בתחילת חודש דצמבר ניגש עומרי כספי לביירון סקוט, מאמנו בקליבלנד קוואלירס, וביקש לדבר. באופן נדיר ניסה לקבל מסקוט פידבק מקצועי.
"זה היה אחרי כמה משחקים שקיבלתי בהם דקות ושיחקתי טוב", משחזר כספי. "שאלתי את סקוט מה הוא חושב על איך שאני משחק. הוא אמר שהוא מאוד מרוצה, שעשיתי התקדמות ושהוא ימשיך לתת לי יותר דקות ולזרום איתי. חשבתי שהייתה שיחה טובה. אבל זה לא קרה ככה. משחק אחר כך נגד הלייקרס שוב ירדה כמות הדקות שלי, ואז פתאום נמחקתי לגמרי. אני מודה שזה פגע בי ברמה האישית".
- מתי הבנת שזו הולכת להיות עונה קשה?
"אחרי משחק או שניים נוספים מהשיחה ההיא, כשהמשכתי לא לשחק, הבנתי שיהיה קשה, ושבעצם אני לא חלק מהתוכניות של המאמן. האם התאכזבתי? בוודאי. התאכזבתי מאוד כי ציפיתי להרבה מהעונה הזו. ובכלל מהשנתיים פה. הרגשתי שאני יכול לתרום, אבל לא הייתי על המגרש. ציפיתי אחרי קיץ טוב, כמו שהיה לי עם הנבחרת, לבוא ולשחק הרבה. באתי בכושר טוב ועם הרבה ביטחון. עשיתי מחנה קדם-עונה מצוין והייתי טוב במשחקי ההכנה. אבל לא קיבלתי הזדמנויות. כשכן קיבלתי הזדמנות, בשלושה-ארבעה משחקים, הייתי אפקטיבי וטוב. הרגשתי שתרמתי התקפית והגנתית. בתחילת העונה ראית את הקבוצה הכינה את עצמה (קליבלנד הפסידה 16 מ-20 המשחקים הראשונים של העונה, א.ג.). בדצמבר חליתי, יצאתי מהרוטציה ולא חזרתי".
- סקוט היה שחקן ענק. השאלה היא האם הוא גם מאמן גדול.
"הוא קשוח. אין אצלו סנטימנטים. הוא מסוג המאמנים שעבורם כדורסל זה ביזנס לחלוטין. הוא לא נותן לאף אחד להרגיש בבית. הוא הלך על סגנון משחק מסוים ושחקנים מסוימים ואני לא הייתי חלק מזה, למרות שהוא הבטיח שאשחק. תראה, אני לא שחקן שעולה למגרש לקחת 15 זריקות. אני בא לשחק הגנה, לקחת את הזריקות שנותנים לי. גם בנבחרת היה אותו דבר ועשיתי שם 20 נקודות בממוצע. לצערי, בקליבלנד לא הייתי חלק מהרוטציה ומהארגון".
מאז השיחה ההיא בדצמבר לא החליף עוד כספי מילים עם סקוט. למרות שב-13 המשחקים שלאחר אותה שיחה שיחק - במצטבר - דקה אחת; ועד ה-24 בפברואר, היום בו עבר ניתוח אפנדציט, שיחק פחות מארבע דקות בממוצע. "הוא לא בא לדבר איתי, אני לא הלכתי לדבר איתו. שמע, גדלתי בשכונה ושיחקתי בשכונה. לא ליטפתי מאמנים. ואם אני לא משחק, צריך לחיות עם זה".
- איך אתה מסביר את מה שקרה לך העונה?
"זה קשור לשני דברים: מה שקרה לי בעונה שעברה ומה שקרה בקיץ. במשך רוב העונה שעברה שיחקתי פצוע. לא הראיתי מי אני באמת, והביאו שחקנים על העמדה שלי, ובכלל סקוט אוהב את אלונזו ג'י. בנוסף, לצערי יש הרבה מאמנים בליגה שלא מעריכים את אירופה, וזה משהו שלא צריך להיות. הכדורסל האירופאי זה לא די-ליג. לעשות 15-20 נקודות בממוצע באירופה זה לא כמו לעשות ממוצעים כאלה בליגת הפיתוח. באירופה יש שחקנים מקצוענים עם ניסיון. אולי לא כולם מבינים את זה. חשבתי שהקיץ עם הנבחרת יעזור לי. לא קרה".
(אגב, זמן קצר לאחר שסיימנו את הראיון שלח כספי הודעה. "סקוט פוטר", כתב. האפי אנד).
ימי הספסול עברו עליו לאט; "זה לא פשוט", מספר כספי. "עוברות הרבה מחשבות, לטוב ולרע. הביטחון שלך נפגע ואתה מנסה לשקם אותו. בזמנים הקשים אתה מבין מי האנשים שקרובים אליך באמת. חברים טובים. בני משפחה".
אבל בהמשך ניחתו על כספי כמה מכות כואבות נוספות: לא נסגר הטרייד שאמור היה להעביר אותו לקבוצה אחרת; הוא עבר ניתוח אפנדציט; ועד שהחלים הסתיימה העונה. בחודשים פברואר ומרץ שיחק, במצטבר, 32 דקות. דווקא בששת המשחקים האחרונים של העונה הוקפץ בחזרה לרוטציה, אבל זה היה מעט מדי ומאוחר מדי.
- קיווית לעבור בטרייד.
"בסיטואציה שנוצרה, ברור. לא שיחקתי. רציתי לעבור למקום שאני יכול לתרום בו ולשחק. בטח כשאני נמצא באחת הקבוצות הגרועות בליגה. מה קרה? אני רק יכול להגיד שקודם למועד הטריידים לא שיחקתי תקופה ארוכה, ואז הקבוצה פה דרשה דברים מופרכים. קשה לקבל בחירת סיבוב ראשון בדראפט על שחקן חופשי מוגבל שבעוד חודשיים מסיים חוזה. זה לא הגיוני. היו קבוצות שאמרו שאם היו לי עוד שנתיים-שלוש בחוזה, הן היו נותנות. אבל קיבלתי את זה כמו מקצוען והמשכתי לעבוד קשה.
"בסה"כ יש לי שם טוב בליגה", ממשיך כספי. "תמיד הייתי חבר טוב בחדר ההלבשה. אף פעם לא עשיתי בעיות. רציתי לשמור על זה גם בזמנים הקשים. גם לאבא שלי אמרתי: בכל ראשון ו-15 לחודש אני מקבל כאן כסף. אני ספורטאי מקצועי. זה מקצוע. אין סנטימנטים. אני בא לכל אימון, נותן 150 אחוז, ומה שיקרה יקרה".
- ספר לי על מקרה האפנדציט.
"היה קטע מפחיד. זה קרה במהלך אחת הנסיעות. פתאום, ב'בום', קיבלתי כאבים. לא משהו שאני בכלל מכיר. זה קרה עדיין בתקופת הטריידים, ולמרות הדרישות של קליבלנד היה סיכוי שאעבור קבוצה. היו דיבורים עם קבוצות פלייאוף, אבל האפנדציט גמר סופית את הסיפור. לוקח שלושה שבועות לחזור לכושר משחק, והיה ברור שזה בעייתי עבור קבוצה שנאבקת על מקום בפלייאוף. לשמחתי לא נשברתי גם מזה. נשארתי מוכן להזדמנות שאקבל. ראו את זה במשחקים האחרונים של העונה. כשקיבלתי דקות הייתי טוב. לצערי זה היה מאוחר מדי".
- מה היה הרגע הקשה ביותר שלך בקבוצה?
"מחוץ למגרש כנראה האפנדציט. על המגרש אני לא חושב שהיה רגע ספציפי. בכל ערב שאתה לא משחק, או מקבל דקה או שתיים ברבע הרביעי, במינוס 25 הפרש, זה קשה".
השנתיים בקליבלנד היו קשות לכספי גם מחוץ למגרש. אחרי שנים בתל אביב ושנתיים בסקרמנטו החמימה הוא נחת ב"עיר אפורה. בפעם הראשונה בחיים חייתי בתנאים כאלה, בקור כזה. בחורף לא ראיתי שמש שלושה-ארבעה חודשים ולא יצאתי בכלל מהבית. אבל האנשים בקליבלנד מאוד מחוברים לעיר, והקבוצה היא חלק גדול מההווי של העיר".
שאלתי את כספי האם בדיעבד היה מוותר על השנתיים האחרונות. הוא צחק.
"התשובה הכי פשוטה זה להגיד 'ברור'. אבל אני מסתכל על זה מנקודה אחרת. חיים זה ניסיון. ניסיון זה משהו שאתה לא יכול לקנות בכסף. עברתי סיטואציות קשות לפעמים, אבל החיים מלמדים אותך ששום דבר לא בא קל. אם הכל הולך חלק ועובר בכיף אתה לא יודע להעריך את הזמנים הטובים. אז אני חושב שבקליבלנד ובכלל בשנים שלי בארה"ב גדלתי וצמחתי כאדם. התבגרתי. אחרי מה שקרה לי כאן הבנתי שלא משנה מה יקרה, אני אעבור הכל".
- בלי ששמנו לב, אתה מסיים ארבע עונות מחוץ לישראל. במבט רטרוספקטיבי, איך אתה מסכם את החוויה עד כה?
"החוויה מדהימה. בגדול, אני נהנה מכל רגע. הגעתי לכאן נער שלא מבין יותר מדי על כדורסל והחיים. באיזשהו מקום התחלתי מאפס. להגיע בגיל 21 לליגה הכי טובה בעולם ולשחק מול השחקנים הטובים בעולם בכל ערב - זה משהו שמאוד חיזק וחישל אותי".
- התרגלת לחיים שם?
"השנה הראשונה הייתה קשה. אחי איתן הגיע לגור איתי בסקרמנטו. אחר כך מתרגלים. אני בקשר יום-יומי עם המשפחה. מדבר עם ההורים כמעט כל יום. ובאים אליי חברים ובני משפחה. אחרי שהתקופה הקשה עברה אתה נכנס לשגרה".
השנה הקשה בקליבלנד חידדה אצל כספי עוד כמה תובנות. "אני מאמין שיש סיבה להימצאות שלי פה. עבדתי מאוד קשה כדי להגיע לליגה הזו ולהצליח. להצליח! לא לשחק 10 דקות במשחק. להצליח בגדול".
היום הוא מבין שההצלחה שלו - אולי העתיד המקצועי שלו בליגה - תלוי בקיץ הקרוב: כספי יהפוך, לראשונה, לשחקן חופשי, ויוכל לבחור בעצמו את היעד הבא. הלקחים שלמד מקליבלנד ומסקרמנטו ומארבע השנים האחרונות בכלל ילוו אותו כשיעשה את הבחירה.
"מה למדתי? שהכל מתחיל ונגמר במאמן. מאמן שאוהב אותך יכול להרים אותך ולתת לך לשחק והולך עם החוזקות שלך. בזה הכל מסתכם. אני מכוון לקבוצה שרצה, ששוטפת את המגרש התקפית, שמשחקת הגנה אגרסיבית. במערכות כאלה אני יכול לבוא לידי ביטוי. יש קבוצות כאלה בליגה. והן הקבוצות היותר טובות. סן אנטוניו, יוסטון (שתיהן הוזכרו כמועמדות לקלוט את כספי במועד הטריידים האחרון, א.ג.). לשם אני מכוון".
- איך אתה מתאר את המקום שבו נמצאת הקריירה שלך עכשיו?
"אני בנקודה מאוד משמעותית מבחינת החוזה. נגמר חוזה רוקי. עכשיו זה מגיע אליי. אומרים שלחזור לאירופה תמיד אפשר, וזה נכון, ובאירופה אוכל להרוויח הרבה כסף, אבל אני לא משחק כדורסל בשביל להרוויח מיליונים. אני מרוויח כסף, זה נכון. אבל יש לי מטרה שהיא מעבר לכסף: להצליח בליגה הזאת. להצליח ב-NBA. אומנם אני כאן כבר ארבע שנים וזה נראה כאילו אני ספורטאי מקצוען המון זמן, אבל אני עוד לא בן 25 ויש לי עוד הרבה שנים בכדורסל. עכשיו לא מעניין אותי לעשות עוד כמה לירות. המטרה שלי, בראש ובראשונה, היא להצליח מקצועית. כדי שכשאפרוש אוכל להגיד לעצמי שעשיתי את המקסימום. אני אוהב את המשחק הזה יותר משאני אוהב כל דבר אחר. אני אוהב כדורסל מאז שהתחלתי לשחק עם אחי בחצר בגיל 7. וכאן משחקים השחקנים הכי טובים והקבוצות הכי טובות. לכן אני נחוש להישאר כאן".
- גם במחיר של ויתור על כסף?
"אין ספק שאני מוכן לוותר על כסף. מה שמעניין אותי זה להגיע עכשיו לקבוצה שמשחקת כדורסל בשביל לנצח. גם לשחקנים טובים ממני לקח לפעמים זמן להבשיל ולהגיע למקום הנכון עבורם. זה תלוי הרבה בקבוצה שאתה נופל בה. תראה את צ'ונסי בילאפס: במשך שנים אף אחד לא רצה לגעת בו, והנה הוא הגיע לקבוצה הנכונה והפך לווינר והכל. עכשיו ההחלטה של בחירת הקבוצה היא שלי, ואני אחשוב טוב על סגנון המשחק שלה, על מי המאמן, על העיר. כל הדברים האלה יהיו פקטור חשוב בהחלטה שלי".
- אתה לא חושש שהתקופה בקליבלנד תפגע בך?
"העונה הזו יכולה לפגוע. בטח שכשאתה לא נמצא בכלל על המגרש. אבל אני לא רוצה לדבר יותר מדי על זה. צריך לחכות לקיץ ולראות מה יקרה ביולי. אני יודע שיש לי שם טוב בליגה. אני חבר טוב לשחקנים ומסור למערכת. בחיים לא עשיתי בעיות. אז במובן הזה אני לא מודאג".
- אתה רואה שחקני NBA חוזרים הביתה. מכבי תל אביב חטפה מריאל מדריד של רודי פרננדס, שחזר אליה והפך לאייקון באירופה. זה לא משהו שעובר לך בראש?
"לא. לא עובר לי בראש. שום סכום לא יכול להחזיר אותי לשחק כדורסל באירופה. שום דבר לא. אני כאן בשביל סיבה".
- ומה אם בקיץ תבחן את המצב בשוק ויאמרו לך: שמע, יש לך אפשרות להישאר בליגה, אבל תצטרך להיאבק קשה מאוד על מקום ברוטציה ובכלל לא בטוח שתשחק, ומצד שני תגיע אליך קבוצה אירופאית, אפילו מכבי, ותשים לך ערימה של מזומנים על השולחן, ותגיד - בוא אלינו, תהיה הרודי פרננדס שלנו, כאן תהיה הסופרסטאר. מה תעשה?
"שאלה טובה. אני נוטה לכיוון של ללכת ולהילחם על מקום בליגה. אפילו ללכת למחנה. תמיד נלחמתי. אני כמובן מקווה שלא אקלע לסיטואציה הזו. לגבי מכבי, תשמע: גדלתי במכבי מגיל 13. ואני זוכר שכשהייתי רואה את מוני ושמעון באימונים הייתי מתרגש כמו ילד קטן. אם מכבי תפנה אליי, כמובן שאהיה קשוב בשמונה אוזניים ותמיד יהיה לי על מה לדבר איתם. אבל אני פשוט לא במקום הזה כרגע, מבחינת הקריירה שלי ומבחינת המקום שאני רוצה להתקדם אליו. חזרה לאירופה לא עוברת לי בראש וכבר אמרתי שאין סכום כסף שיכול להחזיר אותי. הדבר היחיד שיכול לגרום לי לחזור זה אם לא יהיו לי הצעות ב-NBA. אבל אני חושב שיש כאן קבוצות שאוהבות אותי ושרוצות אותי. אני לא רוצה להגיד 'אני נשאר כאן בוודאות', ופתאום לא יהיו הצעות. אבל המטרה היא להישאר ב-NBA, בקבוצה מנצחת, ולהתחרות על האליפות".
- תהיה פעם אלוף ה-NBA?
"כן".
- אני שואל ברצינות.
"אני עונה ברצינות. כן".
- בוא נסיים עם מכבי. אני יודע שאתה עוקב אחריה. מאז שעזבת נראה שהקבוצה רק הולכת ומתרחקת מהטופ האירופאי.
"מכבי תמיד נמצאת בטופ. אבל זה לא קל. התקציבים של קבוצות באירופה גדלו. התקציב של ריאל מדריד כפול. רודי פרננדס שווה כמו ארבעה שחקנים של מכבי. כל תקציב השחקנים של מכבי בקושי שווה לשני שחקנים של ריאל. קשה להתחרות עם אריות אירופה. ומכבי אובר-אצ'יברים כל שנה. בצורה שבה הם הגיעו העונה לטופ-8, גם הפעם הם אובר-אצ'יברים".
- אתה קרוב לליאור אליהו. יש סיכוי שהוא עוזב את מכבי בקיץ. דעתך?
"קודם כל, זה חלק מספורט מקצועני. אני לא דואג לליאור כי אני יודע כמה הוא טוב. הוא אחד הפורוורדים הכי טובים באירופה. ואת הדברים שהוא יודע לעשות אין גבוהים שעושים. יש לו חסרונות, כמו לכל שחקן. אבל גם אם יקרה משהו עם מכבי הוא ימצא קבוצה אחרת ויהיה לו טוב. אבל אני חושב שלמכבי אסור לוותר על ליאור, כי הוא הסמל שלה והשחקן הישראלי הבכיר והוא הפנים של המועדון הזה. לדעתי ליאור צריך להיות במכבי לא רק בשנה הקרובה, אלא ב-5-6 השנים הבאות".
ohad@walla.net.il