אוהדי הכדורגל באנגליה התעוררו ביום חמישי בשבוע שעבר לכותרות עמוסות מבית היוצר של תקשורת הספורט המקומית. לצד העיסוק המאסיבי בפרישתו הטרייה של אלכס פרגוסון, בבוקר היה מי שדאג לספר שהמהפכה במנצ'סטר יונייטד תימשך עם עזיבה של ווין רוני. אחר הצהריים הגדילו לעשות חלק מאתרי האינטרנט בממלכה, שדיווחו בבהילות על כך שהכוכב המתוסכל הסיר את הכיתוב "שחקן מנצ'סטר יונייטד" מפרופיל הטוויטר שלו. בימים האחרונים ווין רוני לא יורד מסדר היום. בשולי חדשות הכדורגל באותו יום חמישי בשבוע שעבר, אי שם בכותרות התחתונות, הופיעה ידיעה קצרה ואינפורמטיבית על רוני אחר. הכותרת שלה הייתה: "ג'ון רוני שוחרר מבארנסלי".
כשבוע אחרי שווין רוני הפך לשחקן הצעיר בהיסטוריה שלובש את המדים של נבחרת אנגליה אז עוד כשחקן אברטון - הטופיז החתימו את אחיו בן ה-12 ג'ון על חוזה לשלוש וחצי שנים אחרי שהוא שיחק לפני כן בקבוצות הילדים של המועדון. ב"הסאן" ציטטו אז גורם במועדון כמי שאומר: "ג'ון הוא שחקן דינמי ואם הוא יממש את הפוטנציאל הוא יוכל להפוך לאחד מהגדולים. אני יודע שזו רק תחילת הדרך שלו, אבל הסימנים מראים שהוא יוכל להיות טוב לפחות כמו אחיו. אל תתפלאו אם יום אחד האחים רוני יוליכו את נבחרת אנגליה".
באותו יום בו הופיע הציטוט הזה, כשגם בעיתונים ואתרי אינטרנט אחרים הרחיבו על ההחתמה של הנער בן ה-12 במועדון המפואר ממרסיסייד, ג'ון רוני החל לחיות תחת צלו הרחב של אחיו הגדול. כעבור כמה חודשים הנער הצעיר כבר לא הצליח להתמודד עם המעמסה ובעצה אחת עם הוריו החליט לעזוב את אברטון. הוא ידע שבכל מקום אליו יגיע הוא יהיה "האח של", התרחק מאור הזרקורים ונחת במקלספילד הקטנה.
בזמן שווין רוני המשיך לככב וגם נרכש על ידי מנצ'סטר יונייטד הגדולה, אחיו הקטן יכול היה להתפתח בשקט.
במרץ 2008, כשהיה בן 17 ושלושה חודשים בלבד, ג'ון נכנס כמחליף בדקה ה-90 של המשחק נגד בארנט והחל את הקריירה הבוגרת שלו. בעונה הבאה התחיל לצבור יותר ויותר דקות משחק בליגה הרביעית ובעונת 2009/10 כבר פתח ב-18 משחקים. המרחק מווין ומהפרמיירליג היה גדול, אבל האח הקטן לבית רוני עדיין היה צעיר וקיווה שהפריחה בסך הכל מתאחרת. שגם אם לא "יהיה ווין רוני", הוא יוכל להפוך לכדורגלן לגיטימי.
אחרי שג'ון כבש ובישל ב-1:2 על צ'לטנהאם באוקטובר 2009, התקשורת הבריטית כיוונה אליו את הזרקורים פעם נוספת ודיווחה שסאות'המפטון תנסה לצרף אותו בינואר תמורת חצי מיליון ליש"ט. זה לא קרה, אבל בדיעבד העלייה המחודשת לכותרות אחרי תקופה ארוכה של שקט גרמה יותר נזק מתועלת. המשחק הטוב ביותר שלו בקריירה דחף את ג'ון רוני למטה במקום לתת לו רוח גבית.
באנגליה מספרים שאחרי כמה הופעות טובות, רוני הצעיר התחיל להרגיש שמקלספילד קטנה על מידותיו, שאולי הוא כן מתקרב לאחיו. עוד במהלך העונה הוא הוזמן להיבחן במשך כמה ימים בדרבי קאונטי ואחר כך בפרסטון, אבל לא הרשים מספיק בשביל שהן יגישו לו הצעה לקראת העונה הבאה. כשהוא חזר למקלספילד ההרגשה הייתה שהראש שלו כבר לא בקבוצה שנתנה לו את הבמה ושגידלה אותו מגיל 13. כשהסילקמן הגישו לו הצעה לחוזה חדש לקראת העונה הבאה, הוא סירב.
בקיץ 2010 רוני נבחן בהאדרספילד - אז בליג 1 (הליגה השלישית), אבל המאמן לי קלארק ויתר על שירותיו וסיכם: "אני מודה לו על המאמצים. הוא עבד קשה, אבל החלטנו לשחרר אותו. אני מאחל לו הצלחה בהמשך". כך, בהודעה לקונית אחת לעיתון האנונימי "האדרספילד אסקזמינר", סיים ג'ון את המבחנים ללא הצלחה. הכישלון לטפס מהליגה הרביעית לשלישית דווח בהרחבה באנגליה. אף אחד לא זלזל בקשר הצעיר, אבל כולם ידעו לספר ש"אחיו של ווין רוני שוחרר מהאדרספילד". פעם נוספת הוא לא היה ג'ון רוני, אלא "האח של".
קצת אחרי שקרא את הדיווחים על הכישלון שלו להרשים את הצוות המקצועי בהאדרספילד, הקשר הצעיר נטש לארה"ב. יש מי שיגיד שלא צריך תואר בפסיכולוגיה כדי להסביר את המהלך הזה. הרי בניגוד לאנגליה, בארה"ב לא כל אזרח ואפילו לא כל אוהד ספורט מושבע בכלל שמע את השם "ווין רוני". למעשה ג'ון הסביר אז בעצמו: "אני נחוש ליצור זהות משל עצמי. באתי לארה"ב כדי שתהיה לי התחלה חדשה. אני אדם בזכות עצמי ואני רוצה למצוא את הדרך שלי בעולם".
ג'ון נבחן בפורטלנד טימברס ובסיאטל סאונדרס, אבל לא הרשים מספיק כדי לקבל חוזה. למרות זאת, הוא היה נחוש למצוא קבוצה מקומית, חתם על חוזה עם ליגת ה-MLS ונרשם לדראפט 2011. האנגלי הצעיר השתתף במחנות האימונים של הליגה לשחקנים חופשיים ולבסוף נבחר במקום ה-25 על ידי ניו יורק רד בולס.
"יכול להיות שההימצאות תחת הצל של אחיו לא הקלה עליו, אבל כאן ג'ון יוכל לעשות את הדברים בדרכו וליצור לעצמו זהות משל עצמו", אמר אז חברו החדש לקבוצה, תיירי הנרי. יחד עם זאת, התקוות היו גדולות מדי.
רוני לא היה מספיק טוב. הוא שותף בחמישה משחקי ליגה במדי הרד בולס, כולם כמחליף, וצבר בסך הכל 53 דקות על כר הדשא. במפעל ה-US CUP OPEN הוא דווקא פתח בהרכב נגד FC ניו יורק האנונימית וכבש בניצחון 1:2. ב"דיילי מייל" דיווחו שהאוהדים קראו בשמו ושרו: "הוא הרוני הכי טוב בהיסטוריה", אבל זה בוודאי לא היה מה שישכנע את הצוות המקצועי להשאיר אותו. בתום העונה הוא נופה מהסגל.
הקשר הצעיר חתם באורלנדו סיטי מליגת ה-USL (אם לדרג אותה - הליגה השלישית בארה"ב) ואחרי עונה בשורותיה החליט לחזור הביתה. הוא הצטרף לבארנסלי מהצ'מפיונשיפ, אבל לא שותף אפילו במשחק אחד בעונה החולפת ולפני כשבוע כאמור שוחרר.
אחרי אותו משחק - הטוב ביותר בקריירה שלו - בו הוא כבש ובישל בניצחון של מקלספילד על צ'לטנהאם, ג'ון רוני בן ה-18 אמר לאתר הרשמי של המועדון ש"אני רוצה שאנשים יכירו אותי בזכות ההישגים שלי. אם אני אמשיך לכבוש אולי יום אחד ידברו על ווין כעל 'האח של ג'ון רוני'".
פחות מארבע שנים לאחר מכן הוא כבר מבין היטב שלמציאות יש תכניות אחרות. שאם וכאשר הוא ימצא קבוצה חדשה בקיץ הקרוב, רוב הכותרות שוב יקראו: "אחיו של ווין רוני חתם ב...".
