"אני מרגיש מצוין, והמספרים מדברים, לא?", תהה רוברטו קולאוטי.
בסוף השבוע שעבר כבש החלוץ הישראלי-ארגנטינאי את שער הליגה החמישי במדי אנורתוזיס פמגוסטה. 5 שערי ליגה ב-23 ימים.
במכבי תל אביב הוא כבש 5 שערי ליגה ב... 485 ימים. אז כן, רוברטו, המספרים מדברים.
תוסיפו למאזן את שני השערים שכבש במוקדמות הליגה האירופית, וקולאוטי עומד כבר על שבעה שערים בחמישה משחקים. ואת כל זה הוא עושה אחרי שנת בצורת של שני כיבושים בלבד ושני משחקים מלאים בלבד בצהוב. בקיץ הוא היגר לקפריסין, לאותו מועדון שבו ברק יצחקי סידר לעצמו את הקריירה. גם יצחקי שט אז לאי השכן, קרע רשתות, חיבר פוקוס ולפי פתיחת העונה הנוכחית, העסק נראה פיקס. ובינתיים, ההתחלה של קולאוטי ורודה עוד יותר. מה קרה לו, ואולי רחב מכך מה יש באנורתוזיס שהופך את המועדון ל"גן עדן לחלוצי מכבי תל אביב"?
לדעת קולאוטי זה מאוד פשוט. "פה, בוודאות ובגדול, יש לי את הביטחון של המאמן", הוא אומר לוואלה! ספורט ומחמיא לבוס הפורטוגלי ז'ורז'ה קוסטה. אותו קוסטה הוא המאמן השני של אנורתוזיס העונה. אחרי ההדחה המדהימה מהליגה האירופית ניצחון 0:3 בבית על גפלה השבדית ותבוסה 4:0 בחוץ הבלאגן שרר. הנשיא הלך, המאמן גם. היתה אי ודאות גדולה, בעיקר כלכלית, כיאה למועדון שגם כך לא היה המסודר בתבל. "זה היה סיפור לא נוח, כי כשמגיע מאמן חדש כולם תמיד מתחילים מאפס", נזכר קולאוטי, "אבל הרגשתי בסדר כבר אז. גם כשהמצב שלנו היה לא טוב, המצב האינדיווידואלי שלי היה מצוין". כשבא קוסטה, הוא נהיה מצוין עוד יותר.
"הוא מאמין בי, בעבודה שלי, כל הזמן אני מרגיש את הגב שלו", מרחיב קולאוטי בעברית מתגלגלת על הלשון. "הוא מבקש ממני להיכנס יותר לעומק, להישאר למעלה כל הזמן. לא לרדת, לא לעשות לחץ, לא לחפש כדורים על החצי. יש שני בלמים ואני צריך להטריד אותם. כנראה שסגנון המשחק הזה עושה לי טוב".
הסגנון כנראה בדם של המועדון. כי אנורתוזיס של רוני לוי ושל ברק יצחקי מהעונה שעברה השתנתה כמעט לחלוטין. הקבוצה איבדה את כל שחקני ההתקפה המובילים (שהיו אחראים ל-45 שערים מתוך 60 של הקבוצה): ז'וליאנו ספדאסיו (14 שערים) עזב לעכו, יצחקי (14) חזר למכבי, יאן רזק (12) עזב לסין וריקרדו לאבורדה (5) נטש לרוסיה. המתחרים של קולאוטי בחוד הם יאניס אוקאסבן בן ה-36 ועמית בן שושן.
בקפריסין משבחים. עיתונאי שמסקר את הקבוצה מפרגן: "הוא פשוט מצוין, כבש כמעט את כל שעריו בראש. כולם סומכים עליו. אנורתוזיס ניסתה לצרף את רוברטו בשלוש פעמים שונות לא עושים זאת עם שחקן שלא סומכים עליו. מבחינת המאמן הוא באנקר, מעכשיו ועד סוף העונה. הוא החלוץ מספר 1 של הקבוצה ויפתח בכל משחק. כולם בחרו בו כפייבוריט לסיים כמלך השערים. מוזר מאוד שמכבי לא המשיכו איתו, השחקן הזה יכול היה לתרום שם המון. ראיתי את מכבי נגד אפואל, ואני לא מבין איך לקולאוטי לא היה מקום שם. אולי הסיבה כלכלית".
אכן. שני כיבושים לעונה זה מעט מדי. לא חשובה הסיבה, כשצריך לשלם מעל לחמישה מיליון שקל לעונה עבור שני כיבושים, זה יקר מדי. אבל אולי הסיפור היה אחר אם פשוט היו נותנים לו יד חופשית. הרי גם בעונות הפחות טובות, אפילו באחרונה, רוברטו ידע להחזיר על אמונה בו. הנתון שכל מאמן צריך להסתכל עליו: 82 משחקים מלאים מאז שהגיע לישראל, ו-69 שערים. זוהי שורה שמצד אחד מחמיאה לקולאוטי, מראה שאם נותנים גב, הוא לוקח; ומצד שני, יש איזו סיבה שמספר המשחקים המלאים ירד אט אט עד שהגיע ל-2, בעונה שעברה. משהו נעלם, או באימונים או מחוץ. אבל לפי המספרים, תיאורטית, כשמאמן ייתן לקולאוטי כמות גדולה של משחקים מלאים בעונה, החלוץ יחורר מספר כמעט זהה של רשתות. שווה, לא?
"אני לא יודע אם אני פחות טוב מאשר בעונה שעברה", הוא אומר וחוזר, "פשוט לא היה לי את הביטחון מאוסקר. הרגשתי מצוין, כושר טוב, כששיחקתי נתתי עבודה".
גם יצחקי הצליח באנורתוזיס אחרי שלא רצו אותו במכבי.
"אנחנו משחקים בתפקידים אחרים. ברק לא חלוץ מרכזי כמוני, אבל נכון, גם הוא הצליח פה מאוד. אולי זה מקרי. יש כמה סיבות מקצועיות שמנעו ממני לשחק במכבי בעונה שעברה, ויש כמה סיבות שמחוץ לכדורגל, אבל לזה אני לא רוצה להיכנס. היו כמה דברים שלא היו נוחים".
מבחינה מקצועית, קולאוטי צודק. אוסקר גרסיה אהב חלוצים שיכולים לשחק בצדדים, זה התאים יותר לגישה שלו. וכשהגיע פריצה, בול על המשבצת, זה היה חסר סיכוי. "אולי זה עניין של טעם", תוהה קולאוטי. "כי לא תמיד משנה אם אתה יותר טוב או פחות טוב. לפעמים יש שחקן שהמאמן אוהב ושחקן שהוא פחות אוהב. ואם אתה שחקן שהמאמן אוהב, אתה תקבל יותר הזדמנויות מאחרים".
לא דיברת איתו על זה?
"דיברתי עם אוסקר בנושא המקצועי והתפקוד שלי על המגרש, ועם ג'ורדי קרויף עשיתי שיחות על הדברים שמעבר לכדורגל. אבל כנראה שלא ממש התחברו לסגנון המשחק שלי. כפי שאמרתי, היו גם דברים מסביב, והכול התחבר ויצא מה שיצא".
יצא שהוא לא המשיך במכבי, ונהיה מבוקש בכמה קבוצות מליגת העל, מארגנטינה וכאמור מקפריסין. בסוף סגר באנורתוזיס. לדעת רבים, היה מדובר בחלוץ גמור, לפחות סטטיסטית. "המחשבות של אנשים שאני לא מכיר לא מעניינות אותי", הוא אומר. "רק המחשבות של האנשים שאני אוהב חשובות לי, ומדובר במחשבות חיוביות. מי שמכיר אותי יודע ממזמן שאין בי מחשבות רעות ואין פחד".
באנורתוזיס לא היו קשיי התאקלמות. גם ברק יצחקי הגדיר את המקום בזמנו כ"משפחה אחת גדולה". אז תארו לכם מה הוא עבור רוברטו, שהגיע למועדון עם מאמן דובר השפה, שוער דובר השפה, עם גונסאלו גרסיה ששיחק איתו במכבי ועם אחיו היהודים משה אוחיון ועמית בן שושן. אפילו סאבו פאביצ'ביץ' שם. אלוהים ישמור, המועדון הזה כה ישראלי שאפילו נמצא שם שחקן קפריסאי בשם אברם.
"אין לו הפרעות פה", משה אוחיון מנסה לשים את האצבע. הקשר הישראלי בישל לקולאוטי את השער השני העונה, ומקווה לעשות זאת באופן תכוף יותר. "שוכחים איזה סקורר הוא היה בחיפה, וגם פה הוא עושה את העבודה בכל משחק ומשחק. הגולים עזרו עוד יותר להרגשה שלו, בטח עם האי ודאות שהיתה פה לאחר ההדחה מאירופה. אבל יש פה שקט", הוא מוסיף. "יוצא לנו לדבר על זה עם הרבה ישראלים, לא רק כדורגלנים. כל מי שבא לפה, לעסקים, לחופש; כולם מתלהבים מהשקט. אין פה הרגשה של לחץ, יש מעט תושבים, אין פקקים ואין בעיות ביטחוניות".
בתיקיית "לא הצליחו במכבי ופורחים בקפריסין" שוכן גם גונסאלו גרסיה. "פתאום הפסקתי לשחק במכבי, באמצע העונה", הוא אומר, "כך שהמקרה של קולאוטי שונה משלי. רוברטו שיחק טוב גם בעונה שעברה", הוא מעדכן. "הוא כבש שערים חשובים מאוד מול רמת השרון ובדרבי, וגם כשלא כבש, עבד מעולה על המגרש. אבל היה לו קשה תמיד החליפו אותו אחרי שעה, הוא לא קיבל ביטחון לרגע. הגולים זה הדבר האחרון ברשימה, תאמינו לי, הוא משחק פשוט מצוין".
"הוא מצא פה מאמן חדש, חדר הלבשה חדש, חברים חדשים", ממשיך הספרדי. "במכבי סגנון המשחק לא כלל העברות כדור מהצדדים פנימה, וזה היה קשה עבורו. פה הסגנון אידיאלי עבורו, כולנו מכניסים לו כדורים מכל מקום, עובדים בשבילו, המאמן מבקש ממנו לא לצאת מה-16. והוא נראה אדם אחר. נשאר עד מאוחר בחדר ההלבשה, מדבר עם כולם, מרגיש שייך. רואים את זה גם על הדשא. הוא מרגיש חשוב יותר ושיש עליו אחריות גדולה יותר. בתל אביב לא היתה לו את ההרגשה הזו. לפעמים הוא היה נראה בדאון. כששחקן כדורגל לא משחק, הוא אף פעם לא שמח עד הסוף".
גם מחוץ לדשא, קולאוטי מתרגל ללרנקה הנוחה. בת אחת בבית ספר בינלאומי, שתי האחרות בגן. אין הרבה זמן פנוי לבדוק את המסעדות והברים, כי מ-13:30 הוא אחראי איסוף ופיזור לחוגים השונים. "החיים יותר רגועים פה מבתל אביב, אבל אין לנו בעיה עם זה", הוא אומר. "וממילא שלוש ילדות אין לי זמן לבלות".
גן עדן ליוצאי מכבי, אמרנו. אבל העיתונאים המקומיים מגנים בטירוף, מסבירים שאין סיכוי שזה בגלל שהליגה הקפריסאית חלשה יותר. גם החבר'ה מאנורתוזיס מסכימים. "בנקודות לליגת האלופות הקבוצות הקפריסאיות מדורגות גבוה יותר מהישראליות", טוען קולאוטי. "איפה יותר קל אני לא יודע. שתי הליגות קשות אבל שונות. בארץ יש כמה קבוצות גדולות שכל השאר מסתגרות מולן בטירוף. פה, לעומת זאת, אין הגבלה של זרים ויש הרבה שחקנים שמעלים את הרמה של הליגה. מבחינת אוהדים, נהדר פה. 5,000 מגיעים למשחק חוץ, זה מועדון חם".
"הליגות די שוות", מסכים אוחיון, "והעובדה שאין הגבלה של זרים מחזקת עוד יותר את הקבוצות הגדולות. איפה שיש כסף, הרמה גבוהה מאוד. בקבוצות הקטנות משחקים הרבה מקומיים צעירים אז זה יוצר הבדלים עצומים בליגה".
גונסאלו מוסיף: "פה יש שחקנים טקטיים יותר עם יותר ניסיון. ראינו שאפואל, בתקופה הכי רעה שלה, הסתדרה יפה עם מכבי, בקושי נתנה לה צ'אנסים לכבוש חוץ מהפנדל. כאן הכדורגל קבוצתי יותר. בישראל הרבה שחקנים רצים לבד, הקצב מהיר יותר אבל עם הרבה טעויות. כאן הכול טקטי. בקפריסין יש ארבע-חמש קבוצות שנלחמות על האליפות. בישראל זה מכבי תל אביב ומכבי חיפה, וזהו. קרב בין שתיים. כאן יותר קשה. בסוף, בפלייאוף, כולן נגד כולן והכול יכול לקרות".
הוא רק בן 31 תודו שחשבתם שהרבה יותר. "הבעיה בישראל היא ששחקן שמגיע לגיל 30-31 נחשב לסוס מת, לאחד שלא יכול לזוז", הוא אומר בכעס. "זה פשוט לא ככה. אם אתה מקצוען ושומר על עצמך, זה רחוק מהמציאות. זה גיל מצוין. הראש מאוזן, אתה מכיר את הגוף שלך. אתה יכול להתמודד טוב יותר עם כל המסביב. לא מבין למה בארץ חושבים ככה. גופני? אתה יכול לעשות את אותם הדברים שעשית בגיל 24. באירופה וקפריסין ספציפית יש שחקנים עם הרבה יותר ניסיון מאשר בארץ. יש פה חלוץ כוכב, בן 36".
ואתה הפייבוריט של העיתונאים לזכייה במלך השערים.
"זה לא מעניין אותי. בתקשורת אתה רגע מעל לשמיים ורגע מתחת לאדמה. יש עוד 30 משחקים".
זוכר מתי היית מלך השערים בפעם האחרונה?
"2005, עם מכבי חיפה".
יש להם בעיית חלוצים קשה, לא פספסו אותך?
"לא. חיפה לא פנתה אליי. זו קבוצה גדולה עם חלוצים שיכולים להצליח, וכשלא הולך שם הכול נראה פי 20 חמור ממה שהוא באמת".
לא יכולת לעזור שם העונה? לא קצת מאכזב?
"מכבי חיפה לא חייבת לי כלום ואני לא חייב לה כלום".
מכבי תל אביב תיקח עוד אליפות?
"סיכוי גדול. ראיתי אותם מול חיפה, נראים מצוין. המועדון מסודר, המערכת כמו שצריך, אנשים מקצוענים, זה הרבה יותר פשוט לעבוד ככה. כשיש סגנון, תרבות, דרך, הכול יותר קל".
בעתיד אתה רואה את עצמך חוזר לחיפה או למכבי?
"לא רואה את העתיד, נהניתי בקריירה בכל מקום שהייתי, אני נהנה עכשיו ולא חושב קדימה".
ומעבר לכדורגל? איפה תחיה?
"על זה אני עוד יותר לא חושב".
מה הרגע הכי מאושר שלך בקפריסין?
"כשלקחתי את הילדה ליום הראשון בבית הספר".
רק בן 31, בכושר טוב, מתבקש: מה עם הנבחרת? בספטמבר 2006, עם האישורים הדרושים, קולאוטי פתח בבום, כרגיל. שישה שערים בשבעת המשחקים הרשמיים הראשונים. מאז, ב-14 משחקים עד 2010, הוא לא הרשית בכחול-לבן.
"רק מאמן הנבחרת יקבל את ההחלטה הזו", הוא אומר כשנשאל על רצונו לחזור. "אם יקראו לי, אני מגיע במאה אחוז. כמו תמיד, זה כבוד גדול בשבילי. אני מרגיש מצוין ולא רוצה להגיד אם מגיע לי או לא. המאמן יצטרך להחליט. כפי שאמרתי, אני מרגיש מצוין".
אוחיון: "אין סיבה שלא יזומן לנבחרת. כל שחקן שבכושר כזה, צריך לפחות לעקוב אחריו. במיוחד למשחקים בינלאומיים הוא מתאים, לדעתי, כי יש לו משחק ראש מצוין והוא יודע לשמור על הכדור. זה בדיוק מה שצריך במשחקים האלה".
גונסאלו חותם את הדיון: "אני לא מכיר את הנבחרת שלכם, אבל רוברטו כבש שבעה שערים בחמישה משחקים. אין יותר טוב מזה".
אנורתוזיס פוגשת הערב את דוקסה ולפי סוכנויות ההימורים ניצחון של הקבוצה הקטנה נמכר ביחס של 1 ל-11. גול של קולאוטי, לבטח ולבטח, נמכר ביחס נמוך בהרבה.
לתגובות: orenjos@walla.co.il