בוידאו: ה-0:3 של מכבי תל אביב על פנאתינייקוס ב-2011/12. התקציר באדיבות Sport2 - www.sport2.co.il
5. 13.9.1994: מכבי תל אביב - ורדר ברמן 0:0
בשנה השלישית להשתתפות קבוצות ישראליות באירופה, הצהובים שבו למפעלים והפעם לגביע המחזיקות עליו השלום. שנה קודם לכן מכבי חיפה העמידה רף ציפיות גבוה כשעברה את טורפדו מוסקבה ונעצרה רק בדו קרב פנדלים בפארמה ובשמינית גמר המפעל. החבורה של אברהם גרנט טיילה בסיבוב המוקדמות מול קפלאביק מאיסלנד עם 2:6 בסיכום שני המשחקים. ההגרלה בסיבוב הראשון לא האירה פנים. מחזיקת הגביע הגרמני על סוללת הכוכבים שלה.
ורדר ברמן הייתה אז באחת מתקופות הזוהר שלה. אליפות ב-88' ו-93', שני גביעים. אוטו רהאגל עמד על הקווים וניהל ביד רמה ועל המגרש התרוצצה חבורה נהדרת. מריו באסלר חזר מהמונדיאל, מרקו בודה, דיטר איילטס, אולי בורובקה, הרוסי האימתני ולדימיר בסצ'סטניך ואחד האני ראמזי, מצרי שדווקא הגיע בשקט לישראל. אלא שהכוכב האמיתי ברמת גן היה השוער אוליבר רק.
הצהובים אירחו ברמת גן בארבע אחר הצהריים, שלטו במשחק, אבל נתקלו שוב ושוב בשוער רק. בדקה ה-77 שלח גרנט למערכה את ניר סביליה על חשבונו של יורי שוקאנוב ובתוספת הזמן מצא עצמו החלוץ לבד מול השוער, אבל בעט לגופו של רק ומנע מהצהובים את הניצחון הכי גדול שלהם באירופה. בגומלין כעבור שבועיים שערים של בודה ובאסלר במחצית השנייה סידרו לברמן ניצחון 0:2.
מכבי תל אביב התנחמה באותה עונה בזכייה שניה באליפות בעידן אברהם גרנט. ברמן הודחה בשמינית הגמר על ידי פיינורד. וראמזי? ליירסה אותה הוא מאמן חטפה השבוע 3:0 מגיא לוזון וסטנדרד ליאז'.
4. 26.8.2010: מכבי תל אביב - פריס סן ז'רמן 3:4
קיץ 2010 היה סוער בקרית שלום. הקיץ הראשון בו מיטש גולדהאר פתח את הארנק והחליט להסתער על הליגה. 13 שחקנים רכש חדשים, שמות גדולים כמו: קולאוטי, מדוניאנין, ניבאדלו, זיו, סטרול, יצחקי ועטר. עם אבי נמני כמנג'ר ויוסי מזרחי, האוהדים הריחו אליפות והקמפיין האירופי רק פתח את התיאבון. הצהובים עברו את מוגרן והדהימו את אולימפיאקוס. פריס סן ז'רמן הייתה היריבה בשלב הפלייאוף והפרידה בין הצהובים לשלב הבתים של הליגה האירופית.
"סן ז'רמן קבוצה טובה יותר, אבל אנחנו מאמינים בשחקנים שלנו", אמר נמני לפני המשחק הראשון בצרפת. "לא באים לשמש תפאורה. עם כל הכבוד שאנחנו רוחשים להם, ננסה להעביר את ההכרעה לגומלין". זה לא ממש קרה. פגי לוינדולה כבש בדקה השלישית, גיום הוארו הכפיל בדקה ה-60 ואחרי הפסד 2:0, גם האוהדים בצהוב לא ממש האמינו שאפשר לעשות משהו בגומלין. לראייה, רק 8,000 צופים הגיעו לבלומפילד. אולי היו מדוכאים מהעלייה של היריבה העירונית לשלב הבתים של ליגת האלופות. לפחות הם ראו משחק בלתי נשכח.
שער החוץ שכבש הוארו בפנדל (40) אמנם סגר את הסיפור, אבל הצהובים נלחמו והשיגו ניצחון יוקרתי. המחצית השנייה הייתה חגיגה של שערים. עטר איזן ל-1:1, ז'יולי החזיר את היתרון לצרפתים, אבידור השווה שוב בשער נהדר. מדוניאנין הפך בפנדל, ננה איזן בפנדל משלו שלוש דקות בתוך תוספת הזמן, אבל עטר הכניע את אפולה אדל בכדור חופשי וסידר למועדון את אחד הניצחונות המרשימים בתולדותיו באירופה. למרות שזה היה משחק כמעט חסר חשיבות, ניצחונות כאלה הכרחיים לבניית מסורת, הצלחה של מועדון באירופה ואמונה שאפשר להפתיע גם יריבות עדיפות בהרבה על הנייר.
מכבי תל אביב המשיכה לעונה מסויטת, סן ז'רמן נעצרה בשמינית גמר המפעל, אבל מאז שני המועדונים עלו על הגל הנכון וזכו אשתקד באליפות. מי יודע? אולי הן ייפגשו שוב העונה.
3. 5.8.2010: מכבי תל אביב - אולימפיאקוס 0:1
מכבי תל אביב אוהבת קבוצות יווניות. בדרך לשלב הבתים בליגת האלופות ב-2004, הצהובים שלחו הביתה את פאוק סלוניקי. שש שנים לאחר מכן, ההגרלה סידרה לנמני והשחקנים מפגש עם אולימפיאקוס. כמו מכבי, גם היריבה עברה מהפכה באותו קיץ. נשיא חדש, מאמן חדש, 10 שחקני רכש והכנה לקויה במיוחד. שחקני נבחרת יוון נחו אחרי המונדיאל, הרכש הגיע באיחור והאדומים מפיראוס הגיעו לא מוכנים.
בנוסף לכך, הקבוצה מפיראוס סחבה עונש והמשחק הראשון נערך בקריאסקאקיס ללא קהל. מדוניאנין כבש ראשון מפנדל מפוקפק ולמרות שהיוונים הפכו מצמד בזק של ג'וואד זאירי (67) ודניס רומדאל (73), הצהובים יצאו מעודדים משער החוץ בהפסד 2:1. ההכרעה עברה לבלומפילד. הפעם, הקהל הצהוב האמין. האווירה הייתה מחשמלת והקבוצה סיפקה את הסחורה.
המחצית הראשונה הייתה תצוגת תכלית של מכבי תל אביב. הבדלי הענק בתקציבים לא הורגשו וקבוצת המיליונים מפיראוס הועלמה בזכות כדורגל שוטף. ייני החמיץ ברשלנות, אבל קולאוטי נגח שער יקר בדקה ה-42. שטראובר הציל את חבריו משוויון במחצית השנייה והצהובים עלו בזכות שער החוץ. במובן מסוים, אותו ניצחון היווה את הישג השיא של הצהובים עד אז במשחקי נוקאאוט. למכבי חיפה יש את פ.ס.ז', שטורם גראץ וצסק"א מוסקבה, להפועל תל אביב את צ'לסי, פארמה ולוקומוטיב. למכבי תל אביב יש את אולימפיאקוס. ופנאתינייקוס.
מיד בסיום המשחק בבלומפילד נשלח המאמן הגרמני אוואלד לינן הביתה ואולימפיאקוס התאוששה וזכתה באליפות על חשבונה של פנאתינייקוס.
2. 18.8.2011: מכבי תל אביב - פנאתינייקוס 0:3
שנה עברה. על הקווים במכבי תל אביב כבר עמד מוטי איוניר ולמרות קיץ סולידי יחסית מבחינת רכש, הציפיות היו אותן ציפיות. לזכות באליפות. איוניר נתפס כאיש הנכון. ווינר, מכביסט, חסר פשרות. גם במקרה שלו, הדרך החלה בקמפיין מוצלח באירופה. שנתיים, לפני שחטפה שמינייה ממכבי חיפה, חזאר לנקראן הסתקפה ב-3:1 בסיכום שני המשחקים. בסיבוב הבא זה כבר היה הרבה יותר קל. ז'לייזניצ'אר הבוסנית חטפה 8:0 בשני המשחקים והצהובים הגיעו שוב לשלב הפלייאוף. והפעם קיבלו קבוצה מהמדינה שהם כל כך אוהבים.
פאו הייתה קבוצה סופר איכותית. חמישה שחקני נבחרת יוון בהרכב, ז'אן אלן בומסונג, קווינסי הגנאי וסבסטיאן לטו, אקס ליברפול. אפשר היה לצפות מהירוקים ללמוד את הלקח של אולימפיאקוס ולא לזלזל, אבל בפועל היוונים נראו אומללים. באותו ערב בבלומפילד, מכבי תל אביב סיפקה את אחד המשחקים הטובים בתולדותיה.
כבר מהפתיחה היה ברור. ההגנה היוונית חלשה וחדירה. מיכה התעלל במגן וינטרה, עטר וקונאטה היו פעילים והקבוצה הצעירה של איוניר שלטה והחמיצה. זה לקח 60 דקות לפני שהסכר נפרץ. קונאטה דחק מקו השער, עטר דייק מהנקודה הלבנה כעבור שבע דקות ורגע לפני תוספת הזמן נעץ את המסמר האחרון. השער השלישי הגיע למכבי תל אביב. זה היה סופו של ערב נפלא. קונצרט. שער שסגר את הסיפור והוריד את המסך על אחת התצוגות המרשימות של קבוצה ישראלית באירופה.
היוונים ניצחו 1:2 בגומלין במשחק שכמעט פוצץ. מכבי תל אביב המשיכה להופעה בינונית עם שתי נקודות בשלב הבתים, בינואר איבד איוניר את משרתו והקבוצה לא הצליחה להשיג כרטיס לאירופה. עד שהגיע ג'ורדי.
1. 3.11.2004: מכבי תל אביב - אייאקס 1:2
מבחינת רמת כדורגל, הניצחון על פנאתינייקוס עולה על אותו ערב באצטדיון רמת גן, אלא שהמשחק מול אייאקס נבחר לגדול ביותר בזכות החשיבות. זה היה הניצחון הראשון והיחיד של מכבי תל אביב בשלב הבתים של ליגת האלופות. הניצחון הראשון של קבוצה ישראלית בשלב הבתים של המפעל על אדמת ישראל. מכבי חיפה, כזכור, השיגה שניים כאלה ב-GSP בניקוסיה שנתיים קודם לכן.
עד אותו ערב, החבורה של ניר קלינגר סבלה בשלב הבתים. אפס נקודות ואפס שערים בשלושת מחזורי הפתיחה. רק שבועיים לפני שאייאקס נחתה בישראל, הצהובים חטפו 3:0 באמסטרדם ארנה. כשרפאל ואן דר וארט כבש את השלישי והשעון הראה את הדקה ה-33, הפנים של קלינגר והשחקנים אמרו הכול. החשש היה מתבוסה מחפירה. אבל ההולנדים, אוהבי ישראל שכמותם, הורידו את הרגל מהגז. האמת, גם להם כבר לא היה באותו זמן סיכוי של ממש לעלות לשמינית הגמר.
הכול הלך הפוך באותו ערב. מכבי תל אביב לא הזכירה במאום את הקבוצה האפאטית שרק ארבעה ימים מוקדם יותר הפסידה 2:0 לנמני ובית"ר ירושלים. ברוך דגו, שכבר היה עם רגל וחצי מחוץ לקבוצה, רקד על המגרש וכבש את השערים ההיסטוריים בדקות 49 ו-57. ומנגד, אייאקס של רונלד קומאן הייתה עלובה. מארטן שטקלנבורח ספג שער מגוחך, הייטינחה, ואן דר וארט, דה יונג וסניידר נראו כמו צל של עצמם. ביום כזה, פלא שדניאל דה רידר היה אחראי על השער המצמק?
הצהובים צברו עוד נקודה וסיימו את הקמפיין בטעם מתוק. מאז, שלב הבתים בליגת האלופות נותר בגדר חלום. מכבי חיפה חזרה לשם, גם הפועל תל אביב עשתה סיבוב לא רע. עכשיו מכבי תל אביב מרגישה שזמנה הגיע. בשנים האחרונות היא צמצמה מעט את הפער מיריבותיה בכל הקשור למסורת והיסטוריה במפעלים. בשביל לעשות עוד נס ולעבור את באזל, הצהובים צריכים תצוגה מסוג אחר. תצוגה ברמה של טופ 5.
