דאון ראשון ו-10:
האוהדים התל אביבים של ניו אינגלנד זכו השבוע להפתעה מרעננת בדמותה של ג'יזל על גבי תחנות האוטובוס בעיר. עכשיו, כאשר הם מזיעים ומחכים לאוטובוס (שמאחר), אותם אוהדים יכולים לנצל את הזמן ולחשוב על הקוורטרבק שלהם טום בריידי, שנשוי לדוגמנית הברזילאית. בכל דקה נוספת של המתנה, עוברת עוד תמונה של בריידי בראש. תחילה אלו הזיכרונות של הילד הצנום, שלקח את ההזדמנות בשתי ידיים אחרי הפציעה של דרו בלדסו, אחר כך מגיעות התמונות השמחות מהזכיות בסופרבולים והעונה המושלמת, שכמובן הסתיימה באותו הפסד לאיליי והג'איינטס, הפסד שחזר על עצמו בסופרבול נוסף, כמה שנים לאחר מכן. בסיום אותו מפגש שני מול הג'איינטס, שנערך הפעם באינדיאנפוליס, חיכתה ג'יזל בתור למעלית כדי לפגוש את בעלה. אחד מאוהדי האלופה הטרייה זיהה אותה וצעק: "איליי שולט בבעלך". הרגשות של אחרי המשחק והטמפרמנט הברזילאי של ג'יזל לא אפשרו לה להישאר שקטה והיא אמרה לחברות שהיו סביבה: "בעלי לא יכול לזרוק את הכדור המזדיין וגם לתפוס אותו בו זמנית. אני לא מאמינה שהם הפילו כל כך הרבה כדורים".
שנתיים לאחר אותה תקרית נדמה שבריידי עדיין באותו מצב. בליל חמישי מול הג'טס הוא מסר פחות מ-50% אחוזי השלמה, המיר רק ארבעה דאון שלישי לראשון מתוך 18 ניסיונות והפאטס סיימו עם יותר פאנטים מאשר דאונים ראשונים. רוב האשמה למספרים האלה לא נופלת על היד הימנית של הקוורטרבק, אלא על קאדר התופסים הצעיר והלא מנוסה שלו. הכדור נזרק לעברם של הרוקים, ארון דובסון וקנברל ת'ומפקינס 17 פעמים, אך הם רשמו יחד רק חמש תפיסות. "זו תוצאה של היכולת של כל ההתקפה", אמר בריידי בתחילת השבוע, "עמדת הקוורטרבק, הרצים האחוריים, הטייט אנדים, התופסים וקו ההתקפה. כולנו צריכים להיות על אותו עמוד. עד אז, אנחנו הולכים להתקשות".
לאורך כל המשחק מול הסילונים בריידי התקשה להסתיר את התסכול שלו מחוסר היכולת של התופסים לבצע את עבודתם, אבל אחרי כמה ימים הוא נרגע ונשמע דיפלומטי יותר: "זה לא נכון להגיד שהרוקים דופקים הכול, בכלל לא. הם עושים עבודה מדהימה עם מה שאנחנו מבקשים מהם לבצע". עמדת הטייט אנד, שבריידי כל כך נשען עליה בשנים האחרונות, נראית שונה לגמרי העונה. הקוורטרבק הוותיק זרק רק שלושה כדורים לעבר שחקני העמדה הזו עד כה העונה וכאן כדי להיזכר בגילו של הילד ממישיגן, שכבר מזמן הפך למבוגר וחגג באוגוסט יום הולדת 36. השעון הביולוגי מתקתק על הקריירה של בריידי ולמרות שאמר בקיץ שהוא רוצה להמשיך עוד ארבע שנים, המציאות בשטח יכולה להיות שונה במקרה של פציעה כזו או אחרת.
בריידי לא לבד. גם פייטון מאנינג, בגיל 38, יודע שבקרוב המסיבה תיגמר, אך בניגוד ליריבו המיתולוגי, סביב הקוורטרבק של דנבר התקבץ צוות תופסים מעולה ומנוסה, כך שמאנינג לא צריך לבזבז את זמנו בלימוד החברים לקבוצה. במציאות של ה-AFC כיום, הפטריוטס יכולים להסתכל בעיניים לכל היריבות מלבד דנבר ויוסטון ויש כאלה שאפילו יטענו שהם רחוקים רק תופס אחד או שניים טובים משתי הקבוצות הללו. אי אפשר שלא להיזכר במהלך של מאמן סיאטל, פיט קארול, שבפגרה האחרונה ויתר על בחירת דראפט בסיבוב הראשון תמורת פרסי הארווין ממינסוטה. המהלך לא צלח עקב הפציעה של הארווין, אך הוא שם את הסיהוקס בטופ של הליגה, לפחות על הנייר. השאלה היא האם לא כדאי לפטריוטס לבצע מהלך דומה.
דני אמנדולה אמור לחזור מפציעה בעוד שבועיים, אבל רוב הסיכויים הם שגם בשבוע העשירי נעסוק בכשירותו של התופס ולגבי מצבו של רוב גרונקובסקי אי אפשר לדעת. ניו אינגלנד צריכה את איום העומק כאן ועכשיו ויש קבוצות שיהיו מוכנות לתת לה אותו תמורת בחירת דראפט גבוהה, אבל לא בטוח שביל בליצ'יק ייבחר במהלך נועז שכזה. אם כן, זה לא יהיה בשבילו, אלא בשביל בריידי.
דאון שני ו-23:
עשרה מתוך 16 המשחקים של השבוע השני הוכרעו בשבע נקודות או פחות, שיא כל הזמנים של הליגה, שהפך את ערוץ הרד-זון לחוויה אותה אסור לפספס. אפילו טום בריידי ניצל את החופש שקיבל ביום ראשון על מנת לצפות בערוץ והגדיר אותו כחוויית צפייה מדהימה. מי שדווקא לא אוהב משחקים צמודים הוא מאמן קרוליינה, רון ריברה, שמחזיק במאזן 14:2 כמאמן הקבוצה במשחקים שהוכרעו בטאצ'דאון או פחות.
ההפסד ה-14 שלו נרשם ביום ראשון, כאשר הפנת'רס הפסידו לבפאלו בחוץ 24:23. אי ג'יי מנואל, הקוורטרבק הרוקי של הבילס, הצליח לחבר דרייב של 80 יארד ללא פסקי זמן בדקה ו-40 השניות האחרונות, דרייב שהסתיים באנדזון של הפנתרים. לקרוליינה הייתה אפשרות ללכת על דאון רביעי ויארד בודד, מהלך שאם היה צולח, היה מונע ממנואל לקבל את הכדור האחרון. בדיעבד, קל לומר שקרוליינה הייתה צריכה ללכת על זה, אבל יש משהו מאוד סמלי בהחלטה של ריברה. לקבוצה שלו הייתה אפשרות לשלוט בגורלה ולקבוע את הטון, דבר שקיוותה שיקרה העונה. במקום, כבר שנתיים היא תקועה במקום ומתפללת שההגנה שלה תייצר משהו. היריבות, אטלנטה וניו אורלינס, דוהרות קדימה, בעוד קרוליינה בועטת פאנטים.
ריברה בחר בדרך השמרנית למרות שהקוורטרבק שלו קאם ניוטון מחזיק ברקורד מרשים, עם 16 המרות מוצלחות מ-18 ניסיונות בדאון רביעי לאורך הקריירה. למחרת ההפסד, ערך העיתון "שארלוט אובזרבר" סקר, בו 84% מתוך 7,500 המשתתפים טענו שריברה צריך לקבל את מכתב הפיטורים עוד השבוע. כאשר נשאל על תוצאות הסקר, ענה המאמן שהוא מוכן לדבר רק על המשחק הבא מול הג'איינטס, משחק בו הפסד יגמור לקבוצה את חלומות הפלייאוף מהר מאוד.
דאון שלישי ו-2:
בפעם הראשונה בתולדות המועדון, קנזס סיטי הציגה תלבושת אדומה לחלוטין, מהמכנסיים, דרך החולצה ועד לקסדה. גם המאמן אנדי ריד הצטרף למאמץ המלחמתי ולבש מעיל אדום עם כובע אדום, מה שגרם לו להראות כמו בקבוק קטשופ אנושי. אלא שהצ'יפס ממש לא עצרו באדום, ניצחו את הקאובויס וכבר עכשיו השוו את כמות הניצחונות שלהם לזו אותה השיגו לכל אורך העונה שעברה.
נראה שריד והקוורטרבק שלו, אלכס סמית', מצאו לא רק בית חם בקנזס סיטי, אלא גם שפה משותפת, שמוציאה את המיטב משניהם. סמית' נראה כמו אותו שחקן שהצליח להחיות את הקריירה שלו בסן פרנסיסקו לפני שאיבד את מקומו בהרכב לקולין קפרניק. הוא עושה את הדברים הפשוטים ביעילות ובראשון זרק רק פעמיים ניסיונות של מעל 20 יארד. סמית' אפילו הראה ניידות מפתיעה כשרשם שיא קריירה של 59 יארדים על הקרקע, בעזרתם השיג שלושה דאונים ראשונים. ההחלטה להביא את סמית' שידרגה את עמדת הקוורטרבק של הקבוצה והוא כבר מסר העונה לארבעה טאצ'דאונים, בעוד בעונה שעברה הצ'יפס רשמו רק שמונה. חשוב מכך, קנזס סיטי טרם איבדה כדור העונה ויש הטוענים שזה הנתון הכי חשוב שיש, לצד האחוזים המושלמים של הקבוצה משישה ביקורי רד-זון. כל זה, יחד עם ניסיון לצמצם את כמות העבירות, מרכיבים את תמצית שיטת המשחק החדשה של אנדי ריד במיזורי.
מחר בלילה יעלה המאמן אל כר הדשא המוכר לו בפילדלפיה בליווי שריקות בוז מהקהל המקומי. "אני מצפה מהם לקבל אותי בדרך בה פילדלפיה מקבלת אנשים", הוא אמר בצחוק בתחילת העונה על המשחק הפיקנטי מול קבוצתו לשעבר, אותה אימן במשך 14 שנים, שכללו 130 ניצחונות, שישה תארי NFC מזרח, תשע הופעות פלייאוף, חמישה משחקי גמרי חטיבה והופעת סופרבול בודדת. בכל עיר אחרת, היו קוראים לרחוב על שמו של ריד, אך לא בפילדלפיה.
דאון רביעי ואינצ'ים:
"היריבות הכי גדולה בספורט האמריקאי". המחשבה הראשונה שעולה לראש היא הקרב בין בוסטון רד סוקס לניו יורק יאנקיז בבייסבול וכך גם פתח צוות השידור של ESPN את המשחק בין הקבוצות הללו ביום ראשון בערב. באותו משחק, הרד סוקס ניצחו בפעם ה-13 העונה את היאנקיז ונראה שהיריבות הזו לא מצדיקה העונה את הכינוי המחמיא. פחות משעה לאחר המשחק הזה, נמצאה היורשת. המשחק המדהים בסיאטל, בין הסיהוקס לסן פרנסיסקו, נתן את החותמת הסופית לכך ששתי הקבוצות מציגות כיום את היריבות הכי גדולה באמריקה ובמרכזה עומד, צועק ורוקד ריצ'רד שרמן.
מגן הפינה גדול הממדים של סיאטל היה בכל מקום על המגרש ובעיקר על אנקואן בולדין ומנע מהתופס של סן פרנסיסקו להציג אפילו קמצוץ מהיכולת שלו משבוע הפתיחה. בולדין סיים עם תפיסה אחת בלבד לעומת ה-13 שלו בניצחון גרין ביי ואילו שרמן סגר את הסיפור עם חטיפה במהלך ההתקפי האחרון של הניינרס ומיד הלך לרקוד עם המעודדות. מלבד יכולת הגנתית, וצעדי ריקוד לא רעים בכלל, שרמן ידוע בעיקר בגלל הפה הגדול שלו וביום ראשון הוא הוכיח שהוא יכול לגבות את המילים.
"הרבה דברים נאמרו השבוע". כך פתח השחקן את מסיבת העיתונאים ומיד עבר לעקוץ את הקוורטרבק היריב, קולין קפרניק, שסיים רק עם 127 יארדים ומסר לשלוש חטיפות: "ציפתם להופעה יותר קפרניקית?". שרמן לא עצר והמשיך לנהל בעצמו את האירוע כאשר שאל את הנוכחים בחדר מה היא התוצאה הכוללת של שני המשחקים האחרונים בין הקבוצות. התשובה היא 16:71 לסיאטל, שאירחה את שני המשחקים האחרונים ולא הפסידה בביתה מאז חג המולד ב-2011. אנחנו עדיין בשלב מאוד מוקדם של העונה, אבל אם הסיהוקס ישיגו יתרון ביתיות לאורך הפלייאוף, מישהו מוכן להמר נגדם ונגד הקהל הרועש בהיסטוריה?
ההגנה של סיאטל הצליחה להשאיר בשבועיים הראשונים את קרוליינה וסן פרנסיסקו על פחות מעשר נקודות. שתי הקבוצות הללו מחזיקות בקונספט הקוורטרבק החדש (ניוטון וקפרניק), שמסוגל לפרק הגנות דרך הריצה ו/או המסירה. בעוד שאר קבוצות הליגה שוברות את הראש כיצד לעצור זאת, נדמה שהגנת הסיהוקס מצאה את הדרך והיא השאירה את התקפת סן פרנסיסקו מחוץ לרד-זון לכל אורך המשחק שבוע אחרי שקפרניק מסר ל-412 יארד על הראש של הפאקרס.
למרות היכולת ההגנתית המרשימה והעובדה שהקבוצה פתחה את העונה בצורה מושלמת, המאמן פיט קארול עדיין לא מרוצה: "אנחנו לא חדים בהתקפה כמו שאנחנו צריכים להיות", הוא אמר והוסיף שהקבוצה שלו חייבת להיות יעילה יותר. בעוד הכול נראה ורוד מאוד בסיאטל, חלק מהדאגות של המאמן נובעות מהיכולת של הקוורטרבק שלו ראסל ווילסון, שבפעם השנייה ברציפות פתח את המשחק בצורה חלשה והצליח למצוא תופס רק פעם אחת מתוך תשעת הניסיונות הראשונים שלו. למזלה של סיאטל, ווילסון תמיד מוצא את הדרך לחזור והפעם זה קרה בזכות מקלחת קרה ומהירה בזמן שהמשחק הופסק עקב מזג האוויר הסוער באצטדיון, אבל לא בכל משחק תהיה לו הזדמנות לעצור ולשטוף את הפנים אחרי פתיחה רעה. למזלה של סיאטל, היא הקבוצה היחידה בליגה שצריכה רק את ההגנה שלה כדי לנצח את סן פרנסיסקו.