דנים בספאנוליס, מדברים עם פארגו, אבל שוברים את הראש עם ג'יימס

סנטר מכבי תל אביב עומד לחתום על חוזה חדש. גם דווין סמית' צפוי להישאר בסכום לא קטן. כל אלו מציבים בפני בלאט דילמות לא קטנות עם בניית הקבוצה החדשה. הבלוג של גרינוולד מנתח אותן, כולל הדיונים על הרכז הטוב באירופה ודילמת ההמתנה לאקס המיתולוגי

אוהד גרינוולד

הנה שינוי מרענן: מכבי תל אביב תצליח לשמור אצלה שחקן זר לאחר עונת פריצה. שון ג'יימס יישאר במכבי בעונה הבאה, וכנראה שגם בשנים הבאות. בקיץ 2011 חתם במכבי לשלוש שנים, תמורת כ-1.2 מיליון דולר נטו (בלבד) לכל התקופה. העונה הבאה היא האחרונה בחוזה, אך ג'יימס ומכבי מעוניינים בפתיחת החוזה בקיץ הקרוב, בשדרוגו ובהארכתו.

ג'יימס אמור לחתום במכבי עד לסיום עונת 2015/16, עם אופציה לעונת 2016/17. שכרו ישודרג, בתמורה, ביותר מ-50%: מכ-400,000 דולר נטו, הסכום שאמור היה להשתכר בעונה הבאה עפ"י החוזה הישן, לכ-600,000 דולר לעונה - ובערך שני מיליון דולר נטו לכל התקופה (עם שדרוגים קלים בכל קיץ).

החוזה הזה יעלה למכבי, למעשה, כפול - כי העונה הבאה תהיה השישית במספר של ג'יימס בישראל (שלוש בבני השרון, מסיים עונה שנייה במכבי), והמיסוי החל עליו ישתווה למיסוי החל על ישראלים.

1.2 מיליון דולר ברוטו הם סכום נכבד עבור מכבי; ג'יימס, לשיטתה, שווה את זה.

עוד בוואלה! NEWS

הגל הבא של המסכות: נוחות, יפות ומגינות יותר - בהנחה מיוחדת לגולשי וואלה!

כתבה פרסומית
לכתבה המלאה
לומדים מלקחי העבר, וקרובים להחתימו על חוזה חדש. שון ג'יימס (צילום: ברני ארדוב)

****

שלושת הצירים המרכזיים של כל קבוצת כדורסל הם עמדות הרכז, הסמול-פורוורד והסנטר. הם הלב המקצועי. בשנים הגדולות של מכבי מילאו את התפקידים הללו שחקנים מעולים: מקדונלד-פארקר-האפמן בשושלת גרשון הראשונה; שאראס-פארקר-וויצ'יץ' בשושלת גרשון השנייה; עונת היורוליג המוצלחת האחרונה של מכבי, 2010/11, הורכבה מהשילוש פארגו-אידסון-שחורציאניטיס.

הדעות חלוקות באשר לעמדה המשמעותית מבין השלוש. לעמדות הרכז והסנטר יחסי הציבור הטובים ביותר: הרכז הוא המוח, הסנטר העוגן. פיני גרשון האמין שהסוד של הקבוצות שלו טמון היה בעמדה מספר 3.

"בלי פארקר כולנו לא היינו פה", אמר במסיבת העיתונאים שפתחה את אירועי פיינל פור 2006. "הוא הגיע לפיינל פור עם שלושה רכזים שונים - מקדונלד, שאראס וסולומון - אבל בלי פארקר אף אחד לא שווה שום דבר. יש הרבה שחקנים, אבל פארקר אחד".

מכבי מחפשת את הפארקר החדש שלה כמעט עשר שנים. הכדורסל האפרורי של דווין סמית' רחוק שנות אור מהמשחק האסתטי והמרגש של פארקר - אבל סמית' הוא אולי הסמול-פורוורד היעיל, המגוון והשלם ביותר שהחזיקה מכבי מאז מספר 8 האגדי. הוא מזכיר את פארקר גם מחוץ למגרש: אדיב, שקט, איש משפחה. מכבי לא תיתן לו לברוח. סמית' הוא קונצנזוס בקרב כולם במערכת; אולי השחקן היחיד שהמאמן וההנהלה תופסים את חשיבותו במידה זהה.

הקונצנזוס הגדול של מכבי תל אביב - אפילו שהוא לא פארקר. דווין סמית' (צילום: ברני ארדוב)

****

אז עמדה מספר 3 סגורה לשנתיים הבאות (המו"מ מתקרב לסיום. החוזה יוארך בשנתיים עם אופציה לעונה נוספת. סמית' ישודרג למעל 850,000 דולר נטו בעונה).

כך שהשאלות הגדולות נוגעות לעמדות הסנטר והרכז. נתחיל מהגבוה ונעבור לנמוך.

ג'יימס הוא שחקן אהוב ומוערך במכבי. אבל קיימת איתו בעיה: לא כולם משוכנעים שללא גיבוי של סנטר טוב נוסף הוא מסוגל לקחת את מכבי לפיינל פור. יש לו פחות מדי גודל ואין לו משחק פוסט-אפ דומיננטי שעוזר לרווח את ההתקפה ופותח את הקלעים. ריאל מדריד העדיפה במשך דקות ארוכות שלא להביא על ג'יימס עזרה. מכבי ניתבה אליו כדורים. הוא התנפץ שוב ושוב על החומה הספרדית (רק 50% מ-2 בסדרה. מספר נמוך מדי), איבד המון (שבעה איבודים בשני המשחקים הראשונים) וגם כשהוציא את הכדור החוצה נאלצו הגארדים של מכבי לקחת זריקות קשות (28% למכבי מ-3 לאורך הסדרה).

אמרנו שהבעיה היא עם ג'יימס, לא שלו: הוא מספק למכבי המון - מטרייה אווירית של ריבאונד וחסימות בהגנה; סיומת מצוינת וקבלת החלטות טובה בהתקפה. הבעיה היא איתו כי למכבי אין כסף להחתים עוד סנטר מוביל, מישהו שנראה כמו סנטר קלאסי ומספק איכויות של סנטר קלאסי.

זה לא חדש. למעשה, גם בשנים הגדולות הסתפקה מכבי מטעמי תקציב בסנטר אחד מצוין: להאפמן לא היה תחליף; לוויצ'יץ' לא היה תחליף (ובתקופתו האחרונה במועדון השחיקה הגופנית נתנה בו אותותיה); לסופו לא היה תחליף בשנתיים האחרונות (ג'יימס סיים את עונת היורוליג הקודמת עם ממוצעים של 2.6 נקודות ו-2.4 ריבאונדים ב-8:30 דקות). אלא אם כן תביא כסף מהבית - או אם תחליט לחסוך בעמדה אחרת - גם הפעם תיבנה מכבי את הקו הקדמי סביב סנטר בכיר אחד. וזו שאלה גדולה האם ג'יימס, בגיבוי של סנטר זול יותר, מסוגל לקחת את מכבי לפיינל פור כפי שעשו האפמן ו-וויצ'יץ' ושחורציאניטיס לפניו.

התיאוריה עליה ביססו במכבי את החתמת דארקו פלאניניץ' הייתה הגיונית: הוא סנטר צעיר, חזק, מאסיבי, שאמור היה לספק למכבי את מה שג'יימס לא מסוגל לתת לה (משחק פוסט-אפ קטלני, מאסה) - ובכסף קטן, יחסית. ראינו איך זה נראה במציאות. השוק האירופאי משדר למכבי מסר בשנים האחרונות, שהיא מסרבת (או לא יכולה) לקלוט: אפשר לגנוב שחקנים בכסף קטן חלק מהזמן; אי-אפשר לגנוב שחקנים בכסף קטן כל הזמן. ביחס של דולר לנקודת מדד, ג'יימס מוביל את היורוליג ביי-פאר. אבל אלו נסים שלא קורים בכל יום. את הגניבה שלה מכבי כבר ביצעה. עם פלאניניץ' ניסתה שוב לגנוב, ונתפסה.

אבל השאלה הזו, לכשייחתם החוזה החדש של ג'יימס, תבוא על פתרונה. הוא יהיה העוגן בצבע. אלא אם כן יקרה אחד משניים: מכבי תחליט לנתב כסף לגבוה דומיננטי נוסף על חשבון עמדה אחרת, או שפשוט תגדיל את התקציב.

על השאלה האם זה רק חיסרון או גם יתרון נענה בזמן אחר. ההרכב הקליל, האנרגטי והאתלטי של מכבי סידר לה כמה ניצחונות גדולים העונה על קבוצות טובות ממנה. בדרך כלל זה לא עבד. אם אכן ג'יימס נשאר כסנטר הבכיר, מכבי תצטרך למצוא פתרונות מקצועיים (או לחזק מאוד עמדות אחרות) כדי להקל עליו את החיים. למשל, אם תחתים שני גארדים מעולים שיפחיתו מהקו הקדמי הרזה את העומס והלחץ.

לא טוב היות הסנטר הראשון לבדו. עם פלאניניץ' כגיבוי, זה המצב של שון ג'יימס (צילום: קובי אליהו)

****

וכאן מגיעה הדילמה של דיוויד בלאט. הוא מאמין ברכזים בטעם של פעם - שמרכזים; זוראן פלאניניץ'; ניקוס זיסיס. הבעיה היא שהשניים האלה מזדקנים. וממילא הם לא מהווים כוח אש התקפי במובן של אספקת נקודות. לכן בלאט יעמוד בפני בחירה קשה: גארדים סקוררים, שהם מטבעם ממושמעים פחות ולעתים בלתי-ניתנים לאילוף, אבל כאלו עם אפ-סייד גדול; או לשמור על הנוסחה הקלאסית, של רכז עושה משחק וקלעי טוב לצידו - ולהתפלל לשני בינגואים מדהימים. בכל מקרה ברור שיוגב אוחיון ירד בעונה הבאה לספסל (בעצם, קודם עליו לסיים את ענייניו החוזיים עם קובאן).

זו אולי הסיבה לכך שמקורבים למערכת מספרים ש"למכבי נמאס; הם מחפשים שני גארדים ברמה הכי גבוהה. הם בודקים את השמות הכי גדולים בשוק".

ג'רמי פארגו הוא שם אידיאלי עבור בלאט: גם מרכז, גם קולע. הנה עוד שם ענק שיהיה חופשי בקיץ: ואסיליס ספאנוליס, אולי השחקן הטוב באירופה. גם הוא עושה הכל בקו האחורי. שניהם שמות שעולים בשיחות מאחורי הקלעים. עם פארגו כבר דיברו. הבעיה היא שהוא רוצה למצות את אופציית ה-NBA קודם; בדיוק אותו רצון שהוביל לפרידה המכוערת ממכבי לפני שנתיים.

ספאנוליס מרוויח באולימפיאקוס שלושה מיליון דולר נטו לעונה. הסכומים באירופה הולכים וקטנים וברור שספאנוליס יצטרך להצטמצם, אבל לא יותר מדי. החתמה של שחקן מסדר הגודל הזה תהיה סיפור של לפחות שני מיליון דולר. השאלה היא האם ועד כמה מכבי תתחרפן. זה לא שאין לה כסף. זה לא שאין לבעלים שלה כסף. זו שאלה של מדיניות.

בפעם האחרונה שמכבי החליטה להשתגע היא הביאה לכאן את קרלוס ארויו ב-3.5 מיליון דולר (ברוטו). זה היה השם הגדול-באמת האחרון שנחת כאן. זה קרה לפני חמש שנים.

מאז מכבי עשתה פיינל פור אחד. לחץ הקהל מתחיל לבעבע; ובהתחשב בהופעות האחרונות של מכבי, החלקה קטנה ברוממה נלקחת בחשבון. הפורטו-ריקני נחת כאן לאחר הפיאסקו ב-2008 מול חולון. גלגל חוזר בעולם.

ohad@walla.net.il

בקרוב ירכיבו יחדיו את הקו האחורי של מכבי תל אביב? הצהובים כבר דנים על האפשרות הזו. ספאנוליס עם אוחיון (צילום: אימג’בנק, Gettyimages)

טרם התפרסמו תגובות

הוסף תגובה חדשה

בשליחת תגובה אני מסכים/ה
    לוגו - פיקוד העורףפיקוד העורף

    התרעות פיקוד העורף

      walla_ssr_page_has_been_loaded_successfully