10. יאן ורטונגן (טוטנהאם)
בעונתו הראשונה באנגליה, אחרי המעבר מאייאקס לטוטנהאם, ורטונגן ביסס את מעמדו כאחד הבלמים הטובים בפרמיירליג. הבלגי בן ה-26, חלק מדור הזהב של נבחרתו, הוא בלם מסוג אחר. פיזי ואגרסיבי (זוכה ב-80 אחוז מהתיקולים במשחקי הליגה), מהיר וטכני, אבל גם שחקן שמניע את המשחק קדימה וכובש לא מעט שערים בהצטרפות להתקפה. ורטונגן כבש עד כה שישה שערים, אחד יותר מהחלוץ עמנואל אדבאיור. "תמיד הבקעתי הרבה שערים כבלם. אני עובד על הבקעות באימונים ולא רק שם. אחרי האימונים אני נשאר עם כמה חברים ועובד על הסיומת". השערים של הבלגי תרמו לספרס בעונה מופלאה בדרך לכרטיס הישיר לשלב הבתים בליגת האלופות והשלבים הגבוהים בליגה האירופית. גם ורטונגן עצמו בדרך למעלה ולא יהיה יומרני להעריך שטוטנהאם היא רק תחנת ביניים בקריירה שלו.
9. נמנייה וידיץ' (מנצ'סטר יונייטד)
ההגנה של השדים האדומים ספגה לא מעט ביקורת העונה, אבל יש לה שחקן אחד שעושה את ההבדל, בלם שאלמלא פציעות קשות שעבר היה מדורג הרבה יותר גבוה ברשימה. המספרים מלמדים על הנוכחות והדומיננטיות של הסרבי במרכז ההגנה: מאז חזר מפציעה במהלך דצמבר ספגה יונייטד ארבעה שערי ליגה בלבד במשחקים בהם שותף. ב-15 הופעות הליגה שלו בכל העונה ספגה יונייטד 10 שערים. ב-16 בלעדיו ספגה עוד 21. אלכס פרגוסון נהנה השנה מסגל רחב שמאפשר לו לעשות רוטציה רחבה בכל עמדה, אבל לווידיץ' אין תחליף ולמרות שכבר שנתיים הוא נאבק בפציעות, חסרונו מורגש כשהוא בחוץ. "בונוס גדול לקבל אותו חזרה", אמר העונה פרגוסון. "הוא שחקן תחרותי בדרך הלא מתפשרת שלוץ הוא פשוט אוהב לעשות הגנה - זה מה שהוא".
8. ג'רארד פיקה (ברצלונה)
קבוצה עם התקפה כל כך מושלמת ויכולת להבקיע שער בכל רגע נתון, יכולה להרשות לעצמה לוותר על משחק ההגנה, במיוחד בליגה לא תחרותית כמו הלה ליגה. גם בעידן פפ גווארדיולה ובמיוחד העונה הנוכחית, בארסה סופגת בקלות יתרה. בהקשר הזה עולה השאלה האם פיקה הוא בלם אוברייטד או קורבן של הנסיבות? פיקה בהחלט ראוי להיכלל בכל רשימה של הבלמים הטובים בעולם והוא ללא ספק אח הברגים המשמעותיים בשושלת של ברצלונה ובהצלחה של נבחרת ספרד. כשקרלס פויול הולך ומתקרב לפרישה ומשחק פחות בגלל פציעות, פיקה הופך גם לאט למנהיג ההגנה. "בשלב הזה, דמותו של פיקה עושה את ההבדל", כתב פרננסק תומאס מ-ESPN. "הענק הקטלאני הגיע לנקודת בגרות בקריירה שמאפשרת לו לקחת את ההנהגה והופכת אותו לבלתי ניתן להחלפה במרכז ההגנה". ולמרות זאת, לקראת העונה הבאה אולי כדאי לוויאלנובה והחברים לחשוב סופסוף על צירוף בלם בכיר נוסף לסגל ולחשוב גם קצת הגנה.
7. סרחיו ראמוס (ריאל מדריד)
הפתיחה הבעייתית והדיווחים על מערכת יחסים בעייתית בין השחקנים הבכירים לז'וזה מוריניו הרסו לבלאנקוס את העונה בליגה, אבל ריאל ידעה להתאושש ולהתרומם והקמפיינים המוצלחים בגביע ובליגת האלופות הוכיחו את החוזק של המועדון. ריאל עשתה זאת ללא איקר קסיאס ועדיין המשיכה להציג הגנה יציבה וטובה כיאה לקבוצה של מוריניו. שחקן המפתח בחוליה האחורית הוא ראמוס, שהעונה חיזק את מעמדו כאחד משחקני ההגנה הטובים בעולם וגם אחד השחקנים החזקים בחדר ההלבשה הלבן. פפה סובל מעונה בינונית וירד לא מעט לספסל או הוסט לקישור, רפאל וראן עושה את צעדיו הראשונים וראמוס הוא המבוגר האחראי מאחור ואולי השחקן הכי יציב בקבוצה יחד עם כריסטיאנו רונאלדו. אפילו המיוחד, שידע לא מעט עימותים עם הבלם שלו העונה, נאלץ להודות: "כשהראש שלו במקום, הוא מביא כל מה ששחקן ההגנה צריך להביא. ביטחון הגנתי, הובלת כדור, כוח במצבים נייחים ומנהיגות. מבחינתי, הוא אחד הטובים".
6. דאנטה (באיירן מינכן)
קבלו את אחת הגניבות הגדולות והמפתיעות של העונה. 4.7 מיליון יורו שילמה בקיץ באיירן למנשנגלאדבך עבור הברזילאי. לא ילד דנטה. הוא כבר בן 29 ולפני באיירן היו לו שלוש שנים טובות בגלאדבך וחמש עונות בליגה הבלגית. בגאלדבך הוא היה ידוע בזכות תספורת האפרו, אבל העונה כבר אין חולק שמדובר בבלם שעשה קפיצת מדרגה, שקט, מלא ביטחון וחזק במשחק הגובה. מדובר בלייט בלומר קלאסי שחווה את העונה הטובה בקריירה שלו. באיירן מחזיקה בהגנה הטובה באירופה וספגה רק 13 שערי ליגה. "דאנטה הוא הסיבה שאנחנו סופגים פחות שערים העונה", פרגן יופ היינקס. "יש לו גישה ודרייב להיראות טוב. הוא שחקן שכל מאמן חולם שיהיה לו". היכולת הנפלאה סידרה לו לפני פחות משלושה חודשים הופעת בכורה בנבחרת ברזיל בדרך לשיתוף פעולה עם טיאגו סילבה במרכז ההגנה של הסלסאו במונדיאל הביתי בעונה הבאה. "זה לא היה קורה אם הייתי שחקן גאלדבך", הודה לאחרונה.
5. ג'ורג'ו קייליני (יובנטוס)
בעוד באיירן סופגת את כמות השערים הנמוכה מבין הליגות הבכירות, ליובנטוס יש את ההגנה הטובה ביותר בליגת האלופות. הגברת הזקנה ספגה ארבעה שערים בשמונה משחקים במפעל ורק 19 שערים בסריה A. למעשה, ההצלחה של יובה מתבססת בראש ובראשונה על חוליית הגנה חזקה ולא מתפשרת. לקייליני (28) חלק משמעותי בהצלחה למרות פציעות שגרמו לו לשחק רק 18 משחקי ליגה העונה. הוא מסמל יובה אחרת. לא תמיד אלגנטית, אבל לוחמת, חזקה ויעילה. "אנשים לא מעריכים כמה הוא מביא לביאנקונרי", כתבה בוזי קמפנאלה בבלוג באתר "פוטבול איטליה". "הוא לא רק בלם גדול עם תזמון נהדר וחזון, אלא שחקן שחזר באוויר ובמצבים הנייחים. הוא מלא תשוקה ונחישות ומשקף את הרוח של יובנטוס שסוחפת את הקבוצה לאליפות. כדורגל יפה זה חשוב וטוב, אבל לפעמים צריך לגרד נקודות ובמלחמה אתה צריך שחקן כמו קייליני בצד שלך".
4. וינסנט קומפני (מנצ'סטר סיטי)
מאות מיליוני ליש"ט שפכו הבעלים מהמפרץ במנצ'סטר סיטי מאז ההשתלטות על המועדון. שחקני רכש באו והלכו, חלקם הגיעו במחיר מפורז לחלוטין, אבל דווקא על אחד המוצלחים שביניהם המועדון שילם רק שישה מיליון ליש"ט. הבלגי בן ה-27 מסיים עונה חמישית בצד הכחול של מנצ'סטר ובשנים הללו הוא הפך לאי של יציבות במרכז הגנה. מנהיג. קפטן. שחקן העונה בפרמיירליג אשתקד. קומפני, מכוכבי נבחרת בלגיה הפנטסטית שמאיימת להפוך ללהיט הגדול במונדיאל הבא, השתדרג בשנים האחרונות למעמד של אחד הבלמים הטובים בעולם. ברשימת 100 השחקנים הטובים של "גרדיאן", קומפני נבחר למקום ה-23 והשלישי מבין הבלמים (אחרי טיאגו סילבה וסרחיו ראמוס). בחודשיים האחרונים, כשקומפני היה פצוע, סיטי איבדה סופית את הסיכוי להשיג את היונייטד. כשהבלם חזר דווקא למשחקי הנבחרת, רוברטו מאנצ'יני איבד את שלוותו וירה: "יש מצבים בהם הקבוצה חשובה מהנבחרת". זו המהות של השחקן הכי חשוב בקבוצה הכי עשירה בעולם.
3. אנדראה ברצאלי (יובנטוס)
בהגנה המדהימה של יובנטוס כבר נגענו וזה הזמן לתת את הכבוד הראוי לצלע הפחות מוערכת בחולייה האחורית. ברצאלי, אוטוטו בן 32, הגיע ליובנטוס בינואר 2011 אחרי שנתיים וחצי בוולפסבורג ומאז הקריירה שלו בנסיקה, במיוחד לאחר הגעתו של אנטוניו קונטה. שחקן שקט, קשוח ולא מתפשר. היציבות היא סוד ההצלחה שלו ומאמנים אוהבים אותו בגלל המשמעת הטקטית. ביובה הוא פורח במיוחד בשיטת שלושת הבלמים ובנבחרת הוא נראה נהדר גם כשצ'זארה פראנדלי עבר למערך של ארבעה. אתשקד ברצאלי נבחר לשחקן ההגנה של השנה והעונה הוא מחזיק את ההגנה גם בהיעדרו של קייליני. הצמד הזה שיתף פעולה בהצלחה ביורו האחרון ונכנס היטב לנעליים של הצמד ששלט באיטליה בעשור הקודם וכלל את פאביו קנבארו ואלסנדרו נסטה. הצמד ברצלאלי את קייליני הוא זה שעליו בונים שיוביל את איטליה גם במונדיאל ויספק את העוגן ההגנתי שהוא הבסיס להצלחה של כל קבוצה או נבחרת איטלקית.
2. מאטס הומלס (דורטמונד)
הפספוס הגדול של באיירן מינכן. בלם העתיד של הכדורגל הגרמני. המלפפון החם של קיץ 2013. הומלס רק בן 24, אבל כבר אפשר להגדיר אותו משחקני ההגנה השלמים בעולם. הוא משלב חוכמת משחק, שליטה אבסולוטית במשחק הגובה, פיזיות, טכניקה, יציאה קדימה ושערים במצבים נייחים. הוא נתן את האיזון ההגנתי לשתי עונות האליפות המופלאות של בורוסיה דורטמונד ההתקפית וביורו 2012, יואכים לב נתן לו לשחק 90 דקות מלאות בכל אחד מששת משחקי הנבחרת. כמו שאר הכוכבים הצעירים של דורטמונד, גם הומלס מעורר עניין ולמרות שיש לו עוד ארבע שנים לחוזה, ההצעות כבר מתחילות לזרום כשהשמועה האחרונה קשרה אותו לברצלונה. הצהובים-שחורים יתקשו לשמור עליו לאורך זמן ובשנים הבאות הומלס יצטרך לעשות עוד קפיצת מדרגה כדי להצדיק את ההשוואות הבלתי פוסקות לאחד, פרנץ בקנבאואר. על הנייר, יש לו את מה שדרוש להפוך לקייזר החדש.
1. טיאגו סילבה (פריס סן ז'רמן)
"הוא הטוב בעולם. לאף אחד אין את תשומת הלב שלו, המהירות, הנגיחה וחוש הציפייה כמו שלו. הוא במסלול להפוך להיות פאולו מאלדיני הבא. גם האישיות שקצת חסרה תגיע עם הזמן", כך פרגן קרלו אנצ'לוטי לרכש החדש עליו נלחם כל הקיץ. פ.ס.ז' לא הייתה מוכנה לוותר על זלאטן ועל הברזילאי, עליו שולמו 42 מתוך 65 מיליון היורו שקיבלה מילאן על שני השחקנים. השבדי שולט בליגה הצרפתית, אבל טיאגו סילבה בהחלט מחזיר את ההשקעה. סן ז'רמן ספגה רק 20 שערי ליגה וחמישה בליגת האלופות, שם רשמה הישג מדהים בעצם ההעפלה לרבע הגמר אחרי שנים של היעדרות מהמפעל. הקטארים הותיאו סכומי עתק כדי להפוך את סן ז'רמן לכוח אירופי מוביל וזה קורה מהר מהצפוי גם בגלל הבלם ששבוע אחרי שבוע הוא מככב בנבחרת המחזור בצרפת וסוחט מחמאות מכל עבר. מסימיליאנו אלגרי, נמנייה וידיץ' ואחרים כבר הצטרפו וטענו כי מדובר בבלם הטוב בעולם. ניפגש במונדיאל.
