אמצע דצמבר 2012. לוס אנג'לס דודג'רס, הצעצוע החדש של מג'יק ג'ונסון, שהוא וקבוצת הרוכשים שלו השקיעו בקנייתה לא פחות משני מיליארד דולר, הסכום הגבוהה ששולם אי פעם עבור קבוצת ספורט, יוצאת ל-24 שעות של שיכרון חושים, שמתחילות עם החתמתו של כוכב הליגה הקוריאנית היון ג'ין ריו לשש שנים תמורת 36 מיליון דולר ומסתיימות עם הבלוקבאסטר הגדול, שש שנים ו-147 מיליון דולר, החוזה הגבוה אי פעם למגיש ימני, שמנחיתים בקבוצה את זאק גריינקי. בצד השני של העיר, שם שיחק גריינקי בעונה שעברה, האיינג'לס מעכלים ומגיבים. ארבעה ימים לאחר מכן, הם שופכים 125 מיליון דולר ומביאים לחמש שנים את ג'וש המילטון, היישר מהיריבה הגדולה טקסס ריינג'רס. בקליפורניה כבר חולמים על דרבי בוורלד סירייס.
אמצע מאי 2013. חודש וחצי מפתיחת עונת הבייסבול. במקום ה-14 והלפני אחרון ב-AL ניצבת לוס אנג'לס איינג'לס, במקום ה-13 ב-NL עומדת לוס אנג'לס דודג'רס. המאזן המשותף של השתיים: 25 ניצחונות, 42 הפסדים (האיינג'לס ב-22:12, הדודג'רס ב-20:13). הכי רחוק מהחלומות, הכי קרוב לרצפה. אז מה השתבש בתוכניות ולמה נראה ששתי קבוצות הבייסבול של עיר המלאכים בדרך להיכשל עוד יותר משתי קבוצות הכדורסל של העיר, שעפו בסיבוב הראשון של פלייאוף ה-NBA לאחרונה?
הסיבות לנפילה הן בלתי נגמרות, אבל נראה שאפשר להפריד בקלות את הקריסה של האיינג'לס מזו של הדודג'רס. מלבד המילטון, הקבוצה של מייק סושה התחזקה בפגרה הקודמת בסופרסטאר נוסף בדמות אלברט פוחולס, שסוחב פציעה ומציג יכול בינונית. יחד עם מייק טראוט הצעיר והמופלא ומארק טרמבו, שני השחקנים היחידים שכן משחקים כמו שצריך עד כה, אין ספק שמדובר באחד הליינאפים הטובים בליגה, אם לא הטוב שבהם. אלא שממש כמו פוחולס, גם להמילטון לוקח זמן להסתגל למעבר וב-34 המשחקים הראשונים שלו בקבוצה הוא מספק מספרים מביכים של 11 הכנסות רצים, ארבעה הומראנים ולא פחות מ-41 סטרייקאאוטים.
שלשום ציין המילטון שנה לערב הקסום שלו עם הריינג'רס, בו הפך לשחקן ה-16 בהיסטוריה שחובט לארבעה הומראנים במשחק, כאשר עשה זאת על הראש של בולטימור. אולי זה מה שהעיר אותו מעט, כי בשני המשחקים האחרונים הוא העיף את הכדור מעבר לגדר ושיפור ביכולת שלו הכרחי לשיפור ביכולת הכללית של האיינג'לס. "כשיש לי תחושת דחיפות, אני מתפקד פחות טוב", הסביר הסלאגר למה הוא מנסה לא להיכנס ללחץ, "אני צריך להמשיך לעבוד בתהליך מסודר וכשזה יתחבר, זה יתחבר".
הפתיחה החלשה של האיינג'לס בעונה שעברה הייתה זו שבדיעבד מנעה מהם את הכרטיס לפלייאוף והשאירה אותם מאחור במאבק מול אוקלנד וטקסס ובדיוק מגורל דומה חוששים בקבוצה כרגע. אחרי שישה שבועות ראשונים רעים ב-2012, פוטר מאמן החבטות מיקי האצ'ר וההתקפה השתפרה פלאים. פוחולס, שעד ליום הפיטורים חבט לפחות מ-20 אחוזים ועמד על הומראן אחד בלבד, חזר לעצמו והקבוצה החלה לשחק ברמה בה היא מסוגלת.
כרגע, הג'נרל מנג'ר ג'רי דיפוטו לא מוכן לדבר על זעזוע דומה, אבל לאיש אין ספק שהכיסא של סושה מעורער מתמיד: "לא מעט דברים הלכו בצורה לא טובה עבורנו ולא הוגן להפיל את האשמה כולה על מישהו אחד. כולנו הכנסנו את עצמנו למצב הזה וכולנו נמצא דרך החוצה", אמר דיפוטו, אבל טי ג'יי סימרס כתב ב"LA טיימס": יש יותר סיכוי שמייק סושה יילך הביתה בימים הקרובים מאשר שאלברט פוחולס יצליח להשיג חבטה".
שם נוסף שמועמד להדחה הוא מאמן ההגשה מייק בוצ'ר. בצד האדום של עיר המלאכים חשבו על התקפה, התקפה ועוד קצת התקפה ושכחו שמישהו גם צריך לזרוק את הכדור מפעם לפעם. האס של הקבוצה, ג'רד וויבר, שסיפק את העונה הטובה בקריירה שלו אשתקד (5:20, ERA של 2.81), עלה לגבעה רק פעמיים מפתיחת העונה ונמצא כבר למעלה מחודש ברשימת הפצועים בשל פגיעה במרפק השמאלי. הוא אמור לחזור לפעילות השבוע ואולי זה מה שירים מעט את הרוטציה הכושלת, שנכון להיום כוללת את ג'ייסון ורגאס, טומי האנסון וג'רום וויליאמס, שמות לא מרגשים במיוחד ולצידם את סי ג'יי ווילסון האמין וג'ו בלנטון, שבא בפגרה מהדודג'רס ועומד כרגע על מאזן 6:0 מזעזע.
לאיינג'לס יש את ה-ERA השלישי הכי גרוע בליגה (4.66), הם הרשו את כמות הריצות השלישית הכי גבוהה (176) והם במקום ה-27 באחוזי חבטה נגדם (26.7). שלושה מקומות בלבד מעליהם, ניצבים הדודג'רס (25.9) ובנקודה זו אנו עוברים לכישלון בפינה הכחולה.
מכת הפציעות של הדודג'רס העונה היא משהו ששווה להכניס לתוכנית הלימודים בבית הספר ל"איך הכול מצליח להשתבש". לא פחות מ-14 שחקנים כבר הספיקו להיכנס לרשימת הפצועים מפתיחת העונה, מספר לא הגיוני, שכולל את צ'אד בילינגסלי, שגמר את העונה ויעבור ניתוח טומי ג'ון במרפק ואת שאר חברי הרוטציה, כריס קפואנו, טד לילי וכמובן גריינקי, ששבר את עצם הבריח בקטטה המטופשת שלו עם קרלוס קוונטין מסן דייגו. חגיגת הפציעות הזו גרמה לכך שמלבד קלייטון קרשאו, שמנסה להחזיק את כל הקבוצה על הכתפיים, הדודג'רס נסמכים על ג'וש בקט הגרוע, שמחזיק במאזן 4:0 וב-ERA של 5.13, הרוקי ג'ין ריו ורוקי נוסף, מאט מאגיל בן ה-23.
הצרות לא נגמרות ברוטציה. הבולפן לא פוגע וברנדון ליג, הקלוזר שקיבל בפגרה 22.5 מיליון דולר לשלוש שנים, הפסיד השבוע שני משחקים וה-ERA שלו הוא 5.40. הפציעות הגיעו גם להתקפה, שם הנלי רמירז, שהובא במהלך העונה שעברה בטרייד ממיאמי, החמיץ את פתיחת העונה הנוכחית וחזר בסוף אפריל (שלושה שבועות לפני הצפוי), רק כדי לשחק ארבעה משחקים ולהיפצע שוב, הפעם לחודש עד חודש וחצי. אדריאן גונזאלס, עוד אחד שנחת במסגרת הטריידים הגדולים על שם ההנהלה בחסות מג'יק ג'ונסון, היה אחד השחקנים הבולטים של הדודג'רס העונה, אבל נפצע בצוואר ביום רביעי ומצבו לא ברור. גם ההגנה, שעשתה עד כה 25 טעויות (מקום 26 בליגה, אחד לפני 27 הטעויות של האיינג'לס), לא ממש עוזרת.
בעונה שעברה, הדודג'רס טסו קדימה מהרגע הראשון ובסוף מאי הובילו את בית ה-NL מערב ב-7.5 משחקים. הדעיכה שלהם החלה פחות או יותר במקביל לפציעה של מאט קמפ, שנראה בפתיחה כמועמד המוביל ל-MVP. עד שקמפ נפצע, ב-13 במאי, הוא הכניס 28 רצים וחבט ל-12 הומראנים, אחרי הפציעה הוא התקשה לחזור ליכולת ויחד עם כל הקבוצה נתקע בבינוניות וראה איך היריבה הגדולה סן פרנסיסקו ג'איינטס עוקפת בסיבוב ועושה את כל הדרך לאליפות שנייה תוך שלוש שנים. העונה, קמפ משחק גרוע מאוד ובינתיים הכניס רק 14 רצים וחבט להומראן בודד. השבוע, האוהדים באצטדיון המקומי והמשופץ כבר שרקו לו בוז והוא חלק מרכזי בעובדה שההתקפה של הדודג'רס מספקת את כמות הריצות השלישית הכי נמוכה בליגה (3.4 למשחק, רק הוויט סוקס ומיאמי חלשות יותר).
נשיא הקבוצה סטן קסטן, הרגיש שהגיע זמנו להשמיע קול: "האוהדים תומכים בנו בצורה יוצאת מן הכלל ואנחנו חייבים להחזיר להם. אנחנו מנהלים עסק וחלק מניהול עסק הוא לרצות את הלקוחות שלך, על זה אני תמיד חושב. כרגע אנחנו מאכזבים את האוהדים שלנו ואני מקווה שזה ישתנה ומחכה לרגע שזה יקרה. הלילות שעברנו בשבועות האחרונים היו לא פשוטים".
וכאשר הלילות לא פשוטים, האצבע המאשימה מופנית, ממש כמו אצל האיינג'לס, קודם כל לכיוון המאמן, דון מטינגלי במקרה הזה. אחרי הסוויפ שהדודג'רס חטפו בסן פרנסיסקו השבוע, בו הם הפסידו כל אחד משלושת משחקי הסדרה בריצה בודדת, מטינגלי אמר: "אני מרגיש יותר טוב לגבי הקבוצה שלנו עכשיו מאשר הרגשתי כשהגענו לכאן". סימרס, אותו כתב מה"LA טיימס", חתך אותו: "אני מתנצל בפני מייק ד'אנטוני על כך שחשבתי שהוא המאמן עם הכי פחות מושג בעיר הזאת".
כפי שכתב כאן יובל קליין ממש לא מזמן, בייסבול של אפריל הוא לא בייסבול של העונה כולה ולסטטיסטיקות יש נטייה להתיישר ב-MLB יותר מאשר בכל מקום אחר, כך שיהיה מופרך להגיד כבר מעכשיו שהעונה של האיינג'לס והדודג'רס אבודה, כאשר הן בפיגור 8.5 ו-6 משחקים בלבד בהתאמה מכרטיסי הווילד קארד בחטיבות השונות. אלא שעכשיו כבר לא אפריל, אלא מאי, אמצע מאי כאמור ואם מישהו בשני הצדדים של עיר המלאכים לא יתעורר במהרה, גם בפגרה הבאה יעסקו שם בשינויים פרסונליים משמעותיים. מה שבטוח, הדרבי, שייערך בסוף החודש (שני משחקים בכל מגרש), יהיה לוהט מתמיד.