יש עתיד? מה עשו השחקנים המצטיינים ומלכי השערים מאליפויות אירופה האחרונות

יורו הנבחרות הצעירות יכול להוות קרש קפיצה רציני לכוכבים צעירים. לאורך העשור (וקצת) האחרונים, לכל טורניר כזה מוכתר שחקן מצטיין לצד מלך השערים. אלא שלא כדאי להתלהב מהר מדי מאלו שיזכו לכבוד בסיום הטורניר הקרוב, שכן העבר מוכיח שרק חלק מהם באמת מתקדם, בעוד אחרים נוטים להיתקע. הנה הצצה למה שעבר על כוכבי אליפויות אירופה מאז 2002.

השחקן המצטיין: פטר צ'ך. הצ'כי הצעיר הגיע לטורניר אחרי העונה הבודדת שלו בספרטה פראג, שסידרה לו חוזה בראן הצרפתית. הוא ספג פעמיים במשחק הפתיחה מצרפת ובהמשך שער נוסף מיוון, אבל צ'כיה עלתה לשלב הנוקאאוט ושם ניצחה את איטליה של פירלו בהארכה ואת צרפת בפנדלים כדי לזכות בתואר הראשון בתולדותיה. צ'ך הדף שניים מהפנדלים וזכה ב-MVP. הוא חזר לליגה הצרפתית, הציל את ראן מירידה וכעבור שנתיים עבר לככב בצ'לסי, אשר על שערה הוא הגן בתשע השנים האחרונות. ברשימת התארים שלו אפשר למצוא שלוש אליפויות פרמיירליג, ארבעה גביעים וכמובן, זכיות בליגת האלופות ובליגה האירופית.

מלך השערים: מאסימו מאקרונה. איטליה כבשה רק שלוש פעמים בסיבוב המוקדם, כאשר שניים מהשערים מגיעים מרגליו של החלוץ, שהכניע את פול רובינסון וסידר 1:2 על אנגליה. איטליה עלתה שלב, אך הודחה בתום אותו חצי גמר מרתק מול צ'כיה, לא לפני שמקארונה איזן ל-2:2 בדקה ה-94 ושלח את המשחק להארכה. הוא גדל במילאן והגיע לטורניר לאחר שסייע לאמפולי לעלות לליגה הבכירה. השערים שלו משכו את תשומת ליבה של מידלסבורו, שרכשה אותו, אך הוא מעולם לא השתלב כראוי באנגליה ולבסוף חזר לארץ המגף. בעונה שעברה השלים קאמבק ושב לשחק במדי אמפולי, שנמצאת כיום בסרייה B.

שחקן מצטיין ומלך שערים: אלברטו ג'ילארדינו. זה היה הטורניר של הסקוודרה אזורה ובעיקר של ג'ילארדינו. הוא כבש במשחק הפתיחה, בו איטליה דווקא הפסידה לבלארוס והגיע חד למאני טיים. בחצי הגמר איטליה ניצחה 1:3 את פורטוגל בין היתר בזכות צמד שלו ובגמר, הוא היה חתום על השער האחרון ב-0:3 הענק על סרביה ומונטנגרו. הטורניר המוצלח נתן לו דחיפה והוא נרכש על ידי פארמה ושיחק במדיה שלוש שנים מוצלחות לפני שעבר למילאן (עימה זכה בליגת האלופות) ופיורנטינה והתרסק בגנואה. העונה האחרונה, בבולוניה, דווקא הייתה לא רעה עם 13 שערים. ברשימת ההיילייטס שלו אפשר למצוא שער מול ארצות הברית במונדיאל 2006 בו זכתה איטליה.

מלך השערים: יוהאן אלמנדר. השבדי חלק עם ג'ילארדינו את מלכות השערים לאחר שגם הוא מצא את הרשת ארבע פעמים. הוא כבש צמד במשחק הפתיחה של נבחרתו, 1:3 על פורטוגל והוסיף שער ב-1:2 על גרמניה, כאשר שבדיה מסיימת את הבית עם מאזן מושלם. לצערם של הסקנדינבים, הם ספגו מסרביה בתוספת הזמן של חצי הגמר והפסידו בפנדלים ולאחר מכן גם הפסידו לפורטוגל 3:2 במשחק על המקום השלישי, כאשר אלמנדר כובש את האחרון שלו בטורניר באותו משחק. במהלך הטורניר עצמו הוא כבר היה שחקנה של פיינורד ואפילו זוכה גביע אופ"א הטרי עם ההולנדים. לאחר מכן, הוא טייל במספר מקומות באירופה, ביניהם ברונדבי וטולוז, לפני שהעביר שלוש שנים לא רעות בבולטון האנגלית. בשנתיים האחרונות הוא חלק מקבוצת הכוכבים של גלאטסראיי, אך העונה שותף ב-23 משחקים וכבש חמישה שערים בלבד.

מלך השערים והשחקן המצטיין: קלאס יאן הונטלאר. הצייד ההולנדי היה מלך הטורניר הבלתי מעורער והוביל את נבחרתו לזכייה ראשונה בתולדותיה. השלב המוקדם היה לא פשוט עבור ההולנדים ורק שער מאוחר של דניאל דה רידר מיודענו עזר להם לנצח את איטליה ולעלות. בבתים, הונטלאר כבש רק ב-1:1 מול דנמרק, אבל אז הוא התעורר. בחצי הגמר הוא כבש את השני של הולנד בדרך ל-2:3 על צרפת בהארכה ובגמר, מצא את הרשת פעמיים כבר במחצית הראשונה, כשהאורנג' מפרקים 0:3 את אוקראינה. לזכותו של הונטלאר ייאמר שעוד לפני הטורניר הוא סומן ככישרון עצום וחורר רשתות בליגה ההולנדים, תחילה בהירנביין ולאחר מכן באייאקס, אליה עבר בחורף 2006. היורו המוצלח זיכה אותו בהכרה עולמית ולבסוף, באמצע עונת 2008/9 הוא עבר לריאל. לצערו, הבלאנקוס נפרדו ממנו לאחר חצי עונה בלבד (לא רעה: שמונה שערים ב-20 משחקים) והוא מצא את עצמו נכשל במילאן ומתגלגל לשאלקה, במדיה הוא מככב בשלוש השנים האחרונות. עד היום, להונטלאר יש 264 שערים בקריירת המועדונים, 34 בנבחרת ואפס אליפויות.

שחקן מצטיין: רויסטון דרנטה. הטורניר הועבר לשנים אי זוגיות על מנת לתת לו חשיפה גדולה יותר, הולנד נבחרה כמארחת וניצלה זאת על מנת להשלים שתי זכיות רצופות. האיש שלה היה האיש עם הראסטות המשוגעות. הוא כבש רק שער אחד, אבל לא היה צריך יותר כדי לסחוף אחריו נבחרת הולנדית ססגונית. דרנטה מצא את הרשת ב-2:2 עם בלגיה בבתים, אחרי שהולנד כבר ניצחה את ישראל ופורטוגל. הוא גם הספיק להחמיץ פנדל ואז לכבוש פנדל בחצי הגמר המשוגע מול אנגליה. בתום הטורניר, הוא היה השם החם ביותר בסביבה ואכן, ריאל מדריד שמה 14 מיליון יורו ביד של פיינורד עבורו. אלא שהתקופה במדריד הייתה קטסטרופלית ושלוש עונות הסתיימו עם ארבעה שערים, 65 משחקים ויכולת דלה. מריאל הוא עבר כמושאל להרקולס הקטנה ולאברטון. היום אפשר למצוא אותו באלניה ולאדיקווקז הרוסית, גם שם הוא לא נהנה מהצלחה מרובה מדי והמקרה הזכור ביותר ממנו היה האשמתו של ליאונל מסי בגזענות, כאשר הוא טען שהפרעוש קרא לו "כושי".

מלך השערים: מייסאו ריחטרס. אולי השחקן הכי אלמוני ברשימה הזו. ארבעה שערים היו לריחטרס בטורניר: ב-1:2 על פורטוגל, ב-2:2 מול בלגיה, בדקה ה-89 של חצי הגמר מול אנגליה, שער שקבע 1:1 והוביל לדו קרב פנדלים שהסתיים ב-12:13 להולנדים אחרי 32 בעיטות וב-1:4 הגדול בגמר מול סרביה. ריחטרס, שלפני הטורניר קרע רשתות במדי נאק ברדה, נרכש על ידי בלקבורן האנגלית, אך שיחק במדיה בדיוק פעמיים. משם, הוא התגלגל לנוריץ' (שני משחקים, אפס שערים), בארנסלי (19 משחקים, אפס שערים) ו-ווילם 2 (28 משחקים, חמישה שערים). לא משהו. אם הייתם מחפשים טוב בעונה שעברה, הייתם מוצאים אותו מככב בגולד קואסט יונייטד מהליגה האוסטרלית, אצל המאמן הישראלי לשעבר מיירון בלייברג.

שחקן מצטיין ומלך השערים: מרקוס ברג. לשם שינוי, השחקן המצטיין לא הגיע מהזוכה. למעשה, שבדיה אפילו לא עלתה לגמר. אבל שבעה שערים בארבעה משחקים הם משהו יוצא דופן והבוחרים לא התעלמו מכך. ברג, שחקן כרונינגן ההולנדית (שרכשה אותו כמחליף של לואיס סוארס ב-2007) לפני הטורניר, ירה שלושער ב-1:5 על בלארוס במשחק הראשון והוסיף צמדים ב-1:3 על סרביה בבתים וב-3:3 עם אנגליה בחצי הגמר. לצערו, הוא החמיץ את הפנדל הראשון באותו משחק ושבדיה הודחה. באותו קיץ הוא נרכש בידי המבורג, אבל ההצלחה בבונדסליגה לא ממש הגיעה ואחרי 10 שערים ב-44 משחקים, הוא נשלח לעונת השאלה בפ.ס.וו איינדהובן. גם שם המספרים לא השתפרו וכך גם בעונה שעברה, בה שב להמבורג. ההופעה האחרונה שלו בהמבורג הייתה בתחילת מרץ והוא צפוי לחזור לליגה השבדית בקרוב, על מנת לנסות ולהתניע את הקריירה מחדש.

שחקן מצטיין: חואן מאטה. באמצע שנות שלטונה של הנבחרת הבוגרת, גם הצעירה עשתה את העבודה וגרפה את התואר השלישי בתולדותיה. את הלה רוחה הוביל הקשר המבטיח של ולנסיה, שעוד לפני הטורניר משך עיניים מכל כיוון אחרי 46 שערים ו-52 בישולים בארבע עונות במדי העטלפים. בטורניר עצמו, מאטה כיכב מהרגע הראשון וספרד כולה הייתה ברמה מעל האחרות. הוא כבש צמד ב-0:3 על אוקראינה בבתים והיה המנוע של הנבחרת. צ'לסי זכתה במירוץ ו-23.5 מיליון ליש"ט העבירו אותו לסטמפורד ברידג', שם סיפק שנתיים ראשונות אדירות עם 32 שערים, 58 בישולים וזכייה בליגת האלופות ובליגה האירופית, כשהוא משתף פעולה כמובן עם השחקן המצטיין הראשון ברשימה הזו - פטר צ'ך. בנוסף, בארון התארים של מאטה אפשר למצוא את מונדיאל 2010 ויורו 2012 (שם אף כבש בגמר שניות לאחר שנכנס), אך בשניהם הוא לא זכה ליותר מדי דקות.

מלך השערים: אדריאן לופס. החלוץ של אתלטיקו מדריד, אז עוד בדפורטיבו לה קורוניה, מצא את הרשת חמש פעמים במהלך הטורניר. הוא כבש צמד ב-0:2 החשוב על צ'כיה בבתים ועוד אחד ב-0:3 על אוקראינה ולאחר מכן הציל את ספרד עם שוויון בדקה ה-89 בחצי הגמר מול בלארוס ושער נוסף בהארכה, בה הספרדים ניצחו 1:3. הוא עבר בהעברה חופשית לקולצ'ונרוס מיד לאחר הטורניר וזכה איתם בליגה האירופית, בסופרקאפ ולאחרונה גם בגביע המלך, אבל עדיין מנסה להפוך לכוכב אמיתי, לאחר שכבש רק ארבע פעמים העונה.