בשבועות האחרונים סקרתי את הקבוצות שביצעו שינויים משמעותיים הקיץ, את המועמדות לאליפות ואת הנמושות החדשות. תוך כדי כך התרחשו עוד כמה מהלכים מעניינים בליגה. שום דבר שמשנה את התמונה הגדולה באופן משמעותי, אבל כמה החתמות שמחדדות מגמות. אז הפעם נעשה סדר בשינויים המרכזיים של השבועות האחרונים ונבדוק האם נשארו שחקנים מעניינים בשוק החופשי.
לברון קרא לו: גרג אודן מצטרף למיאמי
ג'נינגס בדטרויט, נייט במילווקי
ללא ספק, המהלך המעניין של השבועות האלה הוא זה שבו דטרויט השיגה את ברנדון ג'נינגס, שלא הצליח להגיע לסיכום עם מילווקי, בתמורה לברנדון נייט ושאריות. דטרויט מקבלת את הברנדון האיכותי יותר, בעיקר בכל מה שקשור לניהול משחק. ג'ו דומארס הצליח להשיג פוינט גארד פותח ראוי במחיר מבצע, ויחד עם ההחתמה של ג'וש סמית' הוא רושם קיץ מוצלח ראשון אחרי הרבה מאוד זמן. גם צ'ונסי בילאפס חזר, ובעקבות הטרייד התפקיד המרכזי שלו יהיה לקחת את ג'נינגס כפרויקט.
כישרון יש עכשיו בדטרויט, השאלה הגדולה היא איך הוא יתחבר. ג'נינגס בקיא ברזי הפיק נ' רול ויודע למצוא קלעים לזריקות פנויות, אבל בחמישייה של הפיסטונס שתכלול את סמית', גרג מונרו ואנדרה דראמונד יהיה מחסור חמור בקליעה מבחוץ. בכלל, סמית' ומונרו הם שחקנים יוצרים שפחות זקוקים לרכז קלאסי שיפעיל אותם, לכן יכולות ניהול המשחק של ג'נינגס עשויות להתבזבז בחמישייה הזאת. יכול להיות שההגעה של ג'נינגס תגביר את הרצון של דומארס לחפש טרייד של שחקן פנים תמורת שחקן חוץ. אני עדיין חושב שמונרו הוא המועמד המרכזי לטרייד, בין היתר כי אחרת דטרויט תצטרך לתת לו חוזה מקסימום או קרוב לזה בקיץ הבא (כשהוא יהיה שחקן חופשי מוגבל, בעוד שלדראמונד יש עוד שלוש שנים בחוזה רוקי).
אבל הסגל הנוכחי שווה צ'אנס כמו שהוא וגם יקבל אחד כזה. המקום הנוסף בחמישייה פתוח למאבק, הצורך הדחוף בקליעה יכול להפוך את הרוקי השלשן קלדוול-פופ למועמד מוביל לתפוס את המקום. עמדות הגארד עמוסות, מה שמגדיל את הסיכוי שדומארס יוכל לבצע מהלך נוסף גם בלי לגעת בארבעת הכוכבים. רודני סטאקי נראה מיותר לגמרי בסגל שכולל גם את בילאפס, וויל ביינום וקייל סינגלר. החוזה הגמור שלו, יחד עם זה של צ'רלי וילאנובה (שדווקא יכול להתאים מקצועית) עשוי לעניין במהלך העונה קבוצות שיחפשו חסכון ופינוי מקום בתקרת השכר. כרגע הסגל של דטרויט שווה מאבק על המקומות האחרונים בפלייאוף (עם אטלנטה, וושינגטון וקליבלנד), אבל פוטנציאל ההתחזקות הופך את דטרויט לקבוצה שמסוגלת להגיע גם רחוק יותר בשנים הקרובות עם עוד מהלך-שניים טובים. לפני חודש אף אחד לא היה חושב ככה.
מה הטרייד הזה אומר לגבי מילווקי? שהיא נכנסת לרשימת הקבוצות שלא בונה על העונה הקרובה אבל גם לא לגמרי נמושה. נייט יצטרף לאו ג'יי מאיו וגארי ניל כדי ליצור אוסף קומבו גארדים שכולם נראים כמו שחקן שישי, הסגל יהיה עמוס גם בסנטרים שלא מסוגלים לעשות סל מחוץ לצבע. הם התחייבו למספיק חוזים מיותרים כדי שלא יישאר להם מקום להחתמה גדולה בקיץ הבא לאחר הארכת החוזה היוקרתית שלארי סנדרס יקבל. בקיצור - הקבוצה הזאת בדרך לשום מקום.
לואיס סקולה באינדיאנה
הפייסרס ממשיכים להתחזק והביאו מפיניקס את הארגנטינאי הוותיק, שיהיה בקלות שחקן הפנים הטוב ביותר על הספסל של פרנק ווגל. סקולה יתפקד כמיני דיוויד ווסט ואולי גם יקבל דקות בסנטר בהרכב נמוך עם כריס קופלנד. כל צעד קטן לספסל של הפייסרס הוא צעד גדול לסיכויי האליפות של הקבוצה שעד שיוכח אחרת, כל מה שהיא צריכה זה שכששחקני החמישייה נחים לא תהיה ירידה חדה מדי ברמה. מה יצא מזה לפיניקס? בחירת סיבוב ראשון נמוכה. משתלם עבורם.
מייק מילר בממפיס
קשה לחשוב על התאמה טובה יותר. רשימת המכולת של הגריזליס כוללת מילה אחת - שלשות, וזה בדיוק מה שמילר מספק. אם הוא או קווינסי פונדקסטר ייכנסו לחמישייה במקום טיישון פרינס, היא תהפוך להרבה יותר מאוזנת. במקרה של מילר מעניינת גם הקבוצה שהוא לא חתם אצלה בסופו של דבר אוקלהומה סיטי.
ככל שהתמונה מתבהרת נהיה ברור יותר שהקיץ של הת'אנדר שבוי בחוסר המוכנות של ההנהלה לעבור את סף מס המותרות, משימה לא פשוטה כשהחוזים של קווין דוראנט, ראסל ווסטברוק וסרג' איבקה נלקחים בחשבון. אין טעם לצפות מהם להחתמות שלא על חוזי מינימום.
ג'ון וול מקבל חוזה מקסימום
אמנם לקח לו שנתיים וחצי להתחיל לשחק כמו בחירה ראשונה בדראפט, אמנם הבריאות שלו מעלה סימני שאלה, אבל לא היה ספק שהוא יקבל מוושינגטון את חוזה המקסימום לחמש שנים כבר הקיץ. לקראת מה שאמורה להיות עונת הפריצה של הוויזארדס, העונה שצריכה להחזיר את הפלייאוף לעיר הבירה (בתקווה שלא תהיה עוד מכת פציעות), ההנהלה הייתה חייבת לבצע את הבעת האמון הזאת בשחקן היחיד שיכול להוביל אותם לארץ המובטחת. הוא קיבל את המפתחות לתפקיד הפרנצ'ייז פלייר, עכשיו מתחיל שלב ההוכחות.
דנבר עושה שטויות
מה קורה לאחת הקבוצות המרתקות של העונה שעברה? לאחר שאיבדה את אנדרה איגודלה ובעקבות הפציעה של דנילו גלינארי שתגרום לו להפסיד חלק משמעותי מהעונה הבאה, דנבר נשארה עם בור בעמדות הכנף. מה הם עשו בתגובה? החתימו את נייט רובינסון, שהיה יכול לתרום לקבוצות רבות אבל בדנבר בעיקר יגרום לטיי לאוסון להרגיש גבוה, והעניקו לטימופיי מוזגוב חוזה מוגזם לחלוטין (14 מיליון דולר לשלוש שנים) כדי שיהיה הגבוה החמישי. ניתן לקוות שלהנהלה החדשה יש מהלך נוסף בקנה, אולי כזה שאנדרה מילר מעורב בו.
ומי נשאר?
התרגשתם? התשובה ל"ההחלטה 2013" היא שאודן החליט לקחת את הברכיים שלו לסאות' ביץ', ועצם ההתרגשות היחסית של כלי התקשורת מבהירה כמה דליל השוק החופשי כרגע (וכמה קל לרגש אותם). בינתיים בואו נראה מי נשאר פנוי פרט לאודן (בהנחה שניקולה פקוביץ' יגיע בסוף לסיכום עם מינסוטה ולא באמת פנוי להצעות).
השם הבולט הוא מו וויליאמס. ציפיתי שהוא יעורר יותר עניין אצל קונטנדריות שמחפשות גארד סקורר לספסל, אבל הגענו לאוגוסט ועדיין אין לו קבוצה. השמועות האחרונות מקשרות אותו לממפיס, בדומה למילר שכבר חתם שם זו תהיה התאמה מושלמת, הוא יוכל להיות גרסא משופרת של ג'ארד ביילס. איתו ניתן יהיה להחזיר את ממפיס רשמית לרשימת הקבוצות שצריך לקחת ברצינות בעונה הבאה.
מבין הנותרים, ניתן לציין כמה שיכולים להפוך לשחקני רוטציה סבירים בסיטואציה הנכונה. האהוב עליי הוא הפאוור פורוורד איוון ג'ונסון שמחפש קבוצה לאחר שנתיים נחמדות ואנרגטיות באטלנטה רוני ברואר לא הצליח להשתלב ב-OKC בעונה שעברה, אבל לפני כן הוא היה שחקן חמישייה בניקס שמספק הגנה אישית ותנועה טובה ללא כדור. מיודענו בנו אודריך יכול להיות רכז מחליף לגיטימי וכבר זכה להתעניינות מהניקס (למרות ששם הוא לא צפוי לשחק יותר מדי). מעבר לכך, השמות המעניינים הם של שחקנים שפעם היו טובים ובשנים האחרונות לא. למאר אודום, אנטואן ג'יימיסון, אל הרינגטון, הידו טורקוגלו, קורי מאגטי - אולי מישהו מהם שווה הימור אצל אחת הגדולות כג'וקר פוטנציאלי לרגעים אבודים. ואולי גם טרייסי מקגריידי יכול להיכנס לרשימה הזאת.