דירק נוביצקי מכיר את הכדורסל הגרמני על בוריו. מאז עזב את גרמניה בגיל 19 לטובת קריירה משגשגת ב-NBA, הדיגלר תמיד עקב באדיקות אחר המתרחש במולדתו. ובכל זאת, רק כשבן ארצו דניס שרודר הגיע בעצמו לטקסס, נוביצקי חזה בו בפעולה לראשונה. "הכרתי את השם, אבל רק עכשיו כשהוא כאן בסדרת אימונים אישיים אצלנו בדאלאס ראיתי אותו משחק. מה אפשר להגיד? וואו. הוא הולך להיות רכז מצוין. יהיה נהדר לשתף איתו פעולה כאן", העיד הכוכב הגרמני של המאבס. אחרי שראה, נהנה וסיפר לחבריו, נוביצקי וודאי היה שמח לחבוש את הכובע של המאבס על ראשו של שרודר בליל הדראפט ולקבל חבר גרמני לשושלת שבמדיה הוא משחק, מאז עבר לליגה הטובה בעולם. אולם ההתפעלות הפתאומית של נוביצקי מהכישרון הצעיר מעידה לא מעט על סיפור של שרודר: ילד בן 19, עד לפני העונה אלמוני לחלוטין, שלפתע מתעתד להיות, לא פחות, הביאה השנייה של רייג'ון רונדו.
עד כמה גדול הדמיון בינו לבין הרכז המופלא של בוסטון? ובכן, מספיק בכדי שהסלטיקס יבטיחו, כפי שמושכנעים בארצות הברית, לבחור בשרודר בבחירה ה-16 בסיבוב הראשון אם רק תיקרה להם ההזדמנות. על פי אותם פרסומים, בבוסטון כבר הבטיחו לשרודר וסוכנו בעל פה את הבחירה בו אם אכן יישאר על המדף. בכדורסל האמריקאי שבורח בקלות מרגיזה להשוואות מופרכות בין אגדות לבין ינוקות שכף רגלם טרם דרכה במגרשי הליגה, ניתן לקחת זאת בעירבון מוגבל. אך כשבבוסטון מעידים בעצמם כי ייתכן שבילד הגרמני הגולמי טמון יורש עתידי לרונדו, אולי צריך להטות אוזן ולהקשיב. זריז, מהיר, חתולי, צנום. לא עברה שנה מאז דניס שרודר פרץ באחת לפנקסי הסקאוטים ברחבי העולם, ופחות משבועיים לדראפט 2013, עדיין נשאלת השאלה: האם הדמיון בינו לבים רונדו הוא אשליה רגעית? האם נקודת ההשקה הן אך ורק בנתונים הפיסיים? ובכלל, האם הפוטנציאל באמת עד כדי כך גבוה?
דניס שרודר נולד ב-15 בספטמבר 1993 לאם שהיגרה מגמביה ולאב גרמני. גוון עורו השחום לא היה בגדר חריג בעיר הסקסונית, בעיקר משום שרבים מבני משפחתו, פחות או יותר 50 איש, חיו בשכנות במעין קומונה קטנה. כילד, הכדורסל היה עבורו רק תחביב, אפילו שגילה ניצנים של כישרון מיוחד. עד שיום אחד, כשהיה בן 14, מאמן קבוצת הנוער המקומית של בראונשוויג הגיע לשכונה בה התגורר לאחר שהשמועות על כישרון הכדורסל המבוזבז יצאו למרחוק. כשהמאמן פגש את שרודר, הוא היה בדיוק באמצע תרגול נוסף של מה שהיה עבורו עולם ומלואו החלקה על סקייטבורד. "הצעתי לו להצטרף לקבוצה שלנו ולהתאמן באופן מסודר, אבל הוא לא היה מוכן לשמוע", נזכר לאחרונה אותו מאמן, כשחיוך מלא גאווה נסוך על פניו. "באתי שוב ושוב, עד שבסוף הוא התרצה והגיע לאימון. זה לא אומר שאז הוא החל לקחת את העניין באמת ברצינות, כן?".
נקודת המפנה, או הרגע המכונן של הקריירה כפי ששרודר מכנה אותו היום, אירע בגיל 16. אביו של שרודר לקה בליבו ומת כעבור זמן קצר, כשהוא בגיל צעיר למדי. את הימים שלפני המוות ניצל דניס, הבכור מבין חמשת אחיו, כדי להבטיח לאביו דבר אחד ויחיד. "נשבעתי בפניו שאשמור על אמא שלי ועל אחיי. הוא ביקש שאקח את הכדורסל יותר ברצינות, ואמר שאם רק ארצה, אגיע יום אחד ל-NBA ואז אוכל לסייע למשפחה כלכלית. הייתי חייב לקיים את המילה שלי. אבא שלי היה האוהד הכי גדול שלי, וכשהוא מת הרגשתי שכל עולמי חרב עליי. מאז, שיניתי לגמרי את הגישה. התחלתי להתאמן ברצינות, השקעתי. המוות שלו שינה אותי מקצה לקצה", שרודר מודה.
כבר באותם ימים הפוטנציאל זעק לשמיים. שרודר אמנם היה נמוך ורזה בצורה מטרידה, אך המהירות המסחררת והידיים הארוכות השאירו טעם של עוד. אט אט, ועם הלימה מוחלטת לרמת ההשקעה וטיפוח ההיכולות שלו, גם היכולות הטכניות הגיעו. השליטה בכדור הפכה אבסולוטית, סגנון הזריקה השתנה והשתפר , וכך גם הבנת המשחק. והנה רכז נהדר לפניכם. עבור בראונגשוויג שרודר היה ונשאר היהלום שבכתר: אחרי הכול, מחלקת הנוער שלה מעולם לא נודעה כיצרנית כישרונות בגרמניה. צמח מתוכה שחקן נבחרת אחד הייקו שפארציק שמככב כיום באלבה ברלין אך היא טרם התהדרה בפוטנציאל עצום ופרוספקט מבטיח כמו שרודר. לכן הועלה לקבוצת הבוגרים כבר בגיל 18, והחל לצבור ניסיון, זמן שהקבוצה עוד שיחקה בליגה השנייה. אך גם כשזומן לנבחרת הנוער של גרמניה והיה אחד מעמודי התווך שלה באליפות אירופה ב-2011, נותר תחת אנונימיות מסוימת גם בכדורסל הגרמני.
אולי זו הסיבה שרבים הרימו גבה מיד עם פתיחת העונה הנוכחית שרודר קיבל דקות קבועות והחל לנפק מספרים מרשימים (11.3 נקודות, 40% משלוש, 3.3 אסיסטים). שם גם החלה הפריצה. הסקאוטים החלו לנהור בהמוניהם, באיירן מינכן העשירה ניסתה לבצע מחטף ולהחתימו עוד במהלך העונה, אך הילד לא רצה לתת למנגינה הזאת להיפסק. הוא ניפץ את תקרת הזכוכית עם הזימון למשחק היוקרתי והמסורתי של "נייקי", בו הצטיין במדי הנבחרת האירופאית עם 18 נקודות ו-6 אסיסטים ולא הפסיק להרשים את עשרות אנשי המקצוע שהסתובבו באזור. לפני כן, הם עוד הטילו ספק במוכנותו של הילד העלום מגרמניה להתחרות ברמות הגבוהות, אך כעת גם הם השתכנעו מדובר בכישרון יוצא דופן, שעשוי לפרוח דווקא ב-NBA המשוחררת והאתלטית פי כמה וכמה.
צפו בלקט מביצועיו של שרודר העונה
על פי הערכות, שרודר ייבחר בדראפט בין הבחירה העשירית לבחירה ה-16. אפילו אם דבר מה ישתבש, מעריכים, בחירתו בסיבוב הראשון חקוקה בסלע. כאמור, יש את כל הכלים האתלטיים והפיסיים להתמודד מול כל יריב. "השיפור שהוא עשה העונה פשוט עצום, זו התקדמות אדירה", מעיד מאמנו בבראונשוויג קוסטאס פלבראקיס. "נכון להיום, הוא עדיין צריך לעבור עוד דברים בדרך להיות כוכב ב-NBA. הוא מאוד צעיר ועדיין בוסרי. אבל הכישרון שלו פשוט עצום. הוא מהיר כמו מעט מאוד שחקנים, יש לו ראיית משחק טובה לרכז, אינסטינקטים טובים לחטיפות, קליעה טובה מאוד. הוא יכול להיות החבילה השלמה. אם הוא ילך בדרך הנכונה אין שום סיבה שבסופו של דבר זה לא יתגשם".
פלבראקיס בורר את מילותיו בקפידה. לא סתם סייג ואמר ש"אם ילך בדרך הנכונה". אחרי הכול, גם הוא הספיק לחוות את מה שנחשב אולי לחיסרון הגדול ביותר של שרודר ההתנהגות מחוץ למגרש. שרודר נודע כבחור ארוגנטי ובעל תנודות קיצוניות במצב הרוח. לא אחת אירעו מקרים משמעתיים בינו ובין מאמנו על רקע ההתנהגות הזאת. באחת הפעמים שרודר לא התעורר לאימון, ובמשחק למחרת סופסל באופן מופגן על ידי פלבראקיס. כשהמשחק הוכרע ולא נותר על מה לשחק, פלבראקיס קרא לילד להיכנס, אך זה סירב. א-לה יוסי בניון. זה לא ששרודר עצמו אינו מודע למגרעה הבולטת הזו. כשנשאל לאחרונה על נקודה לשיפור אצלו, העיד: "אני אגרסיבי מדי לפעמים בחדר ההלבשה".
"הוא לא ילד רע, אבל לפעמים ההתנהגות שלו לחבריו לקבוצה לא לעניין", אמר עליו מאמנו בנבחרת הנוער של גרמניה קאי בלומל. "ניסיתי להסביר לו עוד ועוד פעם אם אתה רוצה להיות רכז טוב, אתה חייב לדאוג לזה שהחברים לקבוצה יאהבו אותך וירצו בנוכחותך. אני מקווה שהמסר הזה עבר".
ב-27 ביוני, ליל הדראפט, דייויד סטרן יקרא בשמו של שרודר ויגשים עבורו חלום קטן. ברגע הזה יחל גם המסע החדש של הילד הגרמני בדרך להפוך לכוכב שהיה רוצה להיות: מסע ההתבגרות.
