שרק במכונת הזמן: חזרה לשער הבכורה של ויין רוני

ארסנל מובילה את הטבלה עם רצף מרשים של משחקים ללא הפסד, ליברפול דולקת בעקבותיה. ארסן ונגר זוכה לשבחים מכל עבר, וחולם על הצלחה גם בליגת האלופות, תוך שהוא רושם ניצחון מרשים על בורוסיה דורטמונד אחרי הגרלה לבית קשה ומאוזן. דייויד מויס פותח, עם לא מעט ספקות סביבו, עונת בכורה בקבוצתו החדשה, מתוקשרת הרבה יותר מהקודמת. הוא מארח את התותחנים לקרב שעשוי להשפיע רבות על המשך דרכם. ואולם, אחרי המשחק המנג'רים נדחקים לחלוטין מהכותרות, וכולם מדברים אך ורק על ילד אחד. ויין רוני.

19 באוקטובר 2002 הוא היום, וגם אחרי מאות אירועים חשובים במהלך הקריירה הארוכה הוא היה ונשאר הרגע הקסום ביותר בחייו של החלוץ. הוא לא יוכל לשכוח אותו לעולם. זה היה הרגע בו חזו האנגלים בלידתו של הכוכב שילווה אותם מאז ועד היום. התותחנים הגיעו למפגש עם אברטון בגודיסון פארק עם ביטחון עצמי בשמיים, בלתי מנוצחים ב-30 משחקים. ניוקאסל של בובי רובסון היתה האחרונה שגברה עליה, 1:3 בהייבורי, כמעט 10 חודשים קודם לכן. הפסד החוץ האחרון של ארסנל בליגה היה בכלל במאי 2001. היא היתה האלופה הגאה, עם סגנון אטרקטיבי ומאמן שהציב לעצמו מטרות גדולות ודיבר בגלוי על שאיפה לעונה שלמה ללא הפסד.

אברטון, חסרת יציבות במקום ה-12, לא היתה אמורה להוות מכשול רציני על הנייר, קל וחומר אחרי שפרדי ליונגברג, השבדי החמקמק, הקדים את ההגנה הכבדה של האורחים בציפיה לכדור הרוחב של תיירי הנרי והעלה את האורחת ליתרון. היה זה המשחק מספר 49 ברציפות בו מצאה ארסנל את הרשת. היא נראתה בלתי ניתנת לעצירה. התשובה הביתית הגיעה בדקה ה-22, כאשר לי קארסלי הדביק כדור לעמוד, והסקורר הקנדי תומאש רדז'ינסקי היה זריז יותר מדייויד סימן ואשלי קול ושלח את הריבאונד פנימה.

שוער ארסנל היווה בימים ההם דמות טראגית לכל דבר, אחרי שאשמת ההדחה מהמונדיאל הונחה הישר על כתפיו בעקבות הכדור הקשתי של רונאלדיניו שנחת בפינה הרחוקה שלו ברבע הגמר מול ברזיל. שלושה ימים בלבד לפני הביקור בגודיסון פארק, ספג סימן שער אומלל במיוחד מבעיטת קרן מסובבת ישירה של אקטים שאקירי המקדוני במוקדמות אליפות אירופה, ואנגליה סיימה ב-2:2 מביך. הוא עוד לא ידע אז שיהיה זה משחקו האחרון בהחלט במדים הלאומיים, והיה נחוש להתאושש. הקהל של ארסנל הריע לו ממושכות לפני שריקת הפתיחה, ולהפתעת רבים גם אוהדי אברטון הצטרפו אליו במחיאות הכפיים ובעידוד.

בדקה האחרונה של זמן הפציעות, כאשר רוני שלח את הטיל המטורף למשקוף ופנימה, אף כחול ביציעים ממש לא ריחם על סימן. הנער היה אז בן 16 ו-360 ימים. מויס שילב אותו כמחליף ברוב משחקי הליגה מאז תחילת העונה, אבל אף אחד עדיין לא ראה ולא הפנים את עוצמת הפוטנציאל. נגד ארסנל נכנס רוני למגרש בדקה ה-80 במקומו של רדז'ינסקי. כעבור קצת יותר מעשר דקות, הוא קיבל כדור מתומאס גראבסן הדני, איש המשחק שהתעלה ביום נתון על פטריק ויירה בקישור. ילד הפלא עצר את הכדור בתנועה מרהיבה, התרחק מהמגן הקמרוני לאורן, ניצל את הססנותו של סול קמפבל שלא מיהר לסגור אותו, וירה מבלי להתקרב לרחבה. יותר מ-11 שנים חלפו מאז, וזה עדיין אחד השערים היפים בקריירה שלו.

ביל קנרייט, הבעלים של אברטון, עזב את האיצטדיון שתי דקות קודם לכן, ולא סלח לעצמו על המחדל. "תזכרו את השם – ויין רוני", קבע בקול נרגש השדר קלייב טילדסלי, אוהד מוצהר של מנצ'סטר יונייטד, שעוד לא ידע כי השם הזה יעבור לאולד טראפורד בעוד פחות משנתיים. רוני הפך למבקיע הצעיר ביותר בתולדות הפרמיירליג, תוך שהוא מדיח מהפסגה את מייקל אואן. חלוצה של ליברפול היה אז בשיא תהילתו, זוכה בכדור הזהב ב-2001, וההשוואה אליו נחשבה למחמאה יוצאת דופן.

ונגר הלך רחוק יותר. "לא זכור לי שאואן שיחק כך כאשר היה בן 16. רוני הוא שחקן בשל למרות גילו. הוא האנגלי הצעיר המוכשר ביותר שראיתי מאז הגעתי לכאן. יש לו מסירה, הוא חכם ומבנה הגוף שלו מזכיר את פול גאסקוין עם מרכז כובד נמוך. הוא גם מכדרר בחסד, ואני אוהב חלוצים שיכולים לעבור שחקני יריב. אפשר רק לחלום על שחקנים כאלה. נוצחנו היום בגלל שער מיוחד מכישרון מיוחד", אמר המנג'ר הצרפתי. מויס, שקיבל קרדיט נרחב בתקשורת על כך שלא חשש להמר על הילד, שידרג בזכות השער הזה את מעמדו. "לפעמים אנחנו מבקרים את ויין על כך שהוא לוקח בעיות יומרניות מדי, אבל לא הפעם", חייך הסקוטי אחרי שריקת הסיום.

הוא היה גאה מאוד בכך ששכנע את ההנהלה להכין את החוזה הראשון של הכוכב הצעיר מראש, ולסכם את כל סעיפיו. הרי לפני גיל 17 רוני בכלל לא יכול היה לחתום על חוזה של שחקן בוגר, וקיבל מאברטון דמי כיס בגובה 80 ליש"ט לשבוע. הסנסציה שחולל רוני בבעיטה המדהימה גררה באופן מיידי חרושת שמועות על עתידו, אבל מבחינת הכחולים הכל כבר היה סגור. התקווה היתה כי רוני יישאר במועדון זמן רב – מדובר באוהד אברטון מגיל אפס שסירב בזמנו להצעה מקבוצת הילדים של ליברפול. בגודיסון פארק בנו עליו, ומויס דיבר על כך בהרחבה אחרי הניצחון על ארסנל: "באתי לכאן כדי להניח יסודות שלא יפורקו כפי שקרה בעבר. אני מבין את המצב הכלכלי של המועדון, אבל בטוח שההנהלה תתמוך בי כאשר אני נחוש לשמור על מישהו. אברטון נמצאת בדמו של ויין, הוא השחקן שלנו. הוא יכול להפוך לשחקן מיוחד מאוד".

הפסדה של ארסנל לא רק קטע את הרצף שלה והדיח אותה מהפסגה לטובת ליברפול, אלא גם הוציא את הרוח ממפרשיה. במחזור שלאחר מכן היא נכנעה לבלקבורן בהייבורי, בהמשך הפסידה לסאותהמפטון, ומנצ'סטר יונייטד דהרה לאליפות על חשבונה. את חלומו לסיים עונה מושלמת ללא הפסד הגשים ונגר בכל זאת ב-2003/04. היא שברה אז את השיא של עצמה, ורשמה 49 משחקי פרמייר-ליג ללא הפסד. מי מנע ממנה להגיע למספר העגול של 50? נכון, היה זה שוב רוני.

בקיץ 2004, אחרי הופעה סנסציונית באליפות אירופה, סירב החלוץ להצעה לחתום על חוזה חדש באברטון, איכזב את מויס ונמכר ליונייטד. ב-16 באוקטובר הגיעה ארסנל האדירה לאולד טראפורד ונתקלה בו. הפעם כבר בן 18, עם נסיון לא מבוטל מאחוריו, סחט רוני פנדל אותו תירגם רוד ואן ניסטלרוי לשער יתרון. בתוספת הזמן הוא גם שם את החותמת הסופית על הניצחון 0:2. גם הפעם הוריד הפיאסקו את התותחנים מהפסים. בחמישה המשחקים שלאחר מכן היא ניצחה פעם אחת בלבד, והפעם היתה זו צ'לסי של ז'וזה מוריניו שנהנתה ודהרה לתואר.

למעשה, זה סמלי אפילו יותר. מאז חתם רוני במנצ'סטר יונייטד, לא זכתה ארסנל באליפות. אין קבוצה מולה הוא הבקיע שערים רבים יותר בקריירה – 12 במספר (כמו גם נגד פולהאם, אסטון וילה ופורטסמות). תוסיפו שישה בישולים, ותקבלו את היריב האולטימטיבי של ונגר. אחרי שהכניע את ארסנל פעמים כה רבות, רוני לא ממהר להתרשם מטענותיה לכתר. "כבר ראינו אותם בצמרת עד פברואר בעונות הקודמות, ואז הם דעכו. נכון לעכשיו הם מצליחים, אבל בואו נחכה ונראה איפה הם יהיו במרץ", הוא הצהיר השבוע.

ביום ראשון זה קורה. הרצף של ארסנל אמנם "קצת" פחות מרשים הפעם, ועומד על תשעה משחקי ליגה, אבל גם זה לא רע בכלל. היא צועדת בפסגה, ומנגד מנסה מויס להתאקלם בקבוצתו החדשה וסופג אש מכל הכיוונים. גם רוני יהיה שם. היום ההוא, 19 באוקטובר 2002, יישאר איתו לנצח. הפעם הוא ייזכר בו יותר מתמיד. קצת אחרי יום הולדתו ה-28, הוא ינסה לחזור ולהיות שוב נער חצוף בן 16, שמרוויח גרושים, שמח מכל דקה שהוא מקבל על הדשא ובועט כדורים מטווחים לא הגיוניים. כי הכדורים האלה טסים לפעמים למשקוף ופנימה.

יובנטוס רצתה מאוד לראות את גונסאלו היגואין בשורותיה. היא רק לא רצתה לשלם תמורתו. פלורנטינו פרס שם תג מחיר של 35 מיליון יורו על הארגנטיני, הגברת הזקנה התעקשה שהוא לא שווה יותר מ-22 מיליון. אז המנכ"ל בפה מארוטה הלך ורכש סקורר ארגנטיני אחר, קרלוס טבס, שיצא לשוק במחיר מבצע של 10 מיליון ליש"ט. ריאל, שלא מכרה בזול הקיץ לעומת שנים קודמות, שלחה לבסוף את היגוואין לנאפולי תמורת 37 מיליון. מי עשה עסקה טובה יותר? נכון לעכשיו טבס מקדים את יריבו בליגה, עם שישה כיבושים לעומת חמישה. לעומת זאת, היגואין פורה הרבה יותר בליגת האלופות עם ארבעה כיבושים, כולל צמד קריטי מול מארסיי השבוע. ביום ראשון, בקרב חזיתי, התשובה עשויה להיות ברורה יותר.

קרב רותח בבחירות לנשיאות פנרבחצ'ה הסתיים בזכייתו של הבוס המכהן, עזיז ילדירים, ששולט במועדון כבר 15 שנה – על אף שהורשע בפרשת השחיתות הגדולה שהסעירה את טורקיה ואף נשפט לתקופת מאסר וריצה אותה בחלקה. במהלך הקמפיין, בו הפסיד יו"ר ההתאחדות לשעבר מחמט עלי איידינלר, הוזכר שמה של גלאטסראי פעמים רבות מאוד. ילדירים האשים בשבועות האחרונים את איידינלר בהיותו בוגד, בשל קשריו הענפים עם היריבה העירונית. מנגד, טען איידינלר בעימות עם ילדירים: "גלאטסראי צריכה לבנות פסל לכבודך. לא היה נשיא פנרבחצ'ה אשר בתקופתו זכתה גלאטסראי בתארים רבים כל כך". אחרי ניצחונו, פירסם ילדירים מסר ארוך לאוהדים, בו ביקש מהם לנהוג בכובד כלפי האריות בדרבי הקרוב. איכשהו, יש תחושה שהם לא יקשיבו לו.

היום העצוב ביותר של ויאריאל בעשור האחרון היה במחזור הנעילה של עונת 2011/12, כאשר היא היתה זקוקה לתיקו ביתי מול אתלטיקו כדי להבטיח את הישארותה. רדאמל פלקאו כבש אז שער דרמטי בדקה ה-88, הקולצ'ונרוס יצאו עם 0:1, יתר התוצאות הלכו לרעת הצוללת הצהובה, והיא צללה לליגה השניה. איש לא שכח את הדמעות ביציעי איצטדיון אל מדריגאל, ועכשיו, כאשר דייגו סימאונה מגיע לביקור ראשון מאז, הקבוצה מפרבר ולנסיה תשמח להעניק לו הפסד צורב משלו שיפגע בשאיפותיו להתמודד על אליפות עם ברצלונה וריאל.