אין ספק שמכבי תל אביב עשתה הערב (רביעי) את אחד הניצחונות החשובים שלה העונה, במשחק חוץ לא פשוט, אפילו קשה מאוד. הניצחון על קרית שמונה היה חשוב מכמה סיבות. קודם כל, כדי לייאש את מכבי חיפה, שרודפת אחריה, נמצאת במומנטום טוב וציפתה למעידה של הצהובים. בנוסף, מכבי תל אביב הייתה צריכה לשמור על רשת הביטחון של עשר נקודות הפרש בפסגה לקראת הדרבי. היא לא רצתה להגיע לחוצה לקרב מול הפועל תל אביב. הניצחון הזה יעניק לה עוד קצת שקט לקראת המאבק החשוב בשבת.
ראינו היום שוב שמכבי תל אביב, גם לא ביכולת טובה מדי, יודעת להישאר מאוזנת, יודעת לא למעוד, ואפילו מצליחה להמשיך לצבור נקודות חשובות. אפשר בהחלט לראות את הדבר הבולט בדרישה של אוסקר גרסיה מכל שחקן ושחקן שעולה על המגרש: לפני הכל, לתרום בהשקעה בחלק ההגנתי. היום שוב מכבי תל אביב המחישה את הכוח ההגנתי שלה. רואים שהשחקנים שלה יודעים עד כמה קשה ליריבות להתמודד מולה, עד כמה קשה מאוד לנצח אותה. זה מחדיר בשחקנים של מכבי תל אביב הרבה שקט וביטחון. לכן הניצחון היום על קרית שמונה העביר גם מסר. לא רק בחשיבות בטבלה, אלא גם בתחושה, בהגברת הביטחון.
נכון שזו לא אותה יכולת משכנעת שאפיינה את מכבי תל אביב במהלך רוב משחקיה העונה, וישנן כמה סיבות לירידה ביכולת הקבוצתית של הצהובים. ראשית, אפשר לראות כמה משמעותי הוא חסרונו של מהראן ראדי, איך זה משפיע על קצב המשחק, על התנועה הקבוצתית, על היציאה קדימה להתקפות. בנוסף, משמעותי מאוד מי מוצב במקומו. ברגע שראדי, הקשר ההתקפי, חסר, וגרסיה בוחר להציב במקומו שחקן דפנסיבי בקישור, זה משפיע על הקבוצה, ומשנה את המערך שלה ואת היכולת הקבוצתית.
עוד דבר שפוגע מעט בשטף של מכבי תל אביב, זה התפקוד של מלך השערים אלירן עטר. את מרבית שעריו העונה עטר הביא מכנף שמאל, ומעניין מדוע גרסיה מתעקש להציב אותו במשחקים האחרונים בכנף ימין. עטר מתקשה למצוא את עצמו, מתקשה לחדור לאמצע עם הרגל החזקה שלו, רגל ימין, וכמעט שלא מצליח להביא את עצמו לבעיטה לשער. הכניסות שלו פנימה, ברגל שמאל הפחות טובה, די פוגעות ביכולתו. אומנם הוא עובד קשה, ומשקיע המון, אבל כשהוא משחק בכנף ימין, קשה לדרוש ממנו את אותה תפוקה שהייתה לו באגף שמאל.
לטעמי, מכבי תל אביב יכולה להרשות לעצמה להציב ליד ערן זהבי עוד שחקן קישור בעל תכונות התקפיות יותר. למשל דור מיכה, שיודע לבוא מאחור ולאיים על השער, והופך את הקבוצה ליותר אטרקטיבית ומשכנעת. ברגע שאוסקר גרסיה משחק עם שני קשרים מאחור - אלברמן ולוגסי - מרבית המסירות הן רוחביות. הנעת הכדור נפגמת.
אנחנו זוכרים שבתחילת העונה מכבי תל אביב הייתה יציבה, אבל לא סוחפת. מה שעשה את השינוי היה הצבתו של ראדי כקשר התקפי. זה מה ששדרג את הקבוצה, והפך אותה מקבוצה טקטית לקבוצה סוחפת ומלהיבה. ראינו את הפוטנציאל של מכבי כשהיא משחקת התקפי יותר. לכן מפתיע לראות שגרסיה חוזר למערך של תחילת העונה, כששיחק עם שני קשרים אחוריים. גרסיה קיווה שזהבי ימלא את מקומו של ראדי, אבל זהבי מתקשה כרגע לסחוב את ההתקפה של מכבי תל אביב.
מכבי תל אביב לא צריכה לחשוש יתר על המידה. חוליית ההגנה שלה חזקה ויציבה. עם אלברמן מקדימה ואניימה מאחור, עם שחקני ההתקפה שתורמים הגנתית, עם שחקני הקו שמשקיעים הרבה מאמץ - קשה לכבוש מולה. יש למכבי תל אביב משחק הגנה חזק ויעיל. התיאום ההגנתי של מכבי תל אביב, הלחץ שלה על היריב (לפחות כשמדובר בקבוצות ליגת העל) כל אלה יכולים לתת מספיק שקט לגרסיה. הוא יכול להרשות לעצמו להוסיף עוד שחקן יצירתי. הקבוצה הזאת מספיק מאוזנת. מבחינת מכבי תל אביב, לשחק שוב עם שני קשרים אחוריים, זו פשוט חזרה אחורה, ליכולת של תחילת העונה.
אך בסופו של דבר, למרות הכל, מכבי תל אביב השיגה היום את הניצחון. לא ביכולת גבוהה, אבל עדיין יש לה מספיק שחקנים מוכשרים, שבפס אחד חכם, בבעיטה אחת חכמה, יכולים לעשות את ההבדל ולהכריע משחקים. למרות כל החששות, היא עברה היום מבחן בגרות מרשים מאוד, בתוצאה מרשימה. אין עיתוי טוב, מאשר היום, מול האלופה היוצאת, לצאת בהצהרה: העונה הזאת היא העונה שלנו.
