רן בן שמעון לא מבין למה מאמן כדורגל צריך להסביר את פילוסופיית המשחק שלו לאוהדים. "זה בלבול מוח בשביל האוהד הפשוט", אומר מאמן הפועל תל אביב החדש. "קח למשל את מוריניו. כשהוא הגיע לאינטר הוא סגר את האימונים לאוהדים אחרי 40 שנה. כששאלו למה, הוא ענה: 'כשאתם קונים מכונית, אתם לא רוצים לדעת איך הרכיבו אותה, אלא אתם צריכים לראות את התוצאה הסופית. אז תבואו לליגה. הוא לקח טרבל באותה עונה. אני אומר אותו דבר. האוהד הפשוט לא צריך לדעת איך מרכיבים לו את הקבוצה. הוא צריך לבוא ולראות את הפועל תל אביב. כל השאר מיותר".
בן שמעון נשמע מאוד בטוח בדרך שלו. הצורה שבה הרגיע את המערכת בהפועל תל אביב אחרי ההדחה מול פאנדורי השיגה שקט מהיר ומפתיע, והותירה רושם לא קטן על השחקנים. בגיל 43 הוא מגיע שוב לקבוצה גדולה, אחרי המפלה במכבי תל אביב, אבל הוא יודע שייקח עוד הרבה עד שהדרך שלו לא תעניין את האנשים וכולם יתעסקו פשוט בכדורגל שהפועל תל אביב משחקת. אחרי השנה הנוראית שעברה על הפועל תל אביב, זה קשה שבעתיים, בלי קשר למה שהיה במכבי תל אביב. תווית המשיח היא תמיד כבדה, ובן שמעון יודע שאת התוית הזו אפשר בקלות להוריד ולהחליף אותה במשהו שלילי לגמרי. לאלו שמחכים לו בפינה הוא לא רק לועג על הראייה השטחית והלא סבלנית. הוא גם מבטיח: "לא באתי להפועל ליום-יומיים".
חלון ההעברות המרתק הקיץ יוליד עונה אטרקטיבית?
הברומטרים: חמי אוזן בוחר את האנשים שיעשו את העונה
זה המאמן הבא שייכנס לקליקת המאמנים הבכירים?
לא קל להוציא את בן שמעון משלוותו. כרגע, יש בעיקר טענה אחת שעושה כן. זאת שאומרת שהוא קיבל בדיוק איזה רכש שרצה בהפועל תל אביב. "המונח הזה 'שקיבלת כל מה שאתה רוצה', בא ממקום של לגרום לבנאדם להרגיש לא בנוח. אני רציתי את מסי, צ'אבי ואינייסטה, זה מה שרציתי. מנסים לצייר תמונה שקיבלתי כל מה שאני רוצה, זו אמירה שמרימה להנחתה על כישלון עתידי, וזה לא הוגן. אני רוצה לעשות קבוצה שהאוהדים יהיו גאים בה, זו המטרה כרגע. אני חושב שהפועל לא צריכה להגדיר מקומות. כל מקום שהוא לא בפלייאוף העליון, זה לא טוב בכלל.
"השאיפה שלי היא להיות כמו אלי גוטמן ודרור קשטן ולהנחיל דרך בהפועל תל אביב, אבל בתוך עמי אני חי, אני לא מנותק. אני יודע שיש גם לחצים מסביב המועדון הזה", הוא מוסיף. "אני יודע שיש חשיבות לתוצאות. בראש שלי ובגישה שלי, אם אני אצטרך לבחור בין דברים שיביאו הצלחה מיידית על חשבון משהו לטווח הארוך, אני תמיד אעדיף את הראיה הרחוקה. אבל עם זאת אני יודע שהתוצאות מאוד חשובות. אני לא מזניח את זה. אני רוצה להביא תוצאות, אבל לעולם לא אוותר על דברים שהם מהותיים לי בדרך. באתי להרבה שנים בהפועל, זה מה שדובר עם המועדון. אחרי שנתיים נבחן לאן זה התקדם ואז נחליט אם להמשיך ואם שני הצדדים מרוצים".
אתה מרגיש שזה מבחן גדול עבורך, למרות שהגעת כבר להישגים כמאמן?
"כל יום אני במבחן, אם זה מול השחקנים, ברמת האימונים שלי ואפילו ברמת הווידיאו שלי. מבחינתי הדרך היא החשובה ולא משנה לי באיזה מקום הפועל תסיים. ברור שאני רוצה להצליח, לא פחות מאף אחד, אבל יש לי עוד כמה פרמטרים שבהם לי חשוב לבחון את עצמי. בכל מקום שאני מגיע אני רוצה להצליח, אבל גם אם דברים לא יילכו כמו שאני רוצה, אז אני אמשיך לעבוד בדרך שלי".
***
איך באמת אתה מתמודד עם הכישלון באירופה?
"מה זה כישלון? בסך הכל נבנתה קבוצה חדשה ואת זה כולם ידעו מלכתחילה. שמונה שחקנים בהרכב הם חדשים שמשחקים פעם ראשונה ביחד. אם היינו משחקים מול דייגים מסן מרינו, כישלון הייתה מילה מתאימה. אבל כשאתה משחק מול סגנית אלופת רומניה, שזו ליגה שמוציאה הרבה כוכבים לליגות החזקות באירופה, זה לא כישלון כזה גדול. זה הפסד מאוד כואב, אבל דרמה יותר מוכרת.
"גם ניצחון לא היה מסתיר את העובדה שלהפועל ייקח זמן עד שתהיה קבוצה טובה מאוד. אבל כשהיא תתחבר זה יהיה משהו אמיתי, אחרי עבודה מאומצת ועמוקה. אני מקווה שנביא תוצאות מתי שזה יקרה. יש שחקנים שייקח להם טיפה יותר זמן להיכנס לכושר משחק ויש כאלה שצריכים פעולה נקודתית כמו איזה גול או מהלך טוב על המגרש בכדי להשתחרר מהלחצים. אלה דברים שקורים בקבוצת כדורגל, זה לא חדש לי".
זה לא רק "כישלון" באירופה. הרבה מאוד שחקנים שלך אחרי עונה לא טובה - לא מטריד אותך?
"סיבות להיכשל יש תמיד בשטח, זה הרבה תלוי למה אנחנו מתייחסים ואיך אנחנו מפרידים רעשים. זאת העבודה שלי בתור מאמן לקחת שחקנים שנמצאים בתקופות פחות טובות ולהחזיר אותם לתקופה טובה. ללמד אותם איך להתנהג בתקופות פחות טובות ובתקופות טובות. לכן אני לא מפחד משום דבר".
לפחות לפי המשחקים האחרונים, יש לקבוצה תלות בשחקנים כמו גילי ורמוט ואיתי שכטר.
"אני לא חושב שיש תלות. אני חושב שיש להם חשיבות גדולה, אבל לא תלות. גילי שחקן חשוב מאוד, אבל אני לא חושב שתלות זו המילה נכונה. אני מאמין שבכדורגל צריכים לקחת את המושכות שבעה-שמונה שחקנים. בקבוצות שיש להן אחד או שניים כאלה, אלה קבוצות לא בריאות לדעתי. אני מאמין בשבעה-שמונה מנהיגים. מה זה מנהיגים? לא ספרטקוס ודוד המלך, אלא שחקנים שהם ראש גדול והם מבינים שטובתם האישית היא לדאוג לקבוצה. יש כאלה בהפועל תל אביב".
אתה מבין את הביקורת כרגע על הרכש?
"אני לא מבין כרגע שום ביקורת, לא בגלל שאני לא יודע לקבל ביקורת, אלא בגלל שזה מוקדם מאוד. קצת סבלנות וקצת צניעות. כל השחקנים של הפועל תל אביב הם רכש שלי, אין שחקן בקבוצה היום שאני לא רציתי. יכולתי לשחרר את כל השחקנים מהקבוצה, כל שחקן בקבוצה נבחר על ידי".
אלו מילים יפות. האוהדים מצפים לאליפות.
"זה שמצפים זה בסדר גמור. אין לי ספק שהקהל של הפועל פיקח, נפגשתי איתו הרבה, הם יודעים שכדורגל טוב ואיכותי וקבוצה שתרוץ למעלה, זו משימה מאוד חשובה העונה. בהמשך נדבר, אבל קודם כל הבסיס".
לפני הפועל היית בקפריסין, מה תרמה לך העונה בא.א.ק. לרנקה?
"חוויה אדירה. הגעתי לקבוצה שהיו בה 24 שחקנים מ-12 מדינות שונות. לחבר אותם לקבוצה היה אתגר לא פשוט במיוחד, במדינה שיש בה מעט מאוד סבלנות למאמנים. היה כיף גדול להתעסק בכדורגל נטו. עובדה שאני ויובנוביץ', שהוא מאמן האלופה, הם היחידים שנשארו בתפקיד עד סיום העונה. זו הצלחה גדולה".
מה זה הוסיף לך בפן המקצועי?
"זה למעשה לבוא בידיים ריקות, כי אף אחד לא מכיר אותך, ולהראות מי אתה. לזכות לכזו ההערכה וכזו אהבה כמו שזכיתי במועדון הזה, היה משהו מאוד חשוב בשבילי. זה גם נתן לי גם את האפשרות להתבונן על דברים מהצד. היה לי שם הרבה זמן לעצמי, אחרי חמש שנים שהעברתי בדרכים".
מה ההבדלים בין הליגה הקפריסאית לליגת העל?
"בגדול, הרמה היא מאוד דומה. יש דברים בתוך הדמיון הזה שהם טיפה שונים, אם זה האופי של השחקנים, ההסתכלות על המשחק, אבל לא ברמות כל כך גדולות. מגיעים לשם בערך אותם זרים שמגיעים לארץ, פשוט בכמויות של פי חמש, כי כל קבוצה יש לה מקום ל-17 זרים. בגלל השפע הזה יש שם שחקנים שמגיעים מהליגה השנייה בפורטוגל למשל במעט מאוד כסף ומתגלים כהצלחות גדולות. כך שקפריסין היא כר מאוד רחב לגילוי שחקנים".
לא הפתיע אותך שמצאת את עצמך בלי קבוצה בארץ אחרי האליפות עם קרית שמונה?
"רציתי לאמן את הגדולות ולא הייתה אופציה כזו, אז קפריסין זו הייתה החלופה הכי טובה".
יש דברים שהיית עושה אחרת בקרית שמונה?
"מה כבר יכולתי לעשות? לקחת אליפות אירופה? לא הייתי עושה שום דבר שונה".
זה נגמר ממש לא יפה שם.
"זה נגמר מדהים, זה נגמר באליפות. מערכת היחסים לא עשתה נעים לאף אחד, אבל זה נגמר".
זה לא פגע לך קצת בדימוי?
"היו תקופות שהדימוי שלי היה מאוד-מאוד חשוב לי, כיום זה לא בראש סדר העדיפויות שלי. החיים נותנים לך כמה סטירות, כך שלמצוא חן בעיני כולם לא תוכל".
זה המאמן שרצית להיות בעבר, אחד שמוצא חן בעיני כולם?
"לא. רן בן שמעון האדם רצה להיות ככה. כנראה שחלק מזה גם השפיע על האימון. זה מושך למקומות פופוליסטיים ואני לא רוצה את זה בחיים. אני מאמין שאם לא הייתה לי היכולת לשים את הדברים מאחורי ולהבין שאולי ככה הם היו צריכים לקרות, לא הייתי מגיע למקומות שהגעתי אליהם. חלק מהחוזק ומהעוצמה שלי זה לשים דברים מאחורה להמשיך, ולא לתת לדברים האלה להשפיע עליי ובטח לא להעביר אותם לשחקנים. ביום שאהפוך להיות אדם ממורמר, אהיה מאמן גרוע מאוד".
לפני החתימה שלך בהפועל לא חששת? כי מכבי תל אביב שהגעת אליה והפועל בטרם החתימה הן די דומות, אם זה מבחינת הלחץ והברדק ששרר במועדון?
"לא רוצה למכור סיפורים לבנים. עברו לי הרבה מאוד מחשבות בראש, אבל בסופו של דבר שאתה מקבל את החלטה, הן לא תמיד באות מהשכל הישר אלא הרבה פעמים אתה מקבל החלטות רגשיות. נכון לשניות האלה, אני מרגיש שעשיתי החלטה מדהימה".
בכל זאת, הייתה בריחה מאחריות בהפועל ולא מעט לכלוכים שיצאו מהמועדון. זה לא הרתיע אותך?
"אני יכול להיות אחראי על המערכות שאני מנהל. אני רוצה לעשות דברים אחרת. אני חושב שבמקומות שמחפשים אשמים לא נכנסת ההצלחה בדלת, ואני מנסה לבנות את זה אחרת ואני חושב שגם נותנים לי".
לא היו לך תנאים מוקדמים?
"לי, בתוך תוכי, יש תנאים של ייהרג ובל יעבור. אבל אני שומר אותם אצלי. ברגע שאני מקבל את הסמכות המקצועית, יש לי דברים שהם ייהרג ובל יעבור. הרבה מאוד מה"ייהרג ובל יעבור" של הדור שלנו הם גבולות של גומי ולא של ברזל. אז אנחנו מנסים ללכת בדרך הכי נכונה מבחינתנו, בלי להיכנס עם הראש בקיר. אני לא מאמין בלשים אולטימטום, צריך להשיג אותו על ידי הליכה נכונה וחשיבה נכונה, ואז אתה מקבל את הזכות הזו".
אנחנו בנסיגה מול אירופה ובכלל ברמת הכדורגל. איך אתה כראש הפירמידה המקצועית בהפועל יכול להשפיע על זה בתוך המועדון?
"אני מנסה כל הזמן להשפיע על הסביבה הקרובה שלי. בכל קבוצה שהייתי, מחלקת הנוער הייתה מאוד קרובה אליי וכך גם יהיה בהפועל תל אביב. אני מנסה כמה שיותר לכוון ולהדריך מאמנים שעובדים במחלקת הנוער וגם לעלות הרבה מאוד צעירים לבוגרים, גם מהנוער וגם מנערים א'. אני מאוד אוהב לעלות שחקנים מנערים א' ולבחון אותם, בעיקר על התנהלות ומחשבה. אני חושב שהתנהלות של שחקן זה אחד הדברים החשובים בדרך להיות אחד שמצליח ואני הרבה יותר מרצה על התנהלות נכונה בחיים מאשר על כדורגל. יש הרבה דברים שאני רוצה לשנות, אבל לא הכל קורה בטווח הקצר. לי חשובה מאוד הדרך ואפשר לראות שקיבלתי את קרית שמונה במקום אחד והשארתי אותה במקום אחר לגמרי".
