Like
בין היתר, רן בן שמעון יצטרך לגייס על כל יכולות הדברור שלו כדי להצליח בהפועל תל אביב. הפועל תל אביב הרוויחה מאמן מצוין, אבל מאמן שסוד ההצלחה שלו ייגזר לא אחת מהנעשה במכבי תל אביב. וכמו שזה נראה כרגע, שלטון מכבי תל אביב הולך להוציא לאדומים את העיניים עוד הרבה זמן. ייתכן שמכבי תגיע לצ'מפיונס, סביר להניח שהמומנטום הטוב שלה יימשך לתוך תחילת העונה הבאה, והאדומים? הם צריכים להחליף כמעט הרכב שלם. בן שמעון יצטרך לגייס הרבה סבלנות עד שהתמונה המוחלטת הזו תתחיל להתהפך.
על אותה סבלנות תקום ותיפול הפועל תל אביב של בן שמעון. לא בטוח שבן שמעון יפגע בכל השחקנים שיביא. ייתכן שירצה להחליף כמה תוך כדי תנועה. הגנה חדשה תצטרך ללמוד לאט לאט את ההוראות שלו בעל פה. גם רוב הקישור. כנראה גם ההתקפה. ובן שמעון יביא את השחקנים שלו, השחקנים שילכו אחריו באש ובמים, הגיבורים החדשים שהפועל תל אביב נואשת אליהם כבר למעלה משנתיים. בן שמעון לא יביא שמות גדולים, אלא אנשים גדולים. אנשים עם אופי, זה מה שהוא מחפש. למכבי תל אביב הוא הביא את יברויאן בתור חלוץ מרכזי. את המגמה הזו הוא כנראה ייקח איתו להפועל, עליה תמיד אומרים שאין לה כסף (רק כדי להחתים את אלמוג כהן ברגע האחרון).
למגמה כזו צריך גב. מגמה כזו תמיד אפשר להגחיך אחרי שני הפסדים ברציפות. בפעם הקודמת שמאמן צעיר ניסה לשנות סדרי עולם בהפועל תל אביב, הוא נזרק כבר בתחילת העונה, והיום הוא מאמן בהצלחה את הנבחרת הצעירה. בן שמעון מגיע להפועל עם הרבה יותר קרדיט לאור הרזומה שלו. בזכות זה הוא ירוויח עוד קצת זמן. יש לו יתרון ענק על מאמנים אחרים הוא שולט בליגה הקפריסאית הכושלת, ממנה יגיעו בקרוב לא מעט שחקני רכש לליגת העל. הבעיה שלו תהיה מכבי. מכבי תנקר בראש לכל אוהד של הפועל תל אביב שישקול האם לשרוק בוז אחרי איזו תוצאת תיקו או להמשיך לעודד כמתבקש. אם האדומים יידעו להעלים עין למשך כמה חודשים מההצלחה של מכבי תל אביב ויחכו בסבלנות עד שהעיסה של בן שמעון תהפוך לעוגה, הם יגדילו את הסיכוי של המאמן המצוין שבחרו להצליח.
Share
עלייתה של הפועל רעננה לליגת העל היא אולי המשל הטוב ביותר לעונת 2012/13. עונה שבה המועדונים הגדולים לא התחזקו במקרה הטוב (מכבי חיפה), הידרדרו (הפועל תל אביב ומכבי נתניה) במקרה המקובל וכמעט נכחדו במקרה הרע (בית"ר ירושלים ואפילו הפועל כפר סבא, למרות שהיא בליגה שלישית). במקומם, עירוני רמת השרון הגיעה לפלייאוף העליון, הפועל עכו הבטיחה עונה רביעית בליגת העל וכעת הפועל רעננה מרשה לעצמה לקפוץ לביקור נוסף בבית האח הגדול.
את ההסבר לכך חשוב להתחיל בדברים החמורים שאמר מוטי יברבוים בתכנית 'יציע העיתונות', בראיון המדהים שלו מיום חמישי. שחקן העבר של כפר סבא טען בשיחה איתו למעשים פליליים של ממש במועדון היקר לו כל כך, אלא שמאז לא נפתחה שום חקירה בנושא וגם לא יצאה הודעה על כוונה לעשות כן בעתיד. זה מזכיר, אגב, דברים שאמר אלי אוחנה על העונה שלו בהפועל כפר סבא, אז לטענתו שחקנים מכרו אותו ואת הקבוצה. גם אז הדברים עברו כמו מים מתחת לגשר מבחינת ראשי הליגה. ממש כמו הדיווחים על פועלו של גל יוסף בבית"ר ירושלים. קצת כמו אי הוודאות לגבי מקור הכספים של חיים רמון בהפועל תל אביב או בנעשה במכבי נתניה. כל אלה לא מעניינים כנראה את ההתאחדות לכדורגל, שחרטה על דגלה בשנים האחרונות את פתיחת שערי הליגה בפני כוחות חדשים. התוצאה: יותר רעננה, פחות נתניה.
למרות שכל מקרה הוא לגופו, יש קשר עמוק בין חוסר הרצון של ההתאחדות לקדם ולשפר את עניין הבעלות הפרטית בליגת העל והבטחת יציבותן של המועדונים החשובים והמסורתיים לבין המצב הנוכחי. לוזון, שגדל על המודל של מכבי פתח תקוה, לא תורם יותר מדי לבעיה הכי גדולה בליגה, בעיה שאוכלת כמעט את כל הקבוצות הוותיקות. כשלוזון הכריז בעבר על ליגת ה-16 שלו, זה בערך מה שהוא רוצה לראות: רעננה, עכו, רמת השרון. יש רק בעיה אחת עם ההתנהלות שלו, שתיים למעשה. הראשונה הקבוצות האלה לא מעניינות איש, למעט את הגחמה של אותו אדם שמניע אותן. הן לא מייצרות עניין קהילתי. הן לא מציירות קסם עירוני. כל אוהד כדורגל זוכר את הביקור הראשון שלו בעיר חדשה שמגיעה לליגה העליונה. שמץ מאותו רגש ישן לא קיים בקבוצות האלה שלא מוסיפות לליגה שלנו כלום. פשוט כלום.
הבעיה השנייה עם ההתנהלות של לוזון הוא מצבן של הקבוצות הבכירות והמסורתיות בליגה. לוזון נותן להן להיעלם ולא נוקף כמעט אצבע לנוכח המצב הבעייתי. לא ראינו ממנו חקיקה מתקדמת שתגיב למצוקות הניהול, לא שמעו ממנו רעיון מבריק שיקהה את כאב הבעלות. תחת זאת, הוא נותן לקבוצות ללא מגרשים ביתיים או כאלה עם אצטדיונים מעליבים להגיע לליגה שלנו. מתי הוא יבין שהן לא מסוגלות להיכנס לנעליהן הגדולות של הקבוצות הוותיקות הכורעות תחת הקשיים? כנראה שכבר אף פעם לא.
Comment
1. על הנייר, את הטרייד המסתמן בין קרית שמונה למכבי חיפה, אמורים לנתח לפי ויאם עמאשה, הכוכב שעשוי לעשות את הדרך חזרה לקבוצת נעוריו תמורת אלעד גבאי. כשאיציק יצחקי מוואלה! ספורט חשף הרבה לפני כולם את תכנית הטרייד, לא היה ברור מדוע מכבי חיפה ממהרת לוותר על עמאשה. אלא שעמאשה, עם כל הכאב על המצב בקריירה שלו, הוא לא הסיפור בטרייד הזה. הסיפור הוא גבאי. גבאי, אם יעדיף את מכבי חיפה על פני עבודה עם מאמנו הקודם שחתם בהפועל תל אביב, יכול לסגור למכבי חיפה גלריה של שני מגנים תוקפים שאין בליגת העל. טוואטחה משמאל, גבאי מימין - אלו כלים שאין לכל התקפה בישראל. נכון, יהיו כאן גם הרבה חורים. אלא שבנאדו הוכיח שהוא יודע ללמד הגנה לעמוד נכון, וכנראה שיוכל להתגבר על כך. אם באמת יזכה בגבאי, ואם גבאי לא יראה במכבי חיפה כמו מרק שהתקרר, סגנית האלופה יכולה ליצור כך יתרון חשוב וקובע על פני הליגה. יתרון ברמת המגנים עמדה מכריעה בהצלחה של קבוצה בעידן הנוכחי.
2. היה משהו מאוד יפה בפרידה המכובדת לה זכה ניר דוידוביץ', אחרי הרבה שנים בהן הרגיש מעט רדוף על ההערכה לה זוכים שוערים מהמרכז. לפתע, שוער מכבי חיפה קלט כמה הכדורגל הישראלי מצדיע להישגים שלו. הרי הקריירה של דוידוביץ' נעה סביב הבלחות, למרות היציבות בסמל שעל החולצה שלו. הצלחה, פציעה, החלמה, הצלחה, משבר, פציעה, החלמה, ראיון שטותי, עוד הצלחה, עוד פציעה אתם יכולים להמשיך את זה לבד ולסדר את זה אחרת. רק כשדוידוביץ' פרש הוא הבין שכולנו מסוגלים לחבר את כל זה לתמונה אחת, תמונה שהתבהרה היטב עם שריקת הסיום. תמונה של קריירה יפה מאוד לשוער משפיע וחשוב. מגיע לו.
העונה הבאה:
למרות שהעונה שלהם הסתיימה מזמן, ולא מדובר כנראה במינוי הכי נוצץ מאלו שראינו ונראה הקיץ, חשוב להתעכב על המעבר של ניר קלינגר לאשדוד, כדי לראות כיצד החלק הארי של אנשי הכדורגל הישראלי לא לומד כלום וחוזר על אותן טעויות מדי קיץ. נכון, מצד אחד, קשה לבוא בטענות לקלינגר. האיש מפרנס משפחה והוא לא יכול להמר על חוזה שלא נותנים לו ולוותר על חוזה שכן מציעים לו, בשם הרומנטיקה. השאלה היא למה לברוח כל כך מהר. התחושה הקשה נובעת לא מעט מהחיפזון לחתום באשדוד ולא לנסות בכל זאת לסגור את מה שנראה הכי מתבקש עד לפני שבועיים שקלינגר יאמן את הפועל חיפה.
אלא שקלינגר שוב מיהר לעבור קבוצה. עוד קבוצה. קלינגר השחקן לא היה מתייחס בכזו צורה לקריירה שלו, אבל קלינגר המאמן הוא אדם שלא לומר מהטעויות שלו. כמו בכל סיפור בכדורגל הישראלי, גם כאן אין טובים ורעים, יש רק רעים, כשמנגד עומד לו יואב כץ שלא השכיל במאומה מבריחת טל בנין. גם בעונה שעברה כץ התמהמה עם החתמת מאמן. אולי ניסה לחסוך כסף, אולי התכוון לבדוק עוד אופציות, אבל בפועל הוא נשאר עם מאמן שהיה צריך להתחיל הכול מהתחלה עם הקבוצה. כץ תמיד דורש מאיתנו, הישראלים הברברים, להשתנות. אבל מה איתו? האם חובת הפקת לקחים מדברים בעיתיים לא חלה גם עליו?
וככה הפועל חיפה תחליף שוב מאמן, שייקח לו זמן כנראה להיקלט במערכת. ככה ניר קלינגר שוב יעבור קבוצה. ואשדוד? היא תקבל עוד מאמן שיעשה מה שהבוס אומר. מאמן שיספק עלה תאנה למה שנראה כמו סוכנות שחקנים במסווה של מועדון ספורט. איזה מזל שיש עדיין אנשים כמו יוסי מזרחי, שמעדיפים לאמן את מכבי נתניה, על פני כל מיני ניסיונות מביכים בליגת העל. בלעדיהם, באמת שהכול היה קורס כאן.
