וואלה
וואלה
וואלה
וואלה

וואלה האתר המוביל בישראל - עדכונים מסביב לשעון

התחמש בדיוק בזמן: משחק מספר 5 בגמר ה-NBA

אסף רביץ

17.6.2013 / 12:49

ההתעוררות של ג'ינובילי והשיבוץ בחמישייה הגיעו בתזמון קטלני עבור מיאמי והפכו את הספרס ליחידה התקפית משומנת שרחוקה מרחק נגיעה מאליפות. וגם: למה ההיט נראים עייפים יותר ברגעי השיא של העונה? אסף רביץ על משחק 5 בגמר ה-NBA

במשחק הרביעי אריק ספולסטרה עבר להרכב נמוך עם מייק מילר בחמישייה והכריח את גרג פופוביץ' להגיב - תוך דקה הוא הכניס את גארי ניל במקום טיאגו ספליטר ואת המחצית השנייה פתח עם בוריס דיאו במקום הסנטר הברזילאי. השאלה לקראת המשחק החמישי הייתה מי משניהם יפתח בחמישייה. התשובה, כמובן - מאנו ג'ינובילי, השחקן החלש ברוטציה של הספרס עד כה.

גם בעונה שעברה מאנו הוקפץ לחמישייה במשחק החמישי של סדרה שפופ הרגיש שמתחילה לברוח לו - נגד OKC. גם אז הארגנטינאי ענה בהצגה ענקית של 34 נקודות ו-7 אסיסטים, אבל זה לא הספיק מול הצגה גדולה עוד יותר של הת'אנדר. אז זה היה על חשבון דני גרין שלא פגע ויצא מהרוטציה, כאשר גם שאר שחקני המשנה לא תפקדו. הפעם גרין מסתמן כמועמד לגיטימי לחלוטין ל-MVP של הגמר, קאווי לאונרד, דיאו וניל תורמים כמעט בכל משחק וההתעוררות של ג'ינובילי הפכה את הספרס ליחידה התקפית משומנת שמסוגלת לקלוע ב-60 אחוזים מהשדה במשחק החמישי של גמר ה-NBA.

שחקני סן אנטוניו ספרס. AP
חגיגה טקסנית. דאנקן, פארקר וגרין/AP

הכניסה של מאנו לחמישייה וצמצום הרוטציה הביאו לכך שבכל רגע נתון היו לפופוביץ' לפחות שני מוסרים מצוינים, שחקן נוסף שמסוגל ליצור לעצמו מצבי קליעה ושלושה קלעים מבחוץ. לאורך 48 דקות סן אנטוניו הייתה קבוצה שאסור לטעות נגדה בהגנה - רגע של הירדמות, פספוס ברוטציה של החילופים האוטומטיים שספולסטרה הרבה להשתמש בהם או סגירה לא מספיק חזקה של הצבע, ומיד יש שחקן פנוי לליי-אפ או שלשה ושחקן שימסור לו בטיימינג מושלם. מיאמי, כפי שראינו גם במשחקים ההגנתיים הטובים שלה, לא חסינה מטעויות מהסוג הזה, אבל הלילה ספולסטרה לא עשה מספיק כדי למזער נזקים.

זה התחיל בכך שמילר שמר על ג'ינובילי. ספולסטרה לא סמך על מילר שירדוף אחרי גרין ולא רצה להעמיס יותר מדי על דווין וויד בהגנה, אז מאנו מצא את עצמו מול השומר החלש ביותר של ההיט. בהתאם, הספרס פתחו את המשחק כשהכול עובר דרך הארגנטינאי והם הגיעו לזריקה נוחה כמעט בכל התקפה. בכלל, מילר הוא שחקן הגנה חלש בכל האספקטים וסן אנטוניו ניצלה את זה כדי ליצור נקודות קלות בדקות שהוא משחק. הפתרון של פופ לחילופים האוטומטיים היה לבצע חסימות רבות בלי כדור שיבלבלו את הגנת מיאמי, וכמעט כל פעם שזה קרה מילר מצא את עצמו מבולבל ותוהה על מי הוא אמור לשמור.

כשמוסיפים לכך את העובדה שבשני המשחקים בהם פתח בחמישייה מילר שיחק 45 דקות, לקח שתי זריקות והחטיא את שתיהן, קשה להימלט מהמסקנה שכדאי לספולסטרה לשקול מחדש את הצבתו בחמישייה. שיין באטייה, שחקן הגנה הרבה יותר טוב שגם התחיל לקלוע שלשות מדי פעם במשחקים האחרונים, נראה הרבה יותר מתאים לקבוצה שההתאמות שלה לקראת המשחק השישי צריכות להתמקד בהגנה. מילר יכול לחזור לקחת חלק בחמישייה השנייה שבה הוא הרבה יותר אפקטיבי.

מימין: מייק מילר, לברון ג'יימס, דווין וויד, מיאמי היט. AP
מומלץ לשקול מחדש את שיבוצו. מילר/AP

התאמה נוספת שכדאי לספולסטרה לשקול קשורה לעמדת הסנטר המחליף. יודוניס האסלם מקבל את הדקות בהן כריס בוש נח, אך כשהוא הסנטר אין למיאמי שום נוכחות בצבע. בוש מפתיע לטובה בתפקוד שלו כסנטר בהגנה, הוא הצליח ללמוד את טוני פארקר ולהרתיע אותו, אבל בדקות של האסלם פארקר מגיע לצבע ללא בעיה, דאנקן עושה מה שבא לו וגם לג'ינובילי הרבה יותר קל לחדור. זה לא מקרה שהבריחה של הספרס בסוף הרבע הראשון הייתה בדקות של האסלם. אם ההגנה תהיה בראש מעייניו של ספולסטרה, כריס אנדרסון צריך לקבל את הדקות האלה במשחק השישי.

אבל מיאמי היא עדיין קבוצת הגנה טובה שבדקות הטובות שלה יודעת להפריע להתקפה שבצד השני, ולרבע השלישי ההיט עלו עם מוטיבציה הגנתית מוגברת. הספרס הצליחו לקלוע, בעיקר בהתקפות מעבר (תחום שפופ הדגיש לקראת המשחק הזה והשחקנים שלו ביצעו נהדר עם לא מעט נקודות שהושגו לפני שההגנה של מיאמי התארגנה), אבל מיאמי צמצמה את ההפרש עד לנקודה כשההגנה שלה עובדת טוב.

למרות זאת, בדקות האלה התחילה הבריחה של הספרס. כדי לקלוע ב-60 אחוזים מהשדה בגמר לא מספיק לנצל טעויות, צריך לדעת לקלוע גם כשההגנה היריבה עובדת, גם סלים קשים. הלילה סן אנטוניו קלעה סלים קשים לכל אורך המשחק, אבל השיא היה בבריחה של סוף הרבע השלישי. זה התחיל עם שלשה של גרין כשהוא עומד מטר מקו השלוש עם שני שחקנים לידו ופתאום צולף זריקה בלתי אפשרית.

שחקן סן אנטוניו ספרס דני גרין. AP
עוד יגמור כ-MVP. גרין/AP

משם והלאה, זו הייתה הצגת היחיד של מאנו ג'ינובילי. במיאמי למדו אותו והכריחו אותו ללכת לימין, אז הוא היה אחראי על רצף של סלים לא הגיוניים בצד ימין - טיר-דרופ מחוץ לצבע עם פאול, קליעה ביד שמאל תוך כדי שהוא קופץ הצידה ומסדר את הגוף כשהוא באוויר, אסיסט לספליטר בין שלושה שחקנים כשנשארו 3 שניות על השעון, קליעה ביד ימין מעל האסלם שבא לעזור. בין לבין הוא כמעט קלע שלשה שהוא השתחרר אליה בעזרת כדרור מאחורי הגב. קשה למצוא מילה רעה להגיד על ההגנה באף אחד מהמהלכים האלה, ובכל זאת סן אנטוניו קלעה 12 נקודות ב-6 פוזשנים. האחראי הכמעט בלעדי לכך הוא שחקן שעד המשחק הזה עמד על 10 מ-29 מהשדה בגמר, אבל הוא גם אחד השחקנים המיוחדים והמלהיבים ואחד הווינרים הגדולים של המילניום הזה.

בדקות האלה מיאמי קלעה רק נקודה אחת והמשיכה לא לקלוע גם בשלוש וחצי הדקות הראשונות של הרבע הרביעי. שלושת הגדולים נראו עייפים וכשוויד ובוש יצאו לנוח אף אחד לא התעלה במקומם עד שריי אלן נכנס לעניינים. בתמונה הגדולה, במיאמי יכולים להיות מאוד מרוצים מהתרומה של וויד ובוש במשחק שאחרי ההצגה הגדולה שלהם, הם המשיכו להראות טוב, וגם מהכושר הנהדר של אלן. הבעיה היא שלמיאמי יש כרגע ארבעה שחקנים שניתן לסמוך עליהם בזמן שלסן אנטוניו יש שבעה.

מאנו ג'ינובילי, סן אנטוניו ספרס. AP
הכי חלש עד משחק 5. ואז... ג'ינובילי/AP

בעיה גדולה הרבה יותר, שמתחילה להכין אותנו למשחק השישי, התרחשה באזור אמצע הרבע השלישי. לברון פתח את הרבע הזה בטירוף הגנתי מהסוג המוכר שלו, הוא היה בכל מקום, השיג ארבע חטיפות והפך כל אחת מהן למתפרצת. אבל לקראת אמצע הרבע היו שתי מתפרצות רצופות שהוא לא הצליח לסיים שאחריהן הוא כבר התקשה לרדת להגנה. במהלך הבא הוא נפל במאבק על ריבאונד ומיאמי הייתה צריכה לקחת טיים-אאוט כדי לתת לו להתאושש. למרות שהיה ברור שהוא מותש, הוא לא קיבל מנוחה לאחר הטיים-אאוט או בכלל במחצית הזאת. הוא ניסה לנוח על הפרקט אבל אז סן אנטוניו ברחה ו-וויד ובוש קיבלו מנוחה, כשהוא ניסה להגיע לצבע הזריקות שלו היו קצרות, זריקות של עייפות. לא עזר שבדקות האלה שמר עליו דיאו, שחקן פיזי מכדי שהוא יוכל לתפוס עליו עמדה בפוסט בקלות.

כבר ראינו מקרים שללברון נגמרו הכוחות והוא היה זקוק למנוחה, אבל לא באמצע הרבע השלישי. לקראת שני משחקים שמיאמי חייבת לנצח, חשוב במיוחד לדעת שקינג ג'יימס מגיע למשחקים האלה כשהוא יודע שהוא חייב לקחת בחשבון את מגבלות הגוף שלו. לאורך הסדרה התייחסתי לשאלת ההשפעה הפיזית של סדרה ארוכה ומנוחות קצרות על סן אנטוניו, פתאום נראה שהשאלה הזאת הופכת לחשובה יותר בצד של מיאמי. הכוכבים של ההיט אמנם צעירים יותר, אבל הם מגיעים אחרי סדרה מתישה מול אינדיאנה וללא מנוחה. אין ספק שהמאמץ העצום במשחק הרביעי השפיע על התפקוד של שחקני המפתח ברבע וחצי האחרונים של המשחק החמישי. זה שיקול שלברון ושאר השחקנים יהיו חייבים לקחת בחשבון גם באופן בו הם ניגשים למשחק השישי בידיעה שאחריו יש עוד משחק.

לברון ג'יימס, מיאמי היט. AP
יש עוד דלק במיכל? לברון ג'יימס/AP

אז עכשיו חוזרים למיאמי במצב השוויוני ביותר שסדרת גמר יכולה להגיע אליו אחרי חמישה משחקים - כשהקבוצה הביתית בפיגור 3:2 וצריכה לנצח את שני משחקי הבית הנותרים. קשה, אבל ממש לא בלתי אפשרי. מיאמי לא הצליחה לעשות את זה מול דאלאס, אבל שנה לפני כן הלייקרס עשו זאת מול בוסטון. בפעם הקודמת שלברון היה בפיגור 3:2 הוא סיפק את משחק 45 הנקודות מול בוסטון. אחרי צ'אלמרס במשחק השני, גרין וניל בשלישי, וויד ברביעי ומאנו בחמישי - מישהו רוצה להמר על הסיפור הגדול של המשחק השישי?

סן אנטוניו ניצחה את מיאמי ועלתה ל-2:3 בסדרת הגמר

גרין שובר שיאים, פופוביץ' עם נאום סוחף, לברון מבטיח קאמבק

ג'ינובילי לא לבד: משחקי 5 הגדולים בהיסטוריה של סדרות גמר ב-NBA

NBA בוואלה! ספורט

טרם התפרסמו תגובות

הוסף תגובה חדשה

+
בשליחת תגובה אני מסכים/ה
    4
    walla_ssr_page_has_been_loaded_successfully