בשעה טובה נפתחה ליגת העל, וכצפוי, אפשר היה להיווכח במחזור הראשון שהקבוצות רק בתחילת הדרך. לא ראינו כדורגל גדול, או קצב מהיר, או משחקים סוחפים. בית"ר ירושלים והפועל באר שבע, שתי קבוצות שעברו קיץ סוער ומלא שינויים, נפגשו היום (שבת) בפתיחת העונה, וניכר היה שהן עדיין לא מחוברות, לא מתואמות, וזקוקות לעוד הרבה זמן כדי להתגבש.
את המשחק ביניהן אפשר לחלק לשתי מחציות. בחצי הראשון באר שבע שלטה, כשהיא מנצלת את חוסר הביטחון של שחקני בית"ר הצעירים והחוששים. שחקני האורחת הגיעו לכמה מצבים, ניצלו אחד מהם, ועלו ליתרון יחסית מוקדם. אומנם באר שבע לא התעלתה ביכולתה בחצי הראשון, אבל זה הספיק לה כדי לרדת ב-0:1 במחצית.
משום מה, באר שבע עלתה רדומה מדי למחצית השנייה. היא נסוגה לאחור, ואפשרה לבית"ר ירושלים להיכנס למשחק. במקום לנצל את היתרון ולהגדיל אותו, במקום לנצל את חוסר הניסיון וחוסר הביטחון של הבית"רים, שחקניו של אלישע לוי נראו עייפים. כששחקני בית"ר לא הרגישו את הלחץ וראו שהם יכולים להשוות, הם קיבלו ביטחון ואנרגיות והסתערו קדימה להתקפות. לא פעם הם מצאו את הדרך לשער, ורק יכולת טובה של אג'ידה, כולל מעט מזל, מנעו מבית"ר לצאת עם נקודה מהמשחק.
בית"ר עברה לא מעט בפגרה עד שהעמידה קבוצה ראויה בליגת העל, אבל דווקא ההפסד היום יכול להבהיר למקבלי ההחלטות עד כמה הקבוצה הזו חייבת תמיכה בחלק הקדמי שלה. זה תמיד נכון לשתף צעירים, זה חשוב לעתיד והם עוד יתרמו הרבה למועדון, אבל שחקנים צעירים צריכים לידם שחקנים עם יכולת וניסיון, כדי להתמודד במאבקים הלא פשוטים שמחכים לבית"ר בהמשך הדרך. יכול להיות שתוצאת תיקו היום עוד הייתה מעוותת את כיוון המחשבה של בית"ר, ולא מראה לה עד כמה הקבוצה זקוקה לשינוי.
מנגד, באר שבע יכולה לקחת מהמשחק הראשון של הליגה רק את שלוש הנקודות ואת התחושה הטובה שמעניק הניצחון בפתיחת העונה, וזה לא מעט לקראת ההמשך. אבל מבחינה מקצועית, כרגע אין לה מספיק סיבות טובות לחגוג את הניצחון, במיוחד כשזוכרים שהיא קיבלה את שני השערים שלה במתנה.
ציפינו לראות את באר שבע מעט מוכנה יותר, משחקת בצורה קולחת יותר. אומנם זה משחק ראשון בליגה, ובלי גביע הטוטו ההכנה של כל הקבוצות נפגמה, אבל עדיין, זה היה רחוק מלהיות שוטף. יכולת הנעת הכדור והתיאום בין השחקנים היו לא מספיק טובים. נרשמו יותר מדי איבודי כדור, וניכרה גם העייפות. חשוב שהמעברים ייעשו בצורה מסודרת יותר, דרך מרכז השדה, דרך קובי דג'אני, מהקשרים הטובים שיש בישראל.
באר שבע ניסתה לשחק מהר מדי, בחוסר סבלנות, ולהפעיל את שחקני ההתקפה, בראשם אליניב ברדה, עם כדורים ארוכים, כשהוא מקבל את כל הכדורים עם הגב. יהיה נכון יותר להפעיל את ברדה כשהוא בתנועה. בהחלט אפשר לומר שבאר שבע השתפרה מבחינת חומר השחקנים שלה, אבל כנראה שלצוות המקצועי יש משימה לא פשוטה: לארגן את אותו הסגל ולהוציא ממנו את המיטב. כשהציפיות כל כך גבוהות, זה רק מגביר את הלחץ. אולי עכשיו, אחרי הניצחון, זה יהיה מעט קל יותר.
ולסיום, אי אפשר בלי מילה טובה לבעלים אלונה ברקת. אחרי המצבים הקשים שהיא עברה במועדון הזה, אחרי שנים ארוכות של כישלון ואכזבות, היא לא מתייאשת, משקיעה הרבה כסף, עדיין מאמינה בדרכה. זה לא פשוט להכניס את היד עמוק לכיס ולהביא שחקנים בעלי ערך כלכלי כל כך גבוה, אבל ברקת ממשיכה להאמין, ממשיכה לתת את הכלים הדרושים לצוות המקצועי. יהיה מעניין לראות את באר שבע מתקדמת לצמרת, ואם זה יקרה - איזו תמיכה תיתן ברקת לקבוצה שלה כדי לחזק. אין ספק, יהיה מעניין העונה לעקוב אחרי הפועל באר שבע.