פיקוד העורף הגל השקט

הגדרת ישובים להתרעה
      הגדרת צליל התרעה

      נושאים חמים

        לא עושים משא ומתן עם טרוריסטים

        הטעות הגדולה של אריאל הרוש הייתה עצם קיום הפגישה עם אוהדי בית"ר ירושלים, ההודעה אחר כך רק הגבירה את הנזק. פז חסדאי על התקפלות מסוכנת

        אחרי שאוהדי בית"ר ירושלים קיללו את אריאל הרוש ואיימו עליו כי העז לתמוך בזכותם של שני שחקנים צ?צ?נים ממוצא מוסלמי לשחק בקבוצה, ואחרי שהתפרעו באימון הפתיחה בעוד מפגן גזענות קיצוני, נערכה השבוע פגישה בין הצדדים. בסיומה, זו ההודעה שהועברה לעיתונות: "בפגישה בין אריאל הרוש לנציגי האוהדים סוכם על סיום הסכסוך בין הצדדים. הרוש שמע את מצוקת הקהל בחמשת החודשים האחרונים והבין כי אולי הפריז בתגובותיו נגד הקהל והבין ללבם. האוהדים שמעו את טענותיו של הרוש והגיעו להבנות, ופתחו דף חדש".

        אריאל הרוש שוער בית"ר ירושלים (נועם מושקוביץ)
        סולחה? מי ביקש סליחה ממי? הרוש (צילום: נועם מושקוביץ)

        ברור שההודעה הזו לא נוסחה על ידי דיפלומטים ואנשי מילה מיומנים, ושזה יהיה מוגזם להתעכב על כל קוצו של יו"ד בשורות הקצרות האלה, ובכל זאת, יש בהודעה הזאת עוול גדול ועיוות מציאות, ובעיקר תקדים מסוכן להמשך. לפני הכל, לא במקרה נהוג להגיד ש"לא עושים משא ומתן עם טרוריסטים". נקודת ההנחה היא שאין מה לדבר עם פנאטים קיצוניים שזנחו את הדרך הנורמטיבית, ושמלכתחילה אסור לתת להם לגיטימציה של שיחות פנים מול פנים, שווים מול שווים. כך שאילו הייתי אריאל הרוש, לעולם לא הייתי נפגש עם נציגי האוהדים אחרי מפגן האלימות באימון הפתיחה, כי מה הטעם לשבת עם אנשים קיצוניים כאלה, על מה בכלל יש לדבר איתם.

        ונניח שיוצאים מתוך הנחה (שגויה!) שזה בסך הכל כדורגל, והקבוצה מעל לכל (לא!), ושחבל לפתוח ככה את העונה (יש דברים מצערים יותר), והרוש נכנע ללחץ עליו והסכים לפגישה. עצם ההגדרה של הפגישה כ"סולחה" היא מקוממת, כאילו בטקס ההתפייסות הזה שני הצדדים צריכים לבקש סליחה.

        ואז הגיעה ההודעה. אם מקורבי הרוש מתעקשים שהוא לא התנצל ולא התקפל, ראוי היה שיקדישו יותר תשומת לב למה שנכתב בה. ראשית, מה הכוונה ב"הרוש שמע את מצוקת הקהל"? איזו מצוקה? שהם ראו שחקנים מוסלמים בקבוצה? שטימאו להם את המועדון? שהעזו לצאת נגדם? מי הסכים להגדיר את זה כ"מצוקה"? זו לא מכבסת מילים, זה עיוות אומלל. ולמה הרוש הבין ש"אולי הפריז בתגובותיו נגד הקהל"? זו הפרזה? כל עוד הוא לא עוזב את המועדון בטריקת דלת, לא רק שזו לא הפרזה - זו הבלגה.

        ובניגוד לשוער, ש"הבין שהפריז בתגובותיו" (מה זה אם לא התנצלות והתקפלות), הצד השני של ההודעה מקומם לא פחות: "האוהדים שמעו את טענותיו של הרוש והגיעו להבנות". כלומר, אצל האוהדים אין חרטה, הם לא מתנצלים, לא חוזרים בהם, הם לא הפריזו בתגובותיהם. הם שמעו את הטענות והסכימו להגיע להבנות, ממש אנשי שלום.

        אוהדי בית"ר ירושלים, אימון פתיחה 2013-14 (ברני ארדוב)

        כאמור, אילו הייתי אריאל הרוש, לא הייתי נפגש איתם מלכתחילה, אבל אם כן, זה מה שהייתי אומר להם (כנראה מבעד לזכוכית משוריינת): "רבותיי, אני לא מכיר אתכם, אבל לפני הכל, שאלה אחת: את מי לעזאזל אתם מייצגים? את הצד שנגדי? את הגרעין הקיצוני? האומנם אתם מעיזים לשבת מולי כרגע פנים מול פנים, ולבטא את דעת החוליגנים? האומנם אתם מסבירים לי איך הגזענים נפגעו, מתרצים את ההתנהגות המופרעת שלהם, ואני אמור להקשיב לכם ולהנהן בראש ולהראות אמפתיה?

        "לא רבותיי, עצם קיום הפגישה הוא עוול, זו טעות שאסור שתחזור, זו כניעה לטרור. עצם הפגישה איתכם היא מתן לגיטימציה לדעות שלכם, זה עוול לתת לכם את הכוח הזה. אני לא רוצה להישמע כמו אבירם ברוכיאן, שחזר בו בצורה משפילה, שדקלם דברי חרטה, כמו היה בן ערובה שמקריא מכתב הבהרה כשהוא תחת איומי אקדח. לא אכנע לאלימות. מבחינתי אתם לא ארגון אוהדים, אלא כנופיה.

        "ומאחר שאתם מתיימרים לעמוד מאחורי הדעות הגזענית שהופנו כלפיי, ומאחר שאתם מקורבים לגוף האלים והקיצוני ?לה פמיליה?, ומאחר שהבעלים המפוקפק שלנו הוא האחרון שניתן לסמוך עליו - הגעתי לפגישה עם נציגי משטרת ישראל. עם סיום הפגישה אתם תילקחו לחקירה ארוכה, תעברו עם המשטרה היטב על הצילומים מבית וגן, תזהו בשם את כל אחד מהמתפרעים, על מנת שנוכל לעצור את כולם, להאשים אותם באלימות והסתה לגזענות, בתקווה לכלוא אותם, וכמובן לאסור עליהם כניסה למגרשים. כי אחרי שהשקעתי בזה מחשבה רבה, הבנתי שרק ככה אוכל להביע את אהבתי האמיתית לקבוצה ואת הדאגה שלי לעתידה. כל דבר אחר יהיה בגידה בערכים שלי, וימשיך את חורבן המועדון".

        על ה"סולחה" בין אריאל הרוש לבין אוהדי בית"ר ירושלים

        בית"ר ירושלים בוואלה! ספורט