אחד מענפי הספורט הלא אולימפיים היותר מוצלחים בארץ הוא סקי מים בכבלים. היום (חמישי) יוצאת לדרך בשבדיה אליפות אירופה, ואחד המשתתפים הבולטים במשלחת הישראלית הוא ליאור סופר, שמחפש חוויה מתקנת אחרי האכזבה שלו במשחקי העולם - האולימפיאדה של ענפי הספורט הלא אולימפיים שהתקיימה הקיץ בקולומביה.
סופר התכונן במשך ארבע שנים לאירוע הזה, אבל לא עמד בציפיות ממנו בגלל שסבל מפציעה. "רציתי להצליח ולהביא כבוד למדינה, אבל משהו לא הסתדר באימונים", הוא אומר, "נקעתי את הקרסול לפני התחרות וחזרה לי פציעה ישנה שמאוד השפיעה על הביצועים שלי בתחרות. זה אולי נשמע כתירוץ, אבל אין מה לעשות, לפעמים לא הולך. צריך להיות חזקים ובתחרות הבאה להיות עם ראש מורם. נתתי את המקסימום".
סופר בן ה-27 מראשון לציון, שמתחרה בוויקבורד ומשתייך למועדון "עצמה סקי מים בכבלים תל אביב', כבר הביא כבוד למדינה כשסיים בשנה שעברה כסגן אלוף אירופה ובעברו זכה פעמיים באליפות אירופה, פעם אחת כסגן אלוף העולם וגם כאלוף אליפות ארצות הברית הפתוחה, נחשב למועמד המוביל לזכייה במדליה מטעם נבחרת ישראל.
"אני מאוד נרגש לקראת אליפות אירופה", מספר הגולש ומוסיף, "זו תחרות שאני מאוד רוצה להוכיח בה את עצמי. גם מכיוון שהשנה התחילה מעולה מבחינתי ואז הגיעה הפציעה שעצרה אותי, וגם מכיוון שסיימתי במקום השני בשנה שעברה, אז אני רוצה לפחות לשחזר את ההישג. הסיכויים שלי כרגע לסיים ראשון, מבלי להשתחצן, מאוד גבוהים, אבל כל צבע של מדליה יתקבל בברכה".
אז מה זה בעצם סקי מים בכבלים? "הדרך הכי פשוטה להסביר מה זה סקי מים היא לקחת סנובורד, כמו שעושים אלה שמחליקים על הרים, רק לעשות את זה על המים", אומר סופר ומנסה להסביר קצת ביותר בהרחבה על הענף שלו, "אנחנו גולשים בכבלים או מאחורי סירה שהיא גוררת אותך. התחרות עצמה נמדדת על פי גובה התרגיל, שמתעופפים באוויר, קושי תרגיל, העברות ידיים, 360 מעלות וכו'".
בניגוד לילדים קטנים שההורים דוחפים אותם לשחק כדורגל או כדורסל, הוריו של ליאור, או יותר נכון אביו, דווקא גררו אותו לים: "הסיפור שלי התחיל דווקא מאבא שלי. כשהייתי צעיר היינו נוסעים יחד לכנרת. לאבא היה חבר עם סירה והוא היה עושה סלאלום, שזה סקי מים רק מסוג אחר. החבר אמר לו 'בוא נזרוק אותו למים', מאז זה המשיך.
"בגיל 13-14 אבא שלי אמר לי, די, אנחנו לא צריכים לנסוע עם המשפחה לכנרת כדי לעשות סקי מים. יש מקום קרוב לבית, בתל אביב, בוא אני ארשום אותך", משחזר ליאור, "במשך שלוש שנים הגעתי רק פעם בשבוע לאימון והייתי ברמה של מתחיל. התחלתי ללכת לתחרויות ונכשלתי בהתחלה אבל לא אמרתי נואש, השתפרתי והתקדמתי. לקראת גיל 16-17 התחלתי להגיע לאימונים במועדון 'עצמה סקי מים בכבלים תל אביב' באופן קבוע. אחרי שהשתפרתי וזכיתי בתחרויות צירפו אותי לנבחרת ישראל".
-למה כל כך נמשכת לענף הזה?
"אני חושב שנתקעתי בענף הזה כי מדובר בפאן וגם בפעילות ספורטיבית רצינית. מלא אנשים עוסקים בזה. כשהייתי צעיר ראיתי את הבחור הכי טוב במתחם עושה סלטה באוויר ואז אמרתי לעצמי שגם אני רוצה לעשות דבר כזה. זה כמו שאתה רואה בטלוויזיה את המתעמלים האולימפים כמו אלכס שטילוב, שעושים דברים מטורפים, סיבובים באוויר, אז רציתי לעשות את זה גם".
לא כולכם יודעים אבל נבחרת ישראל בסקי מים היא חברה קבועה בין 5 הנבחרות המובילות בעולם. "אנחנו אחת הנבחרות הכי חזקות בעולם. אנחנו מדורגים בטופ 5 בעולם מתוך 30 מדינות", אומר סופר וממשיך, "שתבין, זה הספורט הכי מעוטר בארץ! יש לנו מאות מדליות. מאות מדליות! אני לא צוחק איתך". דרך אגב, שינויים ופעלולים רבים נכנסו לענף בשנים האחרונות כמו מקפצות וכדומה. למרות זאת עדיין לא מדובר בספורט מסוכן והפציעות של המתחרים דומות לפציעות מענפים אחרים".
על אף ההצלחה המטאורית של ענף סקי מים, הציבור הישראלי לא כל כך מתעניין בנושא. איך זה קורה? סופר מנסה להסביר: "קצת לא ברור לי למה אין הכרה לענף שלנו. אולי בגלל שזה ענף לא אולימפי או בגלל שאין רייטינג כמו בכדורגל או בכדורסל. אנחנו צריכים רייטינג. זה ספורט מהנה, חבל שאין יותר מידי הכרה, אבל אני חושב שלאט לאט זה נכנס לתודעה".
בשנים האחרונות היה ניסיון להכניס את הענף לקטגוריות האולימפיות. הניסיון לא צלח. אני לא יודע מה הן הסיבות האמיתיות לכך שהענף הזה לא נהיה אולימפי, כנראה שזה אינטרסים", אומר סופר בגלוי, "לכל אנשי הוועדה שישבו שם כנראה היה את השיקולים שלהם. מדובר בוועד האולימפי העולמי. בארץ תמכו והחזיקו אצבעות, כל הזמן עובדים על זה מאחורי הקלעים. אני מאמין שזה יקרה בעתיד למרות שזה עדיין לא בא לידי ביטוי בשטח".
גם בסקי מים, כמו בכמה ענפים אולימפים, הספורטאים צריכים לממן את עצמם כמעט באופן מוחלט. כך גם היה אצל סופר, אך לאחרונה הוא החליט כי הוא ממשיך עם חלומו בכל הכוח: "עד עכשיו הייתי עובד בחברת מחשבים בתור טכנאי, אבל לקחתי חופש מהעבודה כדי רק להיות בספורט", הוא מספר, " קשה לי מבחינה כלכלית אבל אני מעדיף לתת עכשיו כמה שנים טובות על השנים שפספסתי כשהייתי צעיר. הסיפוק מאוד גדול. אני לא רוצה להגיע לגיל 30 ולהגיד לעצמי שבגלל שחסכתי 2,000 שקלים מהעבודה, לא חייתי את החלום שלי. לכל אחד יש את הבחירה שלו. יש כאלה שמעדיפים לקחת משכנתא ולהביא ילדים, וכמוני שרוצים להצליח בספורט. למזלי יש לי חברה שמאוד תומכת, גם מבחינה פסיכולוגית וגם מהבחינה של הספורט. היא מאחוריי בכל דבר וזה מדהים".
מה שסייע לסופר לעזוב לעת עתה את העבודה במחשבים היא מלגה כספית שהוא מקבל מדי חודש מ-'עצמה', המרכז לאגודות ספורט עצמאיות. רוב הספורטאים בסקי מים, שנמצאים בטופ העולמי, הם בדרך כלל בני 22-23 ומעלה. ספורטאים מעל גיל 30 די קשה למצוא ברמות הגבוהות ביותר. סופר, שכאמור בן 27, נמצא בין לבין מבחינת הגילאים, אבל לרגע לא חושב על פרישה: "יש כאלה שפורשים בגיל מוקדם וכאלה בגיל מאוחר. הכי וותיק הוא בן 35. היום שאחרי קצת רחוק אבל תמיד אשמח לעזור לספורט. כרגע הגוף שלי עוד יכול להכיל את הדבר הזה. אני אפרוש כשלא אוכל יותר".