בינואר האחרון גילי ורמוט נשבר. אחרי לילות בלי שינה, חוסר תאבון, ירידה במשקל, אינספור טיפולים וזריקות וניסיונות להבריא את שריר הירך האחורי בכל דרך אפשרית, קשר הפועל תל אביב הבין שהוא חייב לעשות צעד דרסטי. ורמוט הרים טלפון למאמנו דאז יוסי אבוקסיס ובשיחה ביניהם השניים החליטו כי השחקן ייצא לטיפולים אצל המומחה הידוע פרופסור מרטנס. שם בבלגיה קבע הפרופסור כי אם אחרי חודש של מנוחה אין שיפור, יצטרך ורמוט לעבור התערבות כירורגית בשריר כשהמשמעות היא שהוא יסיים את העונה הנוכחית. הקשר עוד האמין שהשריר יבריא והוא יעזור לחבריו לקבוצה עוד העונה, אך לאחר שחזר לארץ מבלגיה וככל שהזמן עבר, האופטימיות הפכה לפסימיות עד שלא היה מנוס מלעבור את הניתוח. כך סיים למעשה ורמוט את העונה שבה היה אמור להיות המשיח של האדומים. הניתוח נתן חותם לשנה המקוללת של הקשר בפרט והקבוצה בכלל.
קשה שלא לחשוב איך העונה של האדומים הייתה נראית אילו ורמוט היה בריא ומשחק כל השנה. מצד שני, יהיו כאלה שיגידו שטוב שלא דבקה בו העונה העגומה הזו, שכן אם הוא היה משחק, הוא היה סופג את כל האש מהקהל ומהתקשורת. ורמוט חזר לארץ על תקן המושיע של האדומים ומצא עצמו בפעם הראשונה בקריירה מחמיץ כמעט עונה שלמה בגלל פציעה והתמודד עם תחושות שלא הכיר. הסיפור בפתיחה רק נותן הצצה ראשונה לעונה המתסכלת בחייו של אחד הכישרונות המבטיחים שצמחו כאן בעשור האחרון. רגע לפני שהוא חוזר למגרשים ושוב מפריח תקוות בליבם של האדומים, זה הזמן לספר על המציאות החדשה ולתהות האם ורמוט יוכל להחזיר לעצמו את הרעב למשחק.
"מי שלא מכיר את גילי יכול לחשוב כאילו הכול עובר לידו", טוען אחד השחקנים בהפועל תל אביב. "יש לו חזות אדישה, אבל מי שמכיר אותו יודע שזו העונה הכי קשה שהייתה לו. הוא לא רגיל להיפצע ובטח לא ככה. אבל יכול להיות שדווקא הפציעה תעזור לו בקריירה. תמיד כשהיה לו קשה מדי, הוא מצא דרך קצת יותר קלה, אבל פה הוא היה חייב להתמודד וזה יחזיר לו את הרעב למשחק שלדעת הרבה אנשים חסר לו".
העונה של ורמוט החלה בצורה טובה. למרות החשש מירידה ביכולת אחרי החזרה מאירופה, ורמוט היה בכושר מצוין. הוא פתח במספר משחקים בקייזרסלאוטרן, שרצתה שימשיך אצלה, אך הקשר בחר בסופו של דבר לחזור לישראל. החודש הראשון באדום היה חלומי, השחקן הספיק לבשל שלושה שערים וזומן לנבחרת. ואז הגיע המשחק הביתי נגד לוקסמבורג ברמת גן. בדקה ה-57 נכנס הקשר למשחק ואחרי פחות מרבע שעה מצא את עצמו מוחלף. ורמוט סיפר בזמנו שבאחד הספרינטים שמע רעש מהירך ולאחר מכן חש כאבים חזקים. הידיעות על קרע לא איחרו להגיע, אך מה שלא ידעו אז כי מדובר בקרע מאוד גדול שאפילו הרופאים הוותיקים של הקבוצה היו מופתעים מגודלו.
זו לא הייתה ההפתעה היחידה. חמישה שבעות עברו עד שוורמוט שב להתאמן כרגיל למרות שלא מעט אנשים במערכת חשבו שיצטרך לפחות עוד שבועיים של מנוחה. ורמוט התעקש. טען שהוא מרגיש טוב וכבר היה נלהב לחזור למגרשים. ב-17 לנובמבר חזר למספר דקות במשחק החוץ מול עירוני קרית שמונה (0:1) ונראה כאילו הוא מיד חוזר לעניינים. שבוע לאחר מכן הוא כבר קיבל 90 דקות מלאות ב-1:4 הביתי על הפועל באר שבע ופתח גם במשחקי הליגה האירופית.
בתחילת דצמבר יצאו האדומים לאשדוד וקיבלו את ורמוט הישן והטוב. הוא סיים את משחק עם שער ניצחון (1:2) שהעלה את הקבוצה למקום הראשון בטבלה והאופטימיות הייתה בשיאה. באותו שבוע פגשה הפועל את אקדמיקה בליגה האירופית ואחרי שלושה ימים שוב המתין לה משחק בית מול הפועל עכו. מלבד ורמוט, כמעט כל השחקנים קיבלו מנוחה. ורמוט חשב לנוח, אבל מכיוון שחש בטוב, לא ביקש הנחות מהצוות המקצועי. לקראת סיום המשחק, השריר האחורי שוב החל לכאוב. בדקה ה-80 הוא הוחלף. ומאז לא שב למגרשים. חשוב לציין שבאותו זמן ורמוט כלל לא חשש מפציעה חוזרת אלא סבר שמדובר ברגישות טבעית בשריר. אחרי יומיים מנוחה חזר הקשר להתאמן ואז במהלך האימון עשה תנועה חדה. ושוב שמע את אותו רעש ארור.
התוצאות לא איחרו להגיע. שוב קרע בשריר האחורי, אך הרבה יותר קטן. מאחורי הקלעים החלו חילופי האשמות בין הצוות המקצועי לצוות הרפואי בנוגע לחזרה המהירה של הקשר. למרות זאת, רופאי הפועל תל אביב לא הופתעו מחזרת הקרע משום שהקרע הראשון היה כל כך גדול ולכן חששו מפציעה חוזרת ללא קשר לחזרת השחקן לאימונים. הקשר עצמו דחה את הטענות כנגד מאמן הכושר דרור שמשון שרבים במערכת האשימו אותו בפציעות השחקנים. בכל אופן, ורמוט עצמו לא נשבר. שוב הוא האמין שיחזור למגרשים תוך מספר שבועות וישתף פעולה עם חבריו. אולם במהרה, האופטימיות התחלפה בתסכול, ייאוש ועצבים.
על המגרש הקבוצה החלה לקרטע ואבוקסיס, אז עדיין מאמן האדומים, תלה זאת בהיעדרו של ורמוט. חשוב לציין, כי אבוקסיס למעשה תכנן שיטת משחק בה ורמוט אמור להיות האיש המוציא לפועל ובהיעדרו בחר בפתרונות שלא נשאו פרי. במהלך אותה תקופה, השניים ניהלו לא מעט שיחות. ורמוט הפך לשחקן הכי קרוב לאבוקסיס בקבוצה, אבל הדברים לא השפיעו לטובה. שחקנים מסוימים גם נעלבו מהמעמד המיוחד שקיבל ורמוט והעסק החל לבעבע. "כששום דבר לא הולך, מחפשים סיבות", טוען גורם בקבוצה. "אני לא יודע להגיד אם היה כעס על גילי כי בכל זאת הוא היה פצוע, אבל היה לא מעט תסכול לגביו אצל לא מעט אנשים. יש כאלה שגם טענו שהפציעה היא פסיכולוגית וחשבו שבגלל המצב של הקבוצה הוא מתחמק. בסופו של דבר הכול שטויות. גילי היה מאוד חסר לנו העונה ואם הוא היה, הדברים היו נראים אחרת".
עם הפציעה, הביקורת וההידרדרות המקצועית של הקבוצה, הימים הפכו אט אט יותר ויותר שחורים עבור השחקן. ורמוט סיפר לחבריו על לילות קשים ללא שינה, חוסר תיאבון וירידה במשקל. המשפחה הייתה בסוד העניינים וניסתה לרומם את מצב הרוח שלו, אך ללא הצלחה יתרה. "אף פעם גילי לא היה ככה", טוען מקורב לשחקן. "היו ימים שחשב שהקריירה שלו כבר לא תחזור והיה לו קשה לראות את הקבוצה מתרסקת בלי כוח להשפיע על הנעשה".
למרות התקופה הקשה, ורמוט עשה הכול בכדי לנסות ולהיות חלק מהקבוצה ולעודד את חבריו. אחרי כל הפסד ניגש לחדר ההלבשה וביקש מהשחקנים להרים את הראש. לאחר מכן היה נפגש עם אוהדים ומדבר איתם על המצב ומבקש מהם סבלנות ועידוד. כצעד נוסף, הוא היה מעורב בהבאתו של אלמוג כהן לקבוצה. כהן התייעץ עם ורמוט לכל אורך הדרך ואפשר להגיד שאחת הסיבות שנחת באדום הייתה בגלל החבר ששיחק איתו בבונדסליגה ובנבחרת. אולם התעסקות בקבוצה ודברים מסביב לכדורגל לא ממש עזרו לו להחלים.
חשוב להבהיר כי החששות נבעו מכך שוורמוט התקשה להסתגל לסיטואציה הלא מוכרת. עד העונה הנוכחית ורמוט לא ידע מהן פציעות. אפילו בעונה העמוסה עם הפועל תל אביב בליגת האלופות לא החמיץ משחק אחד בגלל פציעה, כך שמבחינתו ההחלמה הארוכה הייתה מייסרת. לחבריו סיפר הקשר כי אין לו אפילו שמץ של מושג מדוע הוא לא מצליח להחלים. התסכול אצלו גבר עוד יותר כאשר קיבל מספר זריקות לשריר שהיו אמורות לזרז את ההחלמה שלו. זה לא קרה. בסוף ינואר כבר החליט לפנות לפרופסור מרטנס הבלגי שכאמור קבע אחרי חודש כי ורמוט למעשה סיים את העונה, זאת למרות שבפועל יש סיכוי שיקבל מספר דקות במחזורים האחרונים.
העונה המקוללת של ורמוט מסמלת את מה שעבר על יתר חבריו. ניצחון ביתי על רמת השרון (20:15, ספורט1) יקרב את האדומים לאירופה, מה שיהיה פרס ניחומים על עונה מלאת אכזבות והחלטות גרועות. כל אדם במועדון, מחיים רמון, דרך אנשי הצוות, השחקנים ועד אחרון האוהדים, יודע שבעונה הבאה דברים יצטרכו להיראות אחרת. האוהדים לא יקבלו עוד עונת חסרת מטרות אמיתיות בצמרת. מבחינה מקצועית, לא משנה מי יאמן ואילו שחקנים יגיעו, ורמוט יסומן כשחקן המפתח.
הבעיה היא שכרגע לא ברור איזה ורמוט הפועל תל אביב תקבל בעונה הבאה. בשבועות האחרונים הוא מחלים בשקט. בקבוצה הוא מספר שכבר חש הרבה יותר טוב ותרגילים שהיו קשים עד לא מזמן, הוא מצליח לעשות ללא היסוס. בתוכו יודע השחקן כי העונה הבאה היא תהיה עבורו שנת מבחן, בה כל הזרקורים יהיו מכוונים עליו. "יש על גילי לחץ בכל עונה", אומר מקורב לשחקן. "עכשיו לבוא ולהגיד שיש עליו יותר לחץ זה לא נכון, אבל הוא צמא להוכיח שלא סתם הפועל בנתה עליו. מה שכן גילי, לא היה רעב ככה לכדורגל כבר שנים ויש למה לצפות בעונה הבאה".
