פיקוד העורף הגל השקט

הגדרת ישובים להתרעה
      הגדרת צליל התרעה

      נושאים חמים

        אריק שיבק: "אמרתי לקופמן – לא מאשים אותך, אלא את מי שנותן לך את הזכות"

        ערוץ הספורט. ליאור אליהו. רון קופמן. עמרי כספי. פיני גרשון. יוגב אוחיון. צביקה שרף. אריה מליניאק. יותם הלפרין. מכבי תל אביב. באחד השבועות הקשים בתולדות הכדורסל, אריק שיבק ספג, וספג, וספג. עכשיו הוא עורך חשבון נפש ללא מעצורים למי שלדבריו לא עושים זאת

        אריק שיבק: "אמרתי לקופמן – לא מאשים אותך, אלא את מי שנותן לך את הזכות"

        בוידאו: אוהד גרינוולד, שי האוזמן ואבנר קופל על הכישלון ביורובאסקט

        אריק שיבק ישן הרבה בימים האחרונים. העייפות הפיזית והמנטאלית נותנת בו אותותיה. אבל אין לכך קשר לדיכאון; זה לא באופי שלו, זו לא המנטאליות שלו.

        ביומיים האחרונים חזר להתרוצץ במסדרונות איגוד הכדורסל. אתמול התארח בטקס פתיחת השנה של השנתון החדש באקדמיה בוינגייט. בקרוב יחל לכתוב את הדו"ח המסכם שלו על שהתרחש במהלך אחד השבועות הקשים בתולדות הכדורסל הישראלי.

        הלוואי, הוא אומר, שגם העיתונאים היו מכינים מידי פעם דו"חות של חשבון נפש.

        "במהלך היורובאסקט ביקשתי מהאנשים לא לקרוא ולא לשמוע מה כותבים ואומרים עלינו, אבל לא כולם הצליחו להתנתק", אומר שיבק. "אני, בגלל שאין לי עור עבה, וביקורות מחלחלות אליי, פשוט התנתקתי וביקשתי גם מהמשפחה הקרובה שלי לא לספר לי כי אני לא רוצה לדעת. אבל אז התחילו להגיע אליי הרבה סמסים, מיילים, ואנשים כתבו לי דברים כמו 'תהיה חזק', 'אל תשים לב', 'אתה עדיין מאמן מצוין ואדם מדהים', ואז התחלתי להבין איזה דברים נוראיים נאמרו. אני לא יכול לעשות הכללה, אבל יש שחקנים שזה מאוד השפיע עליהם.

        "עכשיו, כשחזרתי לארץ, התחלתי לשמוע מה אמרו ומה אומרים. כשאני שומע קולגות שלי, שעברו דברים לא פחות חמורים, ואולי אפילו יותר, מדברים כפי שהם מדברים - זה מכעיס אותי. אני שומע ביקורות אישיות מאנשים שאני מחזיק מהם רציניים, כמו פיני, צביקה, אפי, אריה - כל מיני אנשים שבתחילת דרכי היו מורי דרך בשבילי ושאני מאוד מכבד אותם - וזה מקומם ומאכזב אותי.

        "כל זמן שדברים נאמרים ברמה של כדורסל, אני מוכן לקבל ביקורת. אני יודע שאריה, למשל, מאוד הקפיד לדבר על כדורסל ברוב המקרים, ולא עליי באופן אישי. אבל כשהביקורות הפכו לאישיות, להסתלבטויות על אנשים, זה לא מקובל עליי. כי מדובר בקולגות שלי, וכי זו נבחרת ישראל. הרבה אנשים אומרים לי: 'אריק, תתעורר, כבר לא רואים פה את הנבחרת כפי שאתה רואה אותה'. אני עדיין רואה בנבחרת משהו מאוד יקר, מאוד חשוב".

        אריק שיבק, נבחרת ישראל בכדורסל (קובי אליהו)
        "כשחזרתי לארץ, התחלתי לשמוע מה אמרו ומה אומרים. כשאני שומע קולגות שלי, שעברו דברים לא פחות חמורים, ואולי אפילו יותר, מדברים כפי שהם מדברים - זה מכעיס אותי". שיבק (צילום: קובי אליהו)

        ***

        בימים האחרונים מוצב שיבק על המוקד. הוא יוצא כעת למלחמה על כבודו, ואולי חשוב יותר עבורו - על כבוד שחקניו.

        "באחד הימים האחרונים של היורובאסקט נכנסתי לחדר האוכל במלון", מספר שיבק, "ומישהו שאל אותי: 'לימדת באורט נתניה?'. אמרתי שכן. סיפרו לי ש(רון) קופמן אמר: 'מה מצפים ממאמן נבחרת ישראל, שבסה"כ היה מורה באורט נתניה?'. עודד (קטש) לקח קשה את האמירה הזו. אמרתי לעודד: 'מה אתה, דפוק? מה אתה נעלב מזה?' וזו סתם דוגמא לביקורת לא עניינית".

        זה חלק מתהליך שלם, לדברי שיבק. כשנחת בישראל עם הנבחרת, מוקדם יותר השבוע, אמר ש"הפכנו למדינת 'יציע העיתונות'". וכעת הוא מבאר. בלי פילטרים.

        "מה שקרה לתקשורת הספורט בישראל זה שכולה הפכה לגרסה של ה'יציע'. וזה לא מקובל. זו לא תרבות הספורט שאני מצפה לה. גם אם לא היינו טובים - ובאמת לא שיחקנו טוב ולא סיפקנו את הסחורה - לא מקובל עליי שעיתונאי ייקרא לשחקן נבחרת 'שושנה' או 'נחמה' (אפרופו התבטאויותיו של קופמן באולפן ערוץ הספורט, א.ג.). ל'יציע העיתונות' יש אימאג' מסוים. זו תוכנית של צעקות. אבל אמרתי לרון קופמן, בפנים: 'אני לא מאשים אותך. אני מאשים את מי שנותן לך את הזכות לעשות את זה בשידור'. זה לא משנה אם מי שחוטף זה אני או אלי גוטמן או כל אחד אחר. והתרבות הזו מתפשטת לכל תקשורת הספורט. כולם רוצים לגזור. כולם רוצים לקרוע. יש תחרות בין כלי התקשורת, וכולם רוצים להיות קיצוניים יותר וצהובים יותר. ואם העיתונאים לא מביאים מספיק 'חומר', העורכים כועסים עליהם. אני אומר: בואו נדבר קצת על כדורסל. בואו נדבר על הדברים לעומק. אחרי אליפות כזאת, במקום לנתח מה קרה מבחינת כדורסל - ואני מוכן לדבר על כל מה שקשור לכדורסל - מתעסקים בשאלה מי טס ביזנס. זו בדיחה, זה לא רציני".

        אם אין אני לי, מי לי; ושיבק מרגיש שאם לא יגן כעת על כבודו, איש לא יגן עליו בעבורו.

        "לא יכול להיות שכולם גומרים קדנציות כמאמני נבחרת בפיצוץ", הוא אומר. "מולי (קצורין) גמר בפיצוץ. צביקה (שרף) גמר בפיצוץ. עשו מהאנשים האלה חצי-אויבי ישראל לקראת סוף דרכם בנבחרת. מה זה הדבר הזה? אתה חושב שהיה מי שרצה לעלות לשלב הבא ביורובאסקט יותר ממני ומהשחקנים? לבקר אותם מקצועית - זה בסדר. לא רצתם, לא קלעתם עונשין, אין בעיה. כל מה שנאמר בהקשר המקצועי גם אני יודע. אני מבין כדורסל לא פחות מכל אלה שמדברים. אבל מכאן ועד לעשות את המאמן כלום, אפס - מה זה? להגיד לשחקן נבחרת: 'אתה פח' - זה תת-רמה. זו לא תרבות.

        "נתקלתי בהתנהלות תקשורתית מופרכת. באחד האתרים הוציאו כתבה על טיוס, אחרי שהוא חזר לישראל (שיבק מכוון בדבריו לריאיון עם טיוס שפורסם באתר "וואן", א.ג.). זו הייתה כתבה שקרית לחלוטין, מהפרט הראשון עד לפרט האחרון. נתנו לי לדבר עם אלכס, שאמר לי: 'I didn't even make the interview'. לפחות הם נתנו זכות תגובה לאיגוד. אבל אני מצפה שלפני שכותבים דברים יישמעו את ההסבר שלי, שהוא אמין לחלוטין, למשל כמו במקרה טיסת הביזנס של כספי ואליהו. אבל אף אחד לא שאל מה היה שם. מיד רצים לפרסם ולעשות סנסציה מכלום, מאוויר".

        - וכל הסיפורים האלה, איך זה משפיע על האווירה בנבחרת?

        "בשנה שעברה, כשהפסדנו לאסטוניה ונסענו לאיסלנד, הייתה שיחה ברדיו בין צביקה (שרף) לבין מאיר איינשטיין, שעלה ממנה כאילו כספי ואליהו מסתובבים עם סכינים ודוקרים אחד את השני. אבנר קופל, שהצטרף לנסיעה כיו"ר האיגוד, נכנס לחדר האוכל וראה אותם משחקים שש-בש. הוא אמר: במקום לדקור, הם משחקים יחד. מוזר.

        "אני לא אומר לך שכולם בנבחרת חברים טובים. אבל מכאן ועד לדברים שנאמרים - המצב רחוק. יש שלושה-ארבעה שחקנים שמחוברים יחד: יוגב וכספי הם כמו אחים, כי מגיל 15 הם יחד. ליאור ויותם ורביב בנבחרות יחד מגיל 17-18. יש חבורות, וזה טבעי. זה לא אומר שבין החבורות יש מלחמות".

        רון קופמן (ברני ארדוב)
        "ל'יציע העיתונות' יש אימאג' מסוים. זו תוכנית של צעקות. אבל אמרתי לרון קופמן, בפנים: 'אני לא מאשים אותך. אני מאשים את מי שנותן לך את הזכות לעשות את זה בשידור'". קופמן (צילום: ברני ארדוב)

        ***

        היו שחקנים שהתקשו להתמודד עם הביקורות במהלך האליפות. ליאור אליהו, מודה שיבק, היה אחד מהם.

        "ליאור לקח קשה מאוד את מה שנאמר עליו. הוא היה על סף דמעות בסוף הקמפיין. הוא ועוד כמה שחקנים באו לחבק אותי בשדה התעופה, עם דמעות בעיניים. הרגשתי שזה חיבוק אמיתי. ליאור היה מאוד מאוכזב, גם כי הוא אוהב את הנבחרת וגם כי אין לו קבוצה, והיה לו רצון עצום להצליח באליפות הזו השנה. אבל זה לא בלתי-ניתן להבנה. נבחרת ישראל של הקיץ האחרון הורכבה משחקנים שרובם ככולם, אולי פרט לאפיק נסים ולניצן חנוכי, לא הובילו ולא הצטיינו בקבוצה שלהם במהלך העונה האחרונה. עומרי כספי אפילו לא שיחק כדורסל. ידעתי את זה לפני, ניסיתי לעשות כל מה שאני יכול כדי לתת ביטחון, לתמוך, לחבר, כדי להחזיר לאנשים את חדוות המשחק שלהם, ובוודאי שזה לא עזר, ובטח לליאור באופן אישי לא עזרה העובדה שהוא עדיין בלי קבוצה. אני יכול לומר לך שהייתה השנה עבודה הרבה יותר גדולה וקשה מאשר בשנים קודמות בנושא האישי. היה הרבה יותר קל לאמן את יוגב לפני שנה מאשר השנה, למשל".

        - כספי לקח על עצמו אחריות.

        "הוא גבר שבגברים. אמרתי לו לא לעשות את זה, כי לא חשבתי שהוא צריך לקחת את כל החרא על עצמו, אבל הוא לקח את כל האחריות. עומרי ניסה להתעלם ממה שדיברו וכתבו עליו, אבל גם הוא מאוד לקח ללב את הביקורת האישית, שלא קשורה לכדורסל. לשמוע, ואת זה אני יודע ממנו, שנאמר עליו בטלוויזיה 'הילד הזה לא אפוי' - תשמע, אם היו אומרים את זה על הילד שלי, אני לא יודע מה הייתי עושה. הסברתי לעומרי שלא צריך לקחת ללב את האיש הזה (רון קופמן, א.ג.), אבל עומרי כן לוקח באופן אישי. אחרי המשחק נגד בלגיה, שבו הוא כמעט ולא שיחק, הוא ניגש אליי, נתן לי נשיקה ואמר: 'כל הכבוד'. הוא התעלם לחלוטין מהשאלה אם שיחק או לא - זה עניין יותר את הסובבים אותו. בסיום האימון שאחרי המשחק הזה הוא נשאר איתי לאימון אישי של 15-20 דקות כדי להיות מוכן יותר למשחק נגד גרמניה. זאת הייתה הגישה שלו".

        - הלפרין נתן את מה שציפית ממנו כקפטן?

        "ברגעי המשבר הוא נתן את מה שקפטן צריך לתת. אני יכול להגיד לך שאתמול דיברתי איתו ומאוד קשה לו העניין הזה שלא הצלחנו לעשות את מה שרצינו".

        עומרי כספי שחקן נבחרת ישראל מול פיליפ צוויינר שחקן נבחרת גרמניה (AP)
        "גבר שבגברים. אמרתי לו לא לעשות את זה, כי לא חשבתי שהוא צריך לקחת את כל החרא על עצמו, אבל הוא לקח על עצמו את כל האחריות". כספי (צילום: AP)

        ***

        במבט לאחור, כשהוא מנסה לערוך חשבון נפש ולסכם את הטורניר הכושל הזה, שיבק מגיע למסקנות ומכה על חטא.

        "בעקבות העובדה שבאו הרבה שחקנים מעונות לא טובות, אני חושב שהיינו צריכים להשקיע יותר ברמת האינדיבידואל ופחות ברמת הקבוצה", הוא מודה לראשונה. "היינו צריכים לערוך יותר אימונים אישיים. אולי אפילו להקדים את פתיחת ההכנות. ובמהלך האימונים היינו צריכים לעשות פעמיים-שלוש בשבוע אימונים אישיים כדי להרים את הרמה של השחקנים באופן אישי. זו המסקנה הראשונה שלי, ונצטרך לתת עליה את הדעת. זה משהו שאני חושב שצריך לקרות מעתה והלאה: אם יש שחקנים שמגיעים לנבחרת מעונות לא טובות, הם צריכים לקבל מאיתנו עוד אימונים".

        - יש בתקשורת כאלו שכן עושים חשבון נפש מעמיק. יש שאומרים: זה לא עניין של טיסות ביזנס, לא עניין של בעיות חברתיות - אנחנו פשוט לא מספיק טובים. מעולם לא היה לנו כדורסל צברי ברמה אירופאית גבוהה. הנבחרת של 79', שרשמה את הישג השיא והביאה מדליית כסף מהיורובאסקט בטורינו, הייתה מורכבת ברובה מיהודים-אמריקאים. מכבי תל אביב הגדולה בנתה את עצמה על חיזוק זר, יהודי ומגויר, מארה"ב. הצברים תמיד היו גורם משלים, לא גורם דומיננטי. ואולי בגלל שיש לנו את האסקפיזם הזה של ערבי חמישי עם מכבי, שבאמת שייכת לקצפת של הכדורסל האירופאי, אנשים חושבים שהכדורסל הישראלי כולו שייך לשם, לצמרת, אבל זו טעות. מכבי היא חייזר. היא לא מייצגת את הכדורסל שלנו, והיא לא בונה את עצמה על הכדורסלנים שלנו. ולראיה, הקבוצות הבאות אחריה לא מגיעות לשום מקום ברמה האירופאית. לא ביורוליג ואפילו לא ביורוקאפ. הפועל ירושלים, הקבוצה השנייה בעושרה בישראל, כושלת כבר שנים ביורוקאפ וניגפת בפני קבוצות מגרמניה, מצרפת, מבלגיה. והשחקנים הישראלים היחידים שמגיעים לרמות הגבוהות הם שחקנים שמגיעים ממשפחות דומיננטיות שדוחפות קדימה ומתעלמות מחינוך הספורט המוסדי בישראל, כמו משפחות מקל וכספי. לכן אני חושב שזה לא מפתיע שאנחנו מפסידים לאוקראינה וגרמניה. אנחנו מנותקים מהמציאות, כי הרמה של הכדורסל הישראלי נופלת אפילו מהכדורסל הבלגי והגרמני.

        "לגבי מכבי, אני מסכים שמכבי לא מייצגת את הנבחרת - אפילו שגם מכבי לא מצליחה יותר מדי בשנים האחרונות. אבל את מכבי אני שם בצד כי היא באמת משהו שונה: יש אצלה שילוב של ארגון מדהים וזרים וישראלים, וניתן להם את כל הקרדיט. אם נדבר על הנבחרת, אז הכדורסל הישראלי הוא באמת לא כדורסל עמוק. אין לנו עומק כמו במקומות אחרים. בנבחרת סרביה, אם לא מגיעים שלושה שחקנים מובילים, יש מספיק עומק כדי למצוא שחקנים כמעט באותה רמה, ואז הנבחרת לא נפגעת. אצלנו אין את זה. אין לי ספק, ואני לא מתרץ עכשיו, שהיינו מצליחים הרבה יותר עם מקל וטיוס. גל היה עוזר לנו מאוד, וליכולות של טיוס בכלל אין לנו תחליף. הוא שווה לנו 10-12 נקודות במשחק, 10 ריבאונד, 2 חסימות, כמה זריקות שהוא משנה. זה 20 נקודות וזה מה שחסר לנו באליפות הזו כדי להגיע ל-85 נקודות במקום 67, כפי שעשינו בשנה שעברה.

        האם זה מה שהכדורסל הישראלי שווה? תראה, אימפריה אנחנו לא. אבל אנחנו בהחלט נבחרת סבירה וטובה ב-16 הראשונות של אירופה. אנחנו יכולים להגיע פעם לטופ-12, פעם למקומות 13-14, פעם 16, אבל זה המקום שלנו. אני אומר שצריכים לתת את ההזדמנות לפרויקט שהקימו צביקה שרף ואיתן רוב ויורם חרוש - האקדמיה לכדורסל. אין לנו סבלנות, ואנשים מצפים כבר לראות תוצרים, אבל אני יכול לספר לך שכשאימנתי בצרפת גרתי שעה נסיעה מהאקדמיה שלהם וביקרתי אותה. אמרו לי שם: אקדמיה לא בודקים בכלל לפני 5-6 שנים של עבודה. מהאקדמיה הצרפתית יצאו 11 שחקני NBA. גם לז'לז'ניק יש אקדמיה מדהימה והיא מוציאה שחקנים בקצב אדיר. לכן, צריך לתת צ'אנס, והם באמת עושים דברים טובים. פתאום הרבה קבוצות נערים מחזיקות מאמן כושר ודיאטן ופסיכולוג, כפי שיש באקדמיה. אנחנו גם מבינים שאפשר לעשות יותר. אני רוצה לבנות לנו נבחרת גבוהים. אני מאמין שאם נמשיך לקדם את נושא האקדמיה ונשקיע בנוער, יהיו תוצאות.

        "אין ספק שבכדורסל הישראלי נוצר בור של 6-7-8 שנים. אי-אפשר להתעלם מזה, ואני לא בורח מזה. מי שחושב שאפשר לכסות בור בדקה - טועה. אתמול הייתי בטקס הפתיחה של האקדמיה לילידי 98', וכבר משחקים באקדמיה ילידי 96'-97', ומשם יגיעו שחקנים שלאט-לאט יכסו את הבור. יש לנו שם כבר כמה גארדים טובים וגבוהים מצוינים.

        "לגבי האמריקניזציה, אין ספק ואני מסכים איתך. להישג ההוא של הנבחרת ב-79' היו שייכים הרבה יהודים-אמריקאים. השנה אנחנו שיחקנו למעשה בלי אף מתאזרח, מכורח הנסיבות של הפציעה של טיוס. וזה מאוד קשה. אין לי ספק שאוקראינה בלי פו ג'טר היא לא אותה נבחרת, כפי שמקדוניה בלי בו מקאלב היא לא אותה נבחרת. ולנו לא היה את זה".

        אלכס טיוס שחקן נבחרת ישראל (יח"צ , צילום: אור שקדי)
        "שיחקנו למעשה בלי אף מתאזרח, מכורח הנסיבות של הפציעה של טיוס. וזה מאוד קשה. אין לי ספק שאוקראינה בלי פו ג'טר היא לא אותה נבחרת, כפי שמקדוניה בלי בו מקאלב היא לא אותה נבחרת. ולנו לא היה את זה". טיוס (צילום: אור שקדי)

        ***

        - עם יד על הלב: איפה הלך הכדורסל הישראלי לאיבוד?

        "טעינו עם הנוער. טעינו עם המאמנים. מה שצריך לעשות זה להשקיע במאמנים הצעירים כפי שהשקיעו בנו בעבר. להשקיע בנוער. להשקיע במתקנים. השנה באתי ואמרתי: השנתון הראשון של האקדמיה ישחק במקביל בנוער לאומית ובנערים לאומית. לפי החוק, האקדמיה לא יכולה לזכות באליפות, אבל רציתי לשלב אותם בשתי ליגות כי יש בסגל 12-13 שחקנים, ורציתי שאם יש חבר'ה שמטבע הדברים משחקים פחות בליגת הנוער, הם יוכלו לקבל יותר דקות בליגת הנערים. אבל קבוצות בליגה התנגדו ואמרו: התוצאות של האקדמיה נגדנו יחשבו, וזה יכול לפגוע בסיכויים שלנו לזכות באליפות! זה מה שמקומם אותי. שמה שמעניין את האנשים האלה זה או פאקאקטע אליפות בנערים ובנוער, במקום לייצר שחקנים שיוכלו להתחרות ברמת הבוגרים. זה שטויות במיץ עגבניות".

        - באופן אישי, נראה שלא תמשיך כמאמן הנבחרת. מה התוכניות שלך הלאה?

        "קודם כל, אני הולך לצום. בקרוב אגיש דו"ח על מה שקרה, ואמשיך לעבוד באגף המקצועי. לגבי הנבחרת - לא יודע. אני לא חושב שזה יהיה רציני אם אענה כעת. אבל יש עליות וירידות בחיים. היום קמתי בבוקר ואמרתי לאשתי: בעשר השנים האחרונות, בכל שנה זכיתי במשהו. והשנה זו הפעם הראשונה שיש לי כלום, נאדה, ואפילו נפילה. זה קורה. תשמע, לפני שבועיים וחצי ישבתי עם סימונה (פיאנג'אני, מאמן נבחרת איטליה, א.ג.) לכוס קפה ליד המלון באנטוורפן, אחרי שקיימנו נגדם משחק אימון. הנבחרת שלו שיחקה רע והוא היה נראה על הפנים, הוא היה גמור. ושם, רק לפני זמן קצר, אני עודדתי אותו. היום תראה איפה הוא - מוביל את הבית ביורובאסקט - ואני כבר נמצא בבית".

        ohad@walla.net.il

        אריק שיבק מאמן נבחרת ישראל בכדורסל (ברני ארדוב)
        "בקרוב אגיש דו"ח על מה שקרה, ואמשיך לעבוד באגף המקצועי. לגבי הנבחרת - לא יודע. אני לא חושב שזה יהיה רציני אם אענה כעת". שיבק (צילום: ברני ארדוב)

        תגובת רון קופמן

        רון קופמן הגיב לסיפור אותו סיפר שיבק על אורט נתניה ואמר: "אמרתי שלנבחרת אוקראינה יש את מייק פראטלו ובוב היל, עם ניסיון משותף של 95 שנה באימון קבוצות מכללות ו-NBA, ולנו יש את שיבק, שהיה מורה באורט נתניה".

        לגבי דבריו בשידור חי על יותם הלפרין אמר קופמן: "אם שיבק היה בא לעבוד, ולא רק בא לעבודה, הוא היה יודע, ולצערי הוא לא יודע, שההתייחסות של שחקני הנבחרת שלו ליותם הלפרין היא כאל 'שפרה', כינוי שאותו הביאו ממכבי תל אביב".

        באשר לאמירה שניפק כלפי עומרי כספי ביקש קופמן להבהיר כי "בסה"כ, אי-אפשר להאשים את עומרי. הוא נתן את המקסימום. אני מבין ששיבק רגיל לתקשורת מודל 'דבר' של שנת 1943, אבל היום אתה טוב כמו המשחק האחרון שלך. עומרי לא היה טוב חמישה משחקים. שיבק שגה ביחס אליו. עומרי בן 25, הוא הכי צעיר בנבחרת. בשנתיים האחרונות הוא כמעט ולא שיחק. האימונים ב-NBA הם אימוני מתיחות. האשמה היא לא של עומרי. האשמה היא של שיבק".

        עוד ביקש קופמן למסור כי "אין לי ספק ששיבק הגיע ללובליאנה במטרה לייצג את ישראל ברמה הגבוהה ביותר. אין לי ספק שהוא איש מקצוע מדהים ואדם טוב, עם הרבה מאוד ערכים. אבל אין ספק שהוא נכשל בגדול באליפות הזו, ולא צריך להאשים רק אותו, אלא את מי ששלח אותו: ערימה של חלטוריסטים שנתנו לו ג'וב שגדול עליו ב-66 מידות".

        אור שקדי מסכם את היורובאסקט העגום שעבר על נבחרת ישראל ואריק שיבק

        כדורסל בוואלה! ספורט