בעוד חמישה שבועות ייפתח בישראל יורו 2013 לנבחרות צעירות והמלחמה על מקום בסגל של גיא לוזון בעיצומה. אחת השאלות המרתקות בנושא קשורה בשגריר הבכיר של הנבחרת הצעירה. המדור "המראות ונחיתות" יוצא לבחון את מצבו של גיא אסולין ברסינג סנטאנדר ולראות האם למי שסומן ככוכב העתידי של הכדורגל הישראלי בכלל יהיה מקום בהרכב ביורו. וגם, עוד מבט לעונה של הישראלים בבלגיה.
ממריא: גיא אסולין (רסינג סנטאנדר)
ביום שישי, לראשונה מאז חזר מפציעה, אסולין שב להרכב סנטאנדר דווקא במשחק מול האקסית ברצלונה ב'. ארבעה חודשים וחצי הוא לא פתח, ובחודש האחרון מאז החלים מניתוח בכתף הפך לסופר-סאב של המאמן אלחנדרו מננדס. המצב הקריטי של הקבוצה מקנטבריה בטבלה גרם למאמן לעשות שינוי. אחרי 10 דקות הקשר הישראלי היה במקום הנכון כדי לדחוק את שער היתרון של קבוצתו. אבל סנטאנדר הנאיבית ספגה שוויון, אסולין הוחלף בדקה ה-68 וראה מהספסל את חבריו סופגים בתוספת הזמן.
מבחינה קבוצתית, סנטאנדר עוברת עונה מסויטת. שישה מחזורים לתום העונה, הקבוצה שקועה במקום הלפני אחרון במרחק שש נקודות מחוף מבטחים. ההתקפה שלה איומה (29 שערי זכות ב-36 מחזורים) והיא סובלת לאורך כל העונה מעליות וירידות חדות ביכולת. ההפסד לבארסה ב' היה השלישי ברציפות והרצף הזה הגיע דווקא אחרי ניצחון חוץ ענק 0:1 על אלקורקון מהצמרת. על הקווים, מננדס הוא המאמן הרביעי והוא ינסה להציל את הירוקים-לבנים מירידה לליגה השלישית לראשונה מאז 1990.
אסולין עבר עונה הפכפכה. הוא פתח אותה בהרכב, ירד לספסל ואז הגיעה הפציעה בכתף בתחילת דצמבר. הקשר נותח והחמיץ למעלה משלושה חודשים. במשחק החזרה שלו ב-17 במרץ הוא כבש את השוויון ב-1:1 מול חרס ומאז שולב בהדרגה כמחליף. "אסולין מכניס משב רוח מרענן כשהוא עולה מהספסל", נכתב עליו השבוע. בסך הכל, אסולין הופיע 21 פעמים העונה במדי הקבוצה (שמונה מההרכב), השלים רק פעמיים 90 דקות בשני המחזורים הראשונים, כבש שלושה שערים ובישל פעם אחת.
המספרים אולי לא מרשימים על הנייר, אבל אסור לשכוח שמדובר בעונה המלאה הראשונה של אסולין בקבוצת בוגרים. ימיו בברצלונה ב' היו בליגה השלישית. גם ההרפתקה במנצ'סטר סיטי סידרה לו רק הופעות במדי קבוצת המילואים. רק לקראת סוף העונה שעברה אסולין התחיל להפנים שהעבר בברצלונה לא שווה כלום בלי לשחק בהווה. אז הוא בילה חודשיים כמושאל בברייטון לפני ששב מספרד לבנות את עצמו מחדש בליגה השנייה.
זה בעצם החיסרון הגדול של אסולין לעומת חבריו לנבחרת. בעוד הוא מחפש כיוון לקריירה, הרוב הגדול של השחקנים בסגל של לוזון הם שחקני הרכב מבוססים עם רזומה של כמה עונות בליגת העל. כשהנבחרת הזו יצאה לדרך בשלהי 2010, רבים הביעו חשש מהסגל האפור ונטול הכוכבים במיוחד בהשוואה לנבחרות הקודמות של גיא לוי ומוטי איוניר. אסולין זומן אז כסופרסטאר הגדול של הסגל, מעין יוסי בניון של הצעירה. כמעט שלוש שנים עברו, שחקנים רבים עשו קפיצת מדרגה אדירה תחת לוזון ובקבוצות השונות בעוד אסולין רק הלך אחורה.
בחודשים האחרונים השלד של לוזון החל להתגבש, כמו גם שיטת המשחק. לוזון עולה עם שני קשרים אחוריים ושלישייה קדמית שכוללת את אור ברוך ושני שחקני קו (בדרך כלל מונס דאבור ומוחמד כליבאת) שמחליפים צדדים. מתחת לשלישייה משחק אייל גולסה כשחקן החופשי, שכל הכדורים עוברים דרכו. גולסה פשוט פורח בנבחרת הצעירה ובמשחקי הידידות האחרונים מול הולנד וגרמניה נראה כבעל בית אמיתי. גם במכבי חיפה יודעים שיכולת כזו ביורו לא תשאיר אותו בארץ זמן רב. בעמדה הזו, עליה מתחרה גם אסולין, יש ללוזון את ישראל זגורי ודור מיכה. כך שהמלחמה על מקום בהרכב ואפילו בסגל בסופי רק החלה.
רבות דובר על הקסם של הנבחרת הצעירה. המנטרה של לוזון היא שמלחמה וקבוצתיות תחפה על הנחיתות ביכולת האישית מול אריות היבשת. לוזון בשנתיים וחצי של עבודה מסיבית, מחנות אימון ומשחקי ידידות בארץ ובחו"ל, העמיד חבורה לוחמת ומאוחדת שלא דופקת חשבון גם ליריבות עדיפות ומשחקת כדורגל מהיר ומודרני. בנבחרת הצעירה אין אגו ואין כוכבים, אבל יש בה היררכיה ברורה וכרגע, אסולין צריך למצוא את מקומו.
למעשה, הסיפור של אסולין הוא גם הניצחון של לוזון. כל משחק של הנבחרת הבוגרת גורר דיון מעמיק בנושא שגרירים (במיוחד בכירים) ומקומם בהרכב על חשבון שחקנים מהליגה המקומית. לעומת זאת, בצעירה לוזון הפך את הכוכב הגדול שלו לשחקן מן המניין, אחד שלא זוכה לפריבילגיות ועולה מהספסל. לאסולין יש 22 הופעות בצעירה (מקום 13 בכל הזמנים) והוא היה שותף לסגלים של שלוש נבחרות צעירות שונות. אלא שלמרות הניסיון, המהלך של המאמן התקבל בשקט מופתי מכל הצדדים. המסקנה? בשלוש השנים האחרונות לוזון הפך לסוג של קונצנזוס שרק יתחזק אם הצעירה תצליח ביורו בעוד השם והזוהר של אסולין נשחקו. זמן לשקול חזרה לליגת העל?
נוחתים: הישראלים בבלגיה
הישראלים בבלגיה נתקלים בשבועות האחרונים בתופעה זהה. מי שלא מחזיק בחוזה לעונה הבאה, לא מקבל דקות משחק. אליניב ברדה סירב לאחרונה להצעת גנק להאריך חוזה, המגעים בין מאור בוזגלו לסטנדרד ליאז' נתקעו, מתן אוחיון מסיים חוזה, ברק בדש חוזר בהשאלה לקרית שמונה ומוחמד גדיר חוזר למכבי חיפה. שימו לב לנתוני הדקות שלהם במשחקי הפלייאוף. ברדה שיחק 46 דקות בלבד (מתוך שישה משחקים), בדש 19 (מחמישה), בוזגלו, אוחיון וגדיר אפילו לא דקה. ברוב המשחקים הם כלל לא התלבשו. גם שלומי ארבייטמן, שכרטיסו חוזר לגנט, לא ראה דקה בשני המשחקים האחרונים של מונס.
העונה הזו החלה עם 13 ישראלים בבלגיה והסתיימה עם 10 אחרי שלירוי צעירי, דודו ביטון ורמי גרשון עזבו. מבט אל המספרים של העשירייה מספר את הסיפור כולו. שיאן ההופעות הוא ליאור רפאלוב עם 24 והמוביל בקטגוריית דקות המשחק הוא דווקא המגן גל שיש. כלומר, מרבית השחקנים שותפו ב-60 אחוז או פחות ממשחקי קבוצותיהם וירידה חדה נרשמה בדקות המשחק.
רפאלוב נהנה מעונה טובה, ברדה סבל מפציעות ומהסחבת החוזית, אך שניהם עוד עשויים לסיים את העונה עם תואר. גם לאחרים היו עליות וירידות: בדש עומד על שמונה כיבושים בעונת בכורה באירופה, אבל רק שער בודד בשלושת החודשים האחרונים. אוחיון רשם פתיחה טובה עד שנעלם, ארבייטמן קיבל צ'אנס רק אחרי המעבר למונס בסוף ינואר, בוזגלו נעלם מהסגל אחרי פגרת החורף ואילו דיין ומלול שירדו ליגה שיחקו מעט מאוד העונה, שלא לדבר על גדיר, שוודאי מתחרט על ההחלטה לעזוב את מכבי חיפה לאירופה. השורה התחתונה: התפוקה ירדה. כמות לא תמיד שווה איכות.
עתידם של כל השגרירים בבלגיה לא ברור בשלב זה, כל אחד מסיבותיו הוא ואפשר לומר בזהירות שהעונה הזו לא בהכרח קידמה את שמו של הכדורגלן הישראלי בבלגיה. חלק מהשחקנים ברשימה יחזרו בקיץ לארץ, אחרים אולי יגיעו במקומם, אבל אפשר להעריך שכבר בעונה הבאה מספר הישראלים בבלגיה יהיה נמוך מזה של השנה.
השבוע שהיה
המאזן הכולל: שני שערים (גיא אסולין ותומר חמד) ובישול אחד (ליאור רפאלוב)
מדד שחקני הנבחרת: דודו אוואט, תומר חמד, בירם כיאל, ביברס נאתכו ויובל שפונגין הם שחקני הסגל היחידים ששיחקו 90 דקות. מאור מליקסון (80) וליאור רפאלוב (73) פתחו בהרכב, בן שהר (23), איתי שכטר (20) ואליניב ברדה (17) עלו מהספסל.
מתאוששים: ברק יצחקי חזר מפציעה ורשם 90 דקות במדי אנורתוזיס.
צל"ש השבוע: דודו ביטון ואפואל ניקוסיה השלימו קאמבק מופלא וזכו באליפות קפריסין.
ביזאר השבוע: את האליפות הבטיחה אפואל ללא משחק, יממה אחרי הפסד ביתי 1:0 ובעקבות התבוסה של אנורתוזיס.
שימו לב ש: ק.פ.ר ירדה ביום ראשון רשמית לליגת המשנה. האם מדובר בסוף הדרך של טל בן חיים בכדורגל האנגלי?