"שחיינית ההישרדות" האמריקאית, דיאנה ניאד, הפכה בגיל 64 לאדם הראשון ששוחה מקובה לפלורידה, ללא שימוש בכלוב-כרישים (כלוב שגם מושך את השחיין בדרכו). ניאד יצאה לדרך בערב שישי ולאחר 53 שעות, הגיעה היום (שני) לחוף קי ווסט שבארצות הברית.
מיד עם הגעתה לחוף, כפי שדווח ב-ESPN, הועלתה על אלונקה וקיבלה טיפול רפואי. השפתיים שלה היו נפוחות, הפנים פצועות והגוף צרוב ממדוזות. זה היה הניסיון החמישי של ניאד להשלים את המשחה - בן 177 קילומטר. היא ניסתה ב-1978, ב-2011, ב-2012, וכשלה. בניסיון האחרון סופות ומדוזות גרמו להפסיק באמצע.
"אני עומדת להשלים את שלושת הקילומטרים האחרונים", אמרה ניאד לצוות שלה, המונה יותר מ-35 אנשים וכמה רופאים, מוקדם יותר היום. "זה חלום חיי, ואני קרובה להגשימו".
המסיכה שלבשה, שהיתה אמורה להגן על פניה מצריבות המדוזות, פצעה את פניה וגרמה לדימומים ולכך שלא יכולה היתה כמעט לדבר.
המסע החל כאמור בסוף השבוע, כשהיא קפצה ממרינת המינגויי בקובה לתוך מי הוואנה. "אין פה אגו", אמרה לפני הפתיחה. "אם בעוד שלושה ימים מעכשיו או ארבעה ימים מעכשיו אוכל להרים ידיים ולראות את החוף, זו תהיה הרגשה שאף אחד לא הרגיש בעולם מימיו".
סירה ששטה לידה הפעילה שדה מגנטי שנועד להרחיק כרישים ממסלולה, ולהתוות לה את הדרך. "יש לי שלושה מסרים", אמרה כשסוף סוף עלתה לחוף בפלורידה. "1: אף פעם, אף פעם אסור לוותר. 2: אתה אף פעם לא זקן מדי מכדי לרדוף אחר החלום שלך. 3: זה נראה מאמץ בודד, אבל זו קבוצה".
"אני חייבת לומר", המשיכה, "שאני קצת גמורה עכשיו". דקות לאחר מכן נלקחה לבית החולים.
***
היו כאלה שניסו, אבל אף אחד או אחת לא ביצע/ה את ההישג במלואו. ב-1997 עשתה זאת סוזי מרוני, אך עם כלוב הכרישים, שכאמור מושך גם את השחיין בדרכו ומקל עליו. ב-2012 פני פלפריי שחתה 79 מייל בלי כלוב כרישים ואז אזל כוחה. ביוני האחרון, קלו מקרדל שחה 11 שעות ברציפות עד שהמדוזות הכריעו אותו. ב-1978 תועד אדם שצלח את המרחק, אך הוא עשה זאת עם סנפירים ושנורקל, וגם זאת מבלי שהשחייה שלו תועדה.
