור אחד, המאמן יתעצבן עליו. לנקות את הראש".
לברלין טימור מתרגל, לאט לאט. אחת הערים המרשימות באירופה תפסה אותו בהלם. טוב, נו, מדובר באחד שעצר נשימה גם בגלל בתי קפה בדיזנגוף. "אז פה זה קצת יותר מדיזנגוף", הוא צוחק. הוא מספר על תנאים מעולים במועדון. "הכול מתוקתק", הוא אומר. "דירה, רכב, אינטרנט, טלפון, הכול כולל הכול. ריהוט, משכורות בזמן, המתקן, חדר ההלבשה".
אפילו מספר הטלפון שלך תואם למספר הגופיה (17).
"וואלה, לא שמתי לב. עכשיו כשאתה אומר את זה...".
עם בן שהר, חלוץ הרטה ברלין, הוא נפגש פעמיים כבר. "ביום ההולדת שלו", מספר טימור, "ועוד פעם, במסעדה, בטעות. אנחנו פשוט גרים בשני קצוות שונים של ברלין, ופה שני קצוות זה יותר משתי דקות נסיעה". באופן אירוני, מדובר בשני פרוספקטים ישראלים נהדרים שעדיין לא הצליחו לפרוץ בברלין. אולי זה עוד יגיע, אולי אצל שניהם.
מה שמוביל אותנו לשאלת המפתח. האם טימור מיהר לצאת? התשובה, לשאלה הרטורית, היא לא. "לצאת כמה שיותר מהר זה הדבר הנכון, גם אם זה קשה", הוא אומר. וצריך לזכור שמדובר בבחור שתמיד קפץ מעל הפופיק, והצליח. בכיתה י"ב, במקום לשחק בנוער של מכבי חיפה, הוא שיחק בבוגרים של הפועל חיפה. בעונה הראשונה אחרי הנוער כבר הצליח בטבעון מהלאומית, וגם המעבר להפועל תל אביב היה חלק מהרגיל. אז במקרה הזה טימור צריך יותר מ-100 ימי חסד, והוא כנראה גם יקבל אותם.
עזבו את התחום המקצועי, וגם את תנאי המחיה הנוחים בברלין. בניגוד לכדורגל, בכדורסל הישראלי אין יותר מדי אופציות למשכורות-משנות-חיים. טימור בדיוק מצא בחוזה כזה. 600 אלף יורו לשלוש עונות, זה השכר המוערך. עד כה, בישראל, רק משכורות חייל נכנסו לחשבון הבנק. אם היה ממשיך בהפועל, למשל, היה אמור להרוויח 40 אלף יורו לעונה, בלחץ. בגרמניה הוא משתכר פי 5. אתם עדיין שואלים אם מיהר לצאת?
אז מתי בר טימור חוזר לישראל?
"לא בזמן הקרוב", הוא בטוח.
לא לפני 2018?
"משהו כזה".
רק למכבי?
"אל תיכנס לזה".
אז לא ניכנס, אין בעיה, אבל למען הסדר הטוב נציין: במכבי כבר מסתכלים על טימור. בקיץ האחרון, כמובן, לא היו יכולים לעשות דבר, שכן סעיף היציאה היה לאירופה בלבד. בינתיים טימור מסתפק בצהוב של אלבה. בינתיים.
***
לוגן
דייויד לוגן משחק יותר וקולע יותר במדי אלבה. עונה סבירה בליגת העל (11.4 נקודות למשחק) הסתיימה עם פלייאוף מאכזב (4.4 נקודות בממוצע), ומכבי לא קראה. בברלין "יש אותו ויש את השאר", כפי שמחמיא טימור, והמספרים תומכים. 14 נקודות למשחק בבונדסליגה, 17 נקודות לערב ביורוקאפ. יותר מהמספרים, לוגן אוהב את התפקיד ואת האמון שהוא מקבל בגרמניה. עדיין מספרים שם על כמה בעיות ביכולת ההגנתית שלו, אבל התקפית הוא מספק את הסחורה.
"אני בקשר עם כמה אנשים במכבי, אבל זו היתה עוד נקודה בקריירה", הוא אומר. "עכשיו אני בנקודה חדשה, במקום חדש, מכבי מאחוריי. עדיין אהיה בעד מכבי בדרבי, הרי שיחקתי שם והפועל זו היריבה הכי גדולה, והיא גם ניצחה אותנו בעונה שעברה - אבל עברתי למקום שהוא טוב יותר עבורי. התפקוד שלי, המאמן סומך עליי, נותן לי הרבה יותר ביטחון וחופש לשחק וליצור, וזה מצוין. זה פשוט בשבילי, וזו הסיבה שעברתי. רציתי תפקיד מרכזי יותר וזה מתאים לי".
לוגן לא מדבר על מכבי יותר מדי, אומר שאין רגשות טינה. "היתה להם אופציה, הם לא רצו", הוא אומר. "הלאה, אין עצבים, מאחל להם בהצלחה. אני עדיין מדבר עם אנשים שם. אני צריך באמת לדבר עם גור (שלף), שמעתי ששחררו אותו. גם עם שארפ. כן, שמעתי גם עליו".
"לוגן היה טוב במכבי", אומר טימור, "ניצח להם כמה וכמה משחקים. העונה באלבה הוא נראה טוב יותר, נראה שנוח לו, נראה שיותר סומכים עליו".
מבחינה מקצועית הגארד שמח במיקום החדש שלו, אבל ישראל עדיין עמוק בלב. "כל דבר שקורה בארץ הוא יודע לפניי", אומר טימור. "מפטרים מאמן, חותכים שחקן, הוא ישר שואל אותי. הוא אוהב את ישראל, שומר על קשר עם אנשים. בשבועות האחרונים כל שנייה הוא בדק מה קורה עם ליאור אליהו, איפה הוא חתם".
וחולה כדורסל ישראלי, כפי שמתברר, לוגן מנתח: "קבוצות אחרות כבר לא מסתכלות על מכבי תל אביב מלמטה. בטח אחרי שמכבי חיפה ניצחה וזכתה באליפות, כולם עכשיו חושבים שאפשר לנצח את מכבי. כבר לא ממש רואים אותה כפייבוריטית אוטומטית בכל משחק, רואים שזו קבוצה שמסוגלת להפסיד".
***
דרבי
טימור, בשונה מלוגן, עדיין מרגיש שייך לאקסית. "יש לי המון הערכה ואהבה למקום הזה", הוא אומר. "אני לא שוכח מה הפועל תל אביב עשתה בשבילי". הוא החליף שתי שיחות עם מתן נאור וארז אדלשטיין, שכעס על עזיבתו, ושומר על קשר עם כמה חברים צעירים בקבוצה. אבל מן הסתם, רחוק מהעין קצת רחוק מהלב.
הסגל של הפועל נחלש, לא? קצת אפור?
"לא נראה לי, בסוף הכול מתאזן ואנשים תופסים את המקום".
"אנחנו מדברים על הדרבים של העונה שעברה לא מעט, ומחר (היום) נדבר על הדרבי באימון, זה בטוח", חוזה לוגן. "אבקש מבר שימצא דרך לקלוט את המשחק באינטרנט, ונראה ביחד".
אז לדבר הכי חשוב: מה יהיה הערב?
לוגן: "מכבי תנצח בהפרש דו ספרתי. הפועל לא טובה כמו בשנה שעברה".
טימור: "הפועל, בשיניים".
נחכה ונראה. 20:45 בהדר יוסף, 19:45 בדירה אחת בברלין.
לתגובות: orenjos@walla.co.il
לטוויטר של אורן יוסיפוביץ
לפוסטים הקודמים בבלוג
"זהירות, אל תחצה את הכביש": על אדלשטיין