ארבע על ארבע

היה לנו גמר כל ספרדי אחד ב-2000, כאשר ריאל מדריד הביסה את ולנסיה. היה גמר כל איטלקי אחד ב-2003, בו צפינו בתיקו מאופס מתסכל בין מילאן ליובנטוס. היה גם גמר כל אנגלי מפורסם במוסקבה ב-2008 בין מנצ'סטר יונייטד לצ'לסי. ועכשיו, סוף כל סוף, מסתמן גם גמר כל גרמני. זה פרס ראוי ונכון לליגה הבריאה ביותר באירופה, כלכלית וחברתית, אשר ידעה לשים את הדגש על הטיפול במשאב החשוב ביותר שיש לכדורגל – האוהדים.

שתי הנציגות הבכירות של הבונדסליגה השתלטו לחלוטין על אירופה. מעולם לא חזינו בשני משחקים כה חד צדדיים בחצי גמר הצ'מפיונס ליג. אחרי שבאיירן מחקה לחלוטין את ברצלונה, העלימה דורטמונד את ריאל מדריד, כשהיא מיישמת טוב הרבה יותר מיריבה את הנשק העיקרי שלה – המעבר המהיר מהגנה להתקפה, תוך ניצול תנועה נהדרת של שחקנים ללא כדור.

למעשה, אין באירופה קבוצה שעושה זאת טוב יותר מדורטמונד. כוכבי החלק הקדמי שלה כה ניידים, שאי אפשר להגדיר להם במשבצת ספציפית. היכן שיחק אתמול מרקו רויס? בגדול, בכל מקום בו התחשק לו. הכדרור שלו מעומק המגרש הביך ללא הפסקה את הגנת ריאל, וכאן חייבים לקבוע שז'וזה מוריניו לא מצא פתרונות לשיטה של יורגן קלופ, והפסיד לו בקרב הטקטי בפעם השלישית העונה. אם כבר, הקשיים של ריאל נגד הצהובים-שחורים רק הלכו והחמירו עם הזמן.

קלופ יצא עם ידו על העליונה עם 1:2 במשחק הביתי בשלב הבתים, אבל אז היו לריאל נסיבות מקלות – מיקאל אסיין שובץ כמגן השמאלי לעת צרה ולא הסתדר, גם אם שער הניצחון הובקע דווקא על ידי המגן השמאלי מהעבר השני, מארסל שמלצר. יתרונה של דורטמונד היה משמעותי אפילו יותר כעבור שבועיים בברנבאו, למרות שמסוט אוזיל הצליח להשוות אז ל-2:2 בדקה ה-89. והנה בא המבחן השלישי, ומוריניו המהולל, שיודע לכאורה להפיק לקחים מכל קרב, הובס הפעם שוק על ירך. דורטמונד כיסתה את רונאלדו, לא נתנה לאוזיל מרחב פעולה במשבצת המשונה שייעד לו המיוחד באגף הימני, גרמה לצ'אבי אלונסו להיראות כמו שחקן בינוני – שלא לדבר על העבירה הקלילה והמגושמת שלו על רויס ברחבה שהובילה לפנדל, וגם צמד הבלמים של אלופת ספרד היוצאת לא ידעו מה לעשות עם רוברט לבנדובסקי.

לבלמים אלה יש להקדיש מספר מילים נוספות, כי בכל שלושה המשחקים מול דורטמונד שולבו פפה ורפאל וראן במרכז ההגנה, כשסרחיו ראמוס מתפוקד כמגן ימני. זה נגמר עם שמונה שערים ברשת הלבנה, ואתמול הוכח מעבר לכל ספק כי מול יריבה בקנה מידה משמעותי המערך הזה נועד לכישלון. מדוע? כי לפחות אחד מצמד הבלמים צריך להיות מנהיג, אשר פעולותיו מבוססות בעיקר על קריאת משחק, ולא דווקא על כוח פיזי. על סמך ההופעות של וראן העונה ניתן לומר נחרצות שיש לו פוטנציאל להפוך לכזה, אבל בינתיים הוא זקוק ליד מכוונת. בכל המשחקים הגדולים, כמו הגומלין בברצלונה בחצי גמר הגביע הספרדי וצמד המפגשים נגד מנצ'סטר יונייטד בשמינית גמר ליגת האלופות, סרחיו ראמוס היה לצדו.

פפה לא יכול לעשות זאת, בוודאי לא בכושרו הנוכחי, ולכן הרחבה של ריאל נראתה פעמים רבות כמו מסננת. לבאנדובסקי הקדים את פפה בשער הראשון וניצל הפקרות של וראן בשער השני. באשר לשלישי, גם פרננדו היירו לא היה מונע את התרגיל הגאוני של הפולני. הרגע הקסום הזה הוא שמקבע את מעמדו כאחד החלוצים הטובים בעולם כיום. אחרי הרביעייה ההיסטורית, יסתכלו על לבנדובסקי בעיניים אחרות לגמרי.

גם על דורטמונד כולה צריך להסתכל אחרת. לפני שנתיים, במקביל לדהירה לאליפות הראשונה, היא הודחה בשלב הבתים בליגה האירופית. אשתקד היא לא שרדה את שלב הבתים בליגת האלופות, וסיימה אחרונה בבית נוח עם ארסנל, מארסיי ואולימפיאקוס. הדבר גרם לכך שהחבורה של קלופ הייתה בדרג הרביעי בהגרלת שלב הבתים העונה, לצד מלאגה, סלטיק, באטה בוריסוב, דינאמו זאגרב, קלוז', מונפליה ונורשנלד. לשם השוואה, בראגה שובצה בדרג השני. בניגוד לעונה שעברה, הוגרלה בורוסיה לבית המוות עם ריאל, מנצ'סטר סיטי ואיאקס. למרות זאת, היא נותרה הקבוצה היחידה שלא נוצחה העונה באירופה, והוכיחה עליונות על כל יריבותיה.

קלופו העמיד קבוצה עם אופי ברזל שלא נשברת בשום מצב. והיו לה הרבה הזדמנויות טובות להישבר. בשעה שמחצה את סיטי ללא תנאי במנצ'סטר, היא נתקלה בהופעה בלתי נתפסת של ג'ו הארט בין הקורות, ולבסוף איבדה שתי נקודות בתיקו 1:1 בגלל פנדל בדקה ה-90 על נגיעת יד לא מכוונת. גם התיקו הדרמטי בברנבאו היווה מכה לא פשוטה. נגד מלאגה ברבע הגמר הייתה זקוקה דורטמונד לשני שערים בתוספת הזמן בגומלין והשיגה אותם. ובכל זאת, האירועים לקראת הקרב מול ריאל העמידו אותה במבחן קשה אפילו יותר.

פחות מיממה אחרי החגיגה ההיסטרית, הודיע מריו גצה למועדון על עזיבתו לבאיירן. "היו לי רק כמה שעות לשמוח", אמר שלשום קלופ, אחרי שדבר העסקה נחשף ב"בילד" בעיתוי האומלל ביותר שניתן להעלות על הדעת, והמועדון נאלץ לאשר את הפרטים. זעם האוהדים בעיר עצום. אחיו הצעיר של גצה גורש מבית הספר על ידי ילדים שהקניטו אותו, ועל קירות בית הוריו של גצה רוססו כתובות בגנותו. ואז, שעות לפני שריקת הפתיחה הוסיף סוכנו של יופ היינקס שמן למדורה עם ההכרזה לפיה לבנדובסקי יעשה אף הוא את דרכו לאליאנץ ארנה בקיץ.

צריך עצבים חזקים מאוד כדי לא סתם לצלוח את המשבר בכבוד, אלא לספק את אחד המשחקים הגדולים של הקבוצה בתולדותיה. גצה, שראה את הכרזות העוינות של האוהדים שהעריצו אותו עד שלשום, בישל את השער הראשון כבר בדקה השמינית. ואז, אחרי מחצית ראשונה מפוארת, ביצע מאטס הומלס, מנהיג ההגנה של הקבוצה שגיאה מטופשת, וגרם לשער השוויון המיותר על סף השריקה להפסקה. איך לא נשברים גם אחרי זה, ויוצאים ל-45 דקות טובות אפילו יותר? לא נותר אלא לעמוד ולהסיר את הכובע.

זה היה האקורד החזק ביותר במנגינה של שתי הגרמניות לאורך העונה כולה. בורוסיה כתשה את סיטי פעמיים כאילו שיחקה מול דיסלדורף. שחטאר דונצק, קבוצה אדירה שגילתה עליונות על צ'לסי ויובנטוס בשלב הבתים, נרמסה בדורטמונד 0:3 בשמינית הגמר כאילו היתה מיינץ. באיירן גרמה ליובנטוס הנהדרת להיראות כמו שטוטגרט ביום בינוני, הפכה את ברצלונה לבשר תותחים ואת ארסנל לבשר תותחנים. שלמות בהתגלמותה.

לכן קשה לעכל את התחושה כי המשך דרכן של שתי קבוצות מפוארות אלה נמצא בסכנה, לאור הפעולות של באיירן. הבווארים לא רק יהרסו את המכונה המשומנת של עצמם, לרגל הגעתו של פפ גוארדיולה, לטובת בניית משהו חדש לחלוטין, אלא גם יפרקו בדרך את יריבתם הגדולה. באיירן מודל 2013/14 תהיה שונה מזו הנוכחית, וגם אם ברור כי כוונותיו של הבוס הקטלוני יהיו נהדרות, כלל לא בטוח שיש צורך במעבר לטיקי טאקה באליאנץ ארנה. קבוצה שדוגלת בטיקי-טאקה הובסה שם שלשום. מנגד, השיטה של קלופו לא תשתנה, אך האם הוא יוכל להתגבר על העזיבה של גצה ולבאנדובסקי כמו על הנטישה של נורי שאהין ושינג'י קגאווה. אז לפחות נדרש למלא משבצת אחת בכל קיץ, הפעם צפויות להתפנות שתיים.

אם באיירן תשתלט לאורך זמן על גרמניה באמצעות צ'קים שמנים וכריזמה של פפ שמושכת אליו שחקנים כמו גצה, הדבר יפגע בהתקדמות הבונדסליגה, שהשתפרה בזכות התחרותיות, עם חמש אלופות שונות בעשור האחרון. בסופו של דבר, התפתחות זו תפגע גם בבאיירן עצמה, ובשאיפותיה האירופיות. בינתיים, היא קרובה להעפיל לגמר שלישי תוך ארבע שנים, יותר מברצלונה ויותר מיונייטד. זה לא ממש חלחל לתודעה כי היא הפסידה בשני הגמרים עד כה, והזכייה האחרונה שלה הייתה ב-2001.

אגב, יופ היינקס עוד לא הזמין כרטיסים לוומבלי. אין הרבה מאמנים בעולם שיכולים לספר על הדחה אחרי ניצחון בן ארבעה שערים, אבל אוסראם הוא האחד מהם. בשמינית גמר גביע אופ"א בעונת 1985/86, הוא ניצח את אהובתו מנשנגלדבאך את ריאל מדריד 1:5, עם כדורגל שכדאי מאוד לראות. כעבור שבועיים, לוס בלאנקוס השיבו עם 0:4 בברנבאו, והמשיכו לזכיה בתואר. גם התקציר הזה שווה צפיה, והמעבר משדר גרמני לשדרים ספרדים לא יכול להיות חד יותר.

באותם ימים התמחתה ריאל בקאמבקים כאלה. "רוח חואניטו" קראו לזה, על שם הכוכב הלוחמני ביותר שראתה מדריד. עברו יותר מ-20 שנה מאז מותו בתאונת דרכים, והשבוע שוב ידברו בבירת ספרד ללא הפסקה על רוח חואניטו. ריאל זקוקה לה נואשות. גם ברצלונה.