וואלה!
וואלה!
וואלה!
וואלה!

וואלה! האתר המוביל בישראל - עדכונים מסביב לשעון

שוער הנבחרת שרצח יהודים בשואה

31.10.2013 / 16:30

אוואלד מיקסון כונה האיש בעל 100 הידיים, אבל עם כניסת הנאצים לאסטוניה הוא השתמש בהן לרצח ואונס אכזריים של יהודים. הוא ברח והתחבא, בניו הפכו לכדורגלנים מפורסמים בדורטמונד וסלטיק, אלא שאז, לאחר מותו, נודע להם על עברו כפושע מלחמה. תגובתם פתחה את תיבת הפנדורה

"יום אחד ראיתי דרך החלון אמא ובת יהודיות, בערך בנות 40 ו-17, שיצאו לרחוב. אוואלד מיקסון היה שם ביחד עם שישה-שבעה שוטרים. הם תפסו את שתיהן והפשיטו אותן. רגע אחר כך קשרו את הידיים שלהן מאחורי הגב, הלבישו להן שרשראות מסביב לצוואר ופשוט צחקו. בהמשך מיקסון אנס את שתיהן ואחריו כל השומרים האחרים. כשהם סיימו, הם משכו אותן אל מאחורי סככה שהייתה ברחוב וירו בהן למוות".

מתוך עדות של ניצולת שואה ילידת אסטוניה, בפני מרכז ויזנטל.

צבא גרמניה, אסטוניה, 1941. GettyImages
עוד מקום איום ונורא ליהודים לחיות בו. אסטוניה תחת הכיבוש הנאצי ב-1941/GettyImages

אוואלד מיקסון היה שוער נבחרת אסטוניה במשך כמה שנים בשנות ה-30. היכולת שלו בין הקורות זיכתה אותו בכינוי sajakaelise mehe, "האיש בעל 100 הידיים". במקביל עבד במשטרת עיר הולדתו, טרטו, אבל החיים הפשוטים כפי שהוא הכיר אותם, עמדו להשתנות.

ביוני 1940 ברית המועצות פלשה למדינה הבלטית וכבשה אותה מחדש אחרי כ-20 שנות עצמאות. מיקסון בן ה-29, ששנא את הסובייטים בכל מאודו, התגייס לכוחות המורדים הלאומנים, הסתתר ביערות ביחד עם חבריו ליחידה והתגורר בבונקר שהם בנו. מדי פעם היו יוצאים מהמחבוא כדי לנסות להסב נזק לכוחות הכיבוש או למצוא אוכל בחוות קרובות.

בחלוף שנה שבה אסטוניה עברה תהליך סובייטיזציה אגרסיבי, גרמניה הנאצית נכנסה לעובי הקורה, תקפה את הצבא האדום ואסטוניה הפכה לחלק מאוסטלנד - שמו של שטח הכיבוש הנאצי של המדינות הבלטיות ושל חלקים מפולין ובלארוס. מיקסון, כמעט מיותר לציין, היה מאושר.

תחת השלטון הגרמני, שוער הכדורגל שעכשיו כבר תלה את הכפפות, יכול היה לצאת ממחבואו ולהתגייס שוב לכוחות המשטרה. הנחישות הגדולה שלו, שלוותה בשנאה יוקדת לברית המועצות ולקומוניזם, סייעה לו לקבל תפקיד בכיר במחלקה החשאית של משטרת אסטוניה והוא קיבל פיקוד על מחוז וונו. מיקסון הופקד על רדיפת יהודים וקומוניסטים מוכרים והעדויות על פעילותו, כאמור, קשות.

אין תמונה. צילום מסך, מערכת וואלה!
הנחישות הגדולה שלו, שלוותה בשנאה יוקדת לברית המועצות ולקומוניזם, סייעה לו לקבל תפקיד בכיר במחלקה החשאית של משטרת אסטוניה. מיקסון/מערכת וואלה!, צילום מסך

עד שגרמניה השלימה את כיבוש אסטוניה, מרבית היהודים הספיקו לברוח לרחבי ברית המועצות, אבל כ-1,000 מהם נשארו מאחור. קצין ה-SS, ד"ר מרטין זאנדברגר, הופקד על השמדתם ואוואלד מיקסון הוצב תחת פיקודו. הוא היה שוטר אכזרי ומושחת. על פי מרכז ויזנטל, השוטר ואנשיו רצחו במו ידיהם 30 יהודים ובנוסף הוא היה אחראי לשליחתם של 150 נוספים למותם.

מיקסון לא הסתפק בעבודתו ובשנת 1942 גילו חיילים גרמנים שהוא הסתיר תכשיטים שגזל מקורבנותיו היהודים והקומוניסטים. זאנדברגר שלח אותו למאסר בן 22 חודשים, אבל כשהאחרון עזב ובמקומו מונה מפקד אחר, מיקסון שוחרר והמשיך בפעולותיו כשוטר אסטוני שנתון לפקודות גרמניות.

לקראת ספטמבר 1944 החל הצבא האדום להלום בכוחות הגרמנים באסטוניה, עד שלבסוף הוא השלים את כיבושה מחדש. מיקסון ידע שאם הוא יישאר במולדתו, הסובייטים ייגזרו עליו עונש מוות, ונמלט לשבדיה. במדינה הסקנדינבית גילו כעבור זמן קצר את המעורבות שלו בפשעי מלחמה והוא נעצר לקראת הסגרה, אבל בעזרתו של פקיד מושחת הוא עלה על הספינה "רוזיטה" שהייתה עתידה להגיע לוונצואלה.

לפני היציאה לדרום אמריקה, ל"רוזיטה" נותרה תחנה אחת נוספת: איסלנד, אלא שעם ההגעה לאי הצפוני, התגלתה תקלה במנוע הספינה וההפלגה דרומה נדחתה עד לאחר שזו תתוקן. מיקסון ויתר על הבריחה דרומה והחליט להישאר על אדמת איסלנד. הוא שינה את שמו לאדוואלד הינריקסון, נשא אישה מקומית ולשניים נולדו שלושה ילדים. לאחד מהם קראו יוהאנס, לאחר אטלי.

כוחות הצבא האדום, אסטוניה, 1944. AP
לקראת ספטמבר 1944 החל הצבא האדום להלום בכוחות הגרמנים באסטוניה, עד שלבסוף הוא השלים את כיבושה מחדש. מיקסון ידע שאם הוא יישאר במולדתו, הסובייטים ייגזרו עליו עונש מוות, ונמלט/AP

יוהאנס ואטלי אדוואלדסון (רוב שמות המשפחה באיסלנד מהווים את שם האבא בתוספת 'סון') ינקו את האהבה לספורט מיום הולדתם בזכותו של אביהם, שוער נבחרת אסטוניה לשעבר שהפך לפעיל גם בענפי ספורט שונים באיסלנד. בבוא הזמן הפכו לשניים מגדולי כדורגלני איסלנד בכל הזמנים. הם שיחקו יחדיו בנבחרת ובמקביל כיכבו מעבר לים.

יוהאנס – הבכור – לבש את מדי סלטיק הסקוטית במשך חמש שנים ואילו אטלי שיחק בבורוסיה דורטמונד, פורטונה דיסלדורף ובאייר ארדינגן מהבונדסליגה הגרמנית. לשיאו הגיע בעונת 1982-83, אז כבש לא פחות מ-21 שערי ליגה - שני רק לרודי פלר מוורדר ברמן בטבלת מלך השערים. במחזור האחרון של אותה עונה אף הבקיע חמישייה במשחק בו פורטונה הביסה את איינטרכט פרנקפורט 1:5.

האחים הבריקו, אביהם היה מאושר, אבל מאחורי ארבעת הקירות בבית המשפחה הסתתר סוד אפל שהצאצאים לא הכירו. אטלי ויוהאנס גדלו על סיפורי הגבורה של אוואלד, שנלחם בכובש הסובייטי וסייע למולדתו להשתחרר מכבליו. הוא סיפר להם על כך שהגרמנים אסרו אותו, גם על הבריחה לשבדיה ועל הסוהר המקומי שזכר אותו כשוער כדורגל וסייע לו לברוח. צייר את עצמו כלוחם חופש, אבל על רצח יהודים לא אמר מילה.

ב-1961 סטודנט איסלנדי צעיר שלמד במוסקבה פרסם צווים חתומים על ידי מיקסון שהורו על הוצאות להורג, אבל אלו נחשבו אז לתעמולה סובייטית ונשכחו. אדוואלד הינריקסון – שמו הנוכחי - המשיך בחייו השקטים באיסלנד במשך עשרות שנים. עד 1992. על פי הספר COLD WAR CULTURES ("תרבויות המלחמה הקרה"), אחרי פירוק ברית המועצות נתקל עולה חדש לישראל בראיון של השוטר לשעבר לעיתון אסטוני, בו הוא סיפר על הגרסה שלו לאירועי מלחמת העולם השנייה. אוואלד מיקסון התגלה.

בתחילת 1992 הגיע ראש ממשלת איסלנד, דויד אודסון, לביקור דיפלומטי בישראל. בפגישה שנקבעה לו עם ראש מרכז ויזנטל, אפרים זורוף, זה העלה את שמו של החשוד בפשעים נגד האנושות וכמה חודשים לאחר מכן הגיעה הבשורה. סמוך לתאריך בו משרד החוץ של אסטוניה הצהיר שאחרי בדיקה התברר שמיקסון לא אשם, משרד המשפטים האיסלנדי הודיע: פתחנו בחקירה רשמית בנוגע אליו.

שחקן נבחרת איסלנד לשעבר, אטלי אדוולדסון (ימין) מול שחקן נבחרת ווילס לשעבר, מארק יוז, 1991. Dan Smith, GettyImages
לשיאו הגיע בעונת 1982-83, אז כבש לא פחות מ-21 שערי ליגה - שני רק לרודי פלר מוורדר ברמן בטבלת מלך השערים. במחזור האחרון של אותה אף הבקיע חמישייה. אטלי אדוואלדסון בכחול/GettyImages, Dan Smith

בדצמבר 1993, שלושה שבועות לפני פרסום ההחלטה של משרד המשפטים האיסלנדי האם להעמיד אותו לדין, אוואלד מיקסון מת. בן 82 היה. הוא לא הספיק להיות מובא בפני שופט, אבל בניו שכבר הספיקו לפרוש מכדורגל בתום קריירות מזהירות, הפכו לסנגורים הבולטים שלו. הם סיפרו שמשפחתם קיבלה מכתבי איום לאורך תקופה ארוכה ושטחו בפני כל מי שהיה מוכן לשמוע את האמת שלהם: הק.ג.ב מעולם לא סלח לאביהם על הפעולות שלו נגד ברית המועצות, והחל לרדוף אותו כחלק ממזימה משותפת עם מרכז ויזנטל אותו כינו שוב ושוב "פנאטי".

"בסוף הרדיפה הרגה אותו", טען הבן יוהאנס לפני כמה שנים, "כל הנאצים כבר מתו, אבל ארגון ויזנטל הזה היה חייב להתקיים ממשהו. הכול שקרים. איך יכול להיות שהוא שיתף פעולה עם הנאצים, אם הוא כתב סיפורים על חירותה של אסטוניה? למה שהוא יברח לאיסלנד שנמצאת כל כך קרוב לאסטוניה?".

הבן השני, אטלי, התראיין לאחד מעיתוני איסלנד בשנת 1999 ובו סיפר על אומללותו של אביו לאורך השנים. על כך שתמיד פחד להסתובב ברחוב לבד פן זרועות הביון הסובייטי יגיעו אליו, שיום לפני שמת קרא אותו אליו ולחש על אוזנו: "השטן אף פעם לא ישן. הקומוניסטים ממשיכים לרדוף אותי". המילה "רדיפה" חזרה על עצמה שוב ושוב באותו ראיון. אטלי טען שהתקשורת שגעשה ורעשה לא נתנה לאביו מנוח עד שהוא מת, סיפר שפעם פגש את נשיא אסטוניה לנארט מרי וזה דווקא אמר לו: "אביך היה גיבור לאומי".

אפרים זורוף קרא את אותן האשמות נוקבות של הבן וזעם. הוא שיגר מכתב לאותו עיתון בו הריאיון התפרסם ובין היתר כתב שם: "ברור שאטלי אדוואלדסון מאמין לשקרים של אביו ומאוד להוט להפיץ אותם. אוואלד מיקסון היה רחוק מלהיות קורבן של רדיפות קומוניסטיות, הוא היה רוצח. הוא לקח חלק פעיל ברדיפה וברצח של אזרחים, לרבות יהודים. המסמכים שמוכיחים את תפקידו הפעיל בפשעים הללו, פורסמו באיסלנד בשנת 1992 על ידי עיתונאים מקומיים. כואב ככל שזה יהיה, על אטלי לקבל את האמת על אביו. יש לי חמלה כלפיו בעניין זה, אבל הוא איבד את כל האהדה כשהוא ניסה לכסות על הפשעים הנוראים".

צייד הנאצים ומנהל מרכז ויזנטל אפרים זורוף. AP
"ברור שאטלי אדוואלדסון מאמין לשקרים של אביו ומאוד להוט להפיץ אותם. אוואלד מיקסון היה רחוק מלהיות קורבן של רדיפות קומוניסטיות, הוא היה רוצח". אפרים זורוף"/AP

ביוני 2001, שבע שנים וחצי אחרי שאוואלד מיקסון מת, פרסמה "הוועדה האסטונית הבינלאומית לחקר פשעים נגד האנושות" את מסקנותיה של חקירה שהיא ניהלה בצורה עצמאית: אוואלד מיקסון אחראי לרצח של עשרות בני אדם, ביניהם יהודים. ההודעה הזו, כמעט 10 שנים אחרי שמשרד החוץ של אסטוניה הודיע שהוא לא אשם, היוותה ניצחון עבור רודפי הצדק שהאמינו באשמתו של שוער נבחרת אסטוניה לשעבר, אבל לא עשתה רושם על אחרים.

עד היום ניטש ויכוח סביב אשמתו של מיקסון. המסנגרים טוענים שהוא היה בסך הכול לאומן אסטוני שנלחם בצבא האדום כחייל ושלמרכז ויזנטל לא היו הוכחות של אמת אחרת וחלק מחבריו מאיסלנד, שהכירו אותו כאדוואלד הינריקסון, מסרבים להאמין לסיפורים ומשוכנעים שהסובייטים קשרו נגדו כדי להשיג נקמה. ישנה גם טענה שהוא אכן היה פושע מלחמה שראוי להיענש, אבל שהיהודים שהוא רצח היו קומוניסטים מוכרים, כלומר הם מצאו את מותם בגלל אמונותיהם החילוניות ולא בשל יהדותם.

את האמת המוחלטת על שגרת היום-יום שלו ברחבי אסטוניה, אוואלד מיקסון לקח איתו לקבר. ב-1988 פרסם ספר זכרונות, אבל לכולם ברור שהוחסרו ממנו פרטים רבים, כאלו שלא רצה שיידעו. הוא השאיר אחריו בין היתר שני בנים שהיו כדורגלנים מאוד מצליחים (אטלי גם שימש כמאמן נבחרת איסלנד בעבר), נכד בשם אמיל אטלסון שעל פי התחזיות יהפוך בעצמו לאחד כזה, אבל הספורט הוא לא חלק הארי במורשת ובזיכרון שלו. המקום הזה שמור לפשעי מלחמה, רציחות ומקרי אונס.

5
walla_ssr_page_has_been_loaded_successfully