פלייאוף 2013 ב-NBA

הגיעו למסקנה חותכת: משחק מס' 2 בגמר פלייאוף המזרח

הפייסרס עצרו את לברון במאני טיים, ניצלו את היתרון שמעניק להם היברט בצבע ונטרלו את הספסל של ההיט. אינדיאנה למדה את הלקחים מהמשחק הראשון ועכשיו מיאמי בבעיה. יובל שפירא על משחק 2 בגמר המזרח

יובל שפירא

אלברט איינשטיין אמר פעם שאי שפיות זה לעשות אותו דבר פעם אחר פעם ולצפות לתוצאות שונות. האופן בו אינדיאנה תיקנה את הטעויות שלה מהמשחק הקודם בכלל ובטיפול בלברון ג'יימס בדקות האחרונות בפרט, מלמד שהיא קבוצה שפויה מאוד. עובדה, התוצאה הפעם הייתה אחרת לגמרי.

עוד בוואלה! NEWS

למה לי לחזור לעבוד אם אני מקבל דמי אבטלה? הטעות הגדולה שאנחנו עושים

לכתבה המלאה
טיפלו בו בצורה חדשה. ווסט וג'ורג' שומרים על לברון (צילום: רויטרס)

היו כמה דברים שונים שהפייסרס עשו הפעם, הראשון הוא השימוש ביתרון הגדול שיש להם על ההיט. רוי היברט לא היה עסוק הלילה בסתימת פיות אלא בניצול היתרונות היחסיים שלו. היברט, שנושק ל-2.20 ובעל מוטות ידיים ארוכות מכך בהרבה, הוא גם בעליה החוקיים של יד רכה מהעונשין וכן, שומר חכם שלנוכחות שלו בלבד יש יכולת להוציא התקפות משלוותן. בסדרת גמר המזרח, הוא מוצא מולו את מיאמי היט, קבוצה שבטווח הארוך היא חסרת יכולת לעצור אותו ובמרבית המשחק הלילה נראתה כמתקשה אפילו להצר את צעדיו.

לאורך מרבית העונה הרגילה ובעיקר בתחילתה, היברט נראה כמו שחקן התקפה מוגבל, כאשר הוא לא הצליח לתרגם את הגובה והמסה שלו ליותר מ-12 נקודות למשחק. מנגד, במשחק 2 מול מאימי להיברט היו כבר במחצית הראשונה 12 נקודות, כולן מהצבע בלבד, אליהן נוספו עוד שבע מתוך הצבע עד לסיום, בדרך למשחק שבסופו התווסף סימן קריאה לטענה שמיאמי לא יכולה למנוע מהיברט להגיע ליד הסל. הקושי של ההיט עם הסנטר של אינדיאנה בא לידי ביטוי במשחק בשני נתונים מתסכלים במיוחד: האחוזים מהעונשין וריבאונד ההתקפה. להיברט היו חמש החטאות מהשדה בלבד, הוא קלע תשע מתוך עשר זריקות מהקו ולקח שישה ריבאונדים בהתקפה וכך, כאשר יודוניס האסלם וכריס אנדרסן לא היו עסוקים בלצבור תשע עבירות ב-29 דקות מולו, הם נכשלו למנוע ממנו אפשרות שנייה לתקן את ההחטאות שלו. היברט בהתקפה הוא בעיה למיאמי.

למיאמי אין דרך לעצור אותו. היברט (צילום: רויטרס)

זה רק חצי מהסיפור, כי גם בצד השני של המגרש היברט בעייתי למיאמי. הלילה אלו לא היו החסימות, אולם נוכחותו של הענק בצבע באה לידי ביטוי בעלייה חדה בזריקות מחצי המרחק אצל ההיט, זאת עקב החשש מהידיים הארוכות שלו. אחרי שהיכולות ההגנתיות של הסנטר היו חסרות לפייסרס בשני הפוזשנים האחרונים של המשחק הקודם, פרנק ווגל הודה בטעות בפני שחקניו ונשבע להשאיר אותו על הפרקט ברגעי הסיום. ואז הגיע האיבוד האחרון של לברון, שסגר את המשחק למעשה ובו היברט קיבל הזדמנות לגאול את ווגל: העזרה שלו שיבשה את החדירה של לברון, כאשר הניסיון של בוש להוציא אותו מהצבע אל מחוץ לקו השלוש נקרא כבלוף ובוש מצא עצמו על קו השלוש, במקום לא טבעי לו ועם ידיו הארוכות של היברט, שמנעו את קו המסירה אליו.

היברט הוא גבוה מהזן שמשנה את המשחק בשני צידי המגרש ולקבוצה נטולת גבוהים דומיננטיים הוא מהווה בעיה גדולה במיוחד, אבל אלו אינן כל הבעיות של מאימי מהלילה. יש עוד.

הודה בטעות שלו. ווגל (צילום: רויטרס)

קלעי השלוש של מיאמי לא קיימים עד עכשיו בסדרה והדבר משבש כליל את האופן בו ההתקפה מתפקדת. עיקר הבעיה מופיע בחוסר היכולת של האלופה להעמיד על הפרקט מספר 4 שקולע שלשות ולחולל את המיס מאצ’ים הנדרשים מול ההגנה הגבוהה של אינדיאנה. לשיין באטייה תפקיד מרכזי בהתקפה של מיאמי, בסדרה מול הפייסרס בפרט ובפלייאוף בכלל והוא לנצל את היתרונות שבאים עם הרכבים נמוכים. התפקיד של באטייה הוא לסייע לאריק ספולסטרה להכריח את אינדיאנה לחילופים בהגנה של גבוהים על נמוכים, אולם שמונה דקות לתוך המשחק כבר נמצא הכשל בתוכנית: באטייה חסם את לאנס סטיבנסון והכריח את דייויד ווסט להישאר עם וויד וכאשר וויד עקף בצעד ראשון, הוא השאיר את סטיבנסון עם הדילמה, את מי להשאיר פנוי. סטיבנסון בחר לחזור לוויד והשאיר את באטייה חופשי לחלוטין והאחרון, חסר ביטחון ואיטי, אפשר לווסט לא רק לחזור אליו, אלא גם לסחוט חסימה נדירה מעבר לקו השלוש. זהו רצף אירועים שבימים כתיקונם אמור להוציא להורג את אינדיאנה, אולם בגלל הכושר הנוכחי של באטייה, שלא נראה כמו איום, המיס מאצ’ ההגנתי מולו התמודד וויד הפך מיד לשמירה כפולה.

במהלך הבא, ווסט כבר נתן מטר לבאטייה, שבחר לוותר על הזריקה ובתחילת הרבע השני זכינו לראות מחזה נדיר ובו באטייה הוריד כדור מהפינה וחתך לעבר הסל, למרות שמולו עמד שומר אתלטי וגבוה ולמרות שהוא היה במצב קליעה נוח משלוש. באטייה הוא תמצית בעיית הקליעה משלוש של מאימי והוא חלק מבעיה רחבה יותר של קבוצה שרגילה לזרוק 22 פעמים בממוצע מעבר לקשת ולקלוע כמעט ב-40 אחוזים, לעומת קבוצה של 30 אחוז ב-20 זריקות עד כה בסדרה. למיאמי אין יכולת להעתיק את המשחק שלה פנימה, מכיוון שאין לה שחקן פנים דומיננטי, לפחות לא במובן המקובל. בהיעדרו של אחד כזה, היא נוטה להסתמך יותר מדי על לברון, שנשאר מצדו ללא אחד מהכלים היעילים ביותר בהתקפה שלו, היכולת שלו למצוא את קלע השלשות הפנוי יותר טוב מכל אחד אחר ב-NBA.

וויד מוצא דרך לתרום, האחרים לא ממש (צילום: רויטרס)

באטייה הוא כאמור תמצית הבעיה, אך הוא לבדו אינו הבעיה כולה, כאשר מול הפייסרס, לברון מוצא את עצמו בודד במיוחד במערכה. דווקא וויד, שטרם הסדרה עמדו חששות ריאליים לגבי היכולת שלו לתרום, מוצא את הדרכים שלו לסייע והלילה אלו לא היו רק נקודות, אלא גם שלושה ריבאונדים בהתקפה וחמישה אסיסטים. דווקא מריו צ’אלמרס וריי אלן נראים אבודים במיוחד.

אלן הוא שחקן מושלם לצוות ליד לברון, מכיוון שגם בגילו המתקדם הוא אחד משני הקאצ’-אנד-שוט משלוש הטובים בליגה וכאמור, יצירת מצבים כאלו היא המומחיות של לברון. אולם המציאות מול אינדיאנה היא שלברון מוצא מולו שומר אישי גדול בדמות פול ג’ורג’ ועד שהוא כבר עובר אותו, מגיח היברט בצבע והשומר המיועד של אלן לא מוצא צורך להשאיר אותו פנוי. ווגל בחר להמר: בהתחשב בנתוני הפתיחה ההגנתיים של אינדיאנה, ללברון אין יכולת לנצח את הקבוצה שלו לבדו, וייתכן של-45 דקות המשחק שלו היה תפקיד בשני האיבודים המכריעים בסיום.

תראו מה עשו במשחק הזה הקלעים של מיאמי, אלא שאמורים להוציא לפועל את השיטה ולגרום לאלופה להראות כמו אלופה: צ'אלמרס, אלן, קול ובאטייה קלעו רק 5 מ-20 מהשדה. זהו. כל המחמאות כאן הולכות להגנה של הפייסרס.

הקלעים של מיאמי לא פוגעים. אלן (צילום: AP)

בעיה נוספת של ההיט היא ההגנה האישית המצוינת וההתאמות שהפייסרס עושים: מיאמי לא יכולה להרשות לעצמה לפתוח משחקים מול אינדיאנה בפיגור. ביחס הופכי לאופן בו התנהלה ברצף 27 הניצחונות שלה, שם בחרה מיאמי להתחיל לשחק כדורסל ברבע השלישי או הרביעי, מול ההגנה של אינדיאנה זאת אינה אפשרות. בחמשת המשחקים בעונה הסדירה ובפלייאוף בין הקבוצות, זו שניצחה ברבע הראשון ניצחה גם את המשחק. הסיבה לכך היא שההגנה של אינדיאנה טובה מדי ואינה מאפשרת למיאמי לחזור מפיגור ולהפוך אותו ליתרון משמעותי.

הרבה מהריצות של מיאמי מתבצעות מול שחקני הספסל של היריבה משום שלספולסטרה יש את הפריבילגיה להשאיר אחד או שניים משלישיית המפתח שלו על המגרש ולצרף אליו עוד כישרון התקפי בדמות ריי אלן. אלא שדווקא במשחקים מול אינדיאנה, שנחשבת לבעלת אחד מהספסלים החלשים בליגה, מיאמי מציגה חוסר יכולת לנצל יתרונותיה וכך הלילה הפייסרס שמרו על יתרונם גם במהלך הרבע השני. הלילה הוכח בשנית שהדיבור הרב על חולשת הספסל של אינדיאנה מסתיר שתי עובדות מרכזיות על המאצ’ אפ בין שתי הקבוצות. הראשונה היא שמתוך הפער בתפוקה של הספסלים צריך להחסיר את זו של האסלם, שאינו קרוב בתרומתו לזו של כל אחד משחקני החמישייה של אינדיאנה. השנייה היא ששחקני החמישייה של אינדיאנה מקבלים מנוחה מועטה ולמרות זאת, התפוקה שלהם כמעט ואינה יורדת. מיאמי אינה יכולה להרשות לעצמה לפתוח משחקים בצניעות, מכיוון שהיא מוצאת מולה חמישייה שמשחקת לפחות 200 דקות ואינדיאנה מצליחה להמשיך לכתוש בעקביות מתחת לסלים, תוך שהיא שומרת על קו הגנתי קשוח לאורך המשחק כולו.

אינדיאנה הצליחה עד כה לנטרל את היתרון שיש למיאמי בספסל, הצליחה לעצור את לברון במאני טיים לאחר שהפיקה לקח מסיום משחק 1 בסדרה וידעה לנצל היטב את היברט בצבע עד כדי משחק שיא בקריירת הפלייאוף שלו. הפייסרס הם קבוצה ביתית טובה מאוד וסופלסטרה יידרש להוכיח שהוא יודע לבצע את ההתאמות לבעיות שמציבה בפניו אינדיאנה כבר החל מתחילתו של המשחק השלישי בסדרה, בלילה שבין ראשון לשני, באינדיאנפוליס.

טרם התפרסמו תגובות

הוסף תגובה חדשה

בשליחת תגובה אני מסכים/ה
    לוגו - פיקוד העורףפיקוד העורף

    התרעות פיקוד העורף

      walla_ssr_page_has_been_loaded_successfully