פליט, ריאליטי: סיפורו של הכדורסלן היווני יאניס אנטטוקנמפו

יאניס אנטטוקנמפו חש כמקומי מן השורה. יווני לכל דבר. כמי שנולד וגדל בפרברי אתונה, נושא שם מקומי נפוץ ודובר את השפה באופן שוטף, לא הייתה לו כל סיבה לחשוב אחרת. עד שפעם אחת, כשהיה בן 14, נדהם לגלות את האמת המרה, וימי התום נגמרו במחי אמירה אחת. זה קרה לאחר שקושש מאימו את מעט הדרכמות שעוד נותרו לה, ויצא נרגש כדי לרכוש לעצמו טי-שירט חדשה.

"נכנסתי בשמחה לחנות והתחלתי לחפש בגד", הוא נזכר. "ואז, כשהתעניינתי אצל המוכר לגבי מחיר של חולצה מסוימת, הוא קרא לי לצד, וביקש ממני בשקט לעזוב מיד את החנות. לא הבנתי למה הוא מבקש את זה ממני, ולמה הוא מתייחס ככה ללקוח. סירבתי, אבל אז הוא החל לצעוק ופשוט גירש אותי בכוח מהחנות. הרגשתי מושפל. הבנתי שזה בגלל שאני שחום עור. שהוא חושש שמא עצם נוכחותי בחנות תבריח לקוחות אחרים. חזרתי הביתה בלי כלום, ולא סיפרתי לאף אחד מה קרה. אז, באותו יום, הבנתי שבמדינה הזאת אני לא עוד אדם רגיל".

אילו רק המוכר הארור היה יודע מי אני, וודאי חושב לעצמו כיום הילד. גם יאניס עצמו לא יכול היה לשער לעצמו כיצד תוך שנים ספורות, בעודו בן 18 בלבד, יהפוך לפרוספקט NBA מחוזר ועל הדרך גם יעורר דיון ציבורי נוקב ביוון כולה. סיפורו המרתק הציף את אחת הסוגיות הפוליטיות הבוערות והסבוכות ביותר במדינה בימים אלו. והוא? ילד טוב אתונה, שלא מבין על מה כל המהומה.

ראשיתו של הסיפור ב-1992, אז הוריו של יאניס החליטו להשאיר מאחור את החיים בניגריה, שם חיו בעוני כבד, ולהסתנן ליוון, בתקווה ששם ימצאו עתיד טוב יותר לחמשת ילדיהם. לאחר שעברו דרך חתחתים נכנסו באישון לילה ליוון דרך הגבול עם טורקיה, הנחשב לפרוץ ביותר. לאחר מכן, השתקעו בספוליה, פרבר אתונאי שמרכז פליטים רבים משלל יבשות. פרנסיס, הבן הבכור לבית אנטטוקנמפו, נשאר בניגריה שם פצח בקריירה ככדורגלן בליגה המקומית, ובינתיים ביוון נולדו ת'נאסיס ויאניס, להם הוענקו שמות מקומיים שסימלו את ניסיונות המשפחה להיטמע בחברה המקומית. אבל כיצד יוכלו להיטמע אם על פי חוק האזרחות היווני, הם אינם זכאים לאזרחות? האחים נותרו במצב אבסורדי לחלוטין, בדומה לילדים רבים הנולדים למהגרים בלתי חוקיים. מצד אחד, האחים הפכו לזרים בביתם. מאידך, כל פנייה לבקשת אזרחות ניגרית הייתה עשויה לגרור גירוש של המשפחה כולה על ידי הרשויות היווניות. כשהם חמושים בתעודת לידה ישנה, שהייתה ההוכחה היחידה להיותם ילידי יוון, חייהם של צמד האחים התנהלו בהסתר.

קריירת הכדורסל החלה לגמרי במקרה. כבמדי יום, השניים שיחקו להנאתם במגרש השכונתי. ספירוס וליניאטיס, מאמן נוער מתחיל במועדון קטנטן העונה לשם פילתליתיקוס, רכב באופניו בדרכו חזרה מאימון ונהג כראוי למי שנקלע לשכונת מהגרים הו-כה מפחידה – דיווש כמה שיותר מהר. כשחלף על פני האחים וראה אותם משחקים, היה חייב להיעצר. הנתונים האתלטיים של השניים מצאו חן בעיני, והוא הזמין את השניים להצטרף לקבוצה, חינם אין כסף.

השניים נענו להצעה, והשאר היסטוריה. הרחק מאור הזרקורים, החלו השניים את צעדיהם הראשונים בכדורסל והתגלו ככישרונות יוצאי דופן. בעוד ת'נאסיס (כיום בן 20) הפליא בשלל דאנקים וריחופים, יאניס הצעיר ממנו (בן 18) נחשב לכישרון בוסרי ממנו, אך השמועה לגבי צמד שחומי העור שעושים צחוק מליגות הנוער ביוון אט אט החלה להתפשט בקרב אנשי מקצוע.

מובן שבהיעדר אזרחות יוונית, לא יכלו השניים לשחק בנבחרות יוון הצעירות, מה שהשאיר אותם תחת אנונימיות. בנבחרות יוון כבר שיחקו כמה וכמה בני מהגרים, ושניים מוכרים במיוחד במחוזותינו - סופוקליס שחורציאניטיס ונסטוראס קומאטוס. אך ההבדל ביניהם מהותי. לסופו, שנולד בקמרון לאם קמרונית ואב יווני, ולקומאטוס שנולד ביוון לאם מגינאה ולאב יווני, לא היו בעיות מיוחדות לפני שהשיגו את האזרחות, מתוקף האזרחות של אביהם. עד מהרה החלו לשחק גם בקבוצת הבוגרים של פילתליתיקוס, עד אז קבוצת מהגרים סמי-מקצוענית (שבעצמה שווה כתבה נפרדת וטומנת בחובה סיפור מרתק), בליגה השישית בטיבה ביוון. יחד עם מהגרים שכמותם מרוסיה, אלבניה, או פולין – שאף להם לא הוענקה אזרחות יוונית – החלו האחים אנטטוקנמפו ופילתליתיקוס לפלס את דרכם מעלה. בעשר השנים האחרונות, עלו לא פחות משש ליגות, והעונה הם עשויים לעשות היסטוריה ולהעפיל לליגה הראשונה ביוון. נכון להיום, הם מדורגים במקום השני בליגה השנייה, ומובן שלא יסתפקו בפחות מעלייה לליגה הראשונה.

והאחים? תודה ששאלתם. ת'נאסיס בן ה-20 מוליך את פילתליתיקוס עם 13.5 נקודות למשחק וכבר צד את עיניהם של פנאתינייקוס ואולימפיאקוס שינסו לצרף אותו אליהן. למרות זאת, ברבות השנים הפך יאניס לכישרון הגדול היותר מבין השניים, ולאחר שצמח בחצי שנה ב-15 סנטימטרים, הפך לפרוספקט מעניין במיוחד. מספר הסקאוטים שהגיעו לעקוב אחרי יאניס בחודשים האחרונים מסתכם בעשרות לפחות. בחודשים האחרונים שמו צץ בכל מקום. הוא נחשב לגארד גבוה במיוחד עם שליטה מפתיעה בכדור ויכולת מסירה ייחודית. בין השחקנים אליהם הושווה ניקולה באטום מפורטלנד ות'אבו ספולושה מאוקלהומה סיטי, אך היה גם מי שהגדיל לעשות והזכיר אותו בנשימה אחת עם לא אחר מאשר מג'יק ג'ונסון. עוד לפני ששמו הפך שגור, סראגוסה הספרדית הצליחה לשים עליו את היד ולהחתימו לארבע השנים הבאות, עם סעיפי יציאה ל-NBA בתום כל עונה.

דני איינג' וסם פרסטי, הג'נרל מנג'רס של בוסטון ואוקלהומה סיטי, הם רק חלק מרשימה ארוכה של אנשי מקצוע מה-NBA שעברו לאחרונה באתונה כדי לצפות בכישרון העצום. הוא צפוי להעמיד את עצמו לבחירה כבר בדראפט ה-NBA הקרוב, על פי סוכנו. באתרי הדראפט המובילים כיום, הוא מוזכר כמי שייבחר בסיבוב הראשון. כמה אירוני שבמצבו הנוכחי – כשהוא למעשה נטול זהות – כלל אין באפשרותו לצאת מגבולות יוון, שכן אם יעשה זאת, לא יוכל להיכנס בחזרה למדינה.

ככל שגברה התהודה סביב שני האחים, ובעיקר סביב יאניס, כך גם הקריאה להעניק להם אזרחות הולכת ונעשית פופולארית. כישרונות כאלה, בטוחים ביוון, לא גדלים כל יום מתחת לאף, ואוי אם שני אלה ישחקו ביום מן הימים בנבחרת אחרת מלבד יוון. מנגד, התחינה הזו פגעה במרכז העצבים של העם היווני, שמכריז בימים אלה מלחמת חורמה בבעיית ההגירה הבלתי-חוקית, שהפכה למכת מדינה של ממש. על פי נתונים רשמיים, בסוף שנת 2012 שהו ביוון מספר בלתי נתפס של מעל מיליון מהגרים.

זוהי גם שעתם הגדולה של הפופוליסטים והקסנופובים – שונאי הזרים – שביקשו להסביר שהענקת אזרחות לשניים כמוה כאשרור ממשלתי להגירה הבלתי-חוקית במדינה. רק בבחירות האחרונות ביוון מפלגת "השחר הזהוב", מפלגה ניאו-נאצית מהימין הקיצוני שחרטה על דגלה למגר את הופעת המהגרים ולפלוט אותם מהמדינה, זכתה ב-7% מהקולות, מספר חסר תקדים. לאחרונה אף תוקן ובוטל החוק שהתיר מתן אזרחות לכל מי שנולד ביוון והתגורר בה במשך 15 שנים רצופות. בעל כורחם, האחים עמדו בלב ליבו של השסע הפוליטי הגדול ביוון כיום.

לאיגוד הכדורסל היווני הייתה אמירה חדה בנושא. חרף היותם שחקנים בליגה השנייה, במשחק האולסטאר של הליגה היוונית הראשונה שהתקיים בחודש שעבר האחים אדטוקובו נטלו חלק ולבשו את מדי נבחרת השחקנים היוונים. ההחלטה הזאת עוררה את חמתו של מנהיג מפלגת "השחר הזהוב", ניקוס מיכלוליאקוס, שביקר בחריפות: "זו החלטה אומללה ופופוליסטית. שני השחקנים הללו אינם יוונים. מעניין שזה קורה דווקא עכשיו, כשפתאום הם התפרסמו ואנשי המקצוע היוונים מעוניינים שיחזקו את הנבחרת. כאילו שהבקשות של המשפחה הזאת לאזרחות לא נדחו בעבר, כאילו שלמישהו היה אכפת מהם אילולא היו מוכשרים בכדורסל".

סוכניו של יאניס אנטטוקנמפו כבר עמלים על מציאת נוסחה מהירה שתעניק ליהלום הצעיר אזרחות כלשהי, תהא-אשר-תהא, על מנת שיוכל בבוא היום לעבור לסראגוסה, ולאחר מכן ל-NBA. ביוון חוששים שמא ניגריה תסדיר את אזרחותו והוא ישחק עבורה, או שמא ספרד תזכה ביהלום ותאזרח אותו כפי שעשתה במקרים דומים בעבר עם סרג' איבקה וניקולה מירוטיץ'.

דווקא הוא עצמו זה שמתעקש לייצג את נבחרת יוון. באחרונה נטל חלק בצעדה גדולה בה השתתפו כל בתי הספר התיכוניים באתונה, כולל זה שבו הוא לומד, והתנדב להיות זה שיישא את דגל יוון ויעמוד בראש הצועדים. "זה נכון, כל הסיטואציה הזאת גורמת לי להרגיש חנוק. אני כבר עייף מזה, זה פוגע בי", הודה. "ובכל זאת, יוון יקרה לליבי. נולדתי כאן. כל החברים והמשפחה שלי כאן. למרות שבשכונה שלי מתגוררים רק מעט שחומי עור, כמעט אף פעם לא נתקלנו בגזענות. אני ות'נאסיס יוונים, וזהו. מגיע לנו ללבוש את המדים הלאומיים".

אם הכול ילך כשורה, מעריכים ביוון, משאלתו של הכישרון הצעיר תתגשם בקרוב והוא יקבל את האזרחות המיוחלת. ואולי, בעוד כמה שנים, כשיזדמן לחנות הבגדים ההיא, אף אחד לא יגרש אותו בבושת פנים. המוכר יחייך, יסביר פנים, אולי ינסה להשיג תמונה או שתיים לצידו של הכוכב. הגזענות לא תיעלם, היא רק תלבש צורה אחרת. משתלם להיות סלב.

כדורסל אירופי בוואלה! ספורט