מי שמסתמנת כאלופה שבדרך, מכבי תל אביב, תפגוש בשבת הקרובה (21:10, ערוץ 1) לדרבי קטן את בני יהודה באצטדיון בלומפילד. מי שאולי מתרגש יותר מכל שחקן אחר בצהוב לקראת המפגש הוא הקשר הצעיר חסן אבו זייד, שעבר מהזהובים לקרית שלום בשלבי פתיחת העונה.
בראיון שהעניק השחקן לאתר הרשמי של מכבי תל אביב הוא סיפר את סיפורו המשפחתי הטראגי: "אבא שלי נפטר כשהייתי בגיל 11 ואני בטוח שהוא רואה אותי מלמעלה. אם הוא היה חי, אני בטוח שהוא היה שמח לראות אותי משחק בכזו קבוצה טובה. אחרי שאבא שלי מת, הדברים במשפחה התחילו להתדרדר".
אבו זייד גדל בלוד והחל להתאמן במחלקת הנוער של בני יהודה. הוא סיפר על הבשורות המרות שהחלו להגיע למשפחה: "הלכתי לאימון וכשחזרתי הביתה סיפרו לי שאח שלי נרצח ואז התחיל הבלגן הרציני. ריב חמולות עם משפחה אחרת מלוד. כל המשפחה עשתה יד אחת ורצתה להחזיר את הכבוד. יש לי אח גדול שעצור 16 שנים על רצח. הייתי בן 15 כשאחי נרצח והחלום שלו היה לראות אותי משחק בבוגרים של בני יהודה. תמיד כשאמרתי לאימא שלי שאני מפסיק עם הכדורגל היא אמרה 'לא, אל תשחק בשבילך, תשחק בשביל אח שלך'".
אבו זייד המשיך להיאבק במציאות המרה וטיפס עד הבוגרים של בני יהודה: "כשעליתי למשחק הראשון התרגשתי כמו שבחיים לא התרגשתי, רציתי לבכות. המאמן אמר לי שאני פותח, יצאתי למגרש ולא האמנתי שאני בהרכב של בני יהודה בגיל 18. אמרתי לעצמי איזה באסה שאח שלי לא פה ולא רואה אותי במשחק הזה".
הטלטלה לא הסתיימה: "השיא הגיע כשרצחו גם את דודה שלי, שהייתה כמו אימא", הוא ממשיך לגולל את הסיפור הקשה, "פה ידענו שהבלגן לא יפסיק. בדיוק עליתי לשחק בבוגרים והחלטתי שאני מעדיף להפסיק לשחק כדורגל ולהתמקד במשפחה, אבל האחים שלי אף פעם לא עירבו אותי ותמיד הייתי בצד".
אבו זייד נזכר איך ברגעים הכי קשים אסף אותו מנכ"ל בני יהודה משה דמאיו אל ביתו והפך אותו לבן משפחה. הוא שיחק ארבע עונות במדים הכתומים עד הטלפון המפתיע מקרית שלום. "באחד הבקרים אני מדבר עם ג'ורדי קרויף. אני לא כל כך מבין אנגלית, אבל איכשהו הסתדרתי איתו בשיחה. כשהוא דיבר איתי, היו לי צמרמורת בכל הגוף, הרגשתי שאני על גג העולם ואין מאושר ממני. גם באימון הראשון במכבי התרגשתי, הידיים שלי רועדות כשאני לובש את החולצה של מכבי. השיא היה במשחק הראשון, כשנכנסתי נגד מ.ס. אשדוד, ניצחנו 1:2 בבלומפילד מלא עד אפס מקום. אני נכנס בדקה ה-58, אווירה מחשמלת, אין מקום אחד ריק, שיחקתי מול יציעים מלאים. חשבתי לעצמי 'איך הגעתי לפה?', אני מלוד והגעתי למכבי תל אביב. הרגשתי שאני כמו בחלום".
אבו זייד מתקשה להסתיר את התרגשותו לקראת השבת הקרובה, בה יפגוש את קבוצת נעוריו: "שיחקנו כבר שני משחקים העונה נגד בני יהודה ולא שיחקתי, אני מקווה שהפעם אשחק. כשאני חושב על זה שהמאמן יקרא לי ויגיד לי שאני נכנס לשחק נגד בני יהודה, מול החברים שלי, אני פשוט אתרגש הכי הרבה שאפשר".
הקשר יודע שהכדורגל ככל הנראה הציל את חייו ויודע להעריך את המקום בו הוא נמצא כיום: "ייקח זמן עד שאכנס להרכב, אני סבלני ועכשיו רק רוצה ללמוד. חוץ מזה, כשאני מסתכל על בני דודים שלי, אחים שלי וחברים שלי, אני חושב שאם לא היה כדורגל אולי הייתי כמוהם, לא היה לי עתיד. אני שמח שאני מגשים את החלום שלי ושל המשפחה שלי".