כאשר הגיע ללונדון עם נבחרת פולין בשבוע שעבר לקראת משחק במוקדמות המונדיאל, הדהים רוברט לבנדובסקי את התקשורת והכריז: "בינואר אוכל לחתום בכל קבוצה לקראת העונה הבאה, אבל מעולם לא אמרתי שזו בהכרח תהיה באיירן מינכן. זו היתה אי הבנה. יום אחד אשמח לשחק בפרמייר-ליג, זו תהיה חוויה נהדרת". ההצהרה המפתיעה גרמה באופן מיידי לשלל דיווחים בממלכה על קבוצות שעשויות להיות מעוניינות בסקורר שמסיים את חוזהו בבורוסיה דורטמונד ביוני הקרוב. באופן טבעי, הוזכרה ארסנל בראש הרשימה, כי הרי זה ממש לא סוד שארסן ונגר זקוק לחלוץ מרכזי נוסף בסגל. אפילו אוליבייה ז'ירו הודה בכך לפני תחילת העונה.
בבאיירן הגיבו על האמירה בביטול. הם עדיין בטוחים שהפולני יגיע אליהם ללא תמורה, יקבל מענק חתימה נדיב בסך כ-10 מיליון יורו, ויצטרף לסגל הנוצץ של פפ גווארדיולה מבלי שדורטמונד תקבל אגורה שחוקה. אולם כעת המהלך הזה כבר לא נראה ודאי כמו לפני חודשיים, אז צוטט לבנדובסקי באומרו כי המעבר הוא עובדה מוגמרת, ואפילו המאמן יורגן קלופ הודה כי הכוכב שלו בדרך ליריבה הגדולה בצמרת.
משחררים כוכב אחד בשנה
לו הייתה באיירן מתנהגת באופן ראוי, לבנדובסקי היה חותם בשורותיה כבר בקיץ שעבר. עוד בתחילת השנה הסכימה דורטמונד לנהל משא ומתן למכירתו, אחרי שהפנימה את חלומו של הפולני להתקדם. קלופ רגיל לאבד שחקן מרכזי אחד בכל קיץ, ולא מתעקש לעמוד בדרכם של אלה המבקשים לעזוב. למעשה, בניגוד למועדונים אחרים, לא דורשת בורוסיה סכומים מופרזים עבורם. נורי שאהין עבר לריאל מדריד בקיץ 2011 תמורת 10 מיליון יורו בלבד, ושינג'י קגאווה עשה את דרכו למנצ'סטר יונייטד כעבור שנה תמורת 17 מיליון ליש"ט.
תג המחיר של לבנדובסקי נקבע בידי המנהל הספורטיבי מיכאל צורק על 25 מיליון יורו, והוא עודכן על כך. אלא שבמקום לסכם את העסקה באופן מתורבת, בחרה באיירן באופציה בריונית, והפעילה את סעיף השחרור של מריו גצה מאחורי הגב של מועדונו, רק כדי להעמיד את דורטמונד בפני עובדה מוגמרת. "היו לי פחות מ-24 שעות לחגוג את הניצחון על מלאגה בליגת האלופות", אמר בזמנו קלופ אחרי ששמע בהלם על החלטת העזיבה של הנער שטיפח. ברגע זה, השתנתה הגישה של דורטמונד ב-180 מעלות. היא הייתה מוכנה לוותר על כוכב אחד לטובת באיירן, אך לא על שניים.
במובן מסוים, היה הפולני קורבן הנטישה של הגרמני. "בניגוד לגצה, אין ללבנדובסקי סעיף שחרור", הודיע חד משמעית מנכ"ל דורטמונד האנס-יואכים ואצקה. הצהובים-שחורים ראו במהלך של באיירן חציית קו אדום, ולכן היו נחושים לא להתפרק מנכסיה לטובת המועדון שאוהב לנהוג בכל הבונדסליגה כאילו הייתה חצרו הפרטית. לכן התקבלה החלטה אסטרטגית להשאיר את לבנדובסקי לעונה נוספת, גם בהפסד כספי משמעותי.
הסוכנים אשמים, השחקן זכאי
החלוץ היה מאוכזב מאוד מההתפתחויות, ואפשר להבין אותו. בתקשורת נפוצו ציטוטים מטעמו אשר האשימו את דורטמונד בהפרת הבטחות ובניסיון להחזיק שחקן בניגוד לרצונו, אולם כאן יש לעשות הבחנה ברורה בין לבנדובסקי עצמו לבין צמד סוכניו, צ'זארי קוכארסקי ומייק בארטל. כפי שמסביר אולי הסה, עיתונאי גרמני בכיר ואוהד שרוף של דורטמונד: "כל האמירות המרעישות מתפרסמות תמיד בכלי תקשורת מחוץ לגרמניה. כאשר לבנדובסקי מתראיין בגרמניה, הוא מעולם לא אמר דבר שמזכיר את הביטויים הקשים. רוב האנשים בגרמניה מאשימים את סוכניו, ולא אותו". העיתונאי פאלקו בלודינג, אשר מסקר את הקבוצה, קובע נחרצות: "לדורטמונד מעולם לא היו טענות ללבנדובסקי, אך הם כועסים מאוד על סוכניו".
קוכארסקי באמת הגזים. אולי מתוך אכזבה אישית על דחייה זמנית בנתח השמן שהוא אמור להרוויח על המעבר, הוא הדליף לעיתון "דר שפיגל" התכתבות פרטית עם צורק, אשר מוכיחה לכאורה את הפרת ההבטחות. אלא שהוא נכשל אפילו בכך. הנהלת בורוסיה אכן נתנה הסכמה עקרונית למכור את החלוץ, בתנאי שתגיע הצעה מספקת עד ה-15 במאי. בפועל, עד לתאריך המדובר לא הגישה באיירן דבר, ולכן כל "ההבטחות" כבר לא היו תקפות ממילא.
ביציעים מעריכים את הכנות
לצד פרסומים אלה, נותרה מערכת היחסים בין דורטמונד ללבנדובסקי עצמו תקינה וחיובית. למתבונן מהצד אולי לא פשוט להבין כיצד שחקן שהיה נחוש לעזוב לטובת היריבה המושבעת ממשיך לשחק כאילו דבר לא קרה, ולקלופ מעולם לא היו ספקות בכך. כבר ביוני קבע המאמן: "אני ממש לא חושש. רוברט אמר שהוא רוצה לעבור, ואמר גם לאן הוא רוצה לעבור. זה לא הסתייע, ודברים כאלה קורים. אני מכיר אותו, ואין מקצוען גדול יותר ממנו. זה לגיטימי לחלוטין שהוא לא רוצה להישאר איתנו עד סוף הקריירה. הוא צעיר ושאפתן, ועוד לא הגיע לגיל בו שחקן מפסיק להתפתח. הוא יכול להמשיך להשתפר, ואנחנו ננסה לעזור לו בכך". בנוסף, כדי לתת לחלוץ הרגשה טובה הרבה יותר, הועלה שכרו מ-1.5 מיליון ל-5 מיליון דולר. המגעים הקודמים לחתימת חוזה חדש, אגב, הוכשלו באופן תמידי על ידי הסוכנים.
גם האוהדים מקבלים את לבנדובסקי בזרועות פתוחות, כי הם מעריכים את כנותו. אפשר להאשים את הפולני בהיותו שכיר חרב, אך לזכותו ייאמר שהוא כלל לא מסתיר זאת ולא מוליך איש שולל. העיתונאי פרנסואה דושאטלה מסביר: "הקהל אף פעם לא כעס על רוברט, כי הוא היה הוגן. הוא לא הבטיח לשחק בדורטמונד כל חייו כמו גצה, נער שצמח במועדון וברח לפתע בדלת האחורית. מובן שאנשים היו מעדיפים שלבנדובסקי יעזוב לקבוצה שאינה באיירן, אבל זה כבר לא חשוב לאף אחד. המלחמה בתקשורת שניהלו סוכניו המטומטמים פגמה בתדמיתו, אבל עליו איש בדורטמונד לא יגיד מילה רעה. לא היתה אף שריקת בוז לעברו מהיציעים".
היכולת לא נפגמה
"צפיתי בלבנדובסקי בכל המשחקים העונה, והוא מחויב בדיוק כמו בשנים הקודמות. יש לו מוטיבציה גבוהה, בעוד השמירה עליו הדוקה העונה אפילו יותר. השחקנים החדשים, הנריק מחיטריאן ופייר-אמריק אובמיאנג, עדיין בתהליכי השתלבות, ולכן המשימה של לבנדובסקי לפעמים קשה יותר, אבל הוא מצליח במשימה, ותמיד נותן 100 אחוזים על המגרש. זה יהיה חשוב במיוחד מול יריבות גדולות" קובע דושאטלה. המספרים היבשים תומכים בכך. בעונה שעברה היו לפולני 24 שערים ב-31 משחקי בונדסליגה, ו-10 כיבושים בליגת האלופות, כולל הרביעייה המיתולוגית לרשת ריאל מדריד בחצי הגמר, כאשר כולם כבר ידעו שהוא משתוקק לעזוב. העונה עומד מאזנו על שישה שערי ליגה בתשעה משחקים, וגם שני שערים באירופה ב-0:3 על מארסיי. הממוצע נותר ללא שינוי מהותי.
גם חבריו לקבוצה מעריכים ומכבדים את לבנדובסקי. "חשוב מאוד להדגיש כי אף שחקן דורטמונד לא התבטא פומבית בפרשה. זה לא מובן מאליו. מאטס הומלס, למשל, ביקר בחריפות את גצה, אבל סביב רוברט יש שקט תעשייתי". היחסים בחדר ההלבשה תקינים, והאווירה הנהדרת שתמיד אפיינה את דורטמונד בעידן קלופ נשמרה באופן מושלם.
גצה בעקבות שאהין וקגאווה?
הערב (שלישי) שוב יככב לבנדובסקי בלונדון. אחרי שהפסיד עם נבחרתו לאנגליה, ינסה הסקורר להביא לדורטמונד שלוש נקודות באיצטדיון האמירויות, אבל בינתיים במולדתו מנסים לפענח את המהלכים האפשריים שנובעים מהאמירה שלו על עתידו. ספק אם הסוכנים, שאמורים לקבל נתח שמן מאוד אצל באיירן, יעודדו את הפולני לנדוד למקומות אחרים הם מנעו הקיץ בגופם מגעים עם ריאל מדריד. ואולם, לא כדאי לפסול אפשרות שיהיו לעסקת גצה השלכות נוספות על לבנדובסקי הפעם ביוזמתו הישירה.
עדיין מוקדם מאוד להעריך את מידת הצלחתו של גצה באליאץ ארנה, ואסור לשכוח שהוא החל את העונה באיחור בגלל פציעה, אבל אפשר לקבוע בוודאות שמקומו בהרכב רחוק מאוד מלהיות מובטח. הקשר עצמו התבטא לפני שבוע בתסכול מסוים ואמר שהוא זקוק לדקות משחק רבות יותר. גורלם של שני הכוכבים שעזבו את דורטמונד קודם לכן ידוע היטב שאהין לא הגשים את החלום בריאל וחזר לבסוף לגרמניה במעמד אחר לגמרי, בעוד קגאווה בקושי מוצא מקום על הספסל של דייויד מויס באולד טראפורד. כל זה משמש תמרור אזהרה ברור מאוד בפני לבנדובסקי, ומידת הצלחתו של גצה בחודשיים הקרובים תעניין אותו מאוד. במובן מסוים, הפולני צופה כעת בניסוי שמבצע חברו לשעבר. הרי ברור לחלוטין שהוא לא רוצה לקבור את עצמו על הספסל לצד גווארדיולה, גם אם ירוויח שכר כפול.
מכירה בינואר? לא כדאי לפסול
במאמר שפרסם העיתונאי טים פרישה, הוא תוהה על כך בקול: "מדוע דאג לבנדובסקי לדבר על אי הבנה באשר למעברו לבאיירן? אולי הוא מבין שהוא עלול להפסיד שם במאבק על המקום בהרכב. גווארדיולה שיבח מאוד את מריו מאנדז'וקיץ', אבל אפילו בקרואטי הוא לא תמיד משתמש בהרכב, ומשחק ללא מספר תשע קלאסי. במצב כזה, אולי כדאי לו לחפש אופציה אחרת. הוא לא ישחק בדורטמונד בעונה הבאה, אבל אולי גם לא באיירן".
העיתון הספרדי "אס" פרסם ידיעה לפיה איבד גווארדיולה עניין בעסקת לבנדובסקי. מהימנותו מוטלת אמנם בספק, והיא נועדה בעיקר לפתוח מחדש שמועות על מעבר אפשרי לריאל, אך אי אפשר לבטל אותה על הסף. מובן שדורטמונד תהיה מאושרת עד הגג, אם זה יהיה הכיוון. אם החלוץ הפולני יביע רצון לעזוב אל מחוץ לבונדסליגה, ויימצא קונה שירשום צ'ק שמן בינואר כדי לזכות בשירותיו, הצהובים-שחורים יקפצו משמחה.
המהלך יהיה רלוונטי במיוחד אם דורטמונד לא תשרוד את בית המוות בליגת האלופות, תסיים אחרי ארסנל ונאפולי ותנשור מהמפעל. אם זה יקרה, העזיבה באמצע העונה תהיה טבעית יותר, וגם תסייע לדורטמונד להתגבר על אובדן ההכנסות משלבי הנוק-אאוט בצ'מפיונס-ליג. אנגליה קורצת ללבנדובסקי, ואין בפרמייר-ליג קבוצה שזקוקה לחלוץ כמוהו יותר מארסנל. לכן, הערב תהיה משימתו של ונגר כפולה. הוא צריך לנצח את לבנדובסקי לא רק כדי להקדים את קבוצתו בטבלה, אלא גם כדי להגדיל את הסיכוי לזכות בשירותיו בעוד קצת יותר מחודשיים.