פיקוד העורף הגל השקט

הגדרת ישובים להתרעה
      הגדרת צליל התרעה

      נושאים חמים

        בונוסליג: האנשים שעשו את גמר הליגה האירופית

        טורס הוכיח שמוקדם להספיד אותו, לוזון התגבר על השעמום והתחכך בחליפות, יבניון היה שם בטופס וז'סוס ינסה לזכות בגביע המקומי. מוטי דה פיצ'וטו ראה לא מעט מרוויחים מהזכייה של צ'לסי בליגה האירופית והבין מהאוהדים האומללים של בנפיקה שאם כבר להפסיד, אז רק באמסטרדם

        דיפולט (יח"צ , פסטיבל הקולנוע ירושלים)
        גם קרית שמונה כאן. חולצות הקבוצות המשתתפות במפעל העונה הוצגו לפני המשחק (צילום: מוטי דה פיצ'וטו)

        פרננדו טורס

        מזה כמה שנים השיח השולט בכדורגל הוא כזה המקדש אך ורק הבקעת שערים. לכן הקבוצה שתוקפת היא הטובה יותר, ברניסלב איבנוביץ' נבחר לאיש המשחק אמש רק כי הוא כבש את שער הנצחון ופירלו לא נבחר לשחקן השנה באירופה.

        זה שיח שלא מגיע דווקא מאוהדים אלא בעיקר מהתקשורת, שבטוחה שכל מה שאוהדים רוצים זה לראות שערים. הצעות חסרות השחר כמו לא לתת נקודות על 0:0 מקבלות תהודה ומסכנות את הבסיס לגדולתו של משחק הכדורגל - החשיבות של שער אחד, חשיבות שאין לה אח ורע באף ספורט אחר ושבלעדיה הוא עלול להפוך לעלוב כמעט כמו כדוריד.

        לכאורה, טורס היה אמור ליהנות מהמגמה הזו. הוא הרי גם מבקיע שערים וגם משלב טכניקה אדירה ויכולת מסירה. ממש חלומו של כל גווארדיולה. אלא שבצ'לסי – מועדון שכלוא בתוך אגו טריפ של בעליו - טורס לא מוצא את עצמו. שם מחפשים חלוץ מטרה קלאסי וטורס הוא לא האיש. זה קורה שלא הולך לשחקנים (בעיקר חלוצים) במועדונים מסוימים. אין איך למנוע את זה, וזה גם לא כזה נורא אם נפרדים.

        השאלה היא למה לא נפרדו.התשובה היא כרגיל, כסף. החוזה האסטרונומי שלו לא מאפשר מעבר לקבוצות מהדרג השני כדי לחזור ולהוכיח שהוא ראוי למועדון ענק ומועדונים שיכולים להרשות לעצמם לא מעוניינים בגלל חוסר ההצלחה בצ'לסי. מלכוד 22, גרסת הפייר פליי של אופ"א.

        בדקה ה-60 אתמול טורס קיבל כדור על הדשא אחרי טעות של מאטיץ' ולפתע היה לו שטח. הוא עשה מזה שער ענק כמו שמעטים יכולים לעשות ונתן לצ'לסי את האמונה שהנה זה קורה דווקא אחרי דקות של שליטה מוחלטת באדום. בנפיקה אמנם חזרה מהר ואיבנוביץ' הוא זה שהבקיע את שער הנצחון, אבל זו בעיקר סטטיסטיקה. בכדורגל נטו, היתרון האיכותי היחידי שהיה לצ'לסי אתמול היה נעוץ ברגליים של טורס.

        אולי מעז יצא מתוק. אולי עוד כמה הישגים כאלה ישכנעו עוד מאמנים, גם מחוץ לאיטליה, לא להיכנע לזרם ולנסות למצוא לקבוצות שלהם ייחוד ויתרונות שאינם נובעים מדמיון לברצלונה או דורטמונד. אנחנו נקבל את הגיוון שקצת הלך לאיבוד בתוך מבול השערים ואופוזיציה לוחמת להצעות לבטל את ה-0:0.

        פרננדו טורס שחקן צ'לסי חוגג שער (רויטרס)
        שער גדול, כזה שמעטים מסוגלים לכבוש. טורס (צילום: רויטרס)

        אבי לוזון

        יו"ר ראש ההתאחדות שלנו הוא לא אולטרה ליברל, אבל הוא כן היה בגמר ולא בכדי הוא נמנם לו. הרי כפי שהוא העיד לא פעם, משחק בין בנפיקה לצ'לסי לא ממש מעניין אותו. מה שכן מעניין אותו זה לנסוע לאמסטרדם ולהתחכך בחברים מאופ"א. והבופה. הקטע העצוב הוא שלוזון לא היה שם לבד. היו איתו לפחות עוד שני פונקציונרים מההתאחדות שראיתי ולכו תדעו, אולי עוד כמה שלא.

        יו"ר ההתאחדות לכדורגל אבי לוזון (למעלה) בגמר הליגה האירופית (GettyImages)
        המשחק לא עניין אותו יותר מדי. לוזון ברקע (צילום: אימג’בנק, Gettyimages)

        יוסי בניון

        ב-19:53 זמן מקומי, 52 דקות לפני בעיטת הפתיחה, פורסם הסגל המלא של צ'לסי למשחק. בניון פנים.

        שחקני צ'לסי חוגגים, מימין יוסי בניון (GettyImages)
        בסגל. בניון והחבורה בכחול (צילום: אימג’בנק, Gettyimages)

        ז'ורז'ה ז'סוס

        מאמני כדורגל שעמדו במשימה העיקרית שלהם נוהגים להמעיט בערכו של בונוס. לכן, כשקבוצה אלופה למשל מודחת מהגביע , או כל קבוצה שהבעלים שלה הוא לא יואב כץ מודחת מגביע הטוטו אנחנו שומעים שזה לא נורא כי ממילא זה היה "רק בונוס". רפא בניטס, כפי שהוא טרח לחזור ולהגיד במסיבת העיתונאים, עמד במשימה העיקרית שהוצבה עבורו כשמונה לתפקיד – להגיע לצ'מפיונס ליג.

        ז'ורז'ה ז'סוס הוא מאמן כדורגל אדיר ומה שיותר נדיר בימינו גם טיפוס מרתק. השילוב בין הכדורגל השוטף מבית מדרשו, האופי היצרי של המאמן והחשיבות היתרה שייחסו בליסבון לתואר הפכו את הפורטוגלים לקבוצה הטובה יותר על המגרש. זה לא הספיק. קורה. הבעיה של ז'סוס היא שזה קרה ארבעה ימים אחרי שבנפיקה שלו הפסידה את האליפות בשבת האחרונה בצורה הכי דרמטית שיכולה להיות. וכשאומרים דרמטית הכוונה ללוזרית.

        למעשה, בהנחה שפורטו לא פוגשת במחזור האחרון את בני יהודה או יוצאת למשחק חוץ ברעננה הרי שעבור בנפיקה זכייה בליגה האירופית או כפי שהיא כונתה במסיבת העיתונאים של צ'לסי "לא ליגת האלופות", הייתה אמורה להיות חתיכת בונוס. מאמני כדורגל שלא עמדו במשימה העיקרית שלהם נוטים לייחס חשיבות יתרה לבונוסים. למזלו של חסוס הוא עוד יכול לקחת את הגביע בפורטוגל.

        יותר מכל אחד אחר, ז'סוס הוא הדמות הטרגית של הגמר הזה. כנראה של העונה הזו גם. מספיק היה לראות את דויד לואיז רץ את כל הדרך מחבריו החוגגים מיד אחרי השריקה כדי לתת למאמן היריבה את חולצת המשחק שלו וחיבוק ארוך ואמיץ בשביל להבין את הגדולה ולקוות שהשורה התחתונה של העונה הזו לא תמנע מאיתנו לראות אותו ממשיך בבמות הראויות לו.

        ז'ורז'ה ז'סוס מאמן בנפיקה (GettyImages)
        לפחות עוד יש לו את הגביע הפורטוגלי. ז'סוס (צילום: אימג’בנק, Gettyimages)

        אלברטו

        ההולנדים גבוהים סתם. בכדורסל הרי הם לא ממש מצטיינים והם גם לא חסונים דיים כדי להיראות מאיימים. משהו כמו פיטר קראוץ' בלי המיליונים מהכדורגל. האנגלים - איך נאמר זאת בלי לפגוע – יותר מוצקים. ומכוערים. אלברטו בממדים שלי פחות או יותר, לכן כשהוא מתיישב מולי ברכבת בדרך חזרה מהמגרש למרכז העיר, אני מיד קולט שהוא והשניים שאתו הם כנראה פורטוגלים. החולצות של בנפיקה וההבעה הנוגה כבר משכנעות אותי לחלוטין.

        הקהל של בנפיקה אדיר. סוג של טירוף יווני - כולל השירה האדירה הבלתי פוסקת ורימוני העשן - רק בלי האלימות. בקרב הזה הפורטוגלים ניצחו בנוק אאוט. זה לא מנחם את אלברטו, שמסתכל על תג העיתונות שלי ומחייך בעצב. "אתה מישראל? בטח כתבת על הקללה. הוא הרי יהודי, אתה יודע. לא נורא, תכתוב שבשנה הבאה גמר ליגת האלופות אצלנו בבית ושם נסיר את הקללה של גוטמן".

        דברי בלע.

        אלברטו ממשיך, כנראה מנסה לדבר את הבאסה החוצה." אז ישראל אה?" הוא שואל בנימוס. אני מחפש תשובה אבל כל מה שעובר לי בראש הוא שיש שאלות שהכי טוב לענות עליהם בשתיקה ופשוט להדליק ג'וינט. כמה חבל שאסור. לספר לכם על זה הכוונה.

        למילות סיכום קבלו בבקשה את אלברטו: "לפחות מזל שאנחנו באמסטרדם, בנאדם".

        אוהדי בנפיקה בגמר הליגה האירופית באמסטרדם (רויטרס)
        ביציעים הניצחון היה פורטוגלי (צילום: רויטרס)

        צ'לסי זכתה בליגה האירופית אחרי 1:2 על בנפיקה

        ההישגים, המספרים, ההיסטוריה. כל הנתונים מגמר הליגה האירופית

        בניון: ”לא שיחקתי, אבל ההרגשה מדהימה”

        בנפיקה מתקשה לעכל עוד הפסד דרמטי