גם היום זה קרה. מכבי חיפה שוב שלטה, החזיקה יותר בכדור, אבל כמו שקורה לה בתקופה האחרונה, היא לא מצליחה לתרגם את היתרון הזה ליכולת טובה, ליצירת מצבים ולהבקעת שערים. הפעם זו הייתה רעננה, שהגיעה בצורה טקטית, בצורה מסודרת, סגרה שטחים, ומנעה ממכבי חיפה לסכן את שערה.
כשאתה לא מייצר הזדמנויות ולא מבקיע שערים, זה משפיע על הביטחון של השחקנים. ראינו גם היום את חוליית ההגנה של מכבי חיפה מאוד חוששת, מאוד פוחדת להיכשל גם בהתקפות המעטות שיש מולה. ככה זה בקבוצה, חוסר האמון של השחקנים האחוריים בחלק הקדמי, יוצר לחץ. כמו בשבוע שעבר, גם היום: מהלך אחד, טעות אחד, גורם לחיפה להמשיך ולהסתבך.
השליטה של מכבי חיפה הייתה רק אופטית. הנעת הכדור הייתה לרוחב. הקושי של חיפה ממשיך להתחיל בחוליית הקישור. חיפה שיחקה עם בוקולי, ראיוס וידין מאחור. זה נתן שליטה במרכז השדה, זה מנע מרעננה להגיב, אבל הקישור הזה לא השפיע על המהלכים ההתקפיים של הירוקים. ושוב, חיפה מאוד חסרה שחקן או שניים שיידעו לפרוץ את המערך ההגנתי במרכז השדה. היא חוטפת כדורים, אבל לא מצליחה להוציא אותם קדימה.
כשאין לך שחקנים בעלי יכולת לחלוף על פני מרכז השדה של היריבה, אתה בבעיה. גם המסירות שמגיעות לחלוצים, מגיעות מהחלק האחורי. החלוצים בצפיפות רבה, ומתקשים לבטא את יכולתם. אופציית ההתקפה שמתבססת על חן עזרא הופכת ללא רלוונטית. קל מאוד ליריבות שלה להצר את צעדיו של עזרא בדאבל אפ, כי זה תמיד מאותו כיוון, תמיד באותה דרך.
בסיטואציה הזו יהיה נכון לשנות ולהפוך את חן עזרא לפליימייקר מתחת לחלוצים. שלא יגיע רק מכיוון אחד, אלא יוכל להביע את יכולתו בכל חלקי המגרש, ובזריזות ובמהירות ינסה לפצח את מרכז הקישור של הקבוצה היריבה.
כל עוד חיפה לא תמצא את הפתרון במרכז השדה, היא תתקשה להגיע למצבים ותמשיך להקשות על חלוציה. את מרבית השערים החלוצים לא כובשים לבד, אלא על ידי בישולים משחקני קישור יצירתיים. חלוצי הפועל תל אביב נראים אחרת עם ורמוט טוב, מכבי תל אביב נהנית מזהבי היעיל, ואפילו בית"ר ירושלים, הדי מוגבלת בחלק ההתקפי, נהנתה היום מכישורים של שחקן כמו דוד רביבו, שעם פעולה נכונה ומסירה חכמה משפיע בחלקים הקדמיים. בנאדו ציפה שראיוס יעשה את זה, אבל היכולות הטכניות שלו באות לידי ביטוי רק בהנעת כדור רוחבית, שבכלל לא מאיימת.
נכון, יש לחץ במכבי חיפה, שמשתק ופוגע, אבל הבעיה היא גם מקצועית. הקבוצה לא יוזמת, לא מגיעה למצבים. וכשהקבוצה לא מגיעה למצבים, היא מאבדת אמונה בעצמה. היא רואה בעצמה כמה היא מוגבלת ביכולות שלה ליצור, לאיים, לסכן. זה משפיע על כולם, וזו התוצאה.
לא שנהנינו במיוחד מהיכולת של הפועל רעננה, אבל הקבוצה הכינה את עצמה היטב, ידעה למנוע מחיפה לאיים עליה, וכמו הפועל חיפה בשבוע שעבר, ידעה למצוא את הירוקים לא מוכנים והענישה אותם. אלו שלוש נקודות מאוד חשובות להמשך הדרך ולהישארות בליגה, אך למרות הניצחון, אני עדיין חושב שלרעננה יש שחקנים טובים בחלק ההתקפי, כך שיהיה נכון מצד קורצקי להשתמש ביכולת שלהם. נכון שהסגנון הזהיר הביא לו שלוש נקודות, אבל במשחקים אחרים זה יכול להסתיים אחרת.
בית"ר ירושלים פתחה רע את המשחק. דווקא בני יהודה הייתה זו שהתחילה בצורה טובה יותר, לחצה את בית"ר במרכז המגרש, לא אפשרה לה לשלוט ולנצל את הביתיות. האורחים ניצלו את הפציעות הבלתי צפויות של בית"ר, הבקיעו שער יתרון, אבל המחצית השנייה הייתה שונה לחלוטין.
כנראה שבני יהודה לא ציפתה לקאמבק כל כך מרשים. למרות הפיגור, ולמרות החילופים הכפויים, השחקנים של אלי כהן לחצו את בני יהודה, ונראו מלאי אמונה ומרץ. זה הוביל להרבה איבודי כדור של בני יהודה, גם באזורים המסוכנים, ומשם הדרך אל השער הייתה קצרה יותר.
בית"ר הבקיעה שני שערים והשלימה מהפך, אבל כשנותר עוד הרבה זמן לסיום המשחק, החליטה להוריד את הקצב ולהניע את הכדור לאחור, ולשחק בצורה לא נכונה. למרות המהפך והיתרון המספרי, הנסיגה הייתה פשוט לא מובנת. במקום להגיב בכל הכוח ולחתום על התוצאה, בית"ר הזמינה את בני יהודה למאבק מחודש, ובלי יכולת מצוינת של אריאל הרוש, הזהובים היו חוזרים לתל אביב עם נקודה.
לפי דעתי בית"ר צריכה לקחת כמודל משחק את חצי השעה הראשונה שלה במחצית השנייה. בית"ר מביעה את יכולת בצורה טובה יותר כשהיא לוחצת את היריבה גבוה. המצב הזה עוזר לבית"ר להגיע אל השער מהר יותר. לאור השחקנים שיש לה, זה הסגנון המתאים לה. בית"ר מאוד מתקשה כשהיא צריכה לנהל את המשחק ולהגיע מאחור. אין לה מספיק יכולת ליזום ולתקוף בצורה מסודרת.
מי שבלט היה דוד רביבו, ואם אלי כהן יידע לחלק את הדקות בין הקשרים החכמים שיש לו רביבו וברוכיאן בית"ר תיהנה משחקני קישור יצירתיים. כך שלושת החלוצים שמשחקים קדימה יוכלו להביע את יכולתם בצורה טובה יותר, וזה יוכל להפוך אותם למסוכנים יותר.
למרות ההפסד היום של בני יהודה, אפשר לזהות גם כמה דברים טובים. היו לה לא מעט חלקים חיוביים במשחק, שבהם הייתה הקבוצה הטובה יותר, השחקנים ביצעו מהלכים נכונים והגיעו להזדמנויות. לטעמי יש לה מקום לאופטימיות, ומיקומה בטבלה לא בהכרח משקף.