מתוך שלל המספרים שמסכמים את הקריירה של ג'ייסון קיד - כמות האסיסטים, השלשות, ריבאונדים, חטיפות, בחירות לחמישיות עונה והגנה למיניהן, הופעות באולסטאר ובגמרי NBA, שתי מדליות זהב אולימפיות וטבעת אליפות אחת - יש נתון אחד שמסביר טוב מכולם את מהותו של קיד כשחקן כדורסל וחבר לקבוצה, על הפרקט ובחדר הלבשה. הוא סיים את דרכו בנבחרת ארה"ב, לאחר הזכייה באולימפיאדת 2008, עם מאזן 0:56 בכל המסגרות, כולל משחקי הכנה. הנבחרות שמהן נעדר בשל פציעות, לא הצליחו ללכת עד הסוף בטורנירים של אולימפיאדת 2004 ואליפויות העולם של 2002 ו-2006. הפער הזה מעיד על כך שגם השחקנים הטובים בעולם, כאלה שהובילו קבוצות עם רכזים שוליים לצדם, יכלו למקסם את יכולותיהם לצד פליימייקר כמו קיד. זאת הסיבה העיקרית להערכה הרבה כלפיו, לכך שסופרסטארים רבים, כולל סקורר דומיננטי כמו קובי בריאנט, רצו אותו לצדם.
זה לא היה כך מהתחלה - ג'ימי ג'קסון הצעיר אומנם העלה את ממוצע הקליעה שלו ב-6.5 נקודות עם הגעתו של קיד לדאלאס, אבל בהמשך דרכם המשותפת השניים הסתכסכו על הפרקט, עם האשמות באנוכיות כלפי ג'קסון מצד קיד, ולפי שמועות שמוכחשות עד היום, גם מחוץ לפרקט ובאשמתה של הזמרת טוני ברקסטון. פירוק הטריפל-ג'יי (ג'מאל מאשבורן שימש כצלע השלישית) העיד בעיקר על הנהלה וצוות אימון שלא תפקדו כמו שצריך כדי להרגיע את הרוחות בחדר ההלבשה, או לפחות לבנות מחדש סביב קיד. לשמחתו ולשמחת האוהדים, המעגל הזה עוד ייסגר בהמשך הקריירה, עם רגעי קסם נוספים על שלוש עונות ראשונות של היילייטס.
ראוי לציין עם זאת, שכבר בעונת הרוקי שלו קיד הוביל את המאבריקס לשיפור ממאזן 69:13 שנה לפני כן, למאזן 46:36 ומקום עשירי במערב. בהמשך הקריירה, הוא ישפיע באופן דומה גם על פניקס סאנס, שפתחה את עונת 1996/97 במאזן 13:0, אך מעט לאחר מכן צירפה את קיד בטרייד והתאוששה עד שלבסוף זכתה בכרטיס לפלייאוף; ובעיקר כשהגיע לניו ג'רזי נטס, עם קפיצה ממאזן 56:26 למאזן 30:52 והעפלה היסטורית לגמר הפלייאוף, שם המעמד ושושלת הלייקרס היו גדולים עליהם.
היו לקיד ארבע וחצי עונות בפניקס שמעט נדחקו מהתודעה, בגלל היעדר הישגים קבוצתיים משמעותיים - מאזן 17:9 בפלייאוף כולל העפלה אחת בלבד מהסיבוב הראשון. אבל קיד העתיר מקסמו גם על הקבוצה הזאת, שהביאה את בשורת הסמול בול הרבה לפני שזה נהיה טרנדי בליגה, עם הרכבים של ארבעה גארדים וביגמנים בעלי יד מבחוץ כמו דני מאנינג, רודני רוג'רס, וקליף רובינסון. שם קיד החל להפגין באופן מלא את יכולתו לשמור על השוטינג גארד ממול - ובכך לעלות לצד רכזים סקוררים כמו קווין ג'ונסון (בשלהי הקריירה) וטוני דלק - יכולת שאותה ינצל כאשר יזדקן ויהיה אטי מכדי לשמור על רכזים זריזים. הוא הדגים זאת היטב בעת מסע האליפות של המאבריקס בפלייאוף 2011, עם לא מעט חילופים ועצירות שהשיג מול בריאנט, דוראנט, ולברון.
אולי הדרך שבה הסתיימה של קיד בפניקס תרמה להדחקה - עונת 2001/02 הסתיימה ללא העפלה לפלייאוף, קיד הסתכסך עם המאמן סקוט סקיילס, והתגלה שהכה את אשתו. הנהלת פניקס הייתה פחות סלחנית מכפי שרוב הציבור האמריקאי התגלה, כפי שקורה שוב ושוב בכל הנוגע לאושיות ספורט. שלוש עונות של קיד בשיאו עם הנטס, שכל אחת מהן הסתיימה בהפסד לאלופה הנכנסת, לא השאירו לפרשנים ולאוהדים הרבה אפשרויות מלבד לדבר על גדולתו כשחקן. הוא גרם לקניון מרטין, קרי קיטלס, וריצ'רד ג'פרסון להיראות טובים מכפי שהיו בפועל, ובהחלט ייתכן שלולא הפציעות של דיקמבה מוטומבו בעונת 2002/03 או של אלונזו מורנינג שנה לאחר מכן, קיד היה מצליח לזכות באליפות הנכספת גם כשחקן מוביל ו- MVP של הגמר (רבים האמינו שתואר ה- MVP של עונת 2002/03 היה צריך להיות שלו ולא של דאנקן).
כמובן שגם בחירתו של קיד להישאר בניו ג'רזי במקום לחבור לספרס בקיץ 2003, מעלה תהיות מעניינות, במיוחד לאור אמירתו של גרג פופוביץ' לאחרונה, לפיה קיד היה אמור לחבור לטוני פארקר בסן אנטוניו, ולא להגיע במקומו. במקום שילוב מעניין של שני הול-אוף-פיימרים לעתיד וחוכמת משחק למכביר, זכינו ליהנות משיתוף פעולה אטרקטיבי של קיד עם וינס קרטר, אך כמו בתקופתו עם הסאנס - ללא התקדמות ממשית בפלייאוף, למעט הישג אישי מדהים של ממוצעי טריפל דאבל לאורך 12 משחקים בפלייאוף 2007, שרק אוסקר רוברטסון שותף לו. זאת הייתה פחות או יותר שירת הברבור של קיד במדי הנטס, כאשר הטרייד הבלתי נמנע הגיע בפברואר 2008, עם השלמת המעגל וחזרה לדאלאס. חוסר היכולת של קיד להתמודד מול כריס פול בסיבוב הראשון, לצד חוסר התאמה עם שיטת האימון של אייברי ג'ונסון, ומנגד פריצה מסחררת של דווין האריס שהגיע לניו ג'רזי בעסקה, גרמו לתחושה שדאלאס הלא רלוונטית ביצעה מהלך של פאניקה מהולה בנוסטלגיה, עם חיזוק לא רלוונטי.
אבל קיד סירב להיגמר, ניצח על התקפת המאבס תוך שמירה על ממוצעי אסיסטים גבוהים, ושיפר את יכולת הקליעה משלוש כדי לפצות על הידרדרותו ביכולת לתקוף את הטבעת. מעל הכול, חוכמת המשחק שלו פיצתה על הדעיכה הפיזית, כפי שמעיד אחד ממהלכיו הגדולים בקריירה, למרות שאינו מלהיב כמו השאר. זה היה בשלהי פברואר 2010, משחק חוץ באטלנטה. דקה וחצי לסיום, קיד בדרך לבקש טיים אאוט ולפתע מזהה את מייק וודסון חורג מעבר לקווים ולתוך הפרקט, עם הנחיות הגנתיות לשחקניו. קיד מאיץ לכיוונו, סוחט מגע ועבירה טכנית. אפילו אם אי פעם נראה מהלך כזה שוב, יהיה ברור שמוציאו לפועל יהיה עוד רכז מני רבים, שצפה שוב ושוב בקטעי וידאו של קיד במטרה ללמוד ממנו את רזי ניהול המשחק.
אותה חוכמת משחק של קיד הופכת אותו למועמד מסקרן במיוחד למשרת אימון אם ירצה בכך, וכבר מדווח שאכן כך הוא הדבר. יהיה מרתק לבחון את התגלמותה של הבנת הכדורסל שלו במערכים התקפיים, תרגילים, ושליטה מרחוק; במיוחד אם יזכה לאמן רכז מגוון ומוכשר, שמסוגל לקטוף ריבאונד בהגנה ומיד להריץ מתפרצת באופן מושלם, או פשוט לשגר מסירת קוורטרבק לאורך מגרש שלם.
צפו בג'ייסון קיד סוחט עבירה טכנית מקואץ' מייק וודסון
