מדורים ובלוגים

הזכויות לסרט כבר נמכרו: נפילתו של אנדי ואן דר מיידה

למרות שגידל זברה וגמל איתם היגר לליברפול ולמרות שדייויד מויס חנק אותו, לכולם ברור שאנדי ואן דר מיידה הוא כישרון ענק. אבל אז הוא התמכר לחשפנית, הסניף טונות קוקאין, שכב עם מאות נשים, גנב כדורי שינה מהמועדון והרס קריירה, בדרך כמעט להתאבדות. סיפורו האפל

נמרוד עופרן
09/10/2013

בקיץ 2011, הנורה הקטנה במשיבון האלקטרוני של רויסטון דרנטה הבהבה. אחד הכשרונות המבוזבזים ביותר ביבשת בעשור האחרון הקשיב להודעה שחיכתה לו. הקול היה קולו של אנדי ואן דר מיידה, שביקש, ייעץ, התחנן - אנא, ידידי, אל תעשה את זה; אל תחתום באברטון.

"רויסטון, אני שומע שאתה בדרך לאברטון", אמר ואן דר מיידה. "אל תעשה את זה, ילד. אני מתחנן. אל תעשה את זה. בליברפול יש יותר מדי פיתויים עבור חבר'ה כמונו. לפני שתשים לב, יגררו אותך למועדוני לילה, שם הבקארדי זורם ואתה יכול לעשות סקי על קוקאין. והנשים, רויסטון. אוי, אחי, אחי, אחי. הנשים הבריטיות האלה, עם החצאיות הקצרות שלהן..."

ואן דר מיידה חווה את כל המתואר לעיל - המועדונים, האלכוהול, הקוקאין - על בשרו. הוא דיבר מנסיון. הוא דיבר מנסיון של מי שגם כן ניסה להצית מחדש את הקריירה שלו, להוכיח שהוא מסוגל לשחזר את היכולת שהפכה אותו לאחד הכשרונות הגדולים באירופה. הוא דיבר מנסיון של מי שכשל בכל הדברים הללו, ופרש מכדורגל בגיל 31 - עם הרבה מה לספר, ומעט מאוד הישגים.

טוב לדעת (מקודם)

הבדיקה החכמה שמאתרת סיכון מוגבר ללקות בשבץ מוחי

מוגש מטעם שחל
היו ימים. ואן דר מיידה בימיו הטובים באייאקס(צילום: GettyImages)

***

באוטוביוגרפיה המצליחה שלו, אנדי ואן דר מיידה כתב שאבא שלו היה אלכוהוליסט ומהמר. “ניתקתי איתו את כל הקשרים, עד כדי כך שכשהתחלתי לשחק באייאקס רציתי לשחק עם שם המשפחה הקודם של אמא שלי, אבל זה לא התאפשר". מה שכן התאפשר היה הצצה לכישרון הגדול של הקשר, שערך את הבכורה שלו במועדון הפאר בגיל 18 ושב אליו בעונת 2000/01, אחרי שנת השאלה בטוונטה, הישר אל ההרכב הראשון. תחילת העשור הקודם הציגה לראווה מספר מכוכבי העתיד של הכדורגל העולמי, ולצידו של ואן דר מיידה ניתן היה למצוא כשרונות בוסריים כגון כריסטיאן קיבו, רפאל ואן דר וארט, סטיבן פינאר, ווסלי סניידר, מידו, זלאטן איברהימוביץ' ואחרים.

ב-19 במאי 2002 לבש ואן דר מיידה לראשונה את המדים של נבחרת הולנד הבוגרת וכבש כבר במשחק הבכורה שלו מול ארצות הברית. באותה עונה סייע לאייאקס לזכות בדאבל, ורק הלך והשתפר. ב-2002/03 סיפק את שנתו הטובה ביותר בקריירה, עם 11 שערים, כולל אחד גורלי ב-1:1 עם רומא, שסייע לאלופת הולנד להגיע עד רבע גמר ליגת האלופות. בסיום אותה עונה הוזכר לא פעם כקיצוני השני בטיבו ביבשת, שני רק ללואיס פיגו, שילוב מושלם של טכניקה, יעילות ומהירות.

לאחר העונה המשובחת, קיבל פניה מהקטור קופר להצטרף לאינטר – אז אחת הקבוצות הגדולות באירופה, שהגיעה עד חצי גמר ליגת האלופות וסיימה שניה בסריה א'. ואן דר מיידה הסכים, אייאקס קיבלה עבורו 6.5 מיליון דולר, אולם ההתאקלמות היתה קשה. המעבר מהחממה אל קבוצת פאר בעלת שאיפות ענק היה גדול עליו, ואחרי שבוע בלבד במילאנו התקשר ואן דר מיידה לדייויד אנדט, מנהל אייאקס, וביקש לשוב הביתה, אפילו בחינם. “זה היה כמו לעזוב חנות ביתית לחברה בינלאומית", כתב על ימיו הראשונים באיטליה. "כולם היו מאוד מקצועיים והיה שם כסף מטורף. הנשיא היה נותן לשחקנים 50 אלף יורו אחרי כל ניצחון".

העונה של אינטר לא עבדה לפי הציפיות: עזיבתו של הרנן קרספו לצ'לסי הותירה את כריסטיאן ויירי לבד בחוד, ואחרי שישה משחקים בלבד הוחלף הקטור קופר על ידי אלברטו זאקרוני. על אף שער פנטסטי בניצחון 0:3 על ארסנל בליגת האלופות – ניצחון שלא הספיק כדי לצלוח את שלב הבתים – ההולנדי הנוצץ רשם 14 הופעות ליגה בלבד באותה עונה. הנראזורי סיימו במקום הרביעי בטבלה, זאקרוני שילם את המחיר והוחלף על ידי רוברטו מאנצ'יני, ול-ואן דר מיידה היתה משימה חשובה לא פחות על הראש: יורו 2004. בקיץ ההוא שב להזכיר את השחקן המבריק שהיה באייאקס, כשפתח בכל שלושת המשחקים בשלב הבתים, וסייע לנבחרתו להגיע עד חצי גמר הטורניר. בדיעבד, היתה זו שירת הברבור של ואן דר מיידה בנבחרת הולנד, ובמובן מסוים גם בקריירה כולה: צמיחתם של אריאן רובן, ואן דר וארט, ואן פרסי וסניידר ומינויו של מרקו ואן באסטן גרם לכך שב-2004, רשם ואן דר מיידה את הופעתו ה-17 והאחרונה במדים הכתומים. אחרי עוד עונה חלשה באינטר, החליט שהוא צריך שינוי בחיים.

ואכן, היה מדובר בחתיכת שינוי.

חלק מרגעיו הגדולים של ואן דר מיידה מעונת 2002/03

***

ההצעה הרצינית הראשונה הגיעה ממונאקו, אולם אשתו של ואן דר מיידה סירבה משום שבמונטה קרלו, כך טענה, יש רק דירות, ואיפה תוכל להכניס את בעלי החיים שלה? עכשיו, רגע לפני שאתם ממהרים לחשוב על פתרונות יצירתיים למדי – ארגז חול, דוג-ווקר – קחו אוויר ושימו לב לרשימת בעלי החיים שהיתה לזוג הצעיר באיטליה: 11 סוסים, כלבים, זברות, תוכים, צבים, וזה לא הכל. “ערב אחד יצאתי למוסך”, סיפר לא מזמן ואן דר מיידה. "בחושך, ראיתי צורה ענקית ושמעתי רעשים מוזרים. אשתי קנתה לנו גמל".

גן החיות הזה נדד עם הזוג ואן דר מיידה לליברפול, לאחר שאברטון רכשה את קשר נבחרת הולנד לשעבר תמורת 2 מיליון ליש"ט, מתוך כוונה להמשיך במומנטום הנפלא בו היתה מצויה: את העונה שלפני כן סיימה במקום הרביעי והעפילה, לראשונה בתולדותיה, למוקדמות ליגת האלופות. ואן דר מיידה היה מבסוט. “אני מתגעגע להרגיש עייף. לא הרגשתי עייף אחרי משחק כבר שנתיים", אמר, וביחד עם פיל נוויל, אמור היה להפוך את הטופיז לחברי קבע בצמרת הפרמיירליג. אלא שמשכורת כפולה מזו שהרוויח באינטר עלתה לראשו של ההולנדי במהירות, כפי שכתב באוטוביוגרפיה שלו: "הדבר הראשון שעשיתי אחרי שחתמתי באברטון היה לקנות פרארי ולצאת לבר. אחרי כמה שעות של אלכוהול, נסעתי למועדון החשפנות הקרוב. להשתכר באמצע מועדון חשפנות בליברפול לא היה כל כך חכם, אבל היתה לי תשוקה חזקה לראות אישה ערומה. התמכרתי לברונטית אחת. היא היתה פרועה, משוגעת, חרמנית”.

על המגרש, הלך לואן דר מיידה קצת פחות טוב, בדומה לקבוצתו החדשה כולה. ויאריאל הדיחה את אברטון ממוקדמות ליגת האלופות, דינמו בוקרשט עשתה את אותו דבר בצורה משפילה למדי במוקדמות גביע אופ"א, ובמהרה ההונלדי מצא עצמו על הספסל של דייויד מויס. באותה עונה שיחק 10 פעמים בלבד במסגרת הליגה (רגע השיא: כרטיס אדום ישיר בדרבי אחרי עבירה מכוערת על צ'אבי אלונסו) ובוודאי לא יכול היה לדעת שמדובר בהישג שיא עבורו בפרמיירליג. מאותו רגע, הכל רק הלך ונהיה גרוע יותר.

ב-6 באוגוסט, 2006, יצא הרכש מאינטר עם חברתו החשפנית ליסה למסיבת יום הולדתה ה-26. "בעולם של ליסה, קוקאין היה נורמלי", סיפר. "הלכנו למסיבה קטנה, ופתאום הרגשתי לא טוב. התחלתי להקיא דם, התעלפתי והתעוררתי בבית חולים. כנראה שמישהו הכניס לי חרא של סם למשקה". אברטון לא ממש התחשבה, וקנסה אותו ב-30 אלף ליש"ט על שעבר על תקנון המשמעת. “אם אשמע שהוא עובר על הכללים עוד פעם אחת, הוא לא יקבל הזדמנות נוספת", אמר דייויד מויס. "בדיוק בגלל זה יש לו חוזה, ויש כללים של המועדון. אם הם לא מתאימים לאנדי, אני מצטער, הוא לא יוכל לשחק כאן”.

חיבור שלא עבד מההתחלה ועד הסוף. ואן דר מיידה באברטון(צילום: GettyImages)

***

החיבור בין ואן דר מיידה ודייויד מויס ממש לא היה אהבה ממבט ראשון, וגם לא שני. הצווארון הכחול של המנג'ר הסקוטי לא ממש התאים לזה של כוכבו, ולהיפך. מויס אהב את השחקנים שלו קשוחים, משקיענים וממושמעים, ודי מהר הוא קטלג את שחקן הרכש הנוצץ שלו כעצלן. באוטוביוגרפיה שלו, סיפר ואן דר מיידה על מקרה אחד בו כמעט הלכו השניים מכות: “מויס תפס אותי בגרון וצרח "תתחיל להתאמן!”, אני אמרתי – קדימה, תרביץ לי. תרביץ לי! עשן יצא מהאוזניים שלו, אבל הוא עזב אותי ואחרי שתי דקות התנצל". גם יחסיו של ההולנדי עם הקפטן, פיל נוויל, לא היו אידיאליים: “נוויל היה חיית המחמד של מויס. הוא סיפר לו הכל, כל הזמן, ובגלל זה קיבל את סרט הקפטן – הוא היה מלשן. זו בדיחה שהוא שיחק 250 משחקים במנצ'סטר יונייטד וכמעט 60 בנבחרת אנגליה".

גם המזל לא ממש האיר פנים. חמישה ימים אחרי שטען כי סיממו אותו, ביתו של ואן דר מיידה נפרץ. הגנבים לקחו איתם פרארי, מיני קופר, שמונה שעוני רולקס ואת כלבו האהוב של ההולנדי, עליו דרשו כופר של 5,000 דולר. כשבוע לאחר מכן, הקשר החסיר אימון נוסף ונקנס ב-50 אלף ליש"ט. ואן דר מיידה טען כי בילה את מרבית שעותיו בבית החולים, שם אושפזה ביתו השניה, בת החמישה חודשים. מויס נשך את שפתיו והחליט להשאיר את ההולנדי במועדון, אולם בעונת 2006/07 שיתף אותו בשמונה משחקי ליגה בלבד. “אני רוצה להישאר כאן", התעקש ואן דר מיידה בקיץ. "אני אוהב להיות כאן. הקבוצה מתאימה לי, ואני רוצה להוכיח לכולם שאני עדיין יכול לשחק כדורגל. אם אקבל את ההזדמנות העונה, אקח אותה".

זה לא קרה, וההזדמנות שהציגה את עצמה באותם ימים היתה ההזדמנות לבגוד באשתו. כשהחלה לחשוד, ולשאול אותו לאן הוא הולך עם כל התיקים האלה, כוכב הכדורגל הדועך הסביר שהוא הולך לישון במלון. המנוחה, הסביר, תועיל לגוף מרובה הפציעות שלו. בפועל, ואן דר מיידה ממש לא נח: הוא החל לבלות יותר ויותר עם ליסה החשפנית, והפסיק רק כאשר הבלש הפרטי ששכרה אשתו חשף בפניה את הבגידה. “זו היתה הטעות הגדולה בחיי", אמר לפני מספר שנים; “משם, הכל החל להידרדר".

בסופו של דבר, גם לו נמאס. מויס(צילום: GettyImages)

***

שילוב של פציעות עם מוסר עבודה מפוקפק למדי הביא לכך שואן דר מיידה החמיץ את עונת 2007/08 כולה, והציב מעין ביצה ותרנגולת מעל הקריירה ההולכת והנעלמת שלו: האם הבילויים התכופים גורמים לכך שהוא לא משחק, או שמא המשוואה הזו נכונה יותר אם תתהפך? “אין גבול למה שאתה יכול לבקש כשחקן כדורגל מפורסם", אמר לאחרונה ל-BBC. "אתה כמעט כמו אלוהים עבור האוהדים. אתה המלך. אתה מקבל הרבה כסף והכל בא בקלות. עבורי, לצאת ולחגוג היתה הדרך לשכוח מהבעיות שלי. עשיתי מה שאני רוצה – יכולתי לקנות מה שרציתי, יכולתי להשיג איזו בחורה שרציתי”.

הופעתו האחרונה של ההולנדי בשורות הטופיז היתה ב-4 בפברואר, 2009, כשעלה כמחליף ובישל את שער הניצחון מול ליברפול בגביע. אולם גם הניצחון בדרבי לא סייע לו לקבל דקות משחק נוספות באותה עונה, ו-ואן דר מיידה שקע עמוק אל תוך הבור. "יצאתי משליטה", כתב על הימים ההם. "לא יכולתי לישון בלי לקחת כדורים. אלה היו כדורים חזקים, שדורשים מרשם רופא, אז גנבתי אותם מהמשרד של הרופא שלנו במועדון. עשיתי את זה למשך שנתיים”. בסיום עונת 2008/09 הקשר שוחרר מאברטון וניסה למצוא קבוצה חדשה שתקלוט אותו, אך לשווא. האגדה מספרת שיום אחד הצליח להשיג מבחנים בבלקבורן, אבל מתח שריר כשניסה לצאת מהפורשה 911 שלו במגרש החניה של הרוברס.

בדיעבד, הרגע המכונן בחייו של ואן דר מיידה הגיע אז, כאשר בחר להישאר ולהתגורר בליברפול במקום, נניח, לשוב למשפחתו בהולנד, או לחפש קבוצה בליגה אחרת. "בתקופה הזו הגיע הקוקאין, ביחד עם בקארדי ויין בכמויות אדירות", הוא כתב באוטוביוגרפיה שלו. אשתו של ואן דר מיידה התגרשה ממנו בגירושים שעלו לו כ-3 מיליון יורו, ובלית ברירה הוא עבר להתגורר עם חבר והקדיש את זמנו הפנוי לאבקה הלבנה הנצרכת דרך האף - “שבעה ימים בשבוע", לדבריו – ולנשים. כשנשאל לפני כמה חודשים על ידי מגזין פלייבוי ההולנדי עם כמה בחורות שכב בחייו, השיב: “אין לי מושג. מאות. כשהחוזה שלי נגמר באברטון, חייתי חצי שנה בליברפול ושכבתי כל יום עם אישה אחרת”.

אבל גם הקוקאין והנשים לא היו יכולים לחפות לגמרי על הדיכאון שהחל להשתלט על חייו. באותו ראיון לפלייבוי, סיפר: “הסתובבתי חודשים בליברפול וחשבתי להתאבד, חשבתי שאולי זה יהיה טוב לכולם. פעם אחת ישבתי ושתיתי לבד וחשבתי – מה הטעם לחיות? מה אני עדיין עושה כאן? לא יכולתי לדבר עם אף אחד. הייתי אסיר בכלא של עצמי". בלית ברירה, ואן דר מיידה התקשר לסוכן שלו ואמר שאם יישאר באנגליה, ימיו על העולם הזה ספורים. סוכנו הצליח להשיב אותו להתאמן בקבוצת נעוריו, אייאקס, ומשם, במרץ 2010, לחוזה בן מספר חודשים ב-PSV. ואן דר מיידה אמנם לא הצליח לקבל אפילו דקת משחק רשמית אחת בקבוצת הפאר ההולנדית, אך חייו עלו בחזרה על המסלול הנכון.

הודעת הפרישה מהכדורגל הגיעה בפברואר 2011, כשהוא בסך הכל בן 31 ומרבית מהשחקנים איתם גדל עדיין מהווים שחקני מפתח בכמה מהקבוצות הגדולות ביבשת. אף שחזר אחרי מספר חודשים לשחק באופן חובבני בליגות הנמוכות, נסיון קאמבק משמעותי יותר לא נרשם, וכבר לא יירשם. היום ואן דר מיידה גר בהולנד עם שפנפנת פלייבוי בשם מליסה. “אחת מתמונות העירום שלה תלויות בסלון שלנו", אמר לא מזמן. “כל מי שנכנס לבית שלנו, מיד רואה זוג שדיים ענקיים". לתקשורת המקומית הוא מספר שברצונו לאמן נוער ולנסות למנוע מהדור הבא לחזור על הטעויות שביצע בעצמו. בו בזמן, הוא צפוי להשתתף בעונה הקרובה של "רוקדים עם כוכבים" ההולנדית, ולככב בתכנית ריאליטי נוספת שתעקוב אחריו ואחרי זוגתו. האוטוביוגרפיה שלו נמכרה מצוין, וגם הזכויות לסרט על חייו כבר נרכשו.

וזה, כנראה, מה שנותר מאנדי ואן דר מיידה: היו כשרונות גדולים ממנו, היו כשרונות מבוזבזים ממנו, היו כשרונות שהתרסקו וגמרו עם הרבה, הרבה פחות, אבל לא היו, כנראה, כשרונות שהפכו מפורסמים ומצליחים יותר עם פרישתם.

בהתחשב בזה שכמעט שתה והסניף את עצמו למוות שנתיים קודם לכן, כנראה שגם זה משהו.

לפחות יצא לו מזה ספר מצליח. ואן דר מיידה בנבחרת הולנד(צילום: GettyImages)

לכתבות קודמות ב"מגרש השדים"

לתגובות:
nimrodofran@walla.co.il

  • אנדי ואן דר מיידה

טרם התפרסמו תגובות

הוסף תגובה חדשה

+
בשליחת תגובה אני מסכים/ה
    walla_ssr_page_has_been_loaded_successfully