עוד רגע מגיע הדראפט ואיתו הפתיחה הרשמית להכנות לעונה הבאה. אבל השנה, עוד לפני העיסוק ברוקיס, טריידים ושחקנים חופשיים, היה מהפך משמעותי בגזרת המאמנים. 7 מתוך 16 הקבוצות שהשתתפו בפלייאוף השנה החליפו מאמן )השביעית - בוסטון, עדיין לא החתימה מאמן חדש), כולל ארבע מתשע הקבוצות עם המאזנים הטובים ביותר בעונה הרגילה - דנבר, הקליפרס, ממפיס וברוקלין. נדמה היה שאף אחד לא חסין הקיץ - דוק ריברס וג'ורג' קארל עזבו את בוסטון ודנבר לאחר תשע עונות, ליונל הולינס פוטר מממפיס לאחר חמש שנים ולמרות שהוביל את הגריזליז לגמר המערב.
כאשר התפזר הערפל, התברר שרוב הקבוצות ויתרו על משחק הכיסאות המוזיקליים המוכר. שלוש מארבע הבכירות שהוזכרו בפסקה הקודמת החתימו מאמן שזו תהיה עבורו הפעם הראשונה כמאמן ראשי ב-NBA. אל ברוקלין וג'ייסון קיד נגיע בהמשך, אך כדאי לשים לב גם לשתי האחרות. דנבר החתימה את בראיין שואו, העוזר המאוד מוערך של פיל ג'קסון בלייקרס ופרנק ווגל בפייסרס. ממפיס קידמה את העוזר בשנים האחרונות דייב ג'ורגר, שנחשב למומחה ההגנה שתרם להפיכת הגנת הגריזליז לאחת הטובות בליגה. דנבר וממפיס הצטרפו בכך (יחד עם אטלנטה שהחתימה את מייק בודנהולצר, העוזר הוותיק מהספרס) למגמה המצליחה ביותר בגזרת המאמנים בשנים האחרונות - קידום עוזרים מבטיחים. מיאמי, אוקלהומה סיטי, אינדיאנה, שיקגו - ארבע מהקבוצות המצליחות של השנים האחרונות מאומנות על ידי עוזרים לשעבר שזו הייתה ההזדמנות הראשונה שלהם כמאמנים ראשיים והם הוכיחו את עצמם מהרגע הראשון והובילו להצלחות מהירות.
דוק ריברס הוצג כמאמן לוס אנגלס קליפרס
אך המעבר המעניין ביותר עד כה הוא של השם המוכר והמעוטר - דוק ריברס לקליפרס. עוד לפני המעבר עצמו, הוא מעניין בגלל התהליך בו הוא התרחש. בוסטון והקליפרס רקחו טרייד שכולל את ריברס ומספר שחקנים, בשלב מסוים בשיחות נכללו בהן קווין גארנט, פול פירס, אריק בלדסו ודיאנדרה ג'ורדן. אם השילוב של מאמן בטרייד נשמע לכם מוזר, מסתבר שאתם בחברה טובה. בשלב מסוים דיוויד סטרן התערב וטען שזה מנוגד להסכם החדש ושהוא לא יאשר מהלך כזה, לאחר מכן הוא דאג להבהיר שהוא לא יאפשר גם שני מהלכים נפרדים - אחד של ריברס ואחד של השחקנים, כי הוא יראה בכך ניסיון לפצל את הטרייד המקורי. הוא כן אישר את המעבר של ריברס, שהיה תחת חוזה בבוסטון, תמורת בחירת סיבוב ראשון עתידית של הקליפרס.
בלי להיכנס לדיון מחודש על התערבויות של סטרן בטריידים (הקליפרס הם האחרונים שיכולים להתלונן על כך) ולדיון בסוגיה העקרונית של שילוב מאמנים בטריידים (מצב שהיה יוצר תקדים בעייתי), הקומיש יצר מציאות בה הקליפרס נאלצו להסתפק בריברס בלי השחקנים שמקושרים אליו. גארנט היה יכול להיות התאמה נהדרת - גבוה שקולע מבחוץ וגם בגילו ההגנה שלו טובה יותר מזו של דיאנדרה, שחקן שמתאים לקבוצה שחושבת בגדול ובהווה. אבל הקליפרס יצטרכו להתחזק בדרכים אחרות.
הסיבה למוכנות של הקליפרס להביא מאמן עם שם גדול, להחתים אותו על חוזה יקר, לתת לו סמכויות נרחבות ולוותר על בחירת סיבוב ראשון היא לא סוד גדול - זאת הדרך שלהם לשכנע את כריס פול להישאר ולחתום על חוזה לחמש שנים. לפני הכול, מדובר בהצהרה של הבעלים דונלד סטרלינג, שלא נחשב לבזבזן גדול, שהוא מוכן להשקיע כדי לבנות קבוצה ראויה סביב הפוינט גארד הנהדר.
בקיצור, למעבר הזה יש משמעויות מעניינות עוד לפני שהתחלנו לגעת בריברס עצמו - מה הוא אמור להביא לקליפרס? האם הוא ראוי למעמד של שם גדול ששווה את כל ההמולה הזאת? מעבר לשאלת ההישארות של פול (נצא לרגע מהנחה שהוא נשאר, זו האופציה הסבירה ביותר כרגע), אלה השאלות הבוערות של המועדון שבע האכזבות.
דוק עשה לעצמו שם קודם כל כמאמן של שחקנים, כזה שיודע להוציא משחקנים גדולים את המקסימום ולחבר אותם לקבוצה מצליחה. הוא יחליף את ויני דל נגרו שלרגעים הצליח לחבר את הקבוצה אבל לקראת סוף כל עונה איבד את האמון של שחקני המפתח. המבחן המרכזי של ריברס יהיה עם שני שחקני הפנים הצעירים - בלייק גריפין ודיאנדרה ג'ורדן. שניהם היו רחוקים ממיצוי הפוטנציאל שלהם תחת דל נגרו וזקוקים ליד מכוונת שתעזור להם להבין איך להשתמש בכישרון ובאתלטיות שלהם כדי לנצח משחקים, כולל בפלייאוף. העבודה של ריברס עם צעירים רגישים כמו רייג'ון רונדו וקנדריק פרקינס (ידעתם שהוא רק בן 28?) משאירה מקום לאופטימיות לכך שהוא יצליח לשנות גם את מסלול הקריירה של שחקני הפנים של הקליפרס, בעיקר גריפין שלפעמים נראה אובד עצות בניסיון לתרגם את הכישרון הייחודי שלו ליעילות.
מבחן חשוב נוסף קשור להתנהלות של ריברס כאחד ממקבלי ההחלטות הראשיים במועדון, שידוע בנטייה לקבל החלטות רעות. הסוגיה הראשונה שעל הפרק תהיה אריק בלדסו (שוב, בהנחה שפול נשאר). דוק ידוע בחיבה שלו לגארדים אקטיביים במיוחד בהגנה, בלדסו יוכל להצטרף אצלו למסורת של טוני אלן ואייברי ברדלי, אבל הוא נמוך משניהם ויתקשה לשחק דקות משמעותיות לצד פול. ערך הטרייד שלו גבוה מאוד כרגע, הדיבור על טרייד עם אורלנדו שיביא לקליפרס את ארון אפללו אמור להיות מפתה מאוד עבור הקבוצה שזקוקה לשחקן כנף איכותי. נראה אם ריברס המנהל ינצח כאן את ריברס המאמן ויוכיח שהוא מוכן לקחת על עצמו תפקיד של מאמן-על מהסוג של גרג פופוביץ' בספרס.
מעניינת במיוחד גם ההחלטה של ברוקלין נטס להחתים את ג'ייסון קיד כמאמן הראשי שלהם בערך ארבע דקות אחרי שהוא הודיע על פרישה ממשחק. קיד היה מאמן על הפרקט לאורך כל הקריירה שלו וצבר ניסיון עצום, אבל עדיין מדובר בהימור גדול. יש הבדל משמעותי בין להיות מאמן על הפרקט למאמן האמיתי, זה שצריך לתת את הבמה לשחקנים ולהיות אחראי על מערכת מורכבת. הול אוף פיימרים כשחקנים לא נוטים להיות מאמנים גדולים, אבל קיד הוא מהבודדים שנראה שיש לו את היכולות הדרושות (שניים נוספים הם גרנט היל וסטיב נאש). אם זה יצליח, זה יכול להצליח בגדול.
אפשר להבין את ההימור של ברוקלין. זו קבוצה שזקוקה להימור מהסוג הזה לאחר שהיא סתמה לעצמה את תקרת השכר לשנים ארוכות ונשארה עם סגל שלא בטוח שמסוגל לעבור סיבוב. אם אין לה אפשרות להביא מאמן-כוכב מוכח כמו פיל ג'קסון, האופציה ההגיונית הבאה היא להמר על מי שיש לו פוטנציאל להפוך למאמן-כוכב הבא, בטח אם כשחקן הוא הוביל את הפרנצ'ייז להישגים הכי גדולים שלו. המינוי של קיד עשוי להוציא את הנטס ממחוזות השעמום שהסגל הנוכחי הוביל אליהם.
