פיקוד העורף הגל השקט

הגדרת ישובים להתרעה
      הגדרת צליל התרעה

      נושאים חמים

        בלוג אליפות העולם: מי צריך שיאי עולם?

        ציפינו לתוצאות מדהימות של סון יאנג וקייטי לדקי, אבל הם שחו לבד. משחי השליחים ביום הראשון בברצלונה הזכירו לנו מהן יריבויות ספורט אמיתיות

        קייטי לדקי, שחיינית אמריקנית (רויטרס)
        אין תחרות. לדקי (צילום: רויטרס)

        סון יאנג היה אמור להיות הגיבור הגדול של הערב הראשון באליפות העולם בשחייה בברצלונה. הסיני שזכה בדאבל במשחקים האולימפיים בלונדון במשחי ה-400 ו-1,500 חתירה, זכה לראשונה בקריירה במשחה ה-400 גם באליפות העולם, אבל לא הצליח לשבור את שיאו העולמי של פול בידרמן מאליפות העולם של עידן החליפות לפני 4 שנים. בבריכה המדהימה שבפלאו סן ג'ורדי הוא שחה כצפוי בקצב שיא עולם, הקדים כצפוי את יריביו בפער משמעותי, אבל כשמדובר במרחק הקצר יותר של משחי החתירה הארוכים, הסיני עדיין לא בשל כדי לנפץ עוד שיא שנוי במחלוקת שנקבע באותה אליפות הזויה ברומא.

        ידענו מראש שגם במשחה המקביל לנשים לא יהיו מתחרות לקייטי לדקי האמריקאית. ילדת הפלא שניצחה עם שיא עולם במשחה ה-800 חתירה בלונדון 2012 כשהיא בת 15 בלבד, מוכיחה שנה לאחר מכן שהיא גם שחיינית ה-400 הטובה בעולם עם ניצחון בזמן של 3:59.82 דקות. לכל זה נוספו שלושה נתונים מעניינים:

        1. לדקי הפכה לשחיינית השנייה אי פעם שיורדת מגבול 4 הדקות במשחה הזה אחרי שיאנית העולם פלגריני.

        2. האלופה האולימפית, קמיל מופט הצרפתיה, נעלמה לגמרי וסיימה במקום השביעי בלבד.

        3. שתי השחייניות שהשלימו את תמונת הפודיום הן שחייניות אלמוניות יחסית אבל די ותיקות, שבדרך כלל בולטות רק באליפויות העולם בבריכות קצרות. מדובר במלאני קוסטה הספרדיה שהיא אלופת העולם ב-400 חתירה בבריכות קצרות ובלורן בויל הניו זילנדית, אלופת העולם ב-800 בבריכות קצרות.

        נבחרת השליחים של צרפת. מימין לשמאל: זר'מי סטראביוס, פביאן ז'ילו, פלורן מאנודו, יאניק אנייל (רויטרס)
        גם המהמר השפוי ביותר לא היה מאמין. השליחים הצרפתים חוגגים זהב (צילום: רויטרס)

        שני משחי גמרים אישיים עם תוצאות שהן פחות או יותר צפויות מראש – זו לא הדרך לפתוח אליפות עולם בשחיה, וזו בדיוק הסיבה שהמארגנים דאגו לשני משחי שליחים אטרקטיביים במיוחד, 4X100 חתירה לנשים ולגברים. שני משחים אדירים שבסיומם אנחנו מסיקים שתי מסקנות:

        1. אוסטרליה עוד לא התאוששה מהמכה שספגה במשחקים האולימפיים בלונדון, שם נבחרת השחייה שלה הביאה רק מדליית זהב אחת.

        2. אם תהמרו יום אחד על משחה שליחים מהסוג הזה, אל תטרחו לבדוק מהם הנתונים האישיים של השחיינים. תרימו טלפון למישהו שיודע ומכיר ותשאלו מיהם שחייני השליחים הטובים בעולם.

        למען האמת, גם המהמר השפוי ביותר לא היה שם את כספו על הרביעייה הצרפתית אחרי 300 מטרים מתוך 400 בגמר הגברים. עד למאה המטרים האחרונים, ההובלה השתנתה ארבע פעמים אבל צרפת בכלל לא הייתה שם. זה התחיל בקרב בין ג'יימס מגנוסן האוסטרלי לנייתן אדריאן האמריקאי, שניצח בחמש מאיות. זה המשיך בפריצה אדירה של קמרון מקבוי האוסטרלי, השחיין הרביעי השנה בעולם ב-100 חתירה, שעשה צחוק מריאן לוכטה. אחרי זה הגיע תורו של אנתוני ארווין, שהזכיר לנו למה כל כך התגעגנו לספרינטר כמוהו בשנים האחרונות בהן פרש משחייה. אבל בסופו של דבר, אחרי 300 מטרים הייתה זו הרביעייה הרוסית שהובילה. שמות כמו ארווין, לוכטה ואדריאן מצלצלים מוכר, אבל הרביעייה הרוסית מחזיקה בנתון מדהים שאין לאף רביעיית שליחים אחרת כיום – כל ארבעת השחיינים שלה ממוקמים בעשירייה הראשונה השנה בעולם ב-100 חתירה. הסטטיסטיקה הזאת אמורה הייתה לקחת אותם אל מדליית הזהב, אבל בספורט תחרותי יש גם עניין של נשמה, ואת הנשמה הזאת הביא ג'רמי סטרביוס הצרפתי, שבמאה המטרים האחרונים טיפס מהמקום הרביעי למקום הראשון.

        מי שצריך לקבל קרדיט לא פחות מסטרביוס הוא פביאן גילו, זה עם הקעקוע בעברית, ששחה שלישי בזמן מדהים של 46.90 שניות, המהיר ביותר מכולם הערב ואחד המהירים בהיסטוריה של משחי השליחים. יאניק אנייל ופלורן מנאדו השלימו את העבודה של הצרפתים שכנראה נראה אותם לא מעט על הפודיום באליפות הזאת. והאוסטרלים? הם סיימו בסופו של דבר במקום הרביעי אחרי ארצות הברית ורוסיה.

        נבחרת השליחות של ארה"ב בשחייה, משמאל לימין: מייגן רומנו, שנון וירלנד, נטלי קוגלין, מיסי פרנקלין (רויטרס)
        זהב אמריקאי (צילום: רויטרס)

        משחה השליחות לנשים בכלל נראה מבטיח עבור האוסטרלים, שכדי לשכוח את "חרפת לונדון" יצטרכו לזכות בחמש מדליות זהב לפחות באליפות הזאת. קייט קמפבל פתחה עם 52.33 שניות ב-100 המטרים הראשונים וזו הייתה הפתיחה השנייה בהיסטוריה, כל זה על חשבונה של השחיינית הטובה בעולם כיום מיסי פרנקלין. למזלה של פרנקלין, השחיינית האמריקאית השניה הייתה נטלי קוגלין הכל כך מנוסה, שבחודש הבא תחגוג 31 קייצים והערב היא שחתה בדרך למדליה ה-19 שלה באליפות העולם וכנראה שזה ייגמר ב-20. קוגלין מחקה פיגור של יותר משניה והפכה אותו להובלה של יותר מחצי שנייה, אבל הבאה בתור שנון ורילנד איבדה מעט את ההובלה.

        מי שנתנה את הפיניש של האמריקאיות הייתה השחיינית בעלת השם היהודי, מייגן רומנו, שלא נאבקה בשיא עולם כי אם באליסיה קוטס, שחיינית בעלת שם הרבה יותר גדול. רומנו האלמונית יחסית הייתה זו שניצחה בקרב הצמוד ביותר שראינו ביום הראשון של האליפות, ושלחה את האוסטרליות לחדר ההלבשה כשקוטס ממררת בבכי וחברותיה מנסות להרגיע אותה.

        אוסטרליה במשבר, ארצות הברית ממשיכה להיות אימפריה, ואנחנו נהנים בינתיים מקרבות הספורט הצמודים ביותר שיכולים להיות. יופי של פתיחה לאליפות העולם, איזה יופי שצפויים לנו עוד שבעה ערבים עמוסים יותר. שיאי עולם? גם זה יקרה. אז יגיע כנראה תורם של סון יאנג וקייטי לדקי לככב בבלוג הזה.

        זהב צרפתי מרגש בשליחים

        פתיחה מאכזבת לעמית עברי באליפות העולם בשחייה