נבחרת ישראל הייתה אמורה להציג היום (שלישי) משחק משוחרר מול צפון אירלנד. מדובר במשחק האחרון של הקמפיין, אחרי תוצאה יפה בפורטוגל, במשחק מול יריבה חלשה ממנה על הנייר, אבל בכל זאת הנבחרת לא הצליחה להציג יכולת משכנעת. לאורך כל המשחק ראינו רמה בינונית, שהמחישה עד כמה קשה לנבחרת לפרוץ את ההגנה שמולה.
עדן בן בסט אומנם הצליח להוריד את השחקנים להפסקה עם יתרון, והעניק הרגשה נוחה יותר לאור מה שהתרחש במחצית, אבל המחצית השנייה הייתה המשך ישיר לראשונה. הפעם היו אלה האירים שהצליחו לגמול בשער שוויון, ובכך גם לסיים את הקמפיין הלא מוצלח של הנבחרת.
נקודת המפתח ביכולת המוגבלת של ישראל הייתה בחוליית הקישור. הנבחרת לא הצליחה לתרגם את הנעת הכדור שלה למהלכים מסוכנים. גם היום ראינו, לנבחרת חסרים שחקנים יצירתיים במרכז השדה. כאלה שעם מסירה חכמה, כדרור חכם, יכולים לפצח את חוליית הקישור של היריבה. ראינו את ישראל שולטת, מחזיקה בכדור, אבל מניעה אותו לרוחב. עם קישור שכולל את ייני, זהבי ונאתכו, לישראל היה חסר ברק.
הצפון אירים צופפו את המשחק ונסוגו לאחור, ובמצב כזה, האתגר היה לחלוף על פני חוליית הקישור של היריבה, ולהכריח את שחקני ההגנה שלה לצאת קדימה. מהלכים כאלה מורידים את הלחץ, ומשחררים את החלוצים. הבעיה הייתה שחוסר היצירתיות הפכה את הנבחרת למוגבלת במרכז המגרש. ייני, נאתכו וזהבי לא הצליחו להשפיע על החלק ההתקפי ולהפעיל אותו בצורה יעילה.
לאור השליטה של ישראל במגרש, ולנוכח היכולת הלא מרשימה של הצפון אירים (שרק בדקה ה-60 התחילו לצאת קדימה), ישראל יכולה הייתה לוותר על קשר אחורי אחד. ביציאתו של טל בן חיים היא יכלה להשאיר את ייני כבלם, ולהעביר את נאתכו לעמדה אחורית יותר, כשחקן שבא מאחור ומנהל את המשחק. נאתכו לא יכול להביע את יכולתו בחלק הקדמי, הוא צריך את הספייס וכך יכול להשפיע על המשחק. ייני לא מגיע מאחור או מאיים, אין לו יכולת לשנות או לייצר מהלכים התקפיים, והיום לא היה לו את רונאלדו לסגור.
בשורה התחתונה, גם היום גוטמן לא מצא פתרונות ליכולת של הנבחרת בחלק הקדמי. גם היום הוא לא מצא אלטרנטיבות יצירתיות במרכז המגרש. וזה לא שאין לצוות המקצועי עם מי לשחק. יש שחקנים כישרוניים, אבל עדיין לא נמצאה היכולת במרכז הקישור שתוכל להשפיע ולפצח את מרכז המגרש של היריבה.
כעת, כשהקמפיין נגמר ומגיע שלב הסיכומים, אנחנו רואים שמבחינת הטבלה ומספר הנקודות, אין שינוי דרמטי מקמפיינים אחרים וממאמנים קודמים. מה שכן אפשר לומר, זה שכצופים ואוהדים של הנבחרת, היינו רוצים ליהנות מכדורגל טוב יותר, חיובי יותר. לא ראינו יכולת טובה בקמפיין הזה, לא זכור מהנבחרת משחק איכותי.
לגבי סוגיית מאמן הנבחרת, אנחנו כבר רגילים לסימפוזיון הגדול שמתקיים בכל פעם שמסתיים טורניר. אבל גם בנוגע לבחירת המאמן, צריך לקחת בפרופורציות. נקווה שהסיבות למינוי המאמן אינן קשורות לזה שאין אלטרנטיבות, או לזה שגם קודמיו של גוטמן (לפחות הישראלים) קיבלו הארכת חוזה, למרות שלא העפילו. השאלה היא אם לצוות המקצועי יש את הכלים לקדם ולהשפיע, ולשפר את הסגל הקיים. אני אישית חושב שסגל השחקנים הקיים בנבחרת יכול ואמור להציג יכולת טובה יותר מהקמפיין שהסתיים.
נקודת האור הגדולה היא ללא ספק עדן בן בסט. כושר ההתמצאות שלו ברחבה, המיקום שלו, התזמון שלו, מראים שיש לנו חלוץ בעל יכולות גבוהות. בן בסט הוא ההוכחה שיש לנו את הכישרון, ואת התחושה שאפשר להוציא ממנו קצת יותר.