העומס הפיזי בתחילת העונה היה גדול על האלופה הטרייה עירוני קרית שמונה. אחרי פיטוריו של גילי לנדאו ומינויו של ברק בכר ניסתה הקבוצה למצוא את האיזון בין הליגה האירופית לליגת העל, אך התקשתה לעשות זאת ונראתה רע בשתי המסגרות. באחד האימונים, השחקנים נראו על סף קריסה. השוער דני עמוס, שהבין לאן הדברים הולכים, גער בכולם: "עד לאן נגיע ככה? אנחנו רוצים להרוס הכל? לכולם קשה, אבל די עם תירוצים. בואו נרים את עצמנו".
הסיפור הזה כלל לא שגרתי. עמוס הוא לא מהשחקנים שמדברים או צועקים יותר מדי במהלך אימונים, אך בשנתיים האחרונות השדרוג המנטאלי אצלו הוא אולי השדרוג הגדול ביותר שלו, ומביא אותו להיות שוער מוביל ויציב בליגת העל עם השתייכות לסגל הנבחרת. השאלה הגדולה היא לאן ממשיכים מכאן? גם אחרי ההופעה הלא טובה והאכזבה בגמר הגביע, השחקן מסרב לחתום על חוזה חדש בקרית שמונה ומכוון לאירופה. רק שלא ממש ברור האם זהו הצעד הנכון עבורו.
בקרית שמונה מסתובב סיפור מפורסם שקרה במחנה אימונים בו שהתה הקבוצה באירופה. עמוס ושותפו לחדר אדריאן רוצ'ט לא הגיעו לאחד האימונים ולא ענו גם כשדפקו על דלתם. השחקנים מיד התבדחו: "בטח דני רצח את אדריאן ועכשיו הוא קובר את הגופה". הסיבה למשפט הזה היא שעמוס נחשב טיפוס מאוד עצבני, שעובד על עצמו מנטאלית בשנתיים האחרונות גם בעזרת פסיכולוג על מנת להיות רגוע ומתון יותר. גם הילדה שנולדה לו עשתה לו רק טוב והפכה אותו לרגוע יותר.
גם בקרית שמונה משוכנעים כי זהו אחד השלבים המשמעותיים ביותר בהתקדמות שלו. שחקן ששיחק בעבר עם השוער בקבוצה הצפונית אמר השבוע: "דני טיפוס לא פשוט. צריך להבין את השקט וההתעלמות שלו לפעמים. הוא שרוט כמו כל שוער ולא תמיד אפשר להבין אותו. פעם הוא היה יכול לקבל קריזות לא מהעולם הזה, אבל היום הוא כבר בפאזה אחרת. למד להוציא את זה מהמגרש. אפשר להגיד שהוא עבר תהליך התבגרות גדול בנושא ורואים את ההשפעה על הצד המקצועי".
את תהליך ההתבגרות עמוס השלים סופית כבר בתום העונה שעברה, אז נבחר לשחקן העונה של קרית שמונה והיה מהשחקנים המובילים בדרך לאליפות ההיסטורית של המועדון. גם בעונה הנוכחית עמוס עושה עבודה טובה בסך הכול ולמרות ירידה מסוימת, הוא שומר על יציבות ונותן שקט להגנה ולקבוצה. שחקן בקבוצה מנתח את העונה שעברה על השוער: "גם כשהיו לו משחקים לא טובים, הוא שוער שמנהיג מאחור - דוחף, מכוון, לוקח אחריות על הקבוצה. לביטחון שהוא צבר בשנה שעברה היה חלק גדול בכך שיצאנו מהמשבר שנקלענו אליו השנה. בגלל שקרית שמונה לא נאבקת על האליפות, לא מדברים עליו יותר מדי, אבל הוא עדיין שוער מצוין שעשה התקדמות גדולה ולא זוכה למספיק הערכה".
כשמדברים על הערכה לעמוס, קשה שלא לתהות כמה באמת הוא יכול לשדרג את עצמו ועד כמה פוטנציאל יש בו. אסור לשכוח שגם את העונה שעברה הנפלאה החל עם סימן שאלה גדול כשרן בן שמעון צירף את איתמר ניצן. ברזומה שלו שתי עונות כשוער ראשון בליגת העל, והוא עדיין לא נמצא ברשימה של אף אחד מהגדולות, שתמיד היו רוצות לשים את היד על שוער ישראלי ברמה גבוהה. מאיר כהן לא מופתע: "אם אני הייתי צריך להחליט עבור הקבוצות הגדולות, כנראה שלא הייתי לוקח את דני עמוס. בקבוצות שרצות לתארים וברמת לחץ שונה לגמרי מקרית שמונה הדרישות אחרות לגמרי, אני לא רואה אותו עומד בזה. הוא שוער טוב לליגת העל, אבל אני לא יודע כמה רחוק הוא יכול להגיע מעבר למה שיש לו. הוא צריך לשמור על מה שיש לו עכשיו ולא לאבד את זה".
דברים דומים נשמעים ממספר אנשי מקצוע נוספים שהעדיפו לדבר לא לייחוס. גם בנבחרת ישראל, עמוס לא פרץ. למרות העונה הלא טובה של אריאל הרוש במדי בית"ר ירושלים, הצוות המקצועי של הנבחרת מעדיף אותו כשוער שני והוא עמד בשער כאשר דודו אוואט היה פצוע. הרוש צעיר בשנה מעמוס, אך נחשב לפוטנציאל גדול בהרבה. מאיר כהן מסביר: "יש לנבחרת חור בעמדת השוער השני כרגע ואין באמת מישהו שיכול להחליף את אוואט. את הרוש סימנו בגיל צעיר וממשיכים עם זה. היתרון של הרוש על פני עמוס הוא חומר הגלם שבו, פוטנציאל השיפור והתקדמות הגבוה יותר. יש לו גובה, הוא אתלט ויכול לשדרג את עצמו בעבודה נכונה לעמדת השוער הראשון בנבחרת. עמוס? אני פחות רואה את זה".
למרות הדברים, עמוס רק בן 26 וכאמור, רק בשנתיים האחרונות קיבל את אפודת השוער הראשון בקרית שמונה מתוך אמון מלא שהוא שוער לשנים הבאות. תהליך ההבשלה של שוער שונה משל שחקן שדה, ובהקשר הזה עמוס מגלה בגרות ויציבות ראויים לציון. "יכול להיות שבאמת אין מחליף לדודו אוואט, אבל במקביל אנחנו צריכים להעריך את השוערים שגדלים אצלנו", מנתח יוסי מזרחי. "לא פשוט לגדול בדור הזה בו הרבה לא מאמינים בשוער הישראלי ומעדיפים זרים. הסיכוי לקבל הזדמנות ירד לאורך השנים ודני קיבל הזדמנות בקבוצה ברמה גבוהה, לקח אותה בשתי ידיים וחשוב לומר שהוא גם שוער עליה. גם השנה יש לו עונה יציבה וטובה ואין הרבה שוערים בארץ שאפשר להגיד עליהם את זה".
אלא שגם מזרחי לא לגמרי משוכנע שעמוס כבר בשל לצעד הבא: "יכול להיות שקבוצות שמכוונות אירופה מחפשות את השוער האתלט והגבוה. מרבית השוערים הגדולים של הכדורגל שלנו לא היו כאלה בגלל הנתונים הפיזיים שלהם אלא נקודות החוזק שלהם היו בראש ובגישה. אני דווקא חושב שעמוס מתייצב ויכול להיות הרבה יותר טוב עם השנים".
בתום העונה מסתיים חוזהו של עמוס והשוער יהפוך לשחקן חופשי. זה תקופה ארוכה שהוא מסרב להארכת חוזה בקריה וחושב רק אירופה. מקורביו שמעו ממנו לא אחת בשיחות סגורות על החלום לעזוב לקבוצה בחו"ל ומאמינים שסוכנו דודו דהאן ימצא אחת כזאת. שחקנים בקריה מספרים: "זה מעבר למקצועי. הוא יודע שבחו"ל הוא יכול להשתדרג כלכלית בצורה משמעותית. הוא לא מהשוערים שנהיים חולים מכדורגל. בהרבה מאוד מובנים הוא מתייחס לזה כעבודה פרופר ולפעמים אפשר לקנא בו. אם הוא היה יכול לעשות כסף גדול מאחת הגדולות בארץ, הוא גם היה רוצה ללכת, אבל כרגע זה לא נראה שזה יקרה אז הוא מכוון לחו"ל".
מאיר כהן חושב שעמוס עושה טעות: "פגשתי מישהו שמאוד קרוב אליו ואמרתי לו שאם אני הייתי במקומו, הייתי מנסה לסגור היום לחמש שנים בקרית שמונה ולכוון לסיים שם את הקריירה. צריך לדעת להבין איפה אתה ומה יש לך. אני לא רואה אותו מתאים לחו"ל, דרושים שם נתונים אחרים ממה שיש לו ואני חושב שהוא ילך לאיבוד שם ויחזור די מהר. אולי הכסף מפתה, אבל היציבות כאן יכולה לסדר לו דברים יפים מבחינה כלכלית ומקצועית. הוא צריך לדעת שאולי הוא יפסיד את ההזדמנות והבמה שיש לו עכשיו. מה שיש לו בקרית שמונה לא מקבלים כל יום".
הדברים של כהן משקפים את הדעה הרווחת לגבי עמוס. לא מעט טוענים כי עליו להתמקד בלהיות שוער ליגה מוביל, טוב ואיכותי בשלב הזה. מנגד, יש לזכור כי אוואט יצא להיות שוער שני ברסינג סנטאנדר בגיל 27 אחרי שנתיים לא טובות בארץ כשההערכה מקצועית אליו הייתה נמוכה יחסית, הקבוצות הגדולות בארץ ויתרו עליו וההצעה הטובה ביותר שהייתה לו היא מבני יהודה.
כמו אוואט, גם שוערים מוכשרים כמו גיא חיימוב ואוהד לויטה יצאו לאירופה כדי לקבל דקות משחק על רקע חוסר הערכה כלפיהם והתעלמות מצד קבוצות ישראליות. לויטה היה בהולנד ולא קיבל את הקרדיט, גם מכבי תל אביב לא ממהרת להחזיר את חיימוב לעמדת השוער הראשון למרות עונה טובה בקפריסין. אם זה העתיד שצפוי לעמוס, לא ברור מדוע הוא ממהר לעזוב ולוותר על הבית החם בקריה. הרי אם בארץ ימשיכו לא לתת קרדיט לשוער הישראלי, לא בטוח שיהיה לו לאן לחזור.
"תמיד צריך להאמין בשחקן הישראלי, במיוחד כשיש לו אישיות ורצון ללמוד ולהתקדם", מסכם מזרחי. "בזמנו הגיע לכאן אניימה ואולי עוד אחד, אבל אני לא רואה יותר מדי אטרקציות, כך שיעשו נכון הגדולות אם יכוונו לשוערים שלנו, כמו עמוס, ואני לא רואה אותן ניזוקות מזה לטווח הארוך. אם אין לו משהו כזה כאן, אולי באמת כדאי לו לנסות את המזל בחו"ל".
