אות ארקין: יוסיפוביץ על ירידת הליגה של רמת גן

גישות וחניות: משחק הישרדות, אין דרך חזרה, ורבע שעה לפני המשחק אתה יכול להגיע עם האוטו עד הרחבה.

קופות: 30 שקל, חינם לילדים עם חולצות כחולות.

כמה המשחק היה שווה באמת: אצטדיון שקט ושלו, שלו מדי למשחק שאמור להיות כה חשוב. חמים, נעים, נחמד. מימין הכרמל, מלפנים כל הר וגבעה צפונית. ביום טוב רואים גם את סוריה. ביום רע רואים את הליגה הלאומית. 60 שקל.

קהל הפועל עכו: ממש רצו בעכו להקנות אווירה ביתית. בזמנים הרעים במשחק – שקט מחריד. בגולים – צעקות "היידה בי היידה בו היידה הפועל עכו". לכו תדעו, אולי בעונה הבאה, בלאומית, הם ייפגשו מול מכבי קביליו יפו ויקבלו גם תביעה על הפרת זכויות יוצרים. בכל מקרה, כשבאים רק 700 אוהדים, בחשיבות כזו ובמחיר כזה, זה בעיקר עצוב ומייאש. ציון: 5.

הפועל רמת גן: 100, אולי פחות, הטריחו עצמם לצפון, וזה אומר הכול. הם לא נשמעו בשום שלב של הערב. אפתיים, נואשים, חלשים. הקבוצה הזו אולי לא גמורה, אבל היא נראית גמורה. בגמר הגביע כנראה נגלה עד כמה. ציון: 3.

הרגע של המשחק: דקה 48. גוגה בועט כדור חופשי. לעמוד. הבוס ניר ארקין, בשורה הכי גבוהה ביציע, ממלמל "פשיייי, איזו קורה". אתה גמור? "לא, זה כדורגל. לא נגמרים מכדורגל. אנשים פה לוקחים כדורגל יותר מדי ברצינות". ואז הוא פולט שוב: "פשיייי, איזו קורה".

דקה 50. כדור חופשי לזכות עכו. גיא דיין עושה כאילו הוא מסדר את הכדור עם היד, ומרינקוביץ' מסדר לקדוסי 0:2 מלא חוצפה. ניר ארקין נכנס לשירותים.

המספר הנוסף: 929 דקות דויד מגנה לא כבש בליגת העל. יותר מעשרה משחקים. לפחות מאז פברואר, זה ממש לא זה.

קרלוס צ'קאנה בכה.

זה היה כמעט לפני שנה, ויוגב בן סימון ועוז יפרח היו ביציע, והוא תקע גול בדקה ה-90, והוא העלה את הפועל רמת גן למשחק העלייה. הוא בכה, וכמעט כל הפועל רמת גן בכתה איתו.

קרלוס צ'קאנה בכה.

זה היה אתמול, ויוגב בן סימון ועוז יפרח היו ביציע, והוא ירד עם הפועל רמת גן לליגה הלאומית. הוא בכה, ואף אחד כמעט לא בכה איתו. היו שחקנים בקבוצה שנראה שלא הבינו מה בכלל קרה.

שחקן עם ארבע הופעות בהרכב, בעונה שלמה, בוכה יותר מכולם. ההגנה נחה.

***

זה ההבדל, או לפחות רובו. בהפועל רמת גן היו אתמול כמה אנשים הרוסים – המאמן אלי כהן, למשל. אבל לא יותר מדי. ישראל זגורי, למשל, כעס. הוא בעט בכמה דברים וצעק בייאוש. איתי ארקין גם כעס. הוא יצא מחדר ההלבשה וזרק קללה. אבל הוא עשה את זה כי לטענתו אחד האתרים הוציא את דבריו מהקשרם. אח שלו זה הבוס שלו, אבא שלו זה אבא של הבוס שלו ובזה מתמקדים עכשיו?

איתי ארקין יודע שהוא הסיפור כאן. הוא לא מתאים לליגת העל, לפחות לא בשלב הזה. הוא לא שוער שמציל קבוצה, הוא לא שוער ששווה נקודות. הוא מקבל את הגולים שהוא צריך לקבל – כמו השני – ומקבל את הגולים שהוא לא ממש צריך לקבל – כמו הראשון. הוא לא משרה ביטחון על ההגנה. אין בו שום תכונה שממש שווה אפודת שוער ראשון בליגת העל. "בעטו כבר לשער, הוא לא יודע", היתה צעקה שגרתית אתמול מפי אוהדי עכו. גם גיא דיין בטח לא הבין איך בעיטה בינונית מאוד שלו מצאה את הרשת. אומרים שפרדי דוד הלך הביתה כי לא רצה את ארקין, ופרדי מכחיש. ואומרים שאלי כהן מחויב לפתוח עם ארקין בהרכב, ואלי מכחיש. אבל אם זה נראה כמו ברווז והולך כמו ברווז – זה שוער לא מספיק טוב – ואיתי ארקין הוא ברווז.

איש חכם אמר השבוע לאיש חכם נוסף: "רמת גן עם איתי ארקין זו קבוצה של ליגה לאומית. רמת גן בלי איתי ארקין זו קבוצה של ליגה ג'".

חכם, מצחיק ומדויק.

ניר ארקין לא אוהב את הצעצוע הזה. כך נראה מבחוץ. בעונה שעברה, אחרי תקרית וינטר, הוא הצהיר חזק על כך שהוא עוזב. מאז הוא לא הצהיר שום דבר אחר, או לא מספיק חזק, ופשוט נשאר. אתמול הוא שוב רמז על עזיבה. לא אחרי המשחק, גם בזמן קיומו. הוא ישב במעלה האצטדיון, ובמצב של 2:0 כבר דיבר עם אדם נוסף על כך שזה הזמן הכי טוב למכור, ושהכסף ממכירת מנגה יוכל לתת לבעלים החדש שתי עונות של שקט.

ניר ארקין הרגוע והנדיב חושב שאנשים לוקחים פה את הכדורגל יותר מדי ברצינות. נראה שהבוס העביר את המסר טוב מדי. נראה שהקבוצה החמודה שלו לא לקחה את העסק מספיק ברצינות. אבל לקרוא לרמת גן "קבוצה נאיבית" זה להחמיא לה. מפרגנים לאורדונים על כדורגל יפה ודברים שמתלווים אליו.

זה לא נכון.

הפועל רמת גן משחקת רע כל העונה. עם פרדי דוד ואלי כהן. דקות טובות פר משחק, ורגעי קסם בודדים של מנגה וזגורי לא מרכיבים קבוצה טובה. השוער של רמת גן לא טוב, ההגנה מחפירה, הקישור עייף וההתקפה לא פועלת בזמן האחרון. רמת גן מפלרטטת עם המקום האחרון לאורך עונה שלמה, בגלל שהיא לא קבוצה מספיק טובה העונה.

אבל הגיעה לגמר הגביע, יגידו. בוא נבדוק כיצד. סיבוב ח', ניצחון על מ.ס. אשדוד החלשה מהפלייאוף התחתון. שמינית גמר, בפנדלים מול הפועל עפולה מליגה א'. רבע גמר, ניצחון דחוק על אסי גלבוע מליגה א'. חצי גמר, ניצחון בדקה ה-90 מול הפועל ראשון לציון מהלאומית.

להוציא את סיבוב ח', שגם לא היה מבחן גדול, הפועל רמת גן הגיעה לגמר הגביע מבלי לפגוש יריבה אחת מליגת העל. היא ניצחה קבוצות מליגות נמוכות - קבוצות שמתאימות לרמה שלה. הפועל רמת גן היא קבוצת כדורגל חלשה העונה, שירדה ליגה בצדק.

גיא דיין, עם גבה מחלימה מהפציעה בבאר שבע, נכנס לעמדת הראיונות. האיש מאמין, וביקש לשמור את השבת הנוכחית. הוא אופסן במלון בעכו והלך ברגל למשחק, כך אומרים. איזה רגל יש לבחור. עזבו את השער, הבעיטה למשקוף היתה מדהימה. 9 בסטנגה. "אצל אלי כהן לא שיחקת", אמרו לו. "אני לא רוצה לדבר על אלי כהן", הוא השיב. "יובל נעים הוא המאמן שלי עכשיו, ואני שמח על כך".

הוא לא ידע שיובל נעים עמד שלושה מטרים ממנו. "הלו", צחק המאמן, "אם תדבר שטויות אתה לא משחק בשבוע הבא".

ואז המאמן חזר לכר הדשא. הזרקורים כבר כבו, הקהל מזמן הלך. חוץ מאיש שקיפל דגלים וכמה אנשי אבטחה, לא היה אף אחד במתחם. נעים מסתכל לשמיים ואומר: "אין לי אפילו כוח לחשוב על הפועל חיפה. זה מטורף, לפני כמעט שעה נגמר משחק שהיה אמור להיות על החיים שלנו ואני אפילו לא מרגיש שהיה משחק. זה נורא, זה מלחיץ, עוד פעם כל ההכנות והחישובים. רצינו לשמוח, וזה ממש מתיש. קצב צבירת הנקודות שלנו מדהים, וכולם חשבו ש-36 נקודות יספיקו. מי היה מאמין שנתניה תנצח בטדי, כשבית"ר צריכה את הנקודות ומובילה. אבל ככה זה", הוא אומר, "אצל יובל נעים הכול הולך קשה".

זה באמת נראה כך. אחרי הפיאסקו עם בית"ר ירושלים, רבים חשבו שזה הסוף המקצועי של נעים. הוא נגמר שם, ולא נראה שמישהו יהמר עליו בקרוב. בעכו הימרו, ואין מה להגיד. וכמו שבנעים יש הרבה חוצפה רעה שמפריעה לתדמית שלו, כך יש לו הרבה חוצפה טובה שיוצרת, למשל, גולים כמו זה של קדוסי. גניבת מהלך בכדור חופשי. "אתה לא תאמין לי", הוא אומר, "אבל עבדנו על הגול הזה באימונים". ואז הוא עולה מדגים על הדשא. "גיא דיין ומרינקוביץ' עומדים ליד הכדור, ואי אפשר לדעת מי יבעט. תרגלנו את זה הרבה". אפילו אלי כהן פרגן: "קרדיט גדול למרינקוביץ'. אני מכיר אותו שנתיים, ולא ראיתי עושה דבר כזה. הוא הפתיע אותי".

נעים, בניגוד למאמנים שנעלבים מהגדרתם כמוטיבטור ותו לא, משוויץ בחוסר הקידמה. "אנחנו לא עושים וידאו, כי הווידאו שעושות קבוצות בליגת העל הוא רדוד", הוא אומר. "אם אתה רוצה וידאו, תעשה כמו מכבי בכדורסל. תשב שחקן שחקן ותנתח אותו מאלף זוויות. פה לוקחים משחק של שבע דקות מ'שער השבת'. זו סחורה?". אז מה אתה הכנת? "דאבל טים על מנגה וזגורי בכל פעם שהם נוגעים בכדור", הוא אומר, ורץ להדגים. רץ לקו האורך ומראה איך הקשר עוזר למגן. העיניים בוהקות. "ככה זה אצלי", הוא אומר. "לא על הלוח, רק על המגרש. כמו ילדים קטנים, אבל זה עובד".

נעים לא היה רגוע במשחק. הוא נראה מבולבל בחילופים ("נרדמתי, איך כעסתי על עצמי"), ובמחצית השנייה בלע אדוויל כדי לסדר את הראש ("כואב לי, אני לחוץ ולא ישן בלילה"). הוא ניצח ניצחון גדול, הוא שמר על נתונים מצוינים מאז שהגיע לצפון, אבל הוא לא שמח. בכלל לא. גם בגלל שנרדם בחילוף, אבל בעיקר כי הקבוצה שלו עדיין מועמדת חזקה לירידה. אבל יובל נעים, גם אם הוא לא יודה בזה, כבר ניצח. הוא הוריד בזמן קצר תדמית שלילית מאוד שדבקה בו בקמפיין הכושל עם בית"ר ירושלים. גם אם עכו תרד ללאומית, יובל נעים הראה שהוא יכול להצליח בליגת העל.

כשמגיע, מגיע.

לטוויטר של אורן יוסיפוביץ

מייל: orenjos@walla.co.il

הפועל רמת גן ירדה לליגה הלאומית

ניר ארקין יעזוב את הפועל רמת גן

שלום תקווה מסכם את השבת