הרבה דברים התרחשו העונה במכבי נתניה - חלקם טובים, חלקם טובים פחות - אבל כעת, אחרי שני ניצחונות רצופים ועם ארבעה משחקים ללא הפסד, אי אפשר שלא להחמיא לשינוי אחד מרכזי: ההחלטה להביא את ראובן עטר למועדון הייתה נכונה וחשובה, ועשויה להתגלות כקריטית. בחלק המקצועי, עטר לא עשה שינויים דרמטיים. הרי הוא לא הביא שחקנים חדשים, הוא השתמש באותו סגל שהיה לטל בנין, ולמעשה נתניה עדיין רחוקה מלהיות מושלמת. ועם זאת, השינוי ניכר.
השינוי שהוא יצר הוא בעיקר בדחיפה המנטאלית. ההסתגלות של עטר למועדון עברה בצורה חלקה, לאור ההיכרות שלו עם רוב השחקנים, ולאור הקשר החיובי שלו עם רובם. ראינו העונה כמה חשוב הקשר של המאמן עם השחקנים שלו, ואפשר היה להרגיש את הבעיה הזאת בנתניה עם המאמן הקודם בנין. ההשפעה של עטר על השחקנים הביאה למחויבות אחרת. החיבור הזה העלה את מצב הרוח, ואת הרצון לעבוד קשה ולהשפיע. נתניה לא ניצחה הערב (שבת) את בית"ר במשחק מבריק, אבל הצליחה להשיג את הנקודות החשובות. אם הקבוצה תישאר בליגה, אין ספק שחלק נכבד בהישג יהיה רשום לזכותו של המאמן החדש.
בתחילת המשחק יכולנו לראות את מכבי נתניה משתדלת, אבל די מוגבלת בכל מה שקשור בחלק ההתקפי שלה. התקפת נתניה הייתה דלילה ולא מספיק מאיימת. אחת הסיבות לכך הייתה הצבתו של עלי חטיב בקישור בצד שמאל, שדי הגבילה את יכולתו. אנחנו מכירים את הפוטנציאל של חטיב כשהוא מגיע מאגף ימין. הוא משפיע יותר, יוזם יותר, ועוזר יותר להתקפה של נתניה.
גם צ'ראן שיחק די רחוק מהשער, התקשה מאוד מול צמד הבלמים של בית"ר, וכמעט שלא עזר או השפיע בהתקפה. כך נראתה נתניה חסרת אונים בחצי השעה הראשונה, וכל הניסיונות שלה נעצרו 30 מטר מהשער של בית"ר. בנוסף, נתניה לא לחצה את שחקני בית"ר, ואפשרה להם לצאת להתקפות מתפרצות, שהביכו לא מעט את ההגנה של ראובן עטר. אחרי השער של אבי ריקן, נתניה הצליחה למצוא את הפרצה בהגנה של בית"ר. פיראס מוגרבי איש המשחק לדעתי השווה בהתקפה יפה, והיה גם אחראי על שער היתרון של שבחון.
משום מה אחרי היתרון מכבי נתניה, שכנראה רצתה רק לשמור על היתרון, הסתגרה ופשוט הזמינה את ההתקפות של בית"ר. בפתיחת המחצית השנייה היא די ניצלה מחוסר מזל ומחוסר יכולת של בית"ר. מה שהקל את הלחץ על ההגנה של נתניה הייתה הכנסתו של אחמד סבע, שעזר להעביר את כובד המשחק לחלק המגרש של בית"ר. זה לקח קצת זמן, אבל בהחלט סייע.
כשנתניה נלחצה על ידי בית"ר, האופציה של חלוץ מסוגו של סבע נתן לה קצת יותר אוויר ואופציות. מכבי נתניה הצליחה גם ליצור משחק מסודר יותר ומאיים יותר, וגם הצליחה להגדיל את התוצאה ולצאת מטדי עם שלוש נקודות יקרות. עכשיו, כשהיא נהנית מביטחון ומאמונה, וכשהיא מלאת מוטיבציה, מכבי נתניה נראית מוכנה לקראת המחזור הכי חשוב שהיה העונה בליגת העל.
בית"ר ירושלים: זה הזמן להרגיע
מנגד, בית"ר ירושלים כבר תקופה ארוכה כמעט שלא רלוונטית בליגה. אפשר להרגיש שיש רצון גדול של השחקנים, האוהדים וההנהלה לראות את העונה הזאת נגמרת. התחושה הלא טובה וההרגשה של כל מי שנמצא במועדון משפיעות לרעה על המתרחש על המגרש. כעת, לפני המשחק האחרון מול סכנין, יהיה נכון לכל הצדדים להרגיע את הרוחות. כל הצדדים צריכים לעשות חשבון נפש. כולם צריכים להבין שיש מחיר למעשים שהם ביצעו במועדון בחודשים האחרונים. זה נכון לגבי האוהדים, ההנהלה והשחקנים. כולם הביאו את בית"ר למקום המסוכן שבו היא נמצאת, כשהפסד עלול לשלוח אותה לליגה הלאומית בשנה הבאה. הפגיעה הישירה שלהם בקבוצה אמורה להוות עבור כולם חומר למחשבה. לעת עתה, יש מסקנה אחת ברורה: כל שינוי שרוצים לעשות - כוח זה לא הדרך.
