כולם מסתערים על מכבי: על תסמונת הפוסט-יורוליג של מכבי תל אביב

צפו בתגובות של בלאט ומכבי ת"א לאחר ההפסד לירושלים

לחץ הוא ממוסס המסכות האולטימטיבי. ככל שנוקפים הימים ומכבי תל אביב הולכת ומסתבכת, מפלס הלחץ במועדון עולה - ודיוויד בלאט, שחווה את התקופה הקשה ביותר שלו כמאמן מכבי מאז הפוטש שניסתה לבצע בו ההנהלה בעונת 2002/3, חושף את פניו האחרות: לא עוד הג'נטלמן מפרינסטון, כי אם סתם מאמן ישראלי עצבני.

ואולם בעת האחרונה חוברת להשתוללות על הקווים ובחדר ההלבשה התנהגות שמסבה למועדון נזק תקשורתי ותדמיתי. כל עוד כוון הזעם של בלאט כלפי פנים, הצליחו במכבי להכיל אותו; אך כאשר בלאט מסרב ללחוץ ידיים למאמנים יריבים, עונה בגסות לשאלות של עיתונאים ושוחט את החניכים שלו בשידור חי, יכולת ההבלגה של הבוסים פוחתת.

כשחזר בלאט למכבי בקיץ 2010 דיברנו על חתונה שנייה: חיבור שלא נולד מתוך רגש ורומנטיקה, אלא משיקול עסקי קר. אחרי הפארסות בדינמו מוסקבה ובפילזן חיפש בלאט מועדון יורוליג בעל מוסר תשלומים גבוה, וממילא התעייף מהנדודים בחו"ל ורצה לחזור לחיק המשפחה. במכבי חיפשו מישהו שינקה עבורם את הלכלוך שהשאיר פיני גרשון. זה היה דיל שהתאים לכולם.

אהבה בין בלאט להנהלה לא הייתה גם קודם לכן. גרשון, ככלות הכל, היה דמות נערצת במכבי (בעיקר על שמעון מזרחי ומוני פנאן ז"ל, הרבה פחות על דיוויד פדרמן ורענן כץ) - בעיקר נחשב לקונצנזוס בקרב הקהל, אפילו כשעשה בושות בגארדן ופאדיחות במסיבות העיתונאים.

האוהדים של מכבי מחוברים היום לבלאט יותר מכפי שהתחברו אליו בקדנציה הראשונה - ברגעי הגארבג' של משחק מספר 3 מול ריאל מדריד אפילו נשמע, שומו שמים, שירי עידוד (אומנם רפים) לבלאט (זאת על רקע הכמות הבלתי-מבוטלת של שריקות הבוז שספג בקדנציה הראשונה) - אם כי מעמדו של בלאט ביציעים ובמעטפת המקורבים הסובבת את המועדון מעולם לא התקרב למעמדו המיתי של גרשון.

לבלאט יש חוזה במכבי לעונה נוספת (ואופציית יציאה ל-NBA). זה כמובן לא אומר כלום. בשנת 2003 החזיק בסיכום עם ראשי מכבי שימשיך כמאמן גם בעונת 2003/4, ואת התרגיל המסריח של אותו הקיץ כולם זוכרים. גם לגרשון היה חוזה בקיץ 2010, ואפילו הוא הודח.

במהלך עונת 2007/8, האחרונה בה הפסידה מכבי כמות כזו של משחקי ליגה (יש למכבי העונה כבר חמישה הפסדים. והמשחקים שניצחה בשניות הסיום, הודות לתושייה של שחקן זה או אחר או לחידלון של שחקני היריב, רבים מאוד), קיבל צביקה שרף הצעה להאריך את חוזהו כמאמן. הוא דרש סכום גבוה יותר, המו"מ נתקע, וכשמכבי נקלעה למערבולת הפסדים בליגה, שבשיאה הפסידה את האליפות, שרף כבר נזרק הביתה.

הג'וקר של האופוזיציה לשרף דאז, שהורכבה מפדרמן ומכץ, היה אותה קריסה מקצועית סנסציונית שהתרחשה לאחר ההפסד בגמר היורוליג לצסק"א. בעונת 2009/10, לאחר ההדחה ברבע גמר היורוליג מול פרטיזן בלגרד, הסתבכה גם מכבי של גרשון עם משחקי הליגה, ועוד לפני ההפסד בגמר הפיינל פור לגלבוע/גליל כמעט והודח בסדרת רבע הגמר: בני השרון מתחה את מכבי לחמישה משחקים, והייתה רחוקה שתי דקות מסנסציה. המסמר הוצב, הפטיש הוכן לשימוש; החבורה של עודד קטש רק נעצה אותו בעוצמה בארון.

השבועות האחרונים, מאז ההדחה מהיורוליג, מזכירים את העונות ההן. זה מוזר: מכבי של בלאט תמיד החזיקה באחוזי הצלחה פנומנאליים בליגה הישראלית. הליגה הייתה מקור כוחו של בלאט - ביורוליג הרי לקח את מכבי לפיינל פור (רק) בשתיים מחמש עונותיו במועדון (ב-2002, כזכור, לאחר נס גדול מול ויטוריה. וממילא הסתיימה אותה עונה בהדחה בחצי-הגמר) - אבל בניגוד לשרף, או לגרשון, בלאט בינתיים לא איבד שום תואר מקומי עם מכבי. ויותר מכך - עד העונה כמעט ולא הפסיד ליריבות ישראליות.

כעת זה קורה: גם בלאט חווה עם מכבי משבר בליגת העל. והפסדים, בייחוד לקבוצות ישראליות, יוצרים במכבי תגובת שרשרת רגשית של פאניקה והיסטריה ולחץ, שמיתרגמים להחלטות מקצועיות מפוקפקות, שמיתרגמות להפסדים, או גרוע מכך - לנזק מקצועי ארוך-טווח. טווח זמן שמספיק בהחלט כדי לכסות את ה-6.6.13 - יום גמר הפלייאוף, שייערך, כזכור, ברוממה.

טלו לדוגמא את המשחק אמש מול הפועל ירושלים: מכבי הגיעה אחרי הפסד באילת (שהוגדר ע"י בלאט כ"משחק אימון"), למשחק שלכאורה אמור היה להוות אימון נוסף לקראת הפלייאוף שייפתח בשבוע הבא (יש דרבי!). אבל בלאט חזר לשחוק את ג'יימס וסמית' (34 דקות כ"א), ובליאור אליהו - אולי הנשק ההתקפי החשוב ביותר שלו בליגה הישראלית, תחת החוק הרוסי - חזר להתעמר (19 דקות, הרבה צעקות).

מכבי מגיעה לישורת האחרונה של העונה בלי אף ישראלי שאפשר לראות אותו כבאנקר. אליהו רצוץ; לנדסברג ורוט לא מזכירים שחקני כדורסל; אוחיון ופניני מקבלים זמן פרקט יציב, אבל לא מניבים תפוקה מספקת (פניני עם 6.7 נקודות בממוצע בליגה מאז סיום עונת היורוליג, אוחיון עם 7.7 נקודות).

ריקי היקמן נעלם; דווין סמית' נראה עייף; שון ג'יימס מתעסק יותר עם השופטים ופחות בכדורסל; ורק לוגן וקיינר-מדלי מצויים בגרף עלייה מסוים (לוגן בנקודות, קיינר-מדלי ברצון ובנחישות).

תסמונת הפוסט-יורוליג איננה חדשה, כאמור. ירידת המתח ריסקה את הקבוצות של 2008 ו-2010. המעבר משני משחקים בשבוע למשחק אחד, הירידה הכללית באינטנסיביות, העייפות שמתחילה להצטבר - כל אלו מוכרים לאנשי מכבי, אבל חדשים עבור מכבי של בלאט.

אחד משחקניה הבכירים של מכבי בשנים האחרונות טוען שהכל תלוי, בסופו של דבר, ביורוליג - ובצורת ההדחה ממנה.

"תמיד היה לוקח לנו זמן להתאפס אחרי ההדחה מהיורוליג ולהבין שהמטרה שהייתה עד עכשיו משנית הופכת למרכזית", אומר שחקן העבר הבכיר. "אבל אם אתה מודח בתחושה טובה, שעשית את המקסימום שלך, אז מבחינה מנטאלית המצב שלך טוב".

ב-2010/11, מספר אחד משחקני הקבוצה ההיא, היה ברור שמכבי, שהגיעה עד למשחק הגמר מול צסק"א, הייתה אובר-אצ'יברית; גם בעונה שעברה, שהסתיימה עם סדרת פלייאוף דרמטית מול פנאתינייקוס, שררה התחושה שמכבי הגיעה הכי רחוק שהיא יכולה. אבל הנקודה העיקרית היא שהעונות האלה הסתיימו אולי בתחושת פספוס, אבל בוודאי שלא בתחושת השפלה - כמו, למשל, כפי שהסתיימה עונת היורוליג הנוכחית.

"לא פשוט להתאושש, פיזית אבל בעיקר מנטאלית, מהסטירה שמכבי קיבלה מריאל", אומר אותו שחקן עבר שצוטט לעיל. "נכון, יש שינויים - יש פחות משחקים בשבוע ופחות לחץ, יש יותר זמן פנוי, אבל מרווח הכישרון של מכבי על פני יתר הקבוצות בליגה אמור לבטל את ההשפעות האלה. תראה את השחקנים של מכבי עכשיו: הם נראים גמורים. הם הגיעו לשיא בקאמבק שעשו בטופ-16, וההשפלה מול ריאל הורידה אותם לקרשים".

אחד השחקנים שלא הצליחו להתאושש מהסדרה ההיא מול ריאל הוא ריקי היקמן. אם לאורך הקאמבק, בו היה להיקמן חלק מרכזי, סומן הגארד האמריקאי כמישהו שמועמד להמשיך במועדון לצד סמית' וג'יימס, היום ברור לאנשי מכבי שהיקמן לא "שם". לא עבורה. "הוא משחק כמו מישהו בלי אופי, בלי כריזמה", אומר מקורב לקבוצה. "הוא היה אחד הפייבוריטים של בלאט, אבל עם איך שהוא נראה בתקופה האחרונה, גם זה נגמר".

למכבי יש אופציה על היקמן. אם לא יחול שינוי דרמטי, היא לא תממש אותה.

אבל הדבר המעניין באמת שמתרחש מאחורי הקלעים בתקופה האחרונה היא מלחמה חדשה-ישנה: החזית של מלחמת לוקומוטיב קובאן במכבי תל אביב מתרחבת מעבר לגזרת יוגב אוחיון. דווין סמית', שכבר הגיע להבנות עקרוניות עם מכבי בנוגע להארכת חוזהו בשנתיים, קיבל באחרונה הצעה מפתיעה מהקבוצה הרוסית - 1.9 מיליון יורו לשנתיים. יש עוד קבוצות יורוליג, חלקן בכירות מאוד, שהחלו לגשש בכיוונו של סמית'. זה עוד לא גמור; סמית' חושב, מתלבט, אבל במכבי מאמינים שבסוף יישאר.

קובאן הולכת על עוד שחקנים שקשורים למכבי. היא מאוד רוצה לשמור אצלה את ריצ'רד הנדריקס, שהגיע בהשאלה ממילאנו (הגיע לקובאן אחרי שמכבי העדיפה לצרף בינואר את דרקו פלאניניץ' על חשבונו. הרוסים עדיין צוחקים). להנדריקס חוזה לעונה נוספת בקבוצה האיטלקית, אבל הוא לא צפוי להיות ממומש. השאלה היא מי תסכים לקחת חלק גדול יותר מהחוזה של הנדריקס במילאנו, אם לא את כולו. החוזה, אגב, מוערך בכמיליון יורו נטו לעונה.

גם בלאט רוצה את הנדריקס. מאוד. לשאלה האם בכלל יישאר כאן, אם אכן תסמונת הפוסט-יורוליג תכה במכבי עד הסוף והאליפות תלך לאיבוד, נניח בשלב זה. מכל מקום, מכבי בודקת ברצינות את האפשרות של הנדריקס, אבל קובאן לא תוותר בקלות. בנסיבות מסוימות שוקלת מכבי את צירוף פול דיוויס, שאמור לסיים את ההתקשרות עם חימקי, וגם במרוץ הזה משתתפת קובאן.

הקו הקדמי עליו חולם דיוויד בלאט נראה כך: ג'יימס ב-5; הנדריקס ב-4; אלכס טיוס כאול-אראונד מהספסל; ועוד שני שחקנים - הראשון בעמדה מספר 4, שאמור להחזיק בקליעה מבחוץ (בעגה המקצועית, סטרץ'-פורוורד); והשני בעמדה מספר 5, שאמור להיות שחקן זול יחסית (אלא אם כן קורה משהו דרמטי ומכבי מחליטה להשתגע ולהשקיע גם בדיוויס, כאמור).

אפשרות מעניינת אחרת, שכרגע עדיין נחשבת כספקולטיבית בלבד, היא קו קדמי שכולל את אלכס מאריץ' במקום ג'יימס (והנדריקס ב-4); מאריץ', שאמור היה לחתום במכבי בקיץ שעבר וברח ברגע האחרון לקובאן, חזר העונה לעניינים אחרי התקופה המבוזבזת בפנאתינייקוס, והוא שוב מזכיר את הסנטר הקטלני שהיה בימי פרטיזן. שיתוף הפעולה שלו עם הנדריקס בקובאן נראה מצוין. אבל עם מאריץ' יש שתי בעיות, שהופכות את העסק לקלוש: 1. הוא חתום בקובאן לעונה נוספת תמורת 1.5 מיליון דולר. 2. הסוכן שלו הוא אימאן שוקוחידזה (הקרוי בשעשוע, בפי גורמים במכבי, אימאן הרשע), מי שייצג בקיץ האחרון את יוגב אוחיון.

בוודאי שמתם לב לכך שליאור אליהו נגרע מהרשימה. וזו לא טעות. האפשרות שמכבי תפעיל את אופציית היציאה מהחוזה של אליהו מתחזקת. אפילו סביר להניח שזה יקרה. אבל השאלה היא מה יקרה אחר כך: האם אליהו ייפלט החוצה, לגמרי - או שאולי, בלחץ ההנהלה, תשכנע מכבי את בלאט לשמור על אליהו בסגל, אך בחוזה חדש ונמוך משמעותית מחוזהו הנוכחי? לא ברור בשלב זה. אם הדבר תלוי בבלאט, אליהו בחוץ.

מובן שקובאן לא מתכוונת לוותר גם על יוגב אוחיון. לאו דווקא בגלל יכולת גדולה שאוחיון מציג העונה, כי אם ממצוקה מקצועית אמיתית: שמועות חזקות ביוון מדברות על כך שז'ליקו אובראדוביץ' חוזר בקיץ לפאו. ושהוא כבר מתחיל לעבוד ולגשש אצל שחקנים. אחד מהם הוא ניק קלאת'ס, אחיו של שחקן מכבי חיפה פאט (עוד אחד מרשימת המועמדים למכבי), ששיחק בפאו בשנים האחרונות ועם התפרקות הקבוצה בקיץ עבר לקובאן.

מבחינת קובאן, לאוחיון חוזה מחייב איתם. הם לא פונים לפיב"א בשלב זה. חשפנו כאן לא מזמן את ההתכתבויות בין קובאן לאוחיון, ולמרות התשובה של אוחיון, בקובאן מצפים לראות אותו מופיע לתחילת האימונים. בכל מקרה, אם אוחיון רוצה להישאר במכבי (סיכם על פתיחת והארכת החוזה בשלוש שנים, כחלק מהדיל הכולל שהשאיר אותו במכבי בקיץ שעבר), הוא צריך להגיע להסכמה עם הרוסים. אחרת, שוב ייגרר העניין לבוררות פיב"א.

זה משחק פוקר מעניין. בינתיים מכבי לא מגיבה. היא לא הודיעה שהחתימה את אוחיון על חוזה חדש, אולי גם מהחשש שתעמוד לדין בגין החתמת שחקן על כפל חוזים (מבחינת קובאן, כאמור, לאוחיון חוזה איתה לעונה הבאה). הכסף שהעבירה קובאן למכבי בקיץ האחרון עבור שחרור אוחיון עדיין נמצא בידיה של אלופת ישראל.

אם קלאת'ס נשאר בקובאן, הרוסים יהיו יכולים להיות יותר לארג'ים עם אוחיון; לא במובן שיוותרו עליו בחינם, אלא אולי יעשו לו פחות גיהנום. בכל מקרה הם ידרשו פיצוי כספי גדול ממכבי, כדי להחזיר לה על ההשפלה מהקיץ האחרון; קובאן, אוחיון ומכבי כבר הגיעו בשיא המשבר לפתרון שאמור היה להעביר את אוחיון לרוסיה, אלא שהעסקה פוצצה והגיע לפיב"א בגלל שברגע האחרון העלתה מכבי דרישה לקבל מכתב התנצלות מאוחיון וקובאן. קובאן תרצה הרבה כסף עבור התרת החוזה של אוחיון, ובדרך לא תתנגד למתוח את מכבי מבחינה משפטית ולראות אותה מתפתלת.

ולסיום, תופין אחרון (נכון לעכשיו) מפרשת אוחיון: הסוכן שוקוחידזה טוען שעדיין לא קיבל ממכבי את דמי העמלה המגיעים לו בגין החוזה שעליו משחק אוחיון העונה במכבי, והוא מוכן לצאת למלחמה.

מכבי, הלין שוקוחידזה במכתב ששלח לאחרונה למנהלת הליגה, התנתה את העברת דמי העמלה בכך ששוקוחידזה יפתור את פרשיית מכבי-אוחיון-קובאן. עוד טען שכאשר אוחיון ומכבי התדיינו בקיץ על פתיחת והארכת החוזה, התנתה מכבי את המו"מ בכך ששוקוחידזה לא יהיה מעורב ולא ייהנה מדמי העמלה. אני לא אשתוק על ההתנהלות הביריונית הזו, רמז-איים הסוכן האמריקאי.

התחשבנויות קטנות, פנקסנות ישנה ותיעוב הדדי אופפים את האוויר; נראה שהטלנובלה המצליחה של הקיץ שעבר נמצאת בדרך לעונה נוספת.

ohad@walla.net.il

הפסד שני רצוף למכבי תל אביב, הפעם להפועל ירושלים

שחקנים במכבי תל אביב מאסו בבלאט: "איבדנו אכפתיות"

שי האוזמן על החולשה של מכבי תל אביב בקו הקדמי