איזה ניצחון גדול וחשוב למכבי תל אביב. מוקדם לצאת בהצהרות או להכתיר, אבל האלופה לא רק הביסה הערב (שני) את מכבי חיפה 0:3, היא לא רק סיבכה את יריבתה והגבירה אצלה את הלחץ, היא גם יצאה בהצהרה. מעבר לשלוש נקודות, זה ניצחון מוראלי. מכבי תל אביב הבהירה שהיא עדיין חזקה ורעבה, ושלקחת ממנה את האליפות יהיה משימה לא פשוטה.
בתחילת המשחק ראינו שתי קבוצות שרוצות להוכיח את כוחן ויכולתן, אבל שתי קבוצות שחוששות למעוד ולספוג. המחצית הראשונה הייתה נמרצת, אבל די בינונית. למרות הפתיחה הסוערת של חיפה, לא ראינו יכולת גבוהה מהקבוצות.
פאולו סוזה פתח עם ערן זהבי וברק יצחקי על הקווים, אבל הנטייה של שני השחקנים האלו היא להיכנס פנימה. זה יצר צפיפות במרכז, והנעת הכדור הלא יעילה של מכבי תל אביב הקלה על הגנת מכבי חיפה.
מנגד, השליטה והעליונות של חוליית הקישור של מכבי תל אביב במרכז השדה הייתה מוחלטת. השלישייה אלברמן-מיטורביץ'-ראדי גברו ללא קושי על ראיוס-קטן-בוקולי. המחצית השנייה כבר הייתה שייכת למכבי תל אביב, וכבר בפתיחתה ראינו שינוי: יצחקי וזהבי ריווחו את המשחק והתחילו את ההתקפות מהקווים. הדבר הזה השפיע על הנעת הכדור, ולא במקרה שלושת השערים הגיעו מהאגפים.
פאולו סוזה לא חיפש להיות הרפתקני הערב. הוא עיבה את הקישור עם שלושה שחקנים חזקים פיזית, וככל שהדקות עברו, היתרון של מכבי תל אביב במרכז השדה רק גבר וגבר. סוזה ויתר על ראדה פריצה, והציב בחוד את מונס דאבור מסיבה פשוטה: בלמי מכבי חיפה צוצאליץ' וקינן הם גבוהים וחסונים, וסוזה קיווה שדאבור המהיר והטכני יתמודד איתם בהצלחה ויפתיע את מרכז ההגנה של חיפה. ואז, במחצית השנייה, פריצה עלה רענן וחד מול ההגנה העייפה מולו, ועקץ פעמיים. התוכנית הושלמה.
בסופו של דבר, לנצח את מכבי חיפה בקרית אליעזר נותן המון כוח וביטחון להמשך, אבל מכבי תל אביב צריכה לשפר את הנעת הכדור שלה, שעדיין לא יעילה כמו בשנה שעברה. הצהובים עדיין צריכים יותר סבלנות בהנעת הכדור, ולשפר את הלחץ שהיא מפעילה על היריבה. מכבי תל אביב ניצחה היום גם בזכות היתרון הבולט שלה על שאר היריבות: עומק ואיכות הסגל. יש לה לא מעט שחקנים שיכולים להוביל אותה ביכולת האישית, ולעשות את השינוי. סוזה עשה היום עבודה מצוינת, ומדובר רק בתחילת העונה, אבל בהחלט לגיטימי לצפות ממכבי תל אביב להשתפר ביכולתה.
מכבי חיפה: הלחץ שיתק
האכזבה של מכבי חיפה היום הייתה מרובן ראיוס. שחקן ברמתו, דווקא במשחקים חשובים, חייב לתרום יותר, במיוחד במשחק גדול כזה, אבל צריך להודות: כרגע הבעיה הגדולה יותר של מכבי חיפה היא לא מקצועית, אלא מנטלית. מכבי חיפה התעסקה במהלך השבוע יותר מדי בחשש מהפסד.
הנשיא יעקב שחר הגיע לאימון, והזהיר את השחקנים ממעידה שעלולה להביא לכדור שלג. מכבי חיפה התעסקה בהשלכות של הפסד אפשרי, במקום להתעסק ביריבה. כל ההתנהלות הזו הייתה שגויה, מלחיצה, לא נכונה. מכבי חיפה עדיין בטראומה מהעונה שעברה, כשהפתיחה הרעה גמרה לה את העונה.
אנחנו בסך הכול במחזור השלישי. מכבי חיפה חייבת להבין שהיא יכולה להפסיד, שמותר לה להפסיד, שזה לא אסון גדול, שיש עוד דרך חזרה. אי אפשר שכל הפסד יביא לחשיבה של "כדור שלג". גם אחרי ה-0:3 של מכבי תל אביב, העונה עוד ארוכה. הקבוצה צריכה לדעת להרים את עצמה, ולהתאושש.
ההתעסקות ב"איך לא להגיע למשבר", החשש מסחרור, רק ממעיטים ביכולת של מכבי חיפה. לפני משחקים כאלה, ככל שתפחית לדבר, כך תוכל להשיג יותר את המטרה. השחקנים היו מודעים לחשיבות המפגש, גם מבלי שיגידו להם כל הזמן כמה מסוכן להפסיד. זה פגע בביטחון, וניתן היה להבחין שאחרי השער הראשון, כשלחיפה היה עוד הרבה זמן לחזור למשחק, היא נראתה בלי אמונה. היא לא יכולה להרשות לעצמה כזה סף שבירה נמוך. זה מועדון גדול מדי בשביל לא לדעת להפסיד. ומי שלא יודע להפסיד, לא יוכל לנצח.
