ניקולה וויצ'יץ' עדיין מנסה לעכל. רק לפני כמה שבועות עוד התבטא בפני מקורביו על רצונו להמשיך בקריירה ככדורסלן פעיל. והנה, לא חלפו להם כמה ימים, ו-וויצ'יץ' כבר נזרק הישר לתוך סיר הלחץ הבלתי אפשרי המתקרא בשם 'מכבי תל אביב', והפעם בכובע אחר לגמרי כובע המנהל. בימים האחרונים שומר וויצ'יץ' על דממת אלחוט. עיתונאים ומקורבים בקרואטיה מנסים להשיג אותו ולשוחח עימו ללא הצלחה. מסיבת העיתונאים בה יוצג כיורשו של גור שלף טרם נקבעה. הסיבה הרשמית: שמעון מזרחי טס לפגישה של בכירים בפיב"א אירופה, ולא מוכן לוותר על נוכחותו במאורע המרגש והכה חשוב. מתחת לפני השטח, גורסים אחרים, וויצ'יץ' עדיין מנסה לרדת לסוף דעתם של אנשי מכבי תל אביב, ולהבין מהם מה יהיו תחומי אחריותו בתפקיד החדש. בין לבין, הוא עדיין מנסה להשלים עם הסטטוס החדש שלו שחקן לשעבר.
במולדתו כבר מחכים למוצא פיו. העזיבה של וויצ'יץ', שנעשתה בחטף, הפתיעה אותם. כיצד ייתכן שקריירת ארוכה ומפוארת כמו זה של וויצ'י'ץ תסתיים ללא פרידה ראויה, ללא מסיבת עיתונאים פומפוזית ומבלי שהזיל דמעה? למעשה, וויצ'יץ' אפילו לא הודיע באופן מסודר ומפורש על פרישה מכדורסל. "זה קרה כל כך מהר, עד שכמעט לא ששמנו לב שזה קרה. ניקולה וויצ'יץ' פרש. הקריירה המדהימה הזאת נגמרה", אומר העיתונאי הקרואטי דראז'ן בראדג'יץ'. ואצלנו בישראל? די דומה, בסך הכול. הסערה סביב הפיטורין של גור שלף והקאמבק המרגש למכבי תל אביב הצליחה להאפיל על הבשורה הגדולה יותר ניקולה וויצ'יץ', אחד מגדולי השחקנים במכבי תל אביב אי פעם, לבטח אחד האהובים שבהם, פרש מכדורסל.
***
וויצ'יץ' הוא טיפוס של בית. בחור רגיש ורגשן. בכך נעוצה הסיבה למשא הבלתי אפשרי שהחליט לקחת על עצמו בשנים האחרונות בספליט, קבוצת נעוריו. אולי זו גם הסיבה שבגינה הוא חוזר למכבי תל אביב בתפקיד מנהלתי שלפחות על פי הגדרתו היבשה, איך לומר, לא בדיוק תואם את מידותיו. יש מידה לא קטנה של אירוניה בכך שסיים את הקריירה בספליט, שם עשה את צעדיו הראשונים כזאטוט מוכשר, ובעובדה שהוא פוצח מיד לאחר מכן בקריירה חדשה במכבי תל אביב במדיה פרץ ומיצה את יכולותיו הייחודיות עד תום. הרי מאז שעזב את המדים הצהובים בתום עונת 2007-2008 והלך לרעות בשדות זרים, הוא עצמו נותר עם תחושת זרות.
וויצ'יץ' התקשה להטביע חותם בהמשך הקריירה. כשעזב לאולימפיאקוס, היה זה ממניעים כלכליים, ולאחר שהיוונים הציעו לו חוזה אסטרונומי שאדם מן היישוב לא היה מסרב לו (על פי הערכות, 4.5 מיליון יורו לשנתיים). למעשה, כבר בעונתו האחרונה במכבי תל אביב ניתן היה לחוש כי דמדומי הקריירה של וויצ'יץ' החלו. חוכמת המשחק הכה-ייחודית שהייתה סימן ההיכר נותרה בעינה, אך התנועות נעשו איטיות יותר, הרגליים הפכו כבדות יותר והפציעות תכופות יותר. בעונה הראשונה באולימפיאקוס הוא עוד שמר על מעמד גבוה למדי, וגם היכולת הייתה בהתאם. בעונה השנייה מעמדו הורע, פנאיוטיס ינאקיס הוריד אותו לספסל, ומאז למעשה גם מעמדו ביבשת החל לשקוע.
"ניקולה וויצ'יץ'? כן, אני זוכר מישהו כזה", מתלוצץ העיתונאי היווני ת'נאסיס אספרוליאס כשהוא מאמץ את זיכרונו ומנסה להעלות במוחו את שנותיו של הסנטר באולימפיאקוס. "ביוון הוא לעולם ייזכר כסוג של פספוס. הוא שיחק שנתיים באולימפיאקוס והיה שחקן טוב, שחקן נהדר, אבל אף פעם לא היה המנהיג. הוא שיחק לצד סוללה של כוכבים וקצת נבלע בתוכם. הוא ייזכר כמי שאף פעם לא זכה באליפות. ציפו ממנו להצעיד את אולימפיאקוס לאליפות יוון, או לזכייה ביורוליג, אבל הוא לא עשה את זה. הוא לא באמת התחבר למועדון או לקהל, שהעדיף על פניו שחקנים מקומיים, כמו יאניס בורוסיס למשל. בטוח שבהרבה מובנים הוא התגעגע למכבי תל אביב. מלבד העניין הכספי, שהוא חשוב בפני עצמו, כל התנאים שם היו טובים יותר עבורו".
אחרי עונה מסויטת מבחינה מקצועית תחת פנאיוטיס ינאקיס, וויצ'יץ' בחר לחזור להיכן שהכול התחיל ספליט כמובן, ובינתיים חיכה להצעה מקבוצת יורוליג בעלת שאיפות. ההצעה הזאת בוששה מלבוא, אך גם כשהגיעה מאנדולו אפס (אפס פילזן בזמנו), התקופה שם הייתה לא יותר מאפיזודה חולפת (14 משחקים ביורוליג, 6.5 נקודות ו-3.1 ריבאונדים ב-18 דקות בממוצע). אם מוסיפים למשוואה גם את הפרישה המוקדמת מנבחרת קרואטיה ב-2009, מתקבלת מסקנה פשוטה: במידה רבה, זקנתו של וויצ'יץ' ביישה את נעוריו. ואם להשתמש במונח מהז'רגון הצבאי: וויצ'יץ' רוקן את המחסנית מהר מדי. השנים הראשונות ותקופת הביניים של הקריירה היו מופלאות לא פחות אך הסיום, מבחינה מקצועית נטו, העיב במידת מה.
"המיתוס אומר ששחקנים גבוהים מתפתחים בשלבים מאוחרים של הקריירה ורק אז מגיעים למיצוי הפוטנציאל. ובכן, המקרה של וויצ'יץ' יכול להפריך את המיתוס הזה במידה מסוימת", אומר מאמן בליגת העל. "האבולוציה שלו הייתה הפוכה הוא היה שחקן שלם ומהוקצע מגיל צעיר מאוד, אבל דעך מבחינה פיסית בשלב שבו הרבה סנטרים עדיין נמצאים בשיא הכושר. ככל שהקריירה שלו נמשכה הוא נפצע יותר, ואין ספק שזה פגע בו אנושות. מבחינת יכולות טכניות וחוכמת משחק, הוא תמיד היה מהטובים באירופה. זה תקף גם נכון להיום".
***
אמנם, הקריירה ככדורסלן דעכה עם השנים אך בד בבד, בעיקר בשנתיים האחרונות בספליט, וויצ'יץ' העניק יותר ויותר משקל לעיסוקים הצדדיים שלו. ליתר דיוק, אותם עיסוקים הפכו לאחרונה למרכז הפעילות שלו. קודם הוא פתח אקדמיה לכישרונות צעירים, שהלכה והתחזקה ברבות השנים. מיד כשהשתקע בספליט העתיק את האקדמיה לעיר, ועשה בה ימים כלילות. בתווך הוא הקדיש את כל כולו לטובת מטרה נעלה: להחזיר את קבוצת הבוגרים של ספליט לחיים. והיה לו גם אפיק נוסף הוא תיווך בין כמה וכמה עסקאות של כישרונות צעירים. בעסקת החתמתו של דרקו פלאניניץ' במכבי תל אביב, למשל, היה לו חלק חשוב. מעבר לעובדה שהמליץ לצהובים עליו בחום, גם קירב בין הצדדים במשא ומתן. בפעם אחרת, ניסה לשדך את היהלום הקרואטי פרדראג שאריץ' לכמה קבוצות אירופאיות בכירות, ותיווך בינו לבין אפס פילזן, אך העסקה פוצצה בסופו של דבר.
אגב, את תפקודו של וויצ'יץ' בספליט לקחו אנשי מכבי תל אביב כמקרה מבחן לקראת החתמה אפשרית שלו, שהתבשלה זמן מה. הדף קצר מלמנות את שלל התפקידים שוויצ'יץ' לקח על עצמו בספליט. בהגדרה, הוא שימש כמנהל מקצועי ושחקן בו זמנית. בפועל, הוא היה הכול מנהל חשבונות, מגייס כספים, מנהל מקצועי, סקאוט, ולאחר מכן גם שחקן. לא פעם מימן מכיסו חלקי-משכורות לשחקנים. הכול על מנת למנוע מצב בו מועדון הפאר (שהיה ועודנו מצוי בחובות ענק) יחדל מלהתקיים. תגמול כספי כלשהו, אם תהיתם, מעולם לא עמד על הפרק.
"אפשר להגיד שניקולה התחיל להכשיר את הקרקע ליום שבו יפרוש, עוד הרבה לפני שזה קרה", אומר העיתונאי הקרואטי דראזן בראדג'יץ'. "העניין הוא שעוד לא החליט על כיוון אחד. הוא הוכיח בספליט שיש לו יכולות ניהוליות וגם איכויות אנושיות נדירות. לא הרבה אנשים היו מצליחים לשכנע סגל של 12 שחקנים לשחק בלי לקבל משכורת עונה שלמה. הוא היה וורקהוליק אמיתי, דבר די מדהים בהתחשב בעובדה שהוא לא קיבל על זה כסף. אפשר להבין למה מכבי תל אביב רצתה אותו אם אני הייתי הבעלים, הייתי רוצה אדם כמו ניקולה וויצ'יץ' לצידי ולא משנה באיזה תפקיד".
לוויצ'יץ', זה ברור, יש אספירציות להפוך בבוא היום לאוטוריטה מקצועית במכבי תל אביב. התפקיד החדש, שאמור לסוב הרבה יותר סביב הפן האדמיניסטרטיבי, לא מספק אותו. או כפי שמגדיר זאת דראזן בראדג'יץ': "הוא היה שמח הרבה יותר אילו היה המנהל המקצועי". גם מכבי תל אביב שותפה לשאיפה הזאת: מעבר ליתרונות האנושיים שמביא עימו וויצ'יץ' האבהי והחם, הצהובים מוצאים בו גם מעלות מקצועיים. הם היו מעוניינים להרחיב את סמכויותיו בכמה מישורים. כך ,למשל, הם בונים על וויצ'יץ' המקושר היטב ביבשת ובמיוחד במזרח אירופה, שיאתר עבורם כישרונות צעירים שיהפכו לדבר הגדול הבא ביבשת. הם רואים בו מי שעשוי לחפות על החולשה של דייויד בלאט, כמו שהם טוענים, בפיתוח וניצול השחקנים הגבוהים. לכן, מן הסתם, מינו אותו גם לתפקיד האמורפי אותו כינו "מאמן גבוהים".
לכשתיפתח העונה יתבהר גם תפקידו המדויק של ניקולה וויצ'יץ', אך כבר עכשיו אפשר להניח שמכבי תל אביב יצרה עבורו ייצור כלאיים לא ברור.
כי את השיעור הזה ניקולה וויצ'יץ' כבר למד בספליט: אין דבר שלא עושים על מנת לחזור הביתה.
