הדיון סביב מעמדו ויכולתו של דודו אוואט היה השיח המרכזי במהלך קמפיין מוקדמות מונדיאל 2014. היו לו טעויות גדולות, הצלות נהדרות, הצגה בפורטוגל וכמה מתקפות פומביות נגד התקשורת. אבל למרות הדיון, אוואט נשאר הקונצנזוס האחרון ובקטגוריה הזו, הוא עולה אפילו על יוסי בניון. גם מקטרגיו נאלצו להודות שלא בטוח שיש לו יורש ראוי או אפילו אלטרנטיבה שתאיים עליו. בקרב קברניטי הנבחרת, שאלת ספסולו או אי זימונו אפילו לא עלתה על הפרק. אלא שהסיטואציה משתנה. בשבועות האחרונים, אוואט בן ה-36 הפך להיות שוער שני במאיורקה. האם אנחנו מתקרבים לסיום עידן? סוף הקריירה של אחד מגדולי שוערי ישראל? המדור "המראות ונחיתות" מנתח את המציאות החדשה של אוואט וחוגג הופעה נדירה עם דן מורי.
גיא לוזון נגד השופט אחרי הקלאסיקו הבלגי
דן מורי חזר למגרשים ב-2:2 של ויטסה
יובל שפונגין הורחק בהפסד מונס המידרדרת
ממריא: דן מורי (ויטסה)
22 בדצמבר 2012. ויטסה יצאה למשחק חוץ מול הירנביין. בהיעדרו של הבלם יאן ארי ואן דר היידן, המאמן דאז פרד רוטן זרק למערכה את מורי ובדקה ה-64, בפיגור 2:1, הוציא אותו כדי להכניס שחקן קדמי. התוצאה לא השתנתה ובסיום, רוטן תקף בחריפות את הישראלי: "חוסר השקט שלו השפיע על כל הקבוצה. גוראם (קאשיה, הבלם והקפטן של ויטסה - ע.מ) סבל מזה במיוחד". עד תום העונה, מורי קיבל מרוטן חמש דקות בלבד. נכלל בסגל ברוב המקרים, אבל שיחק רק במילואים.
10 חודשים עברו מאז. רוטן עזב והוחלף על ידי פיטר בוס. ויטסה איבדה את כוכביה, צירפה כמה צעירים, אבל דבר אחד לא השתנה. מורי המשיך לשבת על הספסל. ב-10 המחזורים הראשונים של העונה הוא לא זכה ולו לדקה אחת. בכל אותם משחקים נכלל בסגל, ישב על הספסל ולא שותף. חיכה בסבלנות. הישועה שוב הגיעה מכיוונו של ואן דר היידן שמושעה בגין כרטיסים צהובים. מורי נזרק להופעה נדירה בהרכב במשחק הבית נגד כרונינגן. הפעם השלים 90 דקות. הפעם זה הסתיים ב-2:2. הפעם אף אחד לא ביקר אותו בפומבי.
נחזור מעט אחורה. בקיץ שעבר מורי נראה בדרך הנכונה להיות הבלם הבא של הכדורגל הישראלי. הוא חתם על חוזה לשלוש שנים בקבוצה ההולנדית, נכנס יחסית מהר לעניינים ורשם שלוש הופעות מלאות בהרכב הנבחרת בארבעת המחזורים הראשונים של הקמפיין. אלא שאז הכול נעצר. נעלם. ספסל, מילואים, ספסל. וכשאתה לא משחק, אתה יוצא מהתודעה וגם מסגל הנבחרת. מורי נעלם בהולנד. בקיץ היו לחשושים על חזרה לבני יהודה, אבל מורי נשאר וחיכה בסבלנות. עד אתמול (ראשון) היו לו שש הופעות ו-209 דקות ליגה בפרק זמן של למעלה משנה. עד אתמול לא זכה להשלים משחק מלא שלא במילואים.
מורי תמיד היה עוף מוזר. שחקן מסוג אחר. לא הכדורגלן הישראלי הטיפוסי. מצד אחד, צריך להעריך אותו על הסבלנות והשקט. בניגוד לשגרירים שלא משחקים, הוא לא התלונן, לא התמרמר ולא דיבר על "דברים שלא קשורים לכדורגל". הוא לא ביקר את המאמן והמשיך לעבוד ולחכות לצ'אנס שלא בא. אופי חזק וכושר עמידה לא תמיד אפיינו את נציגינו בתפוצות, אבל מצד שני, קשה שלא לתהות לאן היה מגיע מורי אם היה נוהג אחרת. אם היה חוזר לישראל.
הכדורגל הישראלי לא משופע בבלמים פיזיים, גבוהים וחכמים, שמשלבים מיקום, ראיית משחק ומשחק ראש משובח. למעשה, הוא לא משופע בבלמים פוטנציאליים, נקודה. הבעיות במרכז ההגנה בולטות היטב בנבחרת הבוגרת, הצעירה ומטה. קבוצות מהמרות על בלמים זרים ובלמים צעירים לא מקבלים במהרה צ'אנס בהרכב בליגת העל. המשמעות היא שעונה טובה, שבב של פוטנציאל, מסדר לשחקן הגנה ישראלי מסלול קידום מהיר. תשאלו את איתן טיבי.
עד לא מזמן גם טיבי היה שגריר, התייבש על הספסל בבלגיה וסבל מכל רגע. אז הוא חזר, פרץ בקרית שמונה, נרכש על ידי מכבי תל אביב והיום הוא בלם העתיד של הכדורגל הישראלי. הסיבה לכך היא אחת: דקות משחק שיוצרות מומנטום. מוקדם לדעת האם ההופעה של מורי מול כרונינגן תוביל לשינוי במעמדו המקצועי. יש לו חוזה בויטסה עד תום העונה הבאה, אבל ייתכן שבקרוב יצטרך לכל החלטה. למצוא מקום שישלב את האופי הנהדר שלו עם דקות משחק שיאפשרו לו לפרוץ קדימה. ממש כמו שעשה איתן טיבי.
נוחת דודו אוואט (מאיורקה)
לפני חודש נפל דבר במאיורקה. ערב המשחק הביתי מול מיראנדס, המאמן חוסה לואיס אולטרה נאלץ לקבל החלטה מקצועית לגבי עמדת השוער: הקפטן הוותיק דודו אוואט, שהחמיץ את שני המשחקים הקודמים בגלל השהות עם נבחרת ישראל ופציעה, או מחליפו הצעיר רובן מיניו. אולטרה בחר במיניו ומאיורקה ניצחה 0:1. מאז, מיניו נותר בשער. אוואט, כרגע, הוא השוער השני. וזו בהחלט רעידת אדמה. מאז נחת הישראלי באי בדצמבר 2008 הוא מעולם לא סופסל בגלל סיבות מקצועיות. והוא עבר שישה מאמנים שונים.
שבוע אחרי הניצחון על מיראנדס אוואט התלונן על פציעה ולא היה בסגל למשחק החוץ בו גברה מאיורקה 0:1 על ברצלונה ב'. מאז הוא ראה שלושה משחקים מהספסל, כולל את ההפסד 3:1 למוליכה רקראטיבו הואלבה ביום ראשון, ומשחק נוסף החמיץ בגלל נבחרת ישראל. השורה התחתונה היא שאוואט רשם העונה שלוש הופעות ליגה וספג 11 שערים. מיניו ספג 10 שערים בשמונה משחקים.
מיניו בן 24, מתנשא לגובה 1.91 ותוצר מחלקת הנוער של ברצלונה. יש לו 74 הופעות בברצלונה ב' ושתיים בנבחרת הצעירה של ספרד. בקיץ שעבר הגיע למאיורקה, אבל שימש בעיקר כשוער שלישי ורשם בסך הכול 30 דקות משחק בליגה כשהחליף את הישראלי שנפצע במהלך ההפסד לאספניול (3:2). "לא קיבלתי הזדמנות וזה לא היה הוגן", אמר בתום העונה.
ניצנים ראשונים של שינוי התקבלו במחנה האימונים בהולנד. מיניו שיחק באחד ממשחקי האימון, גילה יכולת גבוהה ושאלת מעמדו של אוואט החלה לעלות בקרב העיתונאים והאוהדים. "דודו אוואט שוער גדול, אבל אני חושב שאני מוכן להראות שאני ברמה גבוהה", אמר מיניו. ההמשך ידוע. אוואט פתח רע את העונה ומחליפו הצעיר לקח את ההזדמנות בשתי ידיים. אולטרה מרוצה וממשיך לתת לו את הקרדיט.
אוואט, טוענים במאיורקה, מפרגן למחליפו. מיניו סיפר שהישראלי שוחח איתו לפני אותו משחק מול מיראנדס: "אוואט התנהג בחברות כמו ספורטאי גדול. הוא עודד אותי ותמך בי כמו שאני תמכתי בו כשהוא שיחק. מערכת היחסים בינינו טובה מאוד". גם החלוץ ויקטור קסאדסוס החמיא לקפטן: "מערכת היחסים בין אוואט ומיניו טובה. צריך לתמוך במיניו ודודו מספק את מירב התמיכה והעידוד גם כשהוא יודע שהוא לא ישחק".
הרבה כבוד מקבל אוואט במאיורקה. חמש השנים שהוא במועדון הפכו אותו בצדק לאחד מגדולי השוערים בהיסטוריה של המועדון. הוא מחזיק בשיא ההופעות לשוער במאיורקה ולא במהרה שוכחים לו את העונות המופלאות בהן עזר לקבוצה במשבר כלכלי לשרוד כנגד כל הסיכויים. אחד העיתונים המקומיים באי הכין כתבה נרחבת לרגל יום הולדתו ה-36 שחל לפני כשבועיים והזכיר שבעונת 2009/10 רק שלושה שוערים - ביניהם ויקטור ואלדס ואיקר קסיאס - ספגו פחות שערי ליגה מהישראלי.
למרות זאת, מאחורי הקלעים יש לו מעט הטוענים שמבחינה מקצועית הגיע הזמן לשינוי בין הקורות בקבוצה. גם חלק מהאוהדים הביעו תמיכה במהלך של המאמן אולטרה. בדיונים בטוויטר נכתב בין היתר: "מיניו הרבה יותר טוב". וגם: "סופסוף מאמן שהחליט לספסל את אוואט. אלו בהחלט בשורות טובות למאיורקה".
העונה בסגונדה עוד ארוכה מאוד ומאיורקה המשתפרת עוד עשויה לשוב למאבקי העלייה. וגם אם כרגע אוואט הוא האופציה השנייה, אף אחד לא יתפלא אם בשלב כזה או אחר הוא יחזור לשער. יחד עם זאת, השינוי המסוים במעמדו יחייב לפתוח מחדש את הדיון גם בעניין הנבחרת. צריך להבין שמדובר בסופו של הקונצנזוס האחרון. אוואט הוא אכן שוער גדול, בין גדולי שוערי ישראל בכל הזמנים, אבל אסור להיאחז בו בכוח. במעמדו יש לנהוג בו בכבוד הראוי ואוואט צודק בטענה שרק הוא יחליט מתי לפרוש מהנבחרת, אבל אין ברירה אלא להריץ אלטרנטיבה ולבנות יורש. כן, גם אם שם כזה לא קופץ לכם לראש. ועוד שאלה שמהדהדת בראש: בהנחה שאוואט ימשיך להיות שוער שני, האם אנחנו נמצאים בתחילתה של עונתו האחרונה כשחקן פעיל?
השבוע שהיה
המאזן הכולל: אפס שערים ואפס בישולים. אולי רוברטו קולואטי יושיע הערב.
מוכנים לקמפיין הבא: טל בן חיים וביברס נאתכו הם שחקני סגל הנבחרת המורחב היחידים ששיחקו 90 דקות. אבי ריקן (76), יובל שפונגין (72), בירם כיאל (67) וליאור רפאלוב (64) פתחו בהרכב. עדן בן בסט (27) וניר ביטון (12) עלו מהספסל.
מתאוששים: ניצחון נדיר לאלמוג כהן ואינגולשטאט, דן מורי שיחק לראשונה בוויטסה מאז חודש מרץ.
צל"ש השבוע: בירם כיאל כבש וסיפק הופעה נהדרת באלופות, שמר על מקומו בהרכב ועזר לסלטיק להשיג ניצחון ליגה. ככה חוזרים לעניינים.
ביזאר השבוע: המופע של גיא לוזון על הקווים בסטנדרד ליאז'. כל משחק. כל שבוע.
שימו לב ש: שלושה שחקנים ישראלים בלבד היו שותפים לניצחון בסוף השבוע (אלמוג כהן, בירם כיאל וניר ביטון).