הרובן של מכבי חיפה

למאמן שהביא למפנה העצום בקריירה של רובן ראיוס, הרכש החדש של מכבי חיפה, קוראים אוסקר. ביוון גילו מזמן את כדאיות החתמת מאמנים ספרדים, ולפני שנתיים החליטה גם אסטראס טריפוליס, קבוצה צנועה שמעולם לא זכתה בדבר ועלתה לראשונה לליגה הבכירה רק ב-2007, להצטרף לחגיגה. היא פנתה לאוסקר פרננדס, ששימש בצוות העוזרים של קיקה סאנצ'ס פלורס בוולנסיה ולאחר מכן עבד בקבוצות המילואים של המועדון. על הזדמנות מסוג זה אוסקר לא יכול היה לוותר. הוא חתם לשנתיים, וכבר במסגרת המשא ומתן העלה שמות של מספר שחקנים ספרדים אלמונים שעשויים לחזק את הקבוצה. הנהלת אסטראס סמכה על דעתו, והחתימה ארבעה מהם.

גורלו של אוסקר לא היה מזהיר. הוא פוטר שלושה חודשים אחרי הגעתו, כאשר הקבוצה מדורגת עמוק בתחתית, ושב לליגה הרביעית בספרד. איש לא שמע עליו מאז. ואולם, כל שחקני הרכש שלו הניבו לאסטראס תפוקה יוצאת מהכלל. הבולט שבהם היה רובן ראיוס, המכונה במולדתו ראיו, או בתרגום מילולי "ברק".

כמה שראיו חיכה לשיחת הטלפון כמו זו מאוסקר. הוא כבר היה בן 25 ועדיין שיחק בליגה השלישית. כמוהו יש בספרד מאות – כדורגלנים שקיוו להפוך לכוכבים, אך שקעו ולא ידעו כיצד לשוב לאור הזרקורים. הוא הרגיש שפספס את ההזדמנות הגדולה בחייו. מעטים זוכים להיות במעקב צמוד על ידי הסקאוטים של ברצלונה ולחתום במועדון הפאר הקטלוני. זה מה שקרה לו בקיץ 2008, וזה לא היה עוד קיץ בהיסטוריה של בארסה. פפ גווארדיולה מונה למאמן הראשי, לואיס אנריקה חזר כדי להחליפו בקבוצת המילואים. ראיו היה הרכש הראשון של כוכב נבחרת ספרד לשעבר, וזכה לשבחים עצומים מאנשי המקצוע במועדון.

ז'ואן ברברה, עוזרו של לואיס אנריקה דאז, אמר אחרי השלמת העסקה: "ראיו הוא שחקן מעניין מאוד, ואנחנו עוקבים אחריו הרבה זמן. דיווחי הסקאוטים המליצו בחום להחתימו. מדובר בשחקן האגף השמאלי, והיינו מעוניינים לחזק את העמדה הזו. הוא מהיר וטכני, מצוין במצבים של אחד על אחד. ראיו מסוגל לשחק בקישור, אבל באופן טבעי הוא קיצוני שמאלי. אנחנו מאושרים מהתקדמותו, והוא נראה נחוש להגיע להישגים איתנו".

הפתיחה לא יכולה היתה להיות טובה יותר. ב-28 ביוני 2008 נערך משחק אימון בין ברצלונה ב' לסוונסי, שבדיוק עלתה לליגת המשנה באנגליה. רוברטו מרטינס, שאימן אז את הברבורים, מכיר היטב את לואיס אנריקה ועבר השתלמויות בברצלונה, ולעיניו של ליאו מסי ביציע נתנו חניכיהם של המאמנים הצגה גדולה. בארסה הובילה 0:3 במחצית, כאשר ראיו מצטיין וכובש את אחד השערים, אותו הוא מגדיר כיפה ביותר בקריירה שלו. במחצית השנייה חזרה סוונסי והשוותה ל-3:3. משם נדמה היה שאפשר רק להתקדם. את היום בו הוזמן להתאמן עם הקבוצה הראשונה וחלק חדר הלבשה עם מסי, סמואל אטו, צ'אבי, אנדרס אינייסטה ותיירי הנרי, זוכר ראיו עד היום כרגע הקסום ביותר בחייו.

ציפיות לחוד ומציאות לחוד. לא בטוח שזו היתה אשמתו של ראיו, כי בעונה ההיא רוב שחקני הרכש של לואיס אנריקה נכשלו והועזבו. הוא לא הרבה לשחק בהרכב, ולמרות שחתם לשנתיים החליט המועדון להפסיק את החוזה בתום עונה אחת בלבד. כאשר יצא לשוק, גילה הקשר שקבוצות ממש לא עומדות בתור כדי להחתימו, ונאלץ להמשיך בליגה השלישית. בעונת 2009/10 שיחק באוריהואלה הקטנטנה, והנה מזכרת קטנה מהתקופה ההיא. לאחר מכן עבר ראיו לליידה הקטלונית, אף היא בליגה השלישית, בשורותיה הפך לסקורר של ממש והפגיז 17 שערים, כולל רביעיה לרשת גראמנט.

למרות שחלומו התנפץ לכאורה לרסיסים, ראיו לא איבד אופטימיות. הוא היה פעיל בפייסבוק, פתח חשבון יוטיוב בו ליקט את השערים שכבש, ואף הקים אתר אינטרנט אישי מושקע למדי, בו כתב על עצמו בספרדית ובאנגלית. הוא מגדיר את עצמו שם כאדם שאפתן וצנוע, מגלה כי העריץ בילדותו את רונאלדו הברזילאי ואת זינדין זידאן, וגם נותן עצה לשחקנים מתחילים: "אף פעם אל תתייחס לכדורגל כאל עבודה, אלא כאל משהו שאתה אוהב – ותהנה ממנו. תחלום ותילחם למען החלום, ואז אולי תזכה להגשים אותו".

החלום של ראיו, לשחק בליגה הספרדית הבכירה, עדיין לא התגשם. בינואר 2011 חשקה נומאנסיה מהליגה השניה לרכוש אותו. סעיף השחרור מליידה עמד על 150 אלף יורו, נומאנסיה הגישה הצעה רשמית על מחצית מהסכום, והסוכן דומינגו סביאנו יצא בהצהרות לתקשורת: "סביר להניח שבימים הקרובים נגיע להסכמות". אלא שזה לא קרה, ליידה עמדה על שלה, והעסקה התפוצצה. בסוף העונה פשטה ליידה את הרגל ופורקה, וכך הפך ראיו לשחקן חופשי. ההצעה מיוון הגיעה בזמן הנכון מבחינתו, ואסטראס זכתה חינם בשחקן מעולה.

"אני לא יודע הרבה על אסטראס טריפוליס, אבל אשתדל ללמוד ולעשות את המקסימום", הבטיח ראיו אחרי חתימתו. האוהדים הוקסמו מהספרדי החייכן מהרגע הראשון, ויכולתו על המגרש רק הלכה והשתבחה ככל שחלפו החודשים. בעונתו הראשונה בקבוצה מחצי האי פלופונסוס הוא הבקיע חמש פעמים בליגה ושלושה שערים נוספים בגביע, מה שהספיק לו כדי להיות הכובש המצטיין. העונה החולפת היתה טובה הרבה יותר. ראיו הפך למנהיג הבלתי מעורער של אסטראס בקישור, להטט עם מהלכים וירטואוזיים, והצעיד את אסטראס לעונתה הטובה ביותר בהיסטוריה. לזכותו נרשמו 10 שערים בכל המסגרות, כולל הכיבוש לרשת שאתם רואים כאן לרשת וריה שנבחר לשער המחזור. את שער הניצחון, אגב, הבקיע לאסלו לנצ'ה, אקס קריית שמונה, בסיום מהלך שבנה ראיו.

את העונה הסדירה סיים המועדון הקטן במקום השלישי – אמנם בפיגור 21 נקודות מהאלופה אולימפיאקוס, אך גם 16 נקודות לפני פנאתינייקוס שעברה משבר קשה ביותר. זה אפשר לה לעלות לפלייאוף של ארבע קבוצות שנאבקו ביניהן על הכרטיס השני של יוון לליגת האלופות. ראיו וחבריו הביעו ביטחון בסיכוייהם, אך הפסידו פעמיים לפאוק סלוניקי שתפסה לבסוף את המקום הראשון. בגביע, לעומת זאת, אסטראס גברה על פאוק בחצי הגמר, וכך זכתה לשחק בגמר לראשונה בתולדותיה.

לפני ההתמודדות מול אולימפיאקוס בגמר החמיא מיצ'ל, מאמנה הספרדי של האלופה, לבן ארצו, וראיו השיב כי הוא מעריך מאוד את השבחים מפי אגדת כדורגל. הקרב היה מרתק וחם, וראיו היה זה שהעלה את האנדרדוג ליתרון בדקה ה-13. אסטראס היתה טובה יותר, אבל שיפוט שערורייתי הרס את המשחק, ואפשר לאולימפיאקוס להגיע להארכה, לנצח 1:3 ולהשלים דאבל. החבורה המנוצחת נותרה עם הכבוד בלבד. גם צ'ימו נבארו ואוסרו, הספרדים הנוספים שהחתים אוסקר פרננדס, היו שותפים להישג. הם עדיין בקבוצה, בעוד ראיו החליט שהמעבר לחיפה יהווה מבחינתו צעד משמעותי קדימה. היתה לו עונה נוספת בחוזה עם הקבוצה היוונית, אך הוא סירב להאריך אותו ונמכר תמורת 800 אלף יורו. אסטראס לא יכולה היתה להרשות לעצמה לאבד אותו ללא תמורה בקיץ הבא.

ההערכה שקיבל ראיו ביוון היתה עצומה. "הוא היה המאטסרו האולטימטיבי של אסטראס", מספר העיתונאי פטר קאציריס, "הוא היה השחקן המצטיין שלה בעונה החולפת בפער ניכר, ואולי גם בעונה הקודמת. כל משחק ההתקפה של אסטראס עבר דרכו – בין עם הוא דהר עם הכדור לבד, או בזכות המסירות הנהדרות שלו לחלוצים ולשחקני האגף. הוא משחק בדרך כלל קצת מחוץ לרחבה, וראיית המשחק הפנטסטית שלו מאפשרת לו להנדס מהלכים לפני שהם מתרחשים. השליטה של בכדור מצוינת, והוא גם זריז מאוד עם הכדור ובלעדיו, גם אם לא ניחן במהירות מסחררת".

באשר לחולשותיו של ראיו, יש לקאציריס מספר הערות: "משחק ההגנה שלו לא מזהיר, כמו אצל קשרים התקפיים רבים. הוא לא מספיק לחזור ולעצור מתפרצות. ראיו גם נוהג להגיב באמוציות מרובות להחמצות – הוא תופס את הראש, מרים את הידיים לשמיים, ובינתיים המשחק ממשיך בלי שהוא שם לב". ספק אם המגרעות האלה יפריעו לו להפוך ליקיר האוהדים הירוקים אם יתמיד ביכולת שגילה בשנתיים האחרונות.

ראיו כבר ממש לא ילד, ויחגוג החודש את יום הולדתו ה-27, אבל יש לזה גם היבטים חיוביים – הוא נחוש להספיק את כל מה שהחמיץ בשנים האבודות. החיים מחייכים אליו, ואפילו קבוצת נעוריו אלצ'ה עלתה העונה לליגה הבכירה. האיש שחלם פעם לשחק לצידו של מסי, ייאלץ להסתפק בשלומי אזולאי, אך הוא כבר לא ממש מצטער על כך. ראיו, כפי שלמדו היוונים, יודע לחיות את הרגע, וגם מוסיף המון ברק. יש למה לצפות. בינתיים תהנו מביצועיו בעונה החולפת.