האב, הבן ורוח ואן בומל

נייג?ל דה יונג עשה קריירה עשירה והגיע למילאן בעזרת מארק ואן בומל ולמרות אב עם אישיות בעייתית. אחרי עונה שכללה היעדרות ארוכה בגלל פציעה וקיץ צנוע של הרוסונרי בגזרת הרכש, ההולנדי הקשוח והאימפריה האיטלקית מקווים לעזור אחד לשני

מיכאל יוכין
20/08/2013

מסימיליאנו אלגרי התאהב בקלות במרק ואן בומל. הקשר ההולנדי הצטרף למילאן בשלהי ינואר 2011, אחרי שסכסוך עם לואיס ואן חאל גרם לו לבקש להפסיק את חוזהו בבאיירן מינכן. הוא הצטרף לרוסונרי ללא תמורה, הוסיף כוח וניסיון בקישור האחורי, והמאמן הגדיר אותו כרכש החשוב ביותר בדרך לזכייה באליפות. "ואן בומל היה קריטי עבורנו", אמר אלגרי. אז ההולנדי, שחתם תחילה לחצי שנה בלבד, האריך את שהותו בסן-סירו בעונה נוספת. אנדריאה פירלו הצהיר כי זו הייתה הסיבה המרכזית למעברו ליובנטוס.

בקיץ 2012 בחר ואן בומל לעזוב ולחזור לאיינדהובן כדי לסיים את הקריירה במועדונו האהוב. אלגרי ניסה לשכנע אותו להישאר, אך כאשר נכשל בכך פנה לחפש לעצמו גרזן חדש. ומי יכול לעשות את התפקיד טוב יותר מאשר נייג'ל דה יונג, החבר הקרוב של ואן בומל מהנבחרת? ברט ואן מרווייק ספג בזמנו טונות של ביקורת מהעיתונות הכתומה על התעקשותו לשלב את שני הקשרים הקשוחים בהרכב ביחד. במונדיאל 2010 זה הצליח מעל הציפיות, עם ההעפלה לגמר. ביורו 2012 העסק דפק הרבה פחות טוב, וההולנדים הלכו הביתה עם שלושה הפסדים בשלב הבתים. בכל מקרה, ואן בומל תמיד נהנה לשתף פעולה עם דה יונג, והמליץ עליו בחום לרוסונרי.

עוד בוואלה!

כך תוכלו לבחור שמן זית איכותי

בשיתוף יד מרדכי
נייג'ל דה יונג שחקן מילאן. Claudio Villa, GettyImages
ההמלצה החמה עבדה והוא הגיע לרוסונרי. דה יונג(צילום: GettyImages, Claudio Villa)

העונה שעברה הסתיימה בדצמבר

העסקה אמנם התבצעה ביום האחרון של חלון ההעברות באוגוסט, אך היא לא הפתיעה איש. דה יונג, שהיה באנקר בהרכב מנצ'סטר סיטי במשך שנתיים וחצי, איבד את מקומו בעונת האליפות. חוזהו התקרב לסיום, דרישותיו הכספיות נתפסו כמוגזמות על ידי ההנהלה, וההחלטה להיפרד הייתה טבעית. המחיר היה קצת נמוך מדי – סיטי רצתה לקבל תמורת ההולנדי לפחות 10 מיליון ליש"ט, והסתפקה בסופו של דבר משום מה ב-3.5 מיליון בלבד. מילאן שוב קיבלה סוג של מתנה, אבל זה לא העיקר. אלגרי קיבל לידיו את האיש שהיה אמור לסתום את החלל שהותיר ואן בומל ולכסח כל מה שזז בסביבה.

לצערו הרב של המאמן, שאיפתו זו התנפצה בעונה שעברה לרסיסים. דה יונג התקשה להסתגל לכדורגל האיטלקי, ופתיחת העונה המזעזעת של הקבוצה כולה לא הקלה עליו. דווקא כאשר נדמה היה שהכול מתחיל להתחבר, ומילאן רשמה רצף של תוצאות חיוביות, קרע ההולנדי את גיד אכילס במשחק מול טורינו בדצמבר וגמר את העונה.

חשב שיקבל כסחן שמפזר איברים בכל מקום, אבל כשנדמה היה שהכול מתחבר הרכש שלו סיים את העונה. אלגרי(צילום: רויטרס)

ואן בומל יהיה רק ביציע

כעת הוא חוזר, וחשיבותו עבור הקבוצה הפכה להיות גדולה אפילו יותר. עם עזיבתו של אמברוזיני, נותרה מילאן ללא מנהיג במרכז המגרש, ודה יונג אמור להיכנס למשבצת זו. בגיל כמעט 29, הוא גם אחד השחקנים המנוסים בסגל שעובר תהליך הצערה מואץ. באיטליה עדיין לא לגמרי יודעים למה אפשר לצפות ממנו. זו תהיה עונת מבחן שתשפיע רבות על המשך הקריירה של ההולנדי. הוא מסוגל לחזור למרכז הבמה ולהיות כוכב, אך יכול גם להמשיך בתהליך הנסיגה שידרדר אותו לסוג של שחקן עבר בתודעה.

העונה הזו מתחילה באופן אירוני על אדמת הולנד, במבצרו של ואן בומל. החבר הוותיק לא שוכח לחלק שבחים: "נייג'ל הוא מסוג השחקנים שאתה תמיד מעדיף בקבוצה שלך ולא נגדך. הוא אדם נהדר, תמיד נותן את כולו על המגרש, היה תענוג להיות איתו בנבחרת. עכשיו הוא התאושש מפציעה כאילו בכלל לא היתה. הוא ענק". מבחינת הפיקנטריה קצת חבל שהדובר עצמו תלה את הנעליים בסיום העונה שעברה, למרות הלחץ הכביר שהופעל מצד אוהדי איינדהובן. ואן בומל הבין שהמאמן החדש פיליפ קוקו הולך על מהפכה בסגל, העדיף לא לתקוע מקלות בגלגלים ולפרוש בשיאו. את המשחק הוא יראה הערב מהיציע, ולמרות חיבתו למילאן ולדה יונג ברור לגמרי במי יתמוך קפטן איינדהובן לשעבר. אלא שיהיה בקהל צופה נוסף, אשר סיפורו מרגש ופיקנטי פי מיליון. קוראים לו ג'רי דה יונג.

כולם יודעים במי הוא יתמוך, אבל הוא לא יהיה הסיפור הכי מרגש ביציע(צילום: AP)

האב נטש וגנב

אביו של נייג'ל היה שחקן לא רע, שעשה לעצמו שם של מגן קשוח ובלתי מתפשר. חוס הידינק החתים אותו באיינדהובן ב-1989, עם בובי רובסון על הקווים הוא זכה במדיה בשתי אליפויות, ובאחת מעונות אלה אף היה שחקן הרכב, זומן לנבחרת וערך בה שלוש הופעות במוקדמות יורו 92. לו היה מתמקד בקריירה ובחיי המשפחה, סביר להניח שג'רי דה יונג היה מותיר רושם משמעותי יותר בתולדות המשחק. המציאות היתה שונה. חייו היו פרועים, הוא התמכר להימורים, מערכת היחסים עם אשתו מריה נהרסה, וכאשר נייג'ל היה בן שמונה נפרדו הוריו בהליך גירושין מכוער וטראומטי. הקשר עם האב התנתק כמעט לחלוטין, בעוד הילד הצטרף לאקדמיה של איאקס.

הילדות של נייג'ל היתה קשה. מריה אושפזה לא פעם בבתי חולים, והוא גדל באחת השכונות הפחות סימפטיות של אמסטרדם. בראיונות הוא סיפר על חברים שהתדרדרו לסמים ולפשע, ואף סיימו את חייהם. במקביל, בזבז האב את כל הכסף שהרוויח בקריירה, ובשנת 2000 הגיע לשפל של ממש. ג'רי שיחק אז במאסטריכט, קבוצה מהמחוז הציורי לימבורג שירדה לליגה השניה. חובותיו הלכו והאמירו, וכדי לפתור את הבעיות גנב דה יונג האב כרטיס אשראי מאחד לחבריו לקבוצה. הוא לקח אותו מארנק בחדר ההלבשה, ניגש לסניף בנק וניסה למשוך סכום כסף לא מבוטל באמצעותו. התרמית נחשפה ללא בעיה, והבושה היתה גדולה. מאסטריכט פיטרה את המגן בן ה-36 לאלתר. גם נייג'ל, שהיה אז בן 16, חש עלבון עמוק. גם הקשר הרופף שהיה לו עם ג'רי הופסק. לקח כמעט עשור כדי לחדש אותו.

הקשר עם נייג'ל נותק ולקח הרבה זמן לשקמו. ג'רי דה יונג(צילום: מערכת וואלה!, צילום מסך)

"גאה בשיקומו של אבא"

"כילד, הערצתי את אבא. ראיתי את כל המשחקים שלו בטלוויזיה, ואז צפיתי בהם שוב בווידאו. אבל אז הכול התפרק, ועבר זמן רב מאוד עד שהצלחנו לאחות את השברים", סיפר דה יונג לפני שנתיים בראיון ל"דיילי מירור". הוא גילה כי הקשר נוצר מחדש כאשר נולד בנו הראשון ב-2009. "זה היה גם הנכד הראשון של אבא. התקשרתי אליו, ותוך זמן קצר הוא כבר היה אצלי בבית. ידעתי שאני זקוק לו. אחרי שהוריי התגרשו, משהו בחיי נשבר. אף פעם לא הבנתי את הבחירות שהוא עשה בחייו. אני לא גאה בדרך בה הוא חי וסיים את הקריירה, אבל אני בהחלט גאה בדרך בה הוא נלחם כדי להשתקם" הוא סיפר.

ג'רי באמת השתקם. בשלב מסוים הוא נגמל מהימורים, חזר להתגורר באיינדהובן, למד עבודה סוציאלית, ובשנים האחרונות הוא עובד בעירייה במחלקה שאחראית לטיפול בנוער במצוקה. "זה נהדר לעבוד עם ילדים. אני מנסה לכוון אותם לעיסוק בספורט, לפתוח בפניהם הזדמנויות חדשות", הוא אומר. דה יונג האב מרגיש נוח מאוד באיינדהובן: "יש כאן אווירה רגועה, בניגוד לאמסטרדם. אני נהנה מזה מאוד". מיותר לציין כי כשחקן עבר בקבוצה וכתושב העיר, הוא אוהד שרוף של פ.ס.וו. כעת בנו מגיע לביקור במדי היריבה מאיטליה, לקרב הגורלי על מקום בליגת האלופות והרבה מאוד כסף. בעד מי יהיה ג'רי?

אבא יהיה בעדו? אל תהיו כל כך בטוחים(צילום: GettyImages, Richard Heathcote)

עסקי מכוניות לצד הקריירה

כאשר מזכירים את שמו של דה יונג לאוהד ממוצע, הדבר הראשון שעולה בזכרונו הוא הרגל הפראית בחזהו של צ'אבי אלונסו בגמר המונדיאל, עליו היה אמור לקבל כרטיס אדום. למעשה, כגרזן האולטימטיבי הוא אחראי לתיקולים גרועים הרבה יותר – בתחילת 2010 הוא שבר את רגלו של סטוארט הולדן האמריקאי במשחק ידידות זניח וחיסל את הקריירה שלו. בשלהי אותה שנה הוא ריסק גם את רגלו של חאתם בן ארפה במשחק נגד ניוקאסל והשבית את הצרפתי למשך חודשים ארוכים. אבל לצד הכותרות השליליות, יש גם צד פחות מוכר של האיש שקיבל בימיו בהמבורג את הכינוי "מכסחת הדשא". הניסיון המר של אביו לימד את נייג'ל המון. מעטים מכירים את הצד האחר שלו.

"אמא שלי תמיד אמרה שהדברים החשובים בחיים הם משפחה והשכלה. ראיתי שחקנים שפושטים רגל, והייתי נחוש לא ללכת בדרכם. סיימתי בית ספר במקביל ללימודים באקדמיה של איאקס, ואז הלכתי לעשות תואר בכלכלה", הוא סיפר בזמנו לגרדיאן. לצד קריירה ככדורגלן, פתח דה יונג סוכנות מכוניות משגשגת שעובדת בגרמניה ובמדינות המפרץ הפרסי. הוא איש עסקים ממולח, שיודע את שוויו, לא רק על המגרש.

פעם הוא רצה להיות ברגקאמפ

מעטים יודעים גם שבאיאקס תופקד דה יונג כחלוץ שני, פליימייקר או שחקן אגף, ונחשב לאחד השחקנים היצירתיים בקבוצה. הוא לא היה הכסחן, אלא הדריבליסט. לא ואן בומל שימש לו מודל לחיקוי, אלא דניס ברגקאמפ. רק אחרי שעבר להמבורג ב-2006, שינה המאמן הוב סטבנס את תפקודו על המגרש והפך אותו לקשר דפנסיבי. מאז השתנתה תדמיתו ללא היכר, אבל ניצוצות של דה יונג הישן מופיעות מדי פעם. קחו, למשל, את הבעיטה המדהימה הזו ששלח לרשת ולנסיה במשחק ידידות בחודש שעבר. "מילאן מזכירה לי עכשיו את איאקס. יש לנו מודל שמתבסס על צעירים" הוא אומר. אולי גם זה יונג חוזר לשורשים?

דה יונג כזה יכול לתרום רבות למילאן בנסיונה לחזור למאבק האליפות בליגה האיטלקית שתיפתח בסוף השבוע. דה יונג כזה ממש לא יזיק הערב למילאן מול עיניו הבוחנות של אבא, במשחק המסקרן ביותר של שלב הפלייאוף.

טרם התפרסמו תגובות

הוסף תגובה חדשה

+
בשליחת תגובה אני מסכים/ה
    walla_ssr_page_has_been_loaded_successfully