לאחר חגיגות האליפות וקיץ שלם של הכנות, התייצבה היום (רביעי) האלופה מכבי תל אביב למשחקה הרשמי הראשון לעונת 2013/14, בחוץ מול אלופת הונגריה גיורי, במסגרת מוקדמות ליגת האלופות. סימני שאלה רבים ריחפו מעל הקבוצה לאור השינויים שהתחוללו בקיץ החולף בקרית שלום, שינויים שכללו את החלפת מרבית הצוות המקצועי, את עזיבתו של שוער בדמותו של וינסנט אניימה ולא פחות חשוב מכך, את מכירתו לצרפת של מלך השערים ושחקן העונה של הקבוצה, אלירן עטר.
אני חושב שיהיה זה לא נכון להתחיל כבר לאחר המשחק הראשון בהשוואות בין מכבי תל אביב של העונה שעברה לזו של העונה, אבל מה שאנו כן יכולים כבר לומר הוא שגם במשחק לא גדול של הצהובים ניתן היה לראות שהכוח שאפיין אותם בעונת האליפות נשמר. חלק גדול מהשחקנים בחוליות ההגנה והקישור, שהיו הבורג המרכזי בקבוצה של אוסקר גרסיה, שיחקו גם הערב על המגרש בהרכב של פאולו סוזה ומכבי תל אביב הבהירה שהיא לא מסתפקת בשנה אחת מוצלחת ואינה מתכוונת לנוח על זרי הדפנה.
המשחק של מכבי עדיין לא שוטף והנעת הכדור הסבלנית חסרה לי. אניימה תרם רבות לשקט הזה, אולם אני מאמין שעם הזמן, הקבוצה תתגבר על עזיבתו בשל העובדה שהיא הביאה שוער איכותי דוגמת חואן פאבלו. בצד השני של המגרש, האלופה גם תצטרך למצוא את הדרך לכפר על כמות השערים שאיבדה עם עזיבתו של עטר וצעד ראשון בדרך לשם היא עשתה היום.
הניצחון הזה היה חשוב מאוד לתחושה החיובית של השחקנים, שחיפשו המשך ליכולת מהעונה החולפת ושמירה על רצף ההצלחות. גם עבור המאמן החדש סוזה היה טוב להתחיל ברגל ימין במשחקו הרשמי הראשון בקבוצה. ניצחון 0:2 בחוץ הוא משמעותי מאוד עבור סוזה ויהיה זה נכון מבחינתו אם הוא ייקח כמה דברים טובים שקרו היום בקבוצה שלו וישתמש בהם במחשבותיו על ההרכב בעתיד.
החל מהפתיחה, יכולנו לראות את מכבי תל אביב עדיפה על ההונגרים. אלא שהאלופה הייתה די אנמית ולא מספיק מהירה ביציאה שלה קדימה בחלק ההתקפי. סוזה צריך לקחת איתו מהמשחק הזה את השינוי המוצלח שביצע עם הצבתו של ברק יצחקי כחלוץ, לאחר שדור מיכה החליף את ראדה פריצה. יצחקי הוא שחקן בעל יכולות טכניות גבוהות מאוד והוא הרבה יותר מסוכן כשהוא קרוב לשער. אפשר היה גם לזהות שכאשר סוזה הציב שחקן מהיר כמו מיכה על הקו הימני, מכבי תל אביב הפכה לסוחפת יותר, מאיימת ולבסוף, גם כובשת.
בעונה שעברה ניתן היה לראות עד כמה מכבי תל אביב, כאשר היא הצליחה להפעיל לחץ על היריבה ולחטוף את הכדור, נעזרה בשחקני קו כמו מיכה ועטר, שעם הכוח המתפרץ והיכולות שלהם ידעו לתרגם את היציאה למתפרצות בצורה מושלמת ולכבוש שערים רבים. עד לדקה ה-75, האיכות הזו והמהירות באגפים היו חסרות לצהובים.
במשחק חוץ, בו סוזה ראה שהקבוצה שלו שלטה ונטרלה את היריבה מכל סיכוי להפתיע אותה לאורך מרבית הדקות, המאמן לא מיהר לבצע את החילופים. אני מתאר לעצמי שאם המשחק היה בארץ והתוצאה הייתה מאופסת לקראת הסיום, החילוף הראשון היה מגיע מוקדם יותר, אבל במשחק שהתפתח, הוא רצה לשמור על הכוח הזה לדקות האחרונות ובסך הכול, ההחלטה שלו התבררה כנכונה וניצחה לו את המשחק. השיקול שלו לגבי תיזמון החילופים הצליח להפתיע את ההונגרים והתברר כמכריע.
הנעת הכדור והכושר ישתפרו ככל שהקבוצה תצבור תאוצה, אבל אם היא ניצחה במשחקה הראשון, בחוץ, מול האלופה ההונגרית, מכבי תל אביב ראויה להערכה על הדרך, על השליטה במשחק ועל כל התכונות החיוביות, עליהן שמרה מהשנה שעברה. גם בתחילת דרכו של אוסקר גרסיה מכבי גמגמה קצת ונזקקה לזמן על מנת להשתפר ואת אותם ימי חסד שנתנו למאמן הספרדי, צריך לתת כעת גם לפאולו סוזה, שכבר עכשיו נהנה מקבוצה טובה וסגל איכותי.
בסופו של יום, השער של גל אלברמן, שהגיע עמוק בתוך תוספת הזמן, סידר למכבי תל אביב שקט. כקבוצה, אין ספק שמכבי תל אביב טובה יותר מהיריבה וכולנו ראינו זאת במשחק שהתפתח ולכן האלופה הישראלית יכולה כבר להתחיל לחשוב על השלב הבא.