זה לא רק משבר קטן וזה לא חולף: הבעיות של מכבי חיפה

האוזניים שמעו וסירבו להאמין. זה קרה ביום ראשון. בעוד שלומי דורה, מאמן טוב עם אפס פאסון, רץ אחוז אמוק ליציע אוהדי הפועל חיפה לאחר ניצחון 0:1 בדרבי, התייצב יניב קטן מול המצלמה. אחרי ההטפות הרגילות על הפסד רע וחשבון נפש וכל הדברים שקפטן צריך להגיד, אמר ביובש: "אליפות לא רלוונטית מבחינתנו כרגע, מכבי תל אביב במקום אחר לגמרי".

אפשר להגיד שקטן צדק. באותו ערב מכבי תל אביב הייתה שמונה נקודות אחרות לגמרי מהקבוצה שלו. ערב לאחר מכן הפער צמח ל-11 נקודות אחרות לגמרי לגמרי וביום שני עשויות להתווסף עוד שלוש נקודות ועוד "לגמרי" אחד. ההשוואה, או יותר נכון חוסר ההשוואה, למכבי תל אביב הפכה לטרנד החדש של ליגת העל. בכירי המאמנים בישראל, מאלישע לוי ורן בן שמעון ועד מרקו בלבול, מדקלמים אותה. כשזה בא מיניב קטן, אחד שהיה אחראי לקימוט של ליגת העל שנה אחרי שנה בחצי הראשון של העשור הקודם וסמל למכבי חיפה הגאה והדורסנית, המשמעות היא שהשלהבת לא רק נפלה בארזים, היא כילתה אותם לגמרי.

כי אם כולם מדברים על מכבי תל אביב, כנראה שבאמת יש בליגה הזו רק מכבי תל אביב. אם כולם חושבים שהאליפות סגורה, היו סמוכים ובטוחים שאף אחד לא יעז אפילו לנסות לגנוב אותה. מזמן כבר לא נראתה כאן התרפסות וכניעות בפני קבוצה אחת, טובה ככל שתהיה, כבר לאחר שבעה מחזורים. יותר משמכבי תל אביב סוגרת את הסיפור, היריבות שלה דואגות להבליט כמה הן נחותות ממנה. לבני סכנין אולי מותר להצביע על הנחיתות הזו, אבל למכבי חיפה אסור בשום שלב, גם בעונה קטסטרופלית, להגיד ש"מכבי תל אביב במקום אחר לגמרי".

עם זאת, הרפיסות של מכבי חיפה, שבשבת הציגה את המשחק הכי איום שלה בשנים האחרונות, אכן קשורה למכבי תל אביב. לא במובן שקטן התכוון אליו, אלא באספקט הניהולי. פרשת אייל גולסה היא דוגמה מצוינת. כבר כמעט ארבע שנים, מינואר 2010 כשברח כדי לחתום בלאציו, גולסה חותם על חוזה ואחר כך לא חותם, שלוש שנים או חמש שנים, כן אופציה לחו"ל או לא, עולה ליציע ויורד ממנו ובינתיים הפארסה הזו נמשכת.

בסוגיות משפטיות כאלה (שמן הסתם, כותב שורות אלה לא מתיימר להבין יותר מעורכי הדין המטפלים בהן) אין, בדרך כלל, אמת מוחלטת. העובדה היא שכל קבוצה שהתעסקה בשנים האחרונות עם סיפור דומה נכוותה ממנו. שתי הדוגמאות הבולטות הן שי אבוטבול בהפועל תל אביב ויוגב אוחיון בפרשת קובאן. העסק עם אבוטבול נגרר כבר שנים והספיק בדרך לפגוע בשחקן וללבות את הקבוצה. מקרה אוחיון היה קיצוני אף יותר וממש שיבש את ההכנות המקצועיות של מכבי תל אביב במשך שני קיצים, כולל ההנחתה המוזרה של יובל נעימי, שיצרה סקנדל מקצועי במועדון ושערורייה מנהלתית בכל ליגת העל.

כשמיטש גולדהאר העיף את אבי נמני בתחילת 2011 הוא הכריז כי אין אף אדם שגדול מהמועדון. לא הייתה דמות גדולה מנמני כדי להעביר את המסר הזה. התהליך הזה הושלם והיום כולם שם הפנימו - מברק יצחקי שנשלח לגלות בקפריסין למרות חוזה עתק ועד אלירן עטר, שקיבל את ברכת הדרך לריימס לאחר עונה של 22 שערים. זה לא שכולם שמחים שם (כפי שאולי מנסים להציג את זה בתקשורת), אבל כל שחקן ושחקן יודע את מקומו ומבין שעם כל האהבה למקצוע, זהו ביזנס אחרי הכול ואין בו סנטימנטים. שחקן שיודע שמקומו לא מובטח נותן את הכול על המגרש. מה שאי אפשר להגיד על מכבי חיפה.

למקרה גולסה יש חלק בזה. אולי לא גדול, אבל בהחלט חשוב. מכבי חיפה משחקת נורא בלי קשר לגולסה (אף מצב נגד הפועל רעננה? אפילו לא בעיטה אחת למסגרת?), אבל פרשה כזו, כפי שמעידות דוגמאות העבר, מייצרת כאב ראש ומוסיפה לחוסר השקט של מערכת שגם כך צריכה להתמודד עם משבר. טוב יעשה יעקב שחר אם יסגור את הסיפור המעצבן הזה לכאן או לכאן כבר בשבועיים הקרובים, אחרת מכבי חיפה תסבול מהריקושטים האלה עד תום העונה ואולי גם מעבר לכך.

אוהדי מכבי חיפה השתוללו בסיום המשחק, קללות מכוערות לתמיר כהן

מקרה העונה שעברה בבית"ר ירושלים ידוע – הכול עבד פיקס, באו הצ'צ'נים והופ, זה כמעט נגמר בירידת ליגה. אבל בסיפור הזה היה גם סאב טקסט שקראו לו ערן לוי. כשהוא היה שמח, בית"ר ניצחה. כשהוא כבה, הקבוצה כבתה אתו.

בית"ר היא מועדון שחי על שחקנים אמוציונאליים. הבעיה היא, כפי שהוכח במקרה של ערן לוי, שאצל שחקנים כאלה יש שני צדדים למטבע – כשהם רוצים הם ענקיים, כשהם פחות רוצים הם מתהפכים ברגע ומראים את הצד הלא טוב שלהם. אלי כהן "השריף" ניסה להחזיק את לוי קצר ולא מנע את ההתפוצצות. מאמנים קודמים ששחררו את החבל לא הצליחו אף הם לקבל ערן לוי יציב. אלי כהן הנוכחי, לעומת זאת, זכה לתואם ערן לוי מינוס הצד השלילי שבו. קוראים לו בריאן ז'ונס.

ז'ונס, למי שלא יודע, הגיע לבית"ר מהליגה הרביעית בברזיל, זו שמקבלת תהודה ביוטיוב רק כשחבורת פסיכופתים בועטת בשופט או כשהאוטובוס שחונה על הקווים נכנס למגרש בטעות למרכז המגרש במהלך המשחק. הוא בא בגרושים ואלי טביב אמר "יאללה, ננסה". תמורת אפס ההשקעה עליו, בית"ר קיבלה שחקן עם אנרגיות בלתי מתכלות, אחד שמבין שקיבל הזדמנות חריגה ומנצל אותה עד תום. להפועל תל אביב, למשל, הוא עשה את המוות ואתמול החיתוך הנהדר שלו נגד בני יהודה הוביל לשוויון. עם שיפור מתמיד ביכולת לצד ההסתגלות המהירה, אל תתפלאו אם בקרוב ז'ונס יהיה חביב אוהדים חדש ביציעי טדי.

חוץ מזה, יש לו את השם של מייסד הרולינג סטונס והוא מצלצל כמו גיבור פעולה מהסבנטיז. אז איך, לעזאזל, אפשר לא לאהוב אותו?

אלי כהן עוד לא מסופק: "מקווה לראות בית"ר ירושלים הרבה יותר טובה"

בלם מכבי חיפה דקל קינן: "בנאדו הוא האחרון שאפשר לבוא אליו בטענות, אנחנו השחקנים אשמים".

רוצה לומר: אבל הוא הראשון שיבואו אליו בטענות ממילא, אז אנחנו בסדר.

מאמן הפועל חיפה שלומי דורה: "אף אחד לא ספר אותנו, צריך להישאר צנועים".

רוצה לומר: אין ספק, צניעות היא השם השני שלי.

חלוץ הפועל חיפה יובל אבידור: "יותר קל להגיע למקום השני מלשמור עליו".

רוצה לומר: אומרים את זה על המקום הראשון, אבל לא משנה.

מאמן מ.ס. אשדוד ניר קלינגר: "אני לא כועס, אני רותח מכעס".

רוצה לומר: עם כמות הפעמים שהגעתי לנקודת רתיחה, בקרוב ישווקו קומקומים על שמי.

מאמן בני יהודה דרור קשטן: "צריך להתמודד עם סיטואציה כזו".

רוצים לומר: באמת הגיע הזמן. אז למה אתם לא מתמודדים?

חלק מאוהדי מכבי חיפה השתמשו בשמו של אבי כהן המנוח כדי לפצוע נפשית את תמיר כהן על שחגג נגדם. גועל נפש.

דלה איינוגבה נהיה המניה הכי לא בטוחה בבני יהודה.

מנחם קורצקי שיחק פתוח מול מכבי חיפה וניצח, ובכך נתן שיעור למאמנים שהשחקנים שלהם נשכבים על הדשא ומבזבזים זמן. כמו, למשל, מנחם קורצקי.

קבלו את כל תקצירי המחזור השמיני עד כה

ליגת העל בוואלה! ספורט