הנה קביעה: אדין דז'קו הוא אחד האנשים הכי נחמדים בעולם הכדורגל. לפני שבעה חודשים פורסמה בתקשורת הבריטית ידיעה שסיפרה איך הכוכב הבוסני של מנצ'סטר סיטי זכה לתשבוחות הצוות הרפואי בבית החולים במנצ'סטר, לאחר ששהה באופן קבוע, במשך מספר שבועות, לצד מיטתו של אנר זליץ', נער בוסני בן 16, ששקל פחות מ-40 ק"ג והוטס ממדינתו אל העיר השוכנת בצפון אנגליה על מנת לעבור ניתוח מציל חיים נגד מחלת כליות קשה. לאורך כל הטיפול הארוך, דז'קו הגיע עם שלל מתנות, לקח את הילד לסיור באצטדיון של הסיטיזנס, קנה לאימו של אנר מכשיר סלולארי, על מנת שתוכל להיות בקשר עם בני משפחתה שנשארו בבית ואפילו דאג שבית החולים בבוסניה יהיה מוכן לקבל אותו בחזרתו. אחד הרופאים במנצ'סטר אמר אז: "ההשפעה של אדין על התהליך הייתה ענקית". כשדז'קו מגיע לבוסניה, הוא נוסע לבתי ספר מקומיים ומעביר לילדים הבוסנים והקרואטים הרצאות במטרה להפוך אותם לחברים.
רק פעם אחת אדין דז'קו התפרץ. זה קרה לפני משחק מול טוטנהאם, ב-10 בנובמבר 2012 וזה קרה כשהוא ראה איך הקריירה שלו, אותה הרים מעפר ועליה עמל קשה כל כך, מקבלת תפנית שהוא פשוט לא היה מוכן לה. "אתם יכולים לקרוא לי איך שאתם רוצים", אמר אז לעיתונאים, "אבל לעולם לא אקבל על עצמי את הכינוי 'סופר-סאב'. שיחקתי וכבשתי הרבה בגרמניה ולפני כן בצ'כיה. זכיתי בבונדסליגה ובתואר מלך השערים שם. אף פעם לא הייתי מחליף, אף פעם לא אהיה. גם אם זה המצב כרגע, אני לא אוהב אותו. הוכחתי את עצמי בכל מקום ולמרות שחלק מהאנשים, כולל בתקשורת, לא מכבדים אותי, אמשיך לעשות את מה שאני יודע. אני חושב שעם כמות השערים שאני כובש מגיע לי לשחק יותר בהרכב". ומה קרה באותו משחק? דז'קו עלה מהספסל בדקה ה-73 וכעבור רבע שעה שוב הציל את סיטי עם שער ניצחון. זה היה שער הליגה השישי שלו באותה עונה, חמישה באו כשהוא עלה כמחליף, שלושה היו שערים שהעניקו לסיטי שלוש נקודות. סופר-סאב או לא? נראה שזו השנה האחרונה בה הוא יוכל להוכיח אחרת, לפחות במדי סיטי והדרבי מול יונייטד הוא הזדמנות מצוינת להתחיל במלאכה.
הדרבי של מנצ'סטר: סילבה חוזר, רוני ישבור שיא?
המסע שהביא את דז'קו למקום בו הוא נמצא היום לא היה פשוט. במהלך המלחמה בבלקן בראשית שנות ה-90 הבית שלו נחרב לחלוטין ובשלוש השנים הבאות הוא מצא את עצמו, יחד עם 12 בני משפחה אחרים, חי בחדר אחד במרתף של סבא וסבתא. יום אחד הלך לשחק כדורגל עם החברים בשכונה. "אימא שלי קראה לי לחזור הביתה ואחרי כמה דקות נפלה פצצה שפירקה לגמרי את המגרש", הוא סיפר. את הקריירה הוא התחיל כקשר מרכזי גבוה מדי בזלזניצ'אר. ב-2005 עבר לטפליצה הצ'כית תמורת 25 אלף יורו. אחד מראשי המועדון הבוסני אמר לימים: "אחרי שמכרנו אותו בכזה סכום חשבנו שזכינו בלוטו".
13 כיבושים, שהעניקו לו את תואר מלך השערים בעונתו השנייה בצ'כיה, גרמו לפליקס מגאת' להתלהב והוא הביא אותו לוולפסבורג תמורת ארבעה מיליון יורו. סיכון נמוך, רווח גבוה. מאוד גבוה. אחרי עונת התאקלמות, דז'קו קרע רשתות ובעונתו השנייה בגרמניה הוא שוב סיים כמלך השערים, עם 26 כיבושים בליגה ואליפות מדהימה אחת במדי הזאבים. הקצב המסחרר של הבוסני נמשך ואחרי 40 שערים נוספים בעונה וחצי הבאות, חצי אירופה רדפה אחריו. סיטי הייתה הזוכה ובינואר 2011, אחרי מו"מ מתיש, הוא הגיע למועדון העשיר תמורת סכום עתק - 27 מיליון יורו. "באתי למועדון האמיתי של מנצ'סטר, זה שהמקומיים אוהדים אותו", אמר בהצגתו בקבוצה והקהל התאהב.
חצי העונה הראשונה לא הייתה קלה, אבל דז'קו פחות או יותר החזיר את כל ההשקעה בו עם שער ניצחון ב-0:1 על בלקבורן, שער ששלח את מנצ'סטר סיטי לראשונה בתולדותיה לשלב הבתים של ליגת האלופות. העונה המלאה הראשונה שלו בקבוצה הייתה כבר הרבה יותר טובה והסתיימה עם 19 כיבושים ב-42 משחקים, אבל גם סימנה את הבעיה הכי גדולה של הבוסני: לאדין דז'קו "גונבים את הרעם", כמו שאומרים האמריקאים. וכשעושים לך את זה, אתה בדרך כלל תמצא את עצמך על הספסל.
לא משנה מה דז'קו עשה, תמיד היה משהו או מישהו שהתעלה עליו והוריד אותו מהכותרות. כשהוא התעלל בטוטנהאם עם רביעייה בווייט הארט ליין וניצחון 1:5, באה מנצ'סטר יונייטד ואחרי שעתיים הביסה את ארסנל 2:8 מדהים. כשהוא נכנס כמחליף במקום מריו באלוטלי בדקה ה-70 ובתוך שלוש הדקות האחרונות של המשחק כבש את השער הרביעי והשישי ובישל לדויד סילבה את החמישי ב-1:6 הבלתי נשכח על יונייטד, כולם דיברו על אלכס פרגוסון וההתפרקות ההיסטורית. כשהוא כבש בנגיחה את שער השוויון בדקה ה-92 של משחק האליפות, הגיע סרחיו אגוארו וכבש את שער האליפות הלא הגיוני בדקה ה-95. זה אף פעם לא היה רק דז'קו.
וכך, מצא עצמו דז'קו במקום בו היה דייויד פיירקלו של ליברפול בשנות ה-70', במקום בו היה אולה גונאר סולשיאר של יונייטד בשנות ה-90'. עולה מהספסל וכובש בצרורות, תמיד השושבין, אף פעם לא החתן. לצערו, ככל שהוא ניסה לצאת מהעמדה המתסכלת הזו, ככל שהוא עלה מהספסל עם יותר מוטיבציה ורצון להוכיח לרוברטו מאנצ'יני שהמקום שלו הוא בהרכב, ככה הוא כבש יותר וככה הוא מותג יותר כ"סופר-סאב", אותו כינוי שהוא פשוט לא היה מוכן לקבל. בסופו של דבר, השערים של דז'קו פשוט היו חלק מההיגיון. מדובר בסקורר על, מלך שערי הנבחרת בכל הזמנים (31 שערים), שחקן שכבש 154 שערים ב-353 משחקים בקריירה. שימו אותו על הדשא והוא יבקיע, אבל המספרים, כמו תמיד, לא שיקרו: ב-1,890 דקות בהן דז'קו שיחק בעונה שעברה כשחקן הרכב, הוא כבש שמונה שערים, ממוצע של שער ל-236.2 דקות. ב-580 דקות בהן היה על המגרש אחרי שעלה כמחליף, הוא מצא את הרשת שבע פעמים, ממוצע של שער ל-82.8 דקות. למרות שפתח רק בחצי מהמשחקים, דז'קו סיים כמלך שערי הליגה של הקבוצה. קל להבין את השיקולים של הסיטיזנס בעניין.
דייויד פלאט, עוזרו של מאנצ'יני, ידע היטב שהחלוץ שלו מתוסכל. אחרי אותו ראיון, שבסיומו הגיע השער מול טוטנהאם, שקיבע עוד יותר את מעמדו של דז'קו כמחליף האולטימטיבי, המאמן האנגלי נשבע: "אף פעם לא קראנו לאדין 'סופר-סאב', אנשים אחרים רוצים לקרוא לו ככה. זה לא שהוא מבקיע כשהוא עולה מהספסל, הוא פשוט מבקיע. יש לנו רק 11 מקומות בהרכב ויש כאלה שצריכים לעלות מהספסל". מאמן הנבחרת סאפט סוסיץ' דחק בו לעזוב ורשימת המתעניינות הייתה ארוכה וכללה את יובנטוס, באיירן מינכן, נאפולי, אתלטיקו מדריד, צ'לסי ועוד.
מדוע הועדפו פעם אחר פעם מריו באלוטלי וקרלוס טבס על פני דז'קו? כנראה שהתשובה קשורה בין היתר לשם השחקן והמדינה ממנה הוא מגיע וכאן, לדז'קו כמעט תמיד תהיה נחיתות. בעונה שעברה, טבס כבש שער בליגה כל 219 דקות משחק. דז'קו עשה זאת כל 130 דקות. הארגנטינאי ניצל 15 אחוז מהמצבים, הבוסני 18 אחוז. כשהלך מאנצ'יני והגיע מנואל פלגריני הצ'ילאני, עוד אחד שכנראה נותר מתוסכל לא פעם בגלל ארץ המוצא הקטנה שלו, הוא עשה חושבים ובחר: טבס אאוט, דז'קו אין.
פלגריני סיפר: "אני בוטח בו, הוא שחקן טוב גם כשהכדור לא אצלו. הוא עובד קשה ואני בטוח שהשנה נראה את השחקן שהוא היה בוולפסבורג. דיברתי איתו ביום שהגעתי לכאן ואני משוכנע שבקרוב נראה את ה'דז'קו' שכולנו מחכים לו". לפתע, תחת מנג'ר חדש, החלוץ שתמיד היה אופציה שלישית בסיטי הפך לאופציה ראשונה. בהזדמנות אחרת לפני העונה פלגריני אמר: "דז'קו הוא החלוץ העיקרי שלנו והבוסני הגיב בעקיצה: "המנג'ר נותן לי ביטחון, בניגוד לעבר". הדרך התפנתה ודז'קו היה צריך לספק את הסחורה. לצערו, זה לא ממש הלך.
המנג'ר החדש הביא עמו את השיטה בה דבק מאז ומתמיד, מעין 4:2:2:2, כאשר לצד חלוץ קטן וכשרוני מצוות חלוץ רחבה תמיר וחזק. פלגריני החליט שסטבן יובטיץ' ישחק יחד עם אלברו נגרדו ואילו אגוארו ישתף פעולה עם דז'קו. הצמד המנוסה יותר קיבל את ההזדמנות והציג שיתוף פעולה לא רע, אבל לא מספיק לדעת פלגריני. עד עכשיו, בארבעה משחקים בהם דז'קו פתח לצד אגוארו, כל אחד מהשניים כבש שני שערים, כאשר הארגנטינאי בישל את שני אלה של הבוסני והוא בעצמו בישל אחד לאגוארו. כל אחד מהם כבש שער בניצחון בצ'כיה 0:3 על ויקטוריה פלזן במחזור הפתיחה של ליגת האלופות. למרות זאת, במשחק הבית מול האל סיטי, נגרדו נכנס במחצית במקום דז'קו וכבש. המנג'ר הבהיר בסיום: "אמרתי לאדין שאם הוא רוצה להישאר כאן, אנחנו חייבים לראות את השחקן שהקבוצה קנתה לפני שנתיים. הוא חייב לכבוש שערים. אין איזשהו רף שהצבתי לו, העיקר שננצח". אגב, במשחק הבודד בו יובטיץ' ונגרדו פתחו, סיטי לא מצאה את הרשת בפעם היחידה העונה, 0:0 בחוץ מול סטוק.
נראה שפלגריני עדיין מחפש את האיזון והצמד הנכון שיוביל את הקבוצה החדשה שלו. לא בטוח אם זה טוב לדז'קו או לא, אבל לפחות בינתיים הוא נראה יותר מרוצה מאשר בעבר. אובה רוסלר, ששיחק בסיטי בין 1993 ל-1998 והיום מאמן את ברנטפורד, אמר: "לפי שפת הגוף שלו, בשנה שעברה הכימיה בין דז'קו למאנצ'יני לא הייתה טובה ואני בטוח שזה השפיע על הרמה שלו. הוא מרגיש כמו שחקן חדש העונה והוא הרבה יותר שמח עם פלגריני. חלוצים חייבים לקבל ביטחון". גארת' מקנייט מהאתר "Here Is The City" כתב: "לא מעט פעמים התרומה של דז'קו לקבוצה לא זכתה להכרה הראויה, למרות שהוא כבש והרשים בכל הזדמנות שקיבל. אבל אם הוא לא יכבוש, הוא ישוב לספסל מהר מאוד".
ההזדמנויות אוזלות, אבל בינתיים יש קרדיט. אולי אדין דז'קו, בחור טוב שכמותו, צריך להיות קצת יותר "רע" על המגרש וקשוח מחוצה לו. אחרת, הוא בקרוב מאוד יוכל רק לחלום על הימים בהם היה ה"סופר-סאב" של מנצ'סטר סיטי.